שרית דור מפקחת מחוזית של מינהל החינוך ההתיישבותי
יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות הידרופונית

דור שלישי בחקלאות: משק אמסטרדם

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

איש לא האמין שאסף אמסטרדם יעזוב מישרה מכניסה כסמנכ"ל פיתוח בתעשייה ויחזור למשק במושב בן עמי, אבל זו הייתה תוכניתו של אסף מלכתחילה.  "אמרו לי שזה בלוף ואני לא אעזוב מלכודת דבש כמו שהייתה לי," נזכר אסף, כיום דור שלישי בחקלאות, המגדל עם אביו מטעי אבוקדו וחסות בגידול הידרופוני. למר והעליה בפופולאריות הגידולים ההידרופוניים בגינון הביתי, גידול הידרופוני מסחרי הרבה יותר מסובך, דורש השקעות אדירות בתשתית, בעובדים ובחשמל – כאשר כל מגדל שומר את סודות המקצוע לעצמו ומפתח בעצמו שיטות לשיפור וחיסכון בגידול. 

איך בוקר אחד בן אדם קם בבוקר ומחליט לעזוב מישרה ניהולית מצוינת בתחום הפיתוח וההייטק – ולחזור למשק של ההורים ולעבוד בחקלאות? את התשובה לשאלה ההיא נסעתי לבקש במשק אמסטרדם שמושב בן עמי, אותו מנהל אסף אמסטרדם, דור שלישי למשפחת החקלאים במשק.

"הסבא והסבתא, יוחנן ושרה אמסטרדם ז"ל," אומר אסף, "עלו ארצה מפולין. בתקופת השואה, סבי לחם עם הפרטיזנים וסבתא הייתה במחנה עבודה בצ'כיה. לאחר מלחמת העולם השניה, ב-48', העפילו סבי וסבתי, נתפשו והושמו במחנות המעפילים בקפריסין. מאוחר יותר שוחררו לארץ והגיעו לכפר קיש, שם התגוררו כשנה. אותה תקופה הם קיבלו הזדמנות לעבוד בביתו של משה דיין, כמנהלי המשק החקלאי שלו בנהלל. דיין היה בהנהגה, היה עסוק כל הזמן בצבא ובקריירה ולא היה לו זמן לטפל במשק. הם גם גידלו קצת את הילדים ונותרו בקשר שנים רבות עם רות דיין, אם המשפחה. כאשר הם הגיעו להתיישב בבן עמי – הם הגיעו עם עגלה, מתנה ממשפחת דיין, מה שנחשב באותם ימים להון חקלאי והתיישבו במושב בשנת 1950. אבא שלי, יהודה, נולד ב-1950 בנהלל והגיע כתינוק לבן עמי."

 

אסף והילדים בחממות ההידרופוניות
אסף והילדים בחממות ההידרופוניות – דור שלישי בחקלאות

 

אני יושב ליד בית המשפחה עם אסף (42) ועם יהודה אמסטרדם (70), האב, שמקשיב לשיחה. "ההורים שלי תמיד החליפו גידולים," נזכר יהודה. "הכל היה שיתופי, באותה תקופה הם גידלו גן ירק – כל מיני ירקות, תרד, חצי פרד וכמה פרות." אסף: "המשק שלנו תמיד התנהל בצורה חכמה ולא כמקובל, הסבא והסבתא וההורים ידעו 'להריח' את השוק. אז היה לנו תרנגולות והודים, שנים רבות גידלנו הודים. היה קצת כבשים. יהודה: "בהודים בעיקר עבדתי עם מילואות והשוק הפרטי ששילם יותר וזה מה שהצליח להשאיר אותי קצת באוויר."

אסף: "הגימיק הכי גדול של המשק היה גידול חורפנים (לפרוות מינק), גידול שסבי ואבי גידלו עד תחילת שנות ה-80', אז הפסיקו עם זה." יהודה: "זאת חיה שגידלו אותה בעיקר לפרווה, בעיקר לזרים ולא לתושבים בארץ. זה הכניס לא רע, לא מעט כסף אבל העבודה הייתה מאוד מאוד מלוכלכת. בסוף כבר סבלנו מהדבר הזה ואז הפסקנו ועברנו בעיקר לאבוקדו. אם היינו מגדלים את זה היום אז היו לנו הפגנות כל יום מול הבית. היום בכלל יש הוראה שאין להכניס פרוות לישראל. אני בעד. "האבוקדו התחיל בתחילת שנות ה-70 והאבוקדו העיף מפה את כל גידולי בעלי החיים, כמעט לא נשאר מזה שום דבר, חוץ ממחלבת עיזים ומפטמה קטנה. אנחנו נכנסנו לזה כמו כולם במושב בן עמי. עם הזמן התרחבנו והגדלנו את המטעים."

מלבד האבוקדו יש למשפחת אמסטרדם חממות, שפעם יהודה גידל בהם מלפפונים. עם הזמן התרחבו מטעי האבוקדו ומאמצע שנות ה-90' החממות נותרו ריקות ונטושות במשך שנים ארוכות. אסף: "לפני שהקיבוצים נקלעו לצרות והופרטו היינו משווקים מלפפונים לכל חדרי האוכל של הקיבוצים ואת העודפים היינו שולחים למה שהיה אז ה'קואופ'. ברגע שהקיבוצים התחילו לסגור את חדרי האוכל, חברים עברו לאכול בבתים וה'קואופ' העביר את המרלו"ג שלו לנתניה – סגרנו את גידול המלפפונים." את האבוקדו שולח משק אמסטרדם לבית האריזה של מילואות שם הם משווקים תחת מותג "גליל אקספורט" לייצוא ו"גליל" לשוק המקומי.

 

בחזרה לחקלאות

יהודה נשוי למאשה, להם נולדו ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן: מיטל, הבכורה, הבן אסף, הדר ומיכל והם סבא וסבתא לשמונה נכדים.

אסף נולד ב-1978, גדל והתגייס לצה"ל, שירת בשריון והיום מ"פ במילואים. לאחר השחרור למד הנדסת מכונות בטכניון. בהמשך עבד כשבע שנים כמהנדס בתעשייה הביטחונית ועסק בשבבים ומעגלים אלקטרוניים. לאחר מכן עבד ארבע שנים כסמנכ"ל פיתוח וחבר הנהלה של חברת "פסקל". פסקל מוכרת לציבור החקלאים כחברה המייצרת ציוד פלסטיק לחממות, בעיקר להדליות, אך אסף הרים בחברה שורת מוצרי אלקטרוניקה, חדרי בקרה ומערכת נוספת. את היוזמה לסטרארט אפ יזם המנכ"ל באותה תקופה, שאף הוא הגיע לחברה מתעשיה יותר מתוחכמת ובהמשך עזב, עקב חיכוכים מול היו"ר והבעלים.

 

בבית האריזה פועלים מכינים בקצוי לשיווק
בבית האריזה פועלים מכינים בקצוי לשיווק

 

אסף נשוי לרוני ולבני הזוג שלושה ילדים: נדב (8), נטע (6) ושי (2). אסף הוא גם יו"ר ועד האגודה במושב בן עמי, חבר הוועדה החקלאית של המועצה האזורית מטה אשר ונציג המושב במליאת המועצה. "להיות הורה בסגר זה המישרה הכי ממלאת מכל התפקידים שהזכרתי," הוא אומר. "רוני אמנם עובדת מהבית מאז שהתחילה הקורונה אבל עם הילדים זה קשה מאוד. עכשיו עם הלמידה מרחוק, לתזז איתם זה בלתי אפשרי."

בסוף 2015 קיבל אסף החלטה לעזוב את משכורת המנהלים החביבה שהרוויח ב"פסקל" ולחזור למשק: "הייתי קרוב ל-11 שנה בתעשייה. חזרתי למשק ובעצם ויתרתי על שכר גבוה, רכב צמוד ועל סופי שבוע פנויים לטובת החקלאות."

 

איך עושים דבר כזה?

יהודה (בחיוך רחב): "אמרתי לו שהוא חמור."
אסף: "תשמע, זו הייתה התוכנית שלי מלכתחילה, ידעתי שאני אחזור – השאלה הייתה שאלה של תיזמון, מתי עושים את זה? המצב בחברה היה שהתחלף מנכ"ל, המנכ"ל החדש מחק את כל מה שהמנכ"ל הקודם עשה ואני הרגשתי שזה הזמן שלי לשנות כיוון – דור שלישי בחקלאות"

 

אז תמיד ידעת שתמשיך בחקלאות?

"כן! אתה יודע, אף אחד לא האמין לי. אמרו לי שזה בלוף ואני לא אעזוב מלכודת דבש כמו שהייתה לי. אבל חזרתי ואז כאמור לא היו ממש חממות. היו לנו שם ברזלים ועשביה. התלבטנו ביחד מה לעשות. אלה היו החממות שגידלנו בהם פעם מלפפונים במצע מנותק, הכל היה נטוש, עם ניילונים קרועים ורק שלד. כל הזמן שאלנו מה עושים עם החממות, תמיד הפריע לנו שזה יושב שם 'הפיל הלבן' הזה. התחלתי לחשוב ואז עם הקשרים שיצרתי ב'פסקל' דיברתי עם כמה אנשים, התחלנו לעשות טיולים בכל הארץ, ביקרנו במשקים וקיבלנו החלטה ללכת על גידול הידרופוני.

 

אסף ואביו אבוקדו
דור שלישי בחקלאות

 

"התחלנו בקטן יחד עם חברה שבנתה לנו את המתקנים ולאט לאט גדלנו ביחד – והיום יש שתי רגליים גדולות למשק – האחת זה ההידרופוני והשניה זה האבוקדו ושתי הרגליים הגיעו כבר כמעט לאיזון מבחינת הערך הכלכלי שלהם. עדיין האבוקדו קצת יותר אבל לא רחוק מההידרופוני."

 

הגידול ההידרופוני הוא גם אורגני?

"לגבי הגידול ההידרופוני יש בכלל ויכוח עולמי. כמובן שזה לא אורגני כי הדשנים באים עם המים. אורגני זה סוג של כת ויש ויכוח, כלומר גם אם תשתמש בדשנים אורגניים ורק תרסס בחומרים אורגניים, יש ויכוח בעולם אם זה בסדר כי זה לא במחזור הקרקע וזה לא במחזור הזרעים אבל זה הרבה יותר אקולוגי. אצלנו כמעט ואין ריסוסים בהקשר הזה. יש דשנים אורגניים אבל אז הם לא מדויקים כמו הדשנים שאנחנו משתמשים בהם. אבל בגדול, באמת השיווקית שלי הגידול ההידרופוני הרבה יותר אקולוגי מגידול רגיל, לפעמים גם הרבה יותר מאורגני. למה? כי באורגני אתה שופך קומפוסט לאדמה, כשאתה לא תמיד יודע מהו והחומרים שלו כן נשטפים באדמה. פה אתה לא שופך לא מים ולא דשן – רק מה שהצמח לוקח והקרקע לא משופעת מהגידול. הדבר היחיד שהוא טיפה לא אקולוגי זה החשמל שהחממה צורכת אבל חוץ מזה זה גידול שהוא כמעט ללא ריסוסים, אין בו בזבוז של מים, אין בו בזבוז של דשנים לקרקע וזה רק מה שהצמח גם ככה היה לוקח ולא משנה מה המקור של אותם מינרלים, אם זה מדשן אורגני או כימי, זה אותו חנקן, זרחן ואשלגן."

 

גידול יקר

את המשק ההידרופוני מפעילים אסף, אביו וארבעה תאילנדים שעושים את הכול. "אני כבר רוצה לצאת לפנסיה ומעבידים אותי קשה, אני צריך להתלונן," מתלוצץ יהודה.  "ייאמר לזכותו של אבא שלי שבניגוד לדברים שהוא עשה, הוא שיחרר מושכות. תמיד יש ויכוחים ולא תמיד מסכימים אבל היום הוא נותן לי לקבל את ההחלטות ואת האחריות וזה אומר גם שהאשמה היא עליי- והא גם מאשים אותי כשמשהו לא תקין וזה בסדר. זה לא פשוט לתת את העסק למישהו אחר ושהוא יקבל את ההחלטות לטוב ולרע. את הדברים הגדולים, למשל כמו להיכנס להידרופוני או לא – אלה הם דברים שאנחנו מחליטים ביחד. נכון שהוא תמיד רצה שאמשיך, גם בינו לאביו זה היה ככה אבל ההתנהלות הייתה שונה."

 

אתה קיווית שהוא יעזוב את התעשיה וההייטק ויחזור למשק?

"אני קיוויתי ואמרתי לו שהמחירים שאתה משלם בחקלאות הם גבוהים. לי היה מספיק – והאמת שעכשיו הרבה יותר קל לי."

 

למה דווקא בחרת בגידול הידרופוני?

"אלף – זה מעניין וזה מתחבר גם להייטק. גם כשהייתי בתעשייה וגם ב'פסקל' התעסקתי בפיתוח, גם בתעשיה הביטחונית הייתי בפיתוח וגם ב'פסקל' הייתי מנהל הפיתוח, והגידול הזה הוא סוג של פיתוח. אני עושה הרבה דברים לבד בשיתוף פעולה עם החברה שבעזרתה בניתי את המערכת. אגב, הם שלחו אותי מטעם החברה להודו וגם רצו עכשיו שאסע למכסיקו ואציג פיתוחים. בארץ עדיין אין הרבה ידע בגידול הידרופוני, חסר הרבה ידע, בטח לא ידע שפתוח לציבור הרחב והרבה דברים אתה עושה לבד. אין פרוטוקול. אתה בונה לבד וכל אחד בונה משלו. יש חקלאי שאני מכיר ואנחנו מדברים, אבל כל השאר מתקשרים כדי לשאול ולא כדי לספר.

 


"הידרופוני זה לא גידול Low-Cost – זה גידול מאוד יקר, גם בהשקעה בתשתית, גם העובדים וגם בחשמל. למה החקלאים לא נכנסים להידרופוני? כי אין להם את הכסף להשקיע – זו תשתית בסדר גודל של רבע מיליון שקל לדונם וזאת רק השקעה ראשונית. גם לא נכנסים לזה כי רוב החקלאים בארץ כבר מבוגרים ואין להם או את הכסף או את המוטיבציה להיכנס לדבר הזה ולהשקיע השקעות כאלה. היתרון הוא להיכנס לטכנולוגיות כאלה כמה שיותר מוקדם, כי ברגע שרבים ייכנסו אז השוק יירד – ואילו אתה, שהתחלת מוקדם, תהיה כבר אחרי ההשקעות והרבה יותר רווחי, כי כבר התנסית ולמדת והתבססת. אני משווק את החסות באריזות לחברות שיווק והן שמות את זה באריזה ממותגת של הלקוחות שלהן.


 

"בית – שטח הגידול מאוד קטן, זה בסך הכל 2.5 דונם חממות, זה כלום בהשוואה לאבוקדו ולא משפיע על האבוקדו, אתה יכול לוותר על השטח הזה. כמובן שלא אחליף את האבוקדו במטעים אחרים אבל היקף השטח הוא קטן וגם אם אני אתרחב ל-10 דונם, זה עדיין זניח בהשוואה לשטחי האבוקדו. מעבר לזאת, ההכנסה שונה לחלוטין מהכנסה של אבוקדו. יש לך תזרימים כל השנה עם סיכונים אחרים. אם יש לך איזושהי תקלה במערכת ההידרופונית אז תוך חודש אתה מתאושש ושכחת מזה, אתה שותל מחדש וקוטף מחדש, כלומר תקלות של מחזורים שנכשלו זה נכנס בתחשיב השוטף. כל שנה קורה משהו. פעם זה הפסקת חשמל באמצע הקיץ, פעם זה מחלה שתפשת, פעם זה סתם גידול שלא הצליח."

 

זה גידול Low-Cost?

"הידרופוני זה לא גידול Low-Cost – זה גידול מאוד יקר, גם בהשקעה בתשתית, גם העובדים וגם בחשמל. למה החקלאים לא נכנסים להידרופוני? כי אין להם את הכסף להשקיע – זו תשתית בסדר גודל של רבע מיליון שקל לדונם וזאת רק השקעה ראשונית. גם לא נכנסים לזה כי רוב החקלאים בארץ כבר מבוגרים ואין להם או את הכסף או את המוטיבציה להיכנס לדבר הזה ולהשקיע השקעות כאלה. היתרון הוא להיכנס לטכנולוגיות כאלה כמה שיותר מוקדם, כי ברגע שרבים ייכנסו אז השוק יירד – ואילו אתה, שהתחלת מוקדם, תהיה כבר אחרי ההשקעות והרבה יותר רווחי, כי כבר התנסית ולמדת והתבססת. אני משווק את החסות באריזות לחברות שיווק והן שמות את זה באריזה ממותגת של הלקוחות שלהן.

"נכון, אני לא ממותג, שזה סוג של חיסרון אבל אני נמצא במקום אסטרטגי גבוה. אם אתה רוצה לשווק מוצר ממותג זה ממש להקים עוד חברה, כי זה משאית, צריך לגדול בדונמים ומישהו שיתעסק כל היום עם חנויות ויש התעסקות עם הגבייה. אז אני בשיקולים שלי מעדיף להיות רק מגדל בלי להיכנס לזה. אני עוסק בשיווק בקטנה, מול החברות שאני עובד איתן, באה משאית ולוקחת סחורה אבל אני לא מסתובב עם משאית ומוכר."

אסף לוקח אותי לסיור בחממות ההידרופוניות ומראה לי את העבודה במקום. רעש המים והמשאבות באוויר וכל החממה זרועה בבריכות מתכת מלאות במים, שעליהם פלטות קל קר מיוחד, המשמש מחזיק לשתילי החסות והבקצ'וי. כדי לייעל את העבודה הקים אסף מסוע לאורך החממות, שמסיע לזרז את אסיף החסות ע"י הרמת המשטח והנחתו על המסוע – היישר לבית האריזה. אסף מסביר לי בגאווה על חידושים שהכניס לחממה אך לא נוכל לספר לכם עליהם. כאמור, לגידול הידרופוני אין פרוטוקול גידול וכל מגדל נעזר במה שידוע ומשלים את הידע בניסוי וטעיה. זו גם הסיבה שמגדלים שומרים בסוד את רזי הגידול וממעטים לשתף אותם עם מגדלים אחרים. בסך הכל – גידול נהדר וחדשני, המניב חסות שנראות ממש כמו בספרים, בלי עקיצות או כתמים, מוכנות לשיווק כשהן ארוזות טריות ומקוררות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
6 דק' קריאה
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
3 דק' קריאה
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
2 דק' קריאה
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
5 דק' קריאה
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן