קסם פיות היער: נועה מלמדת ליצור פיות
יבול שיא
הרפת והחלב
עמית ידלין ניסנקורן מאיר וחגג

"באנו לעשות ולשנות!" כך אומר מזכ"ל תנועת המושבים עו"ד עמית יפרח

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הוא פחות משנה בתפקיד ורק בן 45 – אבל מזכ"ל תנועת המושבים עו"ד עמית יפרח, לא עוצר לנוח לשניה – ומחלק את זמנו בין מזכירויות המושבים לבין הכנסת והממשלה, וכן, בין החיבור לשטח והבנת צרכיו לבין קידום סדר היום של המרחב הכפרי המושבי. מאז שנבחר הספיק להיפגש עם כ-100 הנהלות מושבים שונים ברחבי הארץ. את עיקר מאמציו הוא משקיע בקידום החקלאות ורווחיותה, שתאפשר הכנסת צעירים לענף, ביטול הותמ"ל, עדכון לתיקון 116, הרחבת שימושי הפל"ח, רישום בטאבו של כל החלקות במושבים, חיזוק הקהילה ועוד מטרה מרתקת ושאפתנית, שתקנה כוח למגזר המושבי ברחבי ישראל: "בכוונתי לאחד את התנועות המושביות תחת תנועת המושבים לתנועה אחת, מרכזית ומשמעותית אל מול השלטון המרכזי ואל מול המושבים כולם".  ריאיון עם המושבניק מספר 1, עו"ד עמית יפרח

 

מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, הוא אחד האנשים העסוקים ביותר במרחב הכפרי. יפרח מתרוצץ ברחבי המדינה בין הכנסת ומשרדי הממשלה לבין המושבים, וכדי להיפגש איתו לריאיון חיכיתי בסבלנות ואכן הסבלנות השתלמה. מדובר באיש מקצוע מהשורה הראשונה, משימתי וכריזמטי, שנבחר לכהן בשנה האחרונה כמזכ"ל התנועה, כשהוא רק בן 45. יפרח, ששימש ב-15 השנים האחרונות כיועץ המשפטי ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, הוביל את תחום הקרקעות והאגודות שיתופיות במגזר המושבים להישגים רבים. בין השאר את מאבקי המושבים בוותמ״ל וכן, מאבקים בנושאי עדכון תמ״א 35 והקמת הבית השלישי בנחלה. יפרח אף הוביל את החתמת בעלי הנחלות במושבים על חוזי החכירה לדורות והאפשרות לרישום הנחלה בטאבו, לראשונה מאז קום המדינה. בנוסף מכהן עו״ד יפרח כנציג ההתיישבות כולה במועצת רשות מקרקעי ישראל.

 

בעוד כארבעה חודשים תמלא שנה למינוייך כמזכ"ל תנועת המושבים. כיצד אתה מסכם את השנה שחלפה?

"כניסתי לתפקיד לוותה באתגרים לא פשוטים עבור המרחב הכפרי והמגזר החקלאי ובראשם מגפת הקורונה שיצרה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי, שהשלכותיו עלינו ארוכות שנים. עם זאת, עבורי כל משבר הוא הזדמנות ובאתי לכאן כדי לעשות, כדי לקדם ולשנות ואני משקיע מאמצים רבים בקידום סדר היום של המרחב הכפרי, דרך ישיבות עבודה עם חברי הכנסת ושרי הממשלה. אנו מאמינים כי החקלאות הינה חוצת מפלגות ועל כן פועלים מול השלטון המרכזי ומקבלי ההחלטות מכל גווני הקשת הפוליטית.

 

ביקור בקיימא בארותיים
עמית יפרח תנועת המושבים | ביקור בקיימא בארותיים

 

"בחקלאות, למשל, אנו פועלים בשיתוף שר החקלאות, אלון שוסטר ומנכ"ל משרדו בחיזוק נושאים רבים וענפים שנפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה, ומצד שני פועלים להביא חדשנות, יזמות וטכנולוגיה עבור החקלאות, כדי לחזק את הדור הצעיר בחקלאות ולהשאירו במושב. בקרקעות, אנו ממשיכים במאבק כנגד הפגיעה בקרקע החקלאית (הותמ"ל) ולהקפאת תיקון 116 במתכונתו הנוכחית. זאת לצד יישום החלטות של רמ"י לגבי חוזי החכירה בתחומי המגורים. בתקשורת, אנו פועלים לשים על סדר היום הציבורי והתקשורתי את הנושאים אותם אנו מובילים, הן בתקשורת הארצית והן במקומית. ב'מבט מושבים', אנו מרחיבים את הפעילות שלנו במושבים ומקדמים את האגודות בנושאי תכנון וייזום במשבצת.

"לצד זה, אנו ממשיכים לסייר במושבי התנועה ולהיפגש עם הנהלות המושבים, כדי לחזק את הקשר וללמוד את הצרכים של המושבים באזורים השונים. השנה הזאת היא שנה מלאת אתגרים וריגושים עבורי ואני גאה לכהן כמזכ"ל תנועת המושבים."

 

האם רשמת לעצמך כבר הישגים כמזכ"ל התנועה?

"חשוב לי בהזדמנות זו להודות לקודמי בתפקיד, מאיר צור, על פועלו לתנועה ולמושבים לאורך שנים. קיבלתי תנועה במצב כלכלי כלל לא פשוט, ואחרי המשבר הקשה שפקד אותנו בסוגיית תנועות הנוער.

"בנושא הכלכלי, הצלחתי במאמצים רבים להכין תכנית עבודה, שעיקרה סגירת הגירעון והחזרת התנועה למצב כלכלי איתן. עם זאת, נאלצתי לעשות קיצוצים כואבים גם בכ"א, כל זאת כדי לייצב את מצב התנועה למען בניית אופק כלכלי וארגוני לשנים הבאות. בנושא תנועות הנוער, אני משקיע חשיבה רבה ומתייעץ, כדי לשפר ולדייק את הדרך שבה אנו רוצים לראות את תנועת הנוער, בני המושבים, בשנים הבאות, כאשר הדגש יהיה על החיבור בין מושבי התנועה וערכי המרחב הכפרי והחקלאות הישראלית, תוך שיח חינוכי משותף ולא מסית – ומתוך הבנה שהמציאות מבחינת החינוך הבלתי פורמלי השתנתה. כיום המצב התייצב ואני אופטימי לגבי עתיד בני המושבים, שכן עתידם הוא עתידנו!

 


"אנו מלווים את המועצות האזוריות בדרום בהכנת תכניות הפל"ח וביצירת פלטפורמות נוספות לבעלי הנחלות שטרם אושרו, משקיעים מאמץ גדול מאוד בהסרת החסמים הרגולטוריים מול מוסדות התכנון ומול רמ"י, ובהסדרת מסלולים ירוקים לחבר מושב הרוצה לקדם פל"ח. בנוסף, בשבועות האחרונים התחלנו שיח מול רמ"י ומשרד המשפטים, בכדי להגדיל את מספר השימושים שיכול חבר המושב להשכיר לצד ג', ובכך יוכלו חברי המושבים לייצר הכנסה פסיבית מידתית, שתבטיח את פרנסתם והזדקנותם בכבוד"


 

"הישג נוסף הוא שהחזרתי את הנוכחות של תנועת המושבים מול הוועדים. מדובר בהישג חשוב מאוד עבורי ברמה האישית, כי אני מאמין שהשטח הוא הבסיס לכוח ולפעילות שלי. אני מונע ממנו ועובד בשבילו ועבורו וחשוב לי לחזק אותו, לשמוע אותו ולפעול עבורו בכל אפיק אפשרי.

"בנושא החקלאות, הגענו להישג משמעותי עבור חקלאים הנמצאים באיחוד עוסקים שנפגעו מהקורונה, לקבל את הפיצוי המגיע להם כתוצאה מהמשבר. להישג זה קדמו ישיבות רבות עם שרי החקלאות והאוצר, מנכ"לית משרד האוצר ובכירי רשות המיסים, כדי להסביר להם את חשיבות הנושא עבור החקלאים. הישג נוסף הוא הגשת 'חוק החקלאות' ביחד עם הארגונים החקלאיים בימים הקרובים. מדובר באירוע מכונן שיאפשר עוגן חקיקתי שיבטיח את מעמדה של החקלאות לדורות הבאים. כמו כן, הקמנו את 'פורום החקלאים הצעירים' בתנועת המושבים, בהשתתפות חקלאים מגבול לבנון ועד הערבה, העוסקים בכלל נושאי וענפי החקלאות ואנו כותבים בימים אלו מסמך עקרונות, אותו נגיש לשר החקלאות ולמנכ"ל משרדו, שיהווה מסמך עבודה לקידום הצעירים בענף.

"גם בקרקעות הגענו להישגים. למשל – עם המושבים נס הרים, עמינדב ובאר טוביה הגענו להסדרים, בהובלת התנועה, בכל מה שקשור לשימושים חורגים, ואף השלמנו למושב עין הבשור את קרקעות המשבצת, לאחר שנים של מאבק. הישג נוסף ומשמעותי הוא שבמועצת מקרקעי ישראל האחרונה אישרנו את מפת אזורי העדיפות הלאומית. ובכך, אחרי שנה וחצי, אושרה מפת אזורי העדיפות הלאומית, שתאפשר למשפחות צעירות להיקלט בישובים בנגב ובגליל בצורה קלה יותר. באחרונה חידשנו מול שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן את המינוי שלי כמשקיף ההתיישבות ברמ"י וקיימנו פגישות עבודה במסגרתה בנינו מערכת יחסי עבודה בוני אמון.

 

יפרח במהלך ביקור במועצה האזורית מבואות חרמון
עמית יפרח תנועת המושבים |  ביקור במועצה האזורית מבואות חרמון

 

"יצרנו הסדר לצרכניות עבור כל המושבים, שמייתר את הצורך לעשות עסקה ולשלם דמי שימוש על העבר, יחד עם האגף החקלאי ברמ"י. בחברה הכלכלית של התנועה, מבט מושבים, הגדלנו בצורה משמעותית את העבודה של מבט בהכנת התשתית התכנונית ליישום החלטות רמ"י.

"בתחום הקהילה – יצאנו בתקופת הקורונה בקמפיין עבור המושבים 'קהילה מנצחת קורונה', במסגרתו העלנו את המודעות של שמירה על ההנחיות, לצד ליווי שוטף את הקהילות במושבים. אנו פועלים רבות גם בתקשורת המקומית והארצית. בחודשים האחרונים הופעתי מספר רב של פעמים במהדורות החדשות, בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, כדי לחזק את החקלאות הישראלית ואף פרסמתי במאמרים בגלובס ודה מרקר נגד הייבוא.

"אני פועל מול שר התקשורת, יועז הנדל, בנושא קידום פרויקט פריסת סיבים אופטיים במושבים סמוכי גבול. דבר אשר ישפר משמעותית את הקליטה באינטרנט ואת תשתיות התקשורת. בנושא שדה התעופה המשלים, אנו מעורבים בהחלטת שרת התחבורה לבנות את שדה"ת בנבטים ולא בעמק יזרעאל. החלטה זו הינה משמעותית להצלת החקלאות בעמק מחד ופריחתו של הנגב מאידך. נושא נוסף הוא הקפאת האכיפה של תיקון 116 בתקופת הקורונה ועבודה אינטנסיבית עם שר המשפטים, לקביעת מדיניות הוגנת כלפי המושבים בכל הקשור לאכיפת השימושים החורגים."

 

אני חייב לציין שמרגש לראות מזכ"ל תנועה צעיר ונמרץ כמוך שמדבר על עשייה והישגים ורואים הצימאון שלך להצליח עבור המושבים ולפעול עבורם. מידי שבוע אנחנו רואים אותך מבקר במספר רב של מושבים ברחבי הארץ. מדוע כל כך חשוב לך להגיע למושבים?

"אני מחלק את זמני כמזכ"ל התנועה בין מזכירויות המושבים לבין הכנסת והממשלה, ובמקביל, בין החיבור לשטח והבנת הצרכים שלו לבין קידום סדר היום של המרחב הכפרי המושבי. החיבור לשטח, חשוב לי מאוד ומאפשר לי להכיר לעומק את הצרכים של המושבים, להציג בפניהם את פעילות אגפי התנועה ובכך מאפשר לי לעשות את תפקידי בצורה טובה יותר ולייצג את המושבים בצורה נכונה יותר. בפרק הזמן הקצר בו אני מכהן כמזכ"ל התנועה, הייתי כבר בכ-100 הנהלות מושבים ברחבי הארץ ,ואני מתכוון להמשיך ולהעמיק את הביקורים ואת העבודה המשותפת בין התנועה לבין מושביה. בנוסף אני מבקר ומסייר במועצות האזוריות יחד עם ראשי המועצות, שאני רואה בהם שותפים לדרך ולהובלת סדר היום של המרחב הכפרי. יחד עם שותפיי, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג' ומזכיר התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אנו מגבשים את הנושאים ואת העמדות לטיפול מול השלטון המרכזי ומובילים יחד את המרחב הכפרי בנושא החקלאות, הקרקעות, הקהילה, תיירות כפרית לטובת המושבים וחבריהם."

 

ראיתי שבסדרת הפגישות שלך בכנסת ובממשלה אתה מקדם סדרת אירועים. במה מדובר? 

"אני גאה ונרגש שאני זוכה להיות מזכ"ל תנועת המושבים בשנת המאה למושב העובדים הראשון, מושב נהלל ואנו מתכוונים בתנועה להקדיש את שנת המאה בסדרת אירועים לרבות – החלפת לוגו התנועה, הוצאת ספר ייחודי, תערוכה ועוד. אנו אף מנסים לקדם מול משרד רה"מ, ישיבת ממשלה חגיגית שתציין את המאה שנה למושב הראשון ונקווה שתהיה האפשרות."

 

אחד הדברים שמטרידים את המושבניקים הוא נושא השימושים החורגים. רוב תושבי המושבים כבר אינם חקלאיים, אם כי לרובם יש רקע חקלאי כזה או אחר. רבים מהם נאלצו להמציא עצמם מחדש ולאתר פרנסה אחרת, תוך שימוש בקרקע במושב. מה דעתך?

"ראשית, אין ספק שהמושב של שנת 2020 כבר אינו יישוב חד מימדי ותפקידינו כתנועה לייצר עבור חברי המושבים שנפלטו מהחקלאות, לבצע שימושים נוספים בתוך חלקות המגורים, שיאפשרו עבורם הכנסה משלימה או חליפית לחקלאות. לכן התנועה משקיעה מאמץ רב לאורך השנים בסוגיית הפל"ח, הן בהיבט סוגי השימושים והיקפם והן בסוגיית היכולת להשכירם לצד שלישי. הפל"ח במושב הוא לא רק בהיבט התיירות הכפרית אלא גם בעסקים הקטנים, שיהפכו את המושב ליישוב רב תפקודי וחי, ולא לישוב שיוצאים ממנו בבוקר ונכנסים אליו רק בלילה. אנו מלווים את המועצות האזוריות בדרום בהכנת תכניות הפל"ח וביצירת פלטפורמות נוספות לבעלי הנחלות שטרם אושרו, משקיעים מאמץ גדול מאוד בהסרת החסמים הרגולטוריים מול מוסדות התכנון ומול רמ"י, ובהסדרת מסלולים ירוקים לחבר מושב הרוצה לקדם פל"ח. בנוסף, בשבועות האחרונים התחלנו שיח מול רמ"י ומשרד המשפטים, בכדי להגדיל את מספר השימושים שיכול חבר המושב להשכיר לצד ג', ובכך יוכלו חברי המושבים לייצר הכנסה פסיבית מידתית, שתבטיח את פרנסתם והזדקנותם בכבוד, ויימנע מהם להיות תלויים ברשויות הסעד או בילדיהם. אני מאמין שבקרוב נדע לאן זה מתקדם."

 

נראה שבתקופת הקורונה נרגעה יחסית האכיפה של תיקון 116 לחוק תכנון ובנייה במושבים, אולם כולם יודעים שמדובר במצב זמני בלבד. האם לאחר הקורונה יחזרו הפשיטות והקנסות או שהנושא עומד לפני הסדרה?

"האכיפה לתיקון 116 הופסקה בעת הקורונה בשל בקשתנו והלחץ הציבורי והתקשורתי שהפעלנו. אנו פועלים כיום בשני מישורים – הראשון הוא שקיימנו, שי חג'ג' ואני, כבר שלוש פגישות עם שר המשפטים וצוותו המקצועי, בכדי לייצר מתווה שבמסגרתו תוקפא האכיפה של היחידה הארצית על חלקת המגורים וחלקה א' החקלאית במושב, כולל שימושים נלווים, לחמש שנים לפחות. בשנים אלו האכיפה על חלקה א' תעשה ע"י הועדות המקומיות ובשני מסלולים: הסרה או הסדרה, הכל על פי האופק התכנוני הקיים בתוכניות באותה מועצה אזורית. בנוסף, נדרשת מידתיות ושלביות באכיפה אשר תעודד את הכניסה להסדרת השימושים, וכל זאת ללא קנסות כבדים ואכיפה אגרסיבית אלא בהבנות מול המגזרים.

"במהלך חמש השנים הללו נדון עם רשויות המדינה על תכנית אסטרטגית לשינוי והסדרת השימושים במושבים, ולמציאת שימושים נוספים מידתיים בחלקות המגורים במושבים, במבנים החקלאיים שאינם בשימוש ויכולים להוות פרנסה חליפית לחברי המושבים. במידה ולא נגיע להסכמות עם משרד המשפטים בנוגע למתווה שהוצג על ידינו, אנו נחזור לאפיק הפוליטי ונקדם חקיקה לשינוי תיקון 116.

"להזכירך, כלל המפלגות טרם הבחירות הבטיחו כי תיקון 116 יתוקן, כולל שרת המשפטים לשעבר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ורה"מ החליפי, בני גנץ והם יצטרכו לפרוע את הבטחתם. במידה ולא, הם יצטרכו לתת דין וחשבון בקלפי."

 

מלבד הביקורים שלך במושבים אתה פעיל מאוד בכנסת ובמוסדות השלטון, משרדי הממשלה השונים, אנשי מפתח, רמ"י ועוד. האם אתה מוצא אוזן קשבת ורצון לעזור בפגישותיך או שדיבורים לחוד מעשים לחוד?

"הזירה הפוליטית משמעותית מאוד ליכולת שלנו לקדם את סדר היום של המרחב הכפרי. בכנסת מוכרעות סוגיות המשפיעות מאוד על סדר היום של המרחב הכפרי, אם זו דרך חקיקה או רפורמות או החלטות ממשלה. ולכן, מרגע כניסתי לתפקיד וללא קשר לשיוכי הפוליטי, נפגשתי כמעט עם כל שרי הממשלה, ראשי הועדות בכנסת וחברי הכנסת מכל המפלגות ומכל המגזרים.

 


"אנו מלווים את המועצות האזוריות בדרום בהכנת תכניות הפל"ח וביצירת פלטפורמות נוספות לבעלי הנחלות שטרם אושרו, משקיעים מאמץ גדול מאוד בהסרת החסמים הרגולטוריים מול מוסדות התכנון ומול רמ"י, ובהסדרת מסלולים ירוקים לחבר מושב הרוצה לקדם פל"ח. בנוסף, בשבועות האחרונים התחלנו שיח מול רמ"י ומשרד המשפטים, בכדי להגדיל את מספר השימושים שיכול חבר המושב להשכיר לצד ג', ובכך יוכלו חברי המושבים לייצר הכנסה פסיבית מידתית, שתבטיח את פרנסתם והזדקנותם בכבוד"


"צריך לזכור שכוחנו הפוליטי מבחינה אלקטורלית הולך ופוחת, ולפיכך אני משקיע בחיבורים הפוליטיים ובקשר האישי ביני לבין חברי הכנסת, ומסביר להם את חשיבות החקלאות וההתיישבות. וזאת לא רק עבורנו, חברי המושבים, אלא כאינטרס לאומי של מדינת ישראל לשמור על המרחב הכפרי ועל החקלאות. בתקופת הקורונה הוכיחו חקלאי ישראל כי הם יודעים לעמוד בחזית אספקת המזון ואוי למדינה שבעת משבר כ"כ קשה כמו הקורונה, לא הייתה יכולה לספק עבור אזרחיה את המזון הטרי. אנו פועלים למנף את אירוע הקורונה להטמעת חשיבות החקלאות ולביטחון המזון של אזרחיה."

 

הפירות הבאושים של הפקעות הותמ"ל במגזר הכפרי כבר ניכרים בעיניים, שכונות מכוערות עם בנייני ענק נבנו בשולי ערים על שטחים חקלאיים. בסה"כ נבנו רק 100 אלף י"ד על שטחי ותמ"ל מופקעים בשכונות שנראות כמו ערים במזרח אירופה. יחד עם זאת, שר הפנים, אריה דרעי, מקדם את הארכת חוק הותמ"ל. שר החקלאות סבור שמבחינת מאזני כוחות פוליטיים לא ניתן לבטל את הותמ"ל. האם לדעתך הותמ"ל ימשיך לפגוע בשטחים הכפריים והאם ריאלי לבטל אותו?

"בשנים האחרונות תנועת המושבים, יחד עם מרכז המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית, מובילות את המאבק עבור השטחים החקלאיים והשטחים הפתוחים, הן במאבקים נקודתיים בליווי מושבים והן ברמת המאקרו בראייה כוללת של הפגיעה בשטחי החקלאות וביטחון המזון, באמצעות הכלי הדורסני והבלתי חוקתי שנקרא הותמ"ל.

"כשהוגש הותמל לראשונה להארכה, תנועת המושבים הגישה עתירה לבג"צ למנוע את הארכתו, אך ביהמ"ש דחה את העתירה. עם זאת, בפסה"ד נאמר ע"י השופטים שבמידה והמדינה תרצה פעם נוספת להאריך את חוק הותמ"ל, נטל ההוכחה עליה יהיה הרבה יותר גדול. מה שברור הוא שכעת החסם להורדת יוקר הדיור מזמן כבר אינו היצע יחידות הדיור, מכיוון שהותמ"ל יצר בשנים האחרונות מלאי תכנוני המספיק לשנים רבות קדימה, וכעת אין צורך יותר להשתמש בו על מנת להגדיל את ההיצע – וצריך לטפל בחסמים האחרים שמונעים את התכנון ואת שיווק יחידות הדיור לאזרחי מדינת ישראל. "ולכן, עמדתנו כי הותמ"ל במתכונתו הנוכחית סיים את תפקידו ההיסטורי בכל מה שקשור לשטחים החקלאיים. הוא צריך להימשך בהתחדשות העירונית, במגזר החרדי והערבי. כך גם הצגנו את עמדתנו במו"מ שאנו מנהלים עם שר הפנים בסוגיית הארכת החוק. גם פה, במידה ונמצה את התהליך ודרישתנו לא תענה, אנו נגיש עתירה נוספת לבג"צ. מבחינתנו העתירה כבר מוכנה. אנו רואים בשימור השטחים החקלאיים מאבק דגל של התנועה, מתוך ההבנה והחשיבות כי ללא השטחים החקלאיים, לא יהיה ביטחון מזון לדורות הבאים."

 

במושבים מדברים על המושב העתידי – שיתבסס על חקלאות, תיירות ומקצועות חופשיים. כיצד אתה רואה את המושב בעתיד?

"המושב בעתיד יהיה שונה מהמושב שאליו נולדנו וגדלנו שהיה חד מימדי, גם בהיבט התעסוקתי שלו – שעסק רק בחקלאות וגם בהיבט הקהילתי שלו – שבעבר גרו בו רק בעלי נחלות.

"המושב בעתיד צריך לעמוד על חמישה עוגנים: הראשון – החקלאות הפרטית ואנו משקיעים מאמץ גדול בשימור המשק המשפחתי במושב; השני – חקלאות משותפת – אנו מעודדים את האגודות לקחת אחריות על חלקים מהמשבצת ולעבדם בצורה משותפת ולטובת הכנסה כלכלית לחברי האגודה החקלאית, אם דרך שותפויות או דרך עיבוד עצמי של האגודה; השלישי – הפל"ח של חבר המושב, שייצר הכנסה ומנוע צמיחה בתוך המושב. העוגן הרביעי זה הפל"ח המושבי של האגודה שהם אזורי תעסוקה והסולארי. המיזמים הכלכליים יכולים להבטיח הכנסה קבועה לאגודה החקלאית, שישפרו את מצבה ויכולים להוות פנסיה לחברי האגודה. ראינו בשנים האחרונות דוגמאות רבות לשינוי המדהים שעשו המיזמים לכלכלת האגודות במושבים. העוגן החמישי הוא הקהילה. מה שמייחד אותנו זו הקהילה – וככל שהקהילה חזקה יותר כך איכות החיים במושב תהיה גבוהה יותר. החיבור בין תושבי ההרחבה לבין חברי האגודה מעסיק אותנו ברובד הניהולי וברובד הקהילתי, מתוך ההבנה שהקהילה היא הבסיס האיתן למושב בריא, שנותן מענה רחב בכל תחומי החיים לתושביו.

"כל אגף בתנועה מכיר את חשיבות העוגנים הללו וכל אחד בתחומו פועל מול האגודה והיישוב כדי לחזק כל עוגן בנפרד ואת כולם ביחד."

 

מה הן המטרות שאתה מציב לעצמך כמזכ"ל תנועת המושבים בשנים הבאות?

"בנושא החקלאות – לשמור על המשק המשפחתי, למנוע את השחיקה שלו ברווחיות, לקבע את מעמדו מול השלטון המרכזי, להגדיל את התמיכות הישירות והעקיפות של המדינה ולאפשר לחקלאי להתפרנס לאורך שנים. "בנוסף, לשמור על הענפים המתוכננים – ענף החלב וההטלה, דרך הסכמים עם המדינה, מתוך ההבנה העמוקה בחשיבותם של ענפים אלו לביטחון המזון לאזרחי ישראל, מחד, ולפרנסת חקלאים רבים היושבים על גבולות המדינה בצפון ובדרום מאידך.

"אני רואה חשיבות עצומה בחדשנות, ביזמות ובטכנולוגיה. ההווה הוא הווה ואני רוצה לדאוג לעתיד, בלהכניס לחקלאות חדשנות שתייצר אפשרות להכניס פיתוחים וגידולים ביחידות שטח קטנות יותר ורווחיות עוד יותר, כזו שתאפשר כניסה של חקלאים חדשים למעגל החקלאות. אני פועל לקידום הנושא מול משרד הכלכלה. מטרה נוספת עבורי היא השלמת הליך החתמת בעלי הנחלות על חוזי החכירה ורישום בטאבו של כל משבצות המושבים על שמם. לגבי הפל"ח, הגדלת האפשרויות של בעלי הנחלות בפל"ח והסרת החסמים להקטנת העלויות.

"בנושא הקהילה, מטרתי היא לחזק את החיבור ושיתוף הפעולה בין חברי האגודה לחברי ההרחבה ויצירת יישוב מלוכד ומגובש בהיבט הקהילתי. מטרה נוספת היא חיזוק מעמד התנועה מול השלטון המרכזי ולהציבה ככוח המשמעותי החזק והמשפיע על סדר היום של ההתיישבות במדינה. "המושבים חשובים לי מאוד ובכוונתי לאחד את התנועות המושביות תחת תנועת המושבים לתנועה אחת, מרכזית ומשמעותית אל מול השלטון המרכזי ואל מול המושבים כולם."

 

מה אתה מאחל לתושבי המושבים לראש השנה?

"אני מאחל שנה טובה! שנה של הצלחה ובריאות, שנה של ביטחון וחוסן, ושגשוג וצמיחה. שתהא זו השנה של החקלאות והמרחב הכפרי כולו. שהשנה הערבות ההדדית והחוסן הקהילתי ישתרשו בחברה הישראלית כולה.

והכי חשוב – שנמשיך לספק תוצרת חקלאית טרייה, איכותית ומגוונת בארץ ובעולם."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 זה סיפור מרתק ומעניין עד מאד של איש מקצוע שנולד בתוך פרדס ולא בבית חולים, שלמד בבית הספר החקלאי "כדורי", שהיה למדריך ירקות למאות חקלאים ערבים, ומלא תפקידים נוספים בשירות ההדרכה והמקצוע של משרד
8 דק' קריאה
לימור צוקרון, תושבת אביעזר ואמא לשלישייה, חלתה לפני עשור בסרטן השד ולאחר התמודדות הצליחה להחלים. בימים אלה היא נאבקת שוב, אבל משדרת אופטימיות ומבקשת להבהיר: "נשים, לכו להיבדק. המתנה שקיבלתי מהסרטן היא הרצון לחיות".
5 דק' קריאה
החיים מזמנים לנו תמיד הפתעות ולא תמיד נעימות, השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה. לאחר שחלתה במגוון אלרגיות ולאחר שהטיפולים הרפואיים הרגילים לא סייעו לה, פנתה נאווה כהנא, מגן שומרון, לטיפול בהומיאופתיה, שתוך
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן