יבול שיא
הרפת והחלב
המוסיקה חזרה אל חיי

"המוסיקה חזרה אל חיי"

6 דק' קריאה

שיתוף:

אומר ישי מאיר, מכפר תבור, שמשחר ילדותו הפך למוסיקאי המחנך בני נוער ללמוד ולאהוב מוסיקה. בעצת מורו, המנצח המיתולוגי יצחק (זיקו) גרציאני ז"ל, הקים מאיר במעלות תרשיחא מרכז מוסיקה, להקת מחול וחבורת זמר. אסון מותה של בתו, יערה מאיר ז"ל בתאונת דרכים, כמעט שגרם לו להפסיק לנגן, אך מאיר לא נשבר.

כשבאתי לביתו של ישי מאיר בכפר תבור, על מנת לדבר על יוזמותיו ועשייתו בתחום המוסיקה והשירה, אמר לי: "הכנתי לך הפתעה."

לאחר מספר רגעים הגיעו ארבעה גברים, הצעיר בחבורה בן 73 והמבוגר ביותר חגג זה מכבר את יום הולדתו ה-90. גם ישי חצה את שנת השבעים.

חבורה זו הגיעה כשרוח צעירה שמחה ואנרגטית מלווה אותם. הגיעו ארבעה אך קבוצה זו מונה כעשרה גברים. מאיר הוא הרוח המובילה, היוזמת והמנצחת על החבורה.

ישי מאיר כפר תבור
ישי מאיר כפר תבור

כשהיה ילד בן שבע, ישי אמר למורה למוסיקה, שהוא רוצה להיות מנצח על תזמורת כשיהיה גדול. ישי מימש זאת בעבר וגם היום הוא מנהיג תזמורת של אנשים, כולם נגנים בכליי נגינה שונים.

אחת לשבוע מגיעה חבורת גברים נגנים אלו לביתם של יפהלה וישי מאיר לביתם בכפר תבור. אחת לשבוע, באופן קבוע, ישי מוביל ומנצח על החבורה, ששמה הוא "גשר התבור".

המכנה המשותף למפגש השבועי הוא שירי ארץ ישראל, שירי א"י מכל הגוונים ומכל התקופות וכמובן המוסיקה ואהבת הנגינה. שירים שלא נס לחם עוד מקום המדינה ושירים עדכניים. גם שירים ביידיש ומעדות שונות.

מוסיקה תחת הפגזות

ישי מאיר נולד בלהבות חביבה ומשם עברה המשפחה לחולון. מאיר ניגן בגיל צעיר על פסנתר ועוד בהיותו ילד לקח החלטה שמוסיקה תהיה מרכיב מרכזי בחייו.

ישי: "גדלתי בבית בו השירה והמוסיקה היתה נוכחת יום יום. כשהייתי ילד שרתי יחד עם אמי במקהלת 'קול ישראל'. אמא שלי היתה זמרת טובה. בשנים הראשונות ניגנתי בפסנתר והמשכתי בכליי נשיפה ובקלרינט. עם השחרור מהצבא פניתי ללימודי מוסיקה וניצוח על תזמורת.

"המורה הראשי שלי היה יצחק (זיקו) גרציאני ז"ל. עם סיום לימודיי, אמר לי זיקו גרציאני: 'לך תקים מרכז מוסיקה במעלות תרשיחא'. יפה ואני הרמנו את הכפפה ובאנו למעלות תרשיחא על מנת להקים מרכז מוסיקה."

"גרנו ממש על גבול לבנון. הקמתי במעלות מרכז מוסיקה, להקת מחול וחבורת זמר. למעלות תרשיחא הגענו כזוג צעיר, זו היתה תקופה בה היו הפגזות יומיומיות."

"במסגרת הפעילויות שלי, הקמתי מרכז מוסיקה נייד, אותו הפעלתי בכל המושבים באזור. על אף ההפגזות התעקשתי להגיע לכל ישוב. הנוער במושבים חיכה לי. את הפעילויות עשיתי במקלטים של המושבים. היתה זו תקופה שונה לחלוטין. יישובי הצפון שרו בהפגזות ובמתח בטחוני עצום. ההליכה של יפהלה ושלי וההקמה של מרכז מוסיקה וקידום התרבות בגבול הצפון, היתה תקופה מיוחדת במינה שהשאירה חותם גדול בליבנו."

יפה, אשתו של ישי, הינה בת מושב בלפוריה. בילדותה התבלטה כספורטאית אתלטית מחוננת. במלחמת ששת הימים, אביה יענקלה שושני, נהרג.

המוסיקה חזרה אל חיי

האם לילית גידלה את שלושת הבנות על ברכי וערכי אהבת הארץ וערכי החקלאות. יפה גדלה בבית שמח ושורשי, שבו המוסיקה היתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. ישי ויפה נפגשו בחוג  של מרקידי ריקודי עם.

ישי: "היינו במעלות תרשיחא כשנתיים, תקופה מאד מיוחדת בחיינו. אמה של יפה פגשה באחד הימים את גיורא קדמון שהיה בשליחות בסאן פאולו. גיורא בירר מה קורה איתנו והודיע שעלינו לצאת לקורס שליחים בירושלים. יצאתי לקורס השליחים ומשם נסענו לשליחות בברזיל."

"בברזיל הקמתי תזמורת ולימדנו את היהודים שם ריקודי עם.  לימדתי את שירי ארץ ישראל, הבאתי להם ניחוח של הזמרים המובילים של מדינת ישראל, שלום חנוך, אריק איינשטיין ורבים אחרים.

"עם החזרה שלנו לארץ, לאחר שלוש שנים, נולדו לנו שלושת ילדינו. לבננו הבכור קראנו בשם יענקלה, על שם אביה של יפה. בתעודת הזהות כתוב יעקב, אך החלטנו שנקרא לו יענקלה. יערה בתנו נולדה אחריו והשלישי הוא יפתח. כל השמות במשפחתנו מתחילים באות י. החלטנו שאת ביתנו נבנה בכפר תבור, כאן נולדו ילדינו וכאן בכפר תבור אנו חיים.

"יענקלה, בננו הבכור, החל לנגן בגיל צעיר על פסנתר, למד במגמת מוסיקה במזרע וכיום עובד כיועץ חינוכי ומורה לתקשורת, אב לארבעה ילדים והמוסיקה מלווה אותו כל חייו. יערה בתנו ניגנה בילדותה בחלילית והיתה אוטודידקטית. יערה בחרה להקדיש עצמה לריקוד ומחול."

"בילדותה רקדה בלט קלאסי ובהמשך היתה סולנית בלהקת המחול של עפולה. כשיערה היתה עולה לרקוד כסולנית, אנשים היו אומרים שהבמה מוארת. היא היתה רקדנית מחוננת ובעלת אישיות מיוחדת. יפתח, בננו הצעיר, גר היום במושב בלפוריה, כשכל עיסוקו הוא מוסיקה. יפתח מנגן ועוסק בעיקר במוסיקה מהמזרח, מהודו, פרס ועוד."

האסון והחזרה למנגינה

לפניי 18 שנים נהרגה יערה, בתם של ישי ויפה, בתאונת דרכים, בדרך לביה"ס כדורי. יערה אז שירתה כמד"סית בוינגייט. התאונה קרתה כשני ק"מ מביתם של יפה וישי.

נהגת שהגיעה בנתיב ממול חצתה קו לבן רציף, היתה עייפה מאד ונכנסה חזיתית ברכבה של יערה. יפתח, שישב במושב האחורי, נפצע קשה.

מותה של יערה ופציעתו של יפתח הביאו עימם התמודדות קשה ועצובה. ישי החליט להקדיש עצמו למניעת תאונות דרכים. מאז הוא מרצה בפניי חיילים, בעיקר על הדרך בה ניתן ואפשר למנוע תאונות דרכים.

ישי: "הרציתי למעלה מ-1,500 הרצאות ופגשתי למעלה מ-700 אלף חיילים. בתום כל הרצאה אני מעניק לכל חייל תמונה של יערה. אנשים לוחצים את ידי בהתרגשות ומתחייבים להיות שותפים במניעת תאונות דרכים."

"בהרצאות אני משלב מוסיקה, ההרצאות הן שליחות בעבורי. קורה שאני בוכה בהרצאות. מותה של יערה הינו כאב תמידי. אני מדגיש בהרצאות שהכאב עם מותו של אדם הוא אין סופי. בכל הרצאה אני מדגיש את אחת מהתוצאות של אבדן חיי אדם יקרים – את העצב והכאב.

"בחרנו להנציח את זכרה של יערה בערב שנתי של שירה תוססת, כשהנגנים והזמרים הם חבריה של יערה, אנשים קרובים שהיו ונכחו בחייה. כך עשינו במשך שנים רבות. חודשיים לפניי הערב לזכרה, ביתנו הפך למתנ"ס קטן, הסלון היה הופך למרכז מוסיקה, חברים היו מגיעים בסופי שבוע ומנגנים לכבוד הערב.

"שנתיים לפני שיערה נהרגה, היא הופיעה בריקוד סולו, בערב לזכרה של עופרה חזה, רקדה עם השיר 'אדמה'. כשירדה מהבמה אמרה לי וחיבקה אותי: 'כל כך עצוב לרקוד לזכרה של מישהי שמתה כך צעירה'. שנתיים אחרי האירוע הזה מצאנו עצמנו מנציחים את יערה ביתנו."

"עם מותה של יערה לא הייתי מסוגל לשיר ולנגן. לפני מספר שנים עשיתי הכרעה והחלטתי לחזור לנגינה ולשירה. התיישבתי, ניגנתי והמוסיקה חזרה אל חיי. כך קרה שהקמתי את ההרכב הזה של 'גשר התבור'."

גשר התבור

"המטרה של ההרכב הוא נגינה משותפת וצמיחה יחדיו כנגנים ואוהבי מוסיקה. יצרנו יחד הרכב יוצא דופן. המכנה המשותף הוא אהבתנו למוסיקה, שירי ארץ ישראל והרצון ליצור ולנגן יחד.  עבורי, ברוך הבא כל מי שבא – הפכנו להיות משפחה."

הקבוצה הזו שמגיעה מידי שבוע לישי הינה קבוצה יוצאת דופן. פעם בחודש הם מתנדבים במועדון במושב מולדת, ושמחים לנגן בכל פורום בו יתרמו. כאמור, לפגישה בה נוכחתי הגיעו רק ארבעה נגנים."

"ההרכב המלא של הקבוצה הוא: דיויד שהוא הפסנתרן; אבי גיורא; שמעון שביט מטבעון, נמרוד נהיר ממולדת על קלרניט; אמציה שניר מכפר תבור; אריה פרחי מכפר תבור; ראובן בן שחר מנגן על חליל צד; יוסקה בדיחי שמנגן על כלי הקשה ממולדת וכמובן, ישי מאיר המנצח והיוזם ומנגן על קלרניט."

הנגנים, לכל אחד מהם סיפור חייו השזור במוסיקה. הצעיר בחבורת המנגנים הוא אריה פרחי (72), המנגן באקורדיון. אריה ניגן בצעירותו באקורדיון והיה נגן מהשורה הראשונה. עשה קריירה ועם היציאה לפנסיה עבר לכפר תבור.

אשתו מישל קנתה לו מתנה אקורדיון שחור (שנחשב לאקורדיון מקצועי). אריה חזר לנגן במקצועיות,  פגש את ישי, הצטרף להרכב המוסיקלי ומעיד על אושר גדול עם העיסוק במוסיקה והנגינה המשותפת.

נמרוד נהיר, ממושב מולדת, שאף הוא חצה את גיל השבעים, מנגן בשנים האחרונות על קלרינט, לומד עם מורה מקצועי וממשיך להתפתח בנגינתו. נמרוד מקדיש לנגינה יום יום, מספר שעות.

נמרוד: "לפניי כארבע שנים פגשתי את ישי בעפולה והוא הודיע לי שמעכשיו אני מצורף להרכב המוסיקלי בביתו. כמובן שבעבורי היה זה נדבך נוסף בנגינתי."

ראובן בן שחר מנגן בשמחה בהרכב זה ואור מאיר את פניו בשמחה, היה חבר קבוץ וחי הרבה שנים בעפולה. האדם המעורר התפעלות עצומה הינו יוסקה בדיחי."

"יוסקה הינו תושב מולדת – זה עתה חגג 90 אבל אין כל קשר בין גילו הכרונולוגי לבין מראהו. יוסקה ממוצא תימני, דור שלישי בארץ, אין קמט בפניו ושערו שחור."

"בחמש וחצי בבוקר הוא מתייצב בבית חולים עפולה בהתנדבות, ומגיע למפגש הנגנים אנרגטי, תוסס ושמח. יוסקה מנגן על כלי הקשה: תוף הבנוי מפח, עליו הוא יושב ומתופף. גם תוף הפח הוא סיפור בפני עצמו."

מנצח ומוביל תזמורת

השיחה עם הנוכחים, שיחה בה התלהבות ושמחה נוכחים אני מגלה את קבוצת "גשר התבור" שאותה הקים ועליה מנצח ישי מאיר – קבוצה מעוררת השראה, הסתכלות אל עבר העתיד בתקווה וציפיה אל הבאות."

לכל אחד מהנוכחים יש את סיפור חייו. בכל סיפור חיים מתקיימים המון אלמנטים. האלמנטים המרכזיים המובילים את "גשר התבור" הם המוסיקה, אהבת האדם, אהבת החיים ואהבת המדינה.

ישי ויפה מאיר, זוג שתרבות, מוסיקה וריקוד היו בבסיס חייהם. הבית הזה, בו הקימו משפחה, ידע שמחה ושמחות, צער גדול ואהבה הנוכחת בבחירות חייהם.

ישי מאיר, שכבר בילדותו רצה להיות מנצח על תזמורת, הוא היום כבר סבא לארבעת נכדיו, קם מן האבל והתחיל פרק חדש ונוסף בחייו – הוא מנצח ומוביל תזמורת של נגנים וזמרים ופעילות מוסיקאלית.

ומה הלאה? ישי מספר על 'פרלמנט שירה' שאותו הוא מתכנן להקים בביתו אחת לשבועיים והתוכניות הן רבות.

מוסיקה הינה שפה רבת יופי, דרך ביטוי של כל מנעד הרגשות. מוסיקה היא המפתח לחיים ובחירותיו בחיים של ישי של משפחתו ושל כל אלו שאיתו.

תודה לך ישי, תודה לכם אריה, נמרוד, ראובן ויוסי על המפגש, שהבהיר לי כי הגיל הוא מקור של תבונה בגרות וניסיון חיים. המפגש חיזק בי את הידיעה שבחירות החיים שלנו במה שמשמח ומעורר חיים – יוצרות חיים בעלי משמעות במובן העמוק ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
תתביישו לכם, אמרה אורלי לוי-אבקסיס * הגיע הזמן שייבחר במרצ ח"כ חבר קיבוץ * דרישת שלום מכדורסלן עבר  לוי-אבקסיס, בע"ה פעם אחרונה   בדיוק לפני שנתיים, באוגוסט 2020,  חודשים ספורים אחרי שפירקה את השותפות עם
3 דק' קריאה
מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכלו בסוף השבוע ניסיון הברחת 13 טון דגים ופירות ים מעזה. הדגים הועברו להשמדה ונפתחו הליכים משפטיים כנגד המעורבים בניסיון ההברחה. תחילתו של האירוע 
< 1 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן