יבול שיא
הרפת והחלב
פרופסור דני זמיר צילום נתי שוחט פלאש 90

פרופ' דניאל זמיר חתן פרס ישראל לחקר החקלאות

3 דק' קריאה

שיתוף:

פרופ' דניאל זמיר חתן פרס ישראל : "טילפנו אלי ממשרד החינוך ומסרו לי שבעוד עשר דקות שר החינוך ירצה לדבר אתי. באותו רגע הבנתי שהשר הולך להודיע לי שזכיתי בפרס ישראל לחקר החקלאות .מדוע הבנתי כך? כי סיפרו לי שהגישו את המועמדות שלי לפרס".

כך תיאר בפניי פרופסור דניאל זמיר את שיחת הטלפון שקיבל בתחילת החודש ובה התבשר על זכייתו בפרס הבכיר ביותר שמדינת ישראל מעניקה לבכיריה.

אחר-כך התקשר שר החינוך הרב רפי פרץ, בירך את הפרופסור זמיר וציין בפניו כי הוא שמח שיש בישראל מדענים מעולים שראויים לפרס ישראל.

"אני מרגיש מצוין ואני מודה על ההכרה בי וגם בתלמידים שלי" התבטא הזוכה בפרס אחרי שיחתו עם השר. זמיר, פרופסור אמריטוס במכון סמית למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה למדעי החקלאות ברחובות, נחשב שנים עילוי בהשבחת צמחים ובפיתוח כלים חדשניים לעזרת הטיפוח הגנטי תוך שימוש בעיקר בעגבנייה כצמח מודל, הן למחקרים בסיסיים והן לטיפוח זנים משופרים.

נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור אשר כהן ציין כי "אנו גאים בהישגיו של פרופסור דני זמיר ובזכייתו בפרס ישראל, המעידה על המצוינות האקדמית שלו ושל חוקרי האוניברסיטה העברית".

פרס ישראל לשנת תש"ף נקבע לתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה, והקביעה הזו העידה כי מי שיזכה השנה בפרס הוא מדען או חוקר מתחום האקדמיה. ואולם נודע לנו כי לוועדה שדנה במועמדים לפרס היו גם אנשי חקלאות שאינם נושאים תואר אקדמי. גורם בכיר מקורב לוועדה סיפר לי שהוועדה קיימה ישיבה אחת ובה הוצגו מועמדויות של 18 אנשי חקלאות וההחלטה בעניין פרופסור זמיר התקבלה פה אחד. בוועדת הפרס ישבו פרופסור יונתן גרסל מהמחלקה לגנטיקה של צמחים במכון וייצמן למדע, יושב ראש הוועדה, ולצידו פרופסור מרים אלטשטיין-שורץ ופרופסור אורי מינגלגרין ממרכז וולקני בבית דגן, וכן פרופסור שמעון גפשטיין. הוועדה ציינה בנימוקיה להענקת הפרס לפרופסור זמיר כי הוא "פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממיני בר של עגבנייה, המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופסור זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בין לאומית ושיתופי פעולה בין לאומיים. הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם".

עיון מעמיק בפעילותו המבורכת ורבת השנים מגלה כי הכלים החדשניים שפיתח כללו שימוש בסמנים ביוכימיים ומולקולאריים למיפוי גנטי, יצירת סדרת קווי עגבנייה ייחודיים שמהווים כלי חשוב למחקר גנטי ויישומי בצמחים ופיענוח של הבסיס הגנטי והמולקולרי של תכונות כמותיות ושל אינטראקציות גנטיות מורכבות כמו און-מכלוא ואפיסטאזיס. פרופסור זמיר הקים בפקולטה לחקלאות מערך טיפוח של זני ורד וזני ליזיאנטוס המתבססים על גישות גנטיות וגנומיות חדשניות.

פרופ' דניאל זמיר חתן פרס ישראל לחקר החקלאות עוסק גם בטיפוח מעשי של זני עגבניות. על בסיס ידע מקורי הוא הקים לפני כעשרים שנה את חברת הזרעים "א.ב. זרעים". בחברה, בשיתוף עם חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית, טופח אחד מזני עגבניות התעשייה המובילים של קליפורניה.

לפני כעשר שנים הקים יחד עם תלמידו יניב סמל, חברה המיישמת שיטות חישוביות לעזרת טיפוח גנטי. לאורך 35 שנים לימד זמיר את הקורס הבסיסי של יסודות הגנטיקה בפקולטה לחקלאות וכן קורסים מתקדמים בטיפוח גנטי. למעשה כל תלמידי הפקולטה לחקלאות מאז שנת 1982 ועד היום, למעט השנים שבהן היה בשבתון, למדו גנטיקה אצל פרופסור זמיר וגם אצל פרופסור עמרם אשרי שהיה דיקן הפקולטה בראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

פרופסור זמיר זכה במענקי מחקר רבים ובהם מענק מחקר יוקרתי במיוחד מטעם המועצה למחקר אירופי  – .ERC

פרופסור דניאל זמיר נולד בירושלים בשנת 1950 וגדל בתל-אביב. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים ומתגורר בגדרה. אחד המברכים שהתבשר על הענקת פרס ישראל לפרופסור זמיר היה אביו, יבדל"א האלוף במילואים צבי זמיר, לשעבר ראש המוסד שיציין בעוד חודשיים 95 שנות חיים.

פרס ישראל יוענק לפרופסור זמיר במוצאי יום העצמאות ה-72 למדינת ישראל ביום ד' ה' באייר,29 בחודש אפריל 2020 בירושלים. פרס ישראל הוא בסכום כספי של 75 אלף שקלים.

האיש שקלט את דניאל זמיר לעבודה בפקולטה לחקלאות ברחובות הוא פרופסור אמריטוס עמרם אשרי, שאמר לנו בשיחה מיוחדת: "הייתי ראש המחלקה לגידולי שדה וגן וגנטיקה, חבר סגל בפקולטה. לימים פרופסור במדעי הצמח יהושע רודיך ז"ל, שב משנת שבתון באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, וסיפר לי שיחד אתו למד בחור מוכשר, שרוצה לחזור לישראל ולעבוד כאן. דניאל זמיר עשה את התואר הראשון שלו בפקולטה ברחובות ואת הדוקטורט בדיוויס".

מציין: "הייתי צריך לתמרן כדי לקבל את דני זמיר לעבודה. לא היה לי תקן פנוי והשקעתי מאמצים כדי שיתקבל לפקולטה. ארגנתי תקציב, בלי תקן ושילבתי אותו בהוראה בגנטיקה. למעשה עבדנו בצוותא. כל השנים לימדנו גנטיקה בהרמוניה, וכאשר נתמניתי דיקן בפקולטה, דני לימד גם את הקורסים שלי".

איזה אדם גילית?

"איש מיוחד. חרוץ. בעל חשיבה מקורית ואיש עבודה. משקיען מוכשר שהשקיע עד מאד בהוראה". פרופסור אשרי הוסיף: "זמיר פיתח מחקרים ייחודיים והתמקד בעגבניות. פיתח זנים גם בחו"ל ועבד תקופה מסוימת בחוות ניסיונות בעכו. הוא פיתח גישות חדשות להשבחה של צמחים, לא בהנדסה גנטית. העמיד תלמידים רבים. בשנת שבתון עבד גם בדיוויס בקליפורניה וגם באוניברסיטת קורנל".

פרופסור אמריטוס עמרם אשרי שהתקבל לפקולטה לחקלאות כחוקר צעיר בן 29 בשנת 1958, היה דיקן הפקולטה בשנים 1980-1983. ב-14 בפברואר ציין 91 שנות חיים.

עוד משהו על פרופסור זמיר. הוא אינו מחזיק בטלפון נייד. חבריו מעידים כי אינו רוצה שיפריעו לו ביום יום.

פרופסור דני זמיר צילום נתי שוחט פלאש 90

פרופ' דני זמיר: "למרות כל התחזיות השחורות אני דווקא אופטימי"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית *תמונה ראשית: השרים כהן ודיכטר והיו"ר דוד ביטן היום בוועדת הכלכלה. צילום: נועם מושקוביץ ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה
4 דק' קריאה
הפתגם המפורסם הוא "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" אולם המלחמה הארוכה שנכפתה עלינו מעלה את הרצון לבטא את תחושותינו * פעילות תיאטרון פלייבק של חוף אשקלון שבה לפעול, מאז שהופסקה ב-7 באוקטובר  מזה שנים סובלים
9 דק' קריאה
"חי בחטא עם זוגתי ואם ילדי מבלי שטרחתי למסד את הנושא ברבנות"  עובד חוץ בחברת טכנולוגיה המבוססת בחו"ל. עוסק בפיתוח אוטומציה של תהליכים מסחריים ותפעולים בשרשראות אספקה. בוגר הטכניון.   זמר מקהלה פעיל (בריטון) ב״אנסמבל
5 דק' קריאה
איך האמריקאים, עדר קונפורמיסטים שהגזימו עם הפוליטיקלי-קורקט עד כדי טמטום, הפכו את שלגיה לחומה, ומה הבעיה עם המילה "כושי"? הדי בן עמר מאותגר מכל הכיוונים  כילד קטן מאוד אהבתי את שלגיה.  וגם את שבעת
4 דק' קריאה
מערכת יחסים רומנטית שמתחילה בחדר לנתיחת גופות היא חריגה אומנם אבל דווקא מזמנת עניין רב, כך חושב נדב טולדנו, פיזיותרפיסט ומרצה לאנטומיה בחוג לפיזיותרפיה מקיבוץ פרוד, מחבר הרומן "לילך" שגורם לקורא להרהורים קיומיים  נדב
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן