יבול שיא
הרפת והחלב
החקלאות הישראלית

הרפורמה בחקלאות – עבודה בעיניים

3 דק' קריאה

שיתוף:

אם יש משהו שנותר חקוק בזיכרוני לאחר תדרוך העיתונאים שערך משרד האוצר ביום ראשון השבוע בנושא הרפורמה בחקלאות, היו מספר משפטים שאמרו אנשי האוצר.

בין היתר טענו אנשי האוצר, כי: "יש פה הנחה סמויה שכל אחד חייב להמשיך לגדל את מה שהוא גידל אתמול, למרות שהוא לא מצליח לייצר בזה רווחים היום ולמרות שהוא לא יצליח להתחרות בזה מחר. הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים.

הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים
הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים

אנחנו מבינים את הקושי לעבור תחומים, אנחנו מבינים שזה לא משהו שאפשר לקום מחר בבוקר ולעשות אותו בתוך שנייה, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים רק בגלל שלמישהו נוח לגדל מחר את מה שהוא גידל אתמול".

הרפורמה בחקלאות – עבודה בעיניים

המשפטים הנ"ל הנוגעים לחוסר רווחיות של החקלאות הישראלית (שלצערי, מבטאים את האמת במחשבות אנשי האוצר), רק ממחישים עוד יותר את הריחוק מהחקלאים ומהצורך בחקלאות מקומית – ועד כמה באמת לא אכפת לאנשי האוצר אם יהיו או לא יהיו חקלאים בישראל.

המשפט הזה הזכיר לי את המשל המפורסם על עגלון שהיה לו סוס. בוקר אחד החליט העגלון לעשות ניסוי ולראות עד כמה יוכל להפחית את מזונו של הסוס.

בכל יום נתן לו קצת פחות אוכל, מיום ליום הסוס הלך ונחלש, אבל המשיך לסחוב את העגלה. בוקר אחד התעורר העגלון וגילה שהסוס שלו מת ואמר: 'עוד יום אחד והייתי מלמד אותו לחיות בלי אוכל'."

העובדים הזרים בחקלאות משתכרים פי 6 עד 7

האוצר טוען שהוא לא יכול להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים, אבל מי באמת גרם לענף החקלאות להפוך לענף מפסיד או שנמצא על סף הרווחיות? כיצד אפשר לקיים חקלאות רווחית כאשר את התשומה הכי בסיסית, המים, מקבלים החקלאים במחיר אסטרונומי?

מי גרם לכך שהעובדים הזרים מקבלים משכורת שעובדים זרים בטורקיה וירדן יכולים רק לחלום עליה? נכון, לכל עובד מגיעה משכורת ראויה, אבל בהשוואה לארצות מוצאם – העובדים הזרים בחקלאות משתכרים פי 6 עד 7 ממשכורתם באותו ענף בארצם!

מי גבה מהחקלאי במשך שנים 'מס מעסיקים' על כל עובד זר שהגיע לעבוד בחקלאות הישראלית? החקלאים הספרדים לא משלמים משכורת כזאת גבוהה למרוקאים שעובדים אצלם, הטורקים בוודאי לא משלמים משכורת עתק לפליטים הסוריים שעובדים בארצם.

ב"משל הסוס הרעב" שלנו אשמות ממשלות ישראל עצמן, שבעשור האחרון לא נתנו לחקלאים להתפרנס בכבוד ולהתפתח. עכשיו, בדיוק כמו העגלון, הם באים ואומרים: "אתם לא רווחיים". רק שבמיקרה שלנו – העגלון אפילו לא מצטער שלא הספיק ללמד את הסוס לחיות בלי אוכל – הוא אפילו שמח על כך וטוען שהסוס לא היה רווחי.  

שר החקלאות, עודד פורר

חכמי האוצר אף הסבירו בארשת פנים רצינית כי נקבעה תמיכה של 100 שקל לדונם – ובכך הם מבקשים "להבטיח לחקלאים רווח תפעולי של כ-2.5%, שזה חצי מהרווח התפעולי שנשאר ליצרן בכל ענף אחר".

לא יודע מי עשה (אם בכלל עשה) את התחשיבים שהביאו לסכום המגוחך הזה. באוצר אין בכלל הבנה שיש הבדל גדול בין השקעה בדונם אבוקדו לבין השקעה בדונם עגבניות או בדונם אננס (שמניב פעם בשנתיים) – אבל למה שעובדות פעוטות כגון אלו יטרידו את גאוני משרד התקציבים?

מצד אחד, שר החקלאות, עודד פורר, אומר: "לא אתן לחקלאי אחד ליפול" – ומצד שני אנשי האוצר בעצמם מודים שלא ממש אכפת להם, כי "אנחנו לא יכולים להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים".

מעניין שבכל ארצות ה-OECD הגיעו למסקנה שונה לגמרי, לפיה יש לתמוך בחקלאים ואפילו ארה"ב הקפיטליסטית תומכת בנדיבות בחקלאיה. אני בעד תחרות חופשית אבל לשפוך את התינוק עם המים ולהגיד לו "יאללה, תלמד לשחות?" – ככה לא עושים רפורמה.

קל לרדת על החוליה החלשה

קל לאוצר להתעלם מכל היתרונות שהחקלאות הישראלית כן מביאה לישראל! ביטחון תזונתי בימי משבר; שימוש במי ביוב מטוהרים (שגם הם יקרים בלי סיבה); מניעת סחף קרקע; אקולוגיה; תיירות; תפישת שטחים פתוחים (ראינו מי תפש שטחים בנגב שנזנח) ועוד.

קל להתעלם כי הרפורמה הזאת היא רפורמה לכאורה, רפורמה שכביכול נולדה למען הציבור שסובל מיוקר המחיה, אבל האמת היא שלא מדובר ברפורמה אמיתית.

אנשי משרד האוצר – אתם באמת רוצים לעזור לציבור להוריד את יוקר המחיה? אולי תפחיתו ב-1% את המכס בשיעור 100% שאתם גובים על כל מכונית מיובאת? אולי תפחיתו את אגרת הרישוי השנתית (כ-1,500 שקל) למחיר שהיא באמת שווה? אולי תפחיתו בסכומים האסטרונומיים שרמ"י גובה על השבחת קרקעות? רק השינויים הללו יביאו לציבור חיסכון שהוא הרבה מעל 847 שקל לשנה.

אבל כאשר מדובר ברפורמה הנוגעת להכנסות משרד האוצר עצמו – הס מלהזכיר. הכי קל לרדת על החוליה החלשה והמוחלשת במתכוון בעשורים האחרונים – החקלאים – למען פופולריות ומראית עין של מעשים למען הציבור.

צילום: הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים | מחאת חקלאים בערבה (צילום: תם אלדר)

תגובה אחת

  1. כל כך נכון שזה פשוט מקומם מדינה אוכלת חקלאיה !! פשוט ביזיון .
    צריך לעצור את זה לפני שהמדינה הזאת תלך לאבדון . אין חיה כזאת מדינה בלי חקלאות מקומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר
7 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
(בשבוע שעבר התחלנו טיול בעכו. הנה החלק השני…)  בר סַאמַא سَمَا   נפגשנו שוב עם דני ארמה ועלינו איתו לגג החדש של בר סאמא או שמיים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה הנפרש סביב היושבים
4 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה
בניגוד לקונצנזוס, "מלחמת ששת הימים" נותרה עבור מפקדי גדוד 33 פצע מדמם. 22 לוחמים שנהרגו ביממה אחת במתקפה לכיבוש רמת הגולן שנערכה בהערכות חפוזה. מפקדי הגדוד, שרובם חצו את שנת השמונים לחייהם, בשיחה נוקבת
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן