יבול שיא
הרפת והחלב
דורון ליבנה יור ארגון מגדלי הדבורים צילום ארגון מגדלי הדבורים

פתיחת שוק הדבש לייבוא

3 דק' קריאה

שיתוף:

דורון ליבנה יו"ר ארגון מגדלי הדבורים ודבוראי מכפר ביל"ו

רגע לפני חגי תשרי החליט שר החקלאות במהלך פופוליסטי על ייבוא דבש, שלא תאם את המציאות, בה מכוורות ישראל דיווחו על שיא בייצור הדבש העומד על כ- 4,400 טון. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס לא עלה מחיר הדבש בעשור האחרון. מהלך זה של השר, מגיע בשנה בה שרי "ישראל ביתנו", פורר וליברמן, מייבאים בטירוף וללא אבחנה מכל הבא ליד – פירות, ירקות, בשר, דגים ועוד, וכ'סיפור כיסוי' מספרים לצרכנים כי מהלכים אלו, כביכול, יורידו את יוקר המחייה, אבל בפועל – מחירי המזון לא רק שלא ירדו, אלא עלו לאורך השנה, כולל המזון המיובא.

התוצאה החמורה למעשים חסרי אחריות אלו של שרי ישראל ביתנו – הינה חיסול המשקים החקלאיים המייצרים מזון בריא, טרי, ואיכותי, וככל שיגבר יבוא הדבש כך ייעלמו המכוורות בישראל, מחוסר כדאיות כלכלית ואז לא רק שלא ייצרו פה דבש ישראלי אלא, תופסק פעולת האבקה (הפרייה) של הגידולים החקלאים, שהינה התועלת המרכזית של ענף הדבוראות – במתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים, המתבצעת על ידי דבורת הדבש המאביקה 80% מצמחי החקלאות והבר. ערך האבקת הדבורים לתל"ג החקלאי בישראל עומד על כ- 3.5 מיליארד שקלים בשנה. הדבוראים ברחבי הארץ, משנעים לפי כל עונת פריחה, מעל ל- 70 אלף כוורות, להאבקת פריחת מטעי הפרי, הנשירים (דובדבן, תפוח, שזיף, משמש, אגס, נקטרינה, אבוקדו ועוד) והמקשות: (אבטיח, מלון, קיווי, חמניות ועוד). הודות לכך הציבור נהנה משפע פירות וירקות. באם פעולת ההאבקה (הפרייה) של דבורת הדבש תיפסק, התוצרת החקלאית תפחת בצורה משמעותית והמעט מהתוצרת שתשרוד את המשבר – תעלה ביוקר. כך שלא ברורים מהלכים אלו שלא מטיבים, לא עם החקלאות ולא עם הצרכן.

חשוב להזכיר כי העולם מתמודד עם פתרונות למשבר האקלים ותופעת היעלמות הדבורים המדאיגה, עקב הידלדלות החקלאות, הבר, הרחבת העיור והנדל"ן, שלא הותירו מזון צוף לדבורים, אז במקום ששר החקלאות אמור למצוא פתרונות לשימור ביטחון התזונה של אזרחי מדינת ישראל, על ידי הגנה מכל משמר על ענף הדבוראות והאבקה, ולמיגור התופעה ההרסנית, כפי שעושות כל הממשלות ברחבי הגלובוס, פועל השר פורר בניגוד גמור למציאות ולנורות האזהרה האדומות הנדלקות בפניו מכל עבר, והורס במו ידיו את הבטחת המזון של מדינת ישראל. אין מקום לשקול בכלל, קריסה והתמוטטות של הענף בשום מחיר, כי אם לא הדבורה, גם אנו לא נהיה כאן. זאת גם ידע פרופ' אלברט איינשטיין שאמר כבר לפני 60 שנה: "ארבע שנים לאחר היעלמות הדבורים ייכחד האדם". את המשוואה הזו כולם חייבים להבין בעיקר שרי ישראל ביתנו.

מחסור בדבורי דבש להאבקת אבוקדו

פרופסור שרוני שפיר, מנהל המכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות ברחובות מזהיר כי אם לדבוראים לא ישתלם לייצר דבש בארץ, הם יפסיקו לגדל את דבורי הדבש.

לדבריו מצב כזה יפגע בכלל החקלאים בישראל ובעיקר בציבור: "יהיו פחות דבורים שיאביקו את השדות והמטעים והתוצרת החקלאית תפחת בצורה משמעותית. גם מחיר שירותי ההאבקה יעלה ויגזור עלייה במחירי הפירות והירקות".

הפרופסור שפיר מציין כי החלטת שר החקלאות עודד פורר על פתיחת הליך תחרותי ליבוא דבש בצנצנות מטרידה לא רק את הדבוראים, אלא ובעיקר חקלאים רבים מקיבוץ דן בצפון ועד קיבוץ אילות בדרום, שאינם מגדלים ולו דבורה אחת.

לדברי הפרופסור, שעומד בראש מרכז טריווקס לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות, הדבר צריך להטריד את כלל הציבור בישראל. הוא מזכיר שמעבר לייצור הממתיק הטבעי האהוב, תפקידן המרכזי של דבורי הדבש הוא האבקת הפרחים, שבלעדיה לא יוכלו להיווצר פירות וירקות.

"להאבקה ערך כלכלי אדיר בגידולים חקלאיים וחשיבות רבה במערכות אקולוגיות – מסביר פרופסור שפיר – בין 75-80% אחוזים ממגוון התוצרת החקלאית שאנו אוכלים מואבק על ידי חרקים. הרוב המוחלט על ידי דבורי הדבש, שהן המאביק החשוב ביותר בחקלאות".

עוד אמר כי "ככל שהדבוראי מקבל פחות דבש, עלות שירותי ההאבקה תהיה גבוהה יותר. מטעי האבוקדו לדוגמה חייבים האבקה אלא שהדבורים לא כל כך מחבבות את הצוף שלו ולכן הן מייצרות דבש לא איכותי במיוחד ובכמות נמוכה לגידולים אחרים".

"דבוראי שיציב את הכוורות שלו במטע אבוקדו יפסיד דבש שיכול היה לקבל במקומות אחרים. מצד שני, האבוקדו תלוי בהאבקת דבורים ב-100 אחוז, ומדובר בפרי ייצוא חשוב ורווחי שמתפתח בארץ בשנים האחרונות".

לדברי המומחה מהאקדמיה קיומו של ענף האבוקדו תלוי מאד בהמשך הגידול המקומי של דבורי הדבש. כבר היום מדברים על מחסור בדבורי דבש להאבקה של מטעי אבוקדו. המשמעות היא שלא תהיה מספיק האבקה וכתוצאה מכך לא יהיו מספיק פירות והחקלאי הישראלי לא יוכל לייצא.

פרופסור שרוני שפיר השמיע את תחזיתו הקודרת בריאיון לאתר האינטרנטי "דבר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן