"קשה להבין איך באותה נשימה מדברים על הדיור, על עליות מחירי המזון המטורפות ועל הביצים בהקשר של יוקר המחייה. המקום היחיד שבו אין יוקר מחייה זה ענף הביצים – ביצה היא המזון הזול ביותר, הזמין ביותר והעשיר ביותר," אומר מיכאל לסר, מנכ"ל חברת שיווק הביצים לסר, שנרתם בחודשים האחרונים לסייע לחקלאים במאבק לשימור ענף הביצים המקומי
לדברי מיכאל (מיקי) לסר, מנכ"ל חברת שיווק הביצים לסר, העובדה שמחיר הביצה מפוקח ונקבע על-ידי הממשלה, רק ממחישה את גודל האבסורד: "בשורה התחתונה, ביצה עולה פחות משקל אחד. שקל אחד. זאת אומרת שארוחה של 2 ביצים בלחמנייה עם עגבנייה – שהיא ארוחה מזינה ומאוד בריאה – עולה קצת יותר מ-3 שקלים. במחיר של כוס קפה בישראל אפשר לאכול 5 ארוחות מזינות כאלה," הוא אומר. שוחחנו עם מיקי – ושמענו את דעתו המושכלת בנושאים הנוגעים לענף הביצים בישראל.
במשרדי האוצר והחקלאות טוענים שמחיר הביצים בישראל יקר ב-25% מאירופה?
"היום אנחנו משלמים על ביצה מאירופה 40% יותר ממה שהחקלאי בישראל מקבל על הביצה ואנחנו כידוע, גם יבואן הביצים הגדול בישראל. גם לפני פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המחיר לא היה אטרקטיבי במיוחד. והדבר הכי חשוב – המחירים בחו"ל תנודתיים ומושפעים מהמצב הגאופוליטי. המחיר יכול לרדת כשיש עודף ולעלות בצורה מאוד קיצונית כיש חוסר. אני לא מנסה אפילו להעלות בדעתי מה היה קורה אם לפני שנתיים כשפרצה הקורונה, השוק הישראלי היה נשען על יבוא. אני מעריך שהמשבר שהיה פורץ כאן היה מחוויר לעומת משבר הביצים שחווינו וההתנפלות על הביצים שאני מאמין שאף ישראלי עוד לא שכח."
פתיחת השוק ליבוא ביצים ללא מכס תוריד את המחיר לצרכן, לא?
"במקרה הטוב, משפחה תחסוך שקלים בודדים בחודש שלצערי, זה זניח ואפילו זה לא בטוח. הדיבור באחוזים הוא גם מבלבל וגם לא מדויק. צריך לפרוט אותו לאגורות, לשקלים. אלמלא פיקוח מחירים, אני יכול להעריך שבימי משבר כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה, המחיר לצרכן היה נוסק בגלל עליית המחירים החדה של הביצים באירופה. אני לא מכיר עוד משוגעים כמותנו שמוכנים להפסיד כסף על היבוא, כדי לעמוד בהזמנות של הלקוחות. אבל לא אנחנו ולא אף חברה אחרת, תהיה מוכנה לעשות זאת כשיטה ולאורך זמן. אין בזה הגיון כלכלי."
אתה טוען למעשה שלא צריך לפתוח את השוק ליבוא ביצים?
"יבוא לא יכול להיות פתרון אם רוצים להבטיח אספקה יציבה של מוצר טרי. יבוא ביצים נקודתי בתקופת חגי תשרי ובתקופת הפסח, הוא יעיל בגלל העלייה החדה בצריכה בתקופות אלה. מעבר לכך, אני מאמין שאנחנו צריכים לשמר מכל משמר את משק הביצים הישראלי. ענף הביצים הוא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים ביישובי הגדר. הביצה הישראלית היא בפיקוח מלא של השירותים הוטרינריים הישראליים שהוא מהמתקדמים בעולם ולכן היא גם הבטוחה ביותר. עובדתית, הצרכן הישראלי מעדיף ביצה ישראלית."
אולי אתה מדבר ממקום של אינטרס?
"ראשית, ברמה אידיאולוגית אני מאמין בחקלאות ישראלית. כך שהאינטרס שלי כתושב הארץ, הרבה לפני האינטרס שלי כאיש עסקים, הוא לשמור על החקלאות ועל ענף הביצים החשוב כל-כך. שנית, מגדלי הביצים הם השותפים שלנו לדרך ואני תמיד אעשה הכל כדי לשמור עליהם. מעבר לכך, אנחנו חברה עסקית שעוסקת בשיווק ביצים ולא בייצור ואנחנו נדע להתאים את עצמנו לכל מציאות. יש לנו
את הוותק, הניסיון והתשתית שלא קיימת באף חברה, כולל מפעל למיון ביצים ומפעל תעשייתי 'צ'אם' למוצרי ביצים."
איך השפיעה עליכם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה?
"למרות שנערכנו היטב עם יבוא ביצים לפסח, מצאנו את עצמנו במציאות שבה היבוא מאוקראינה פסק כליל, משלוח של מיליוני ביצים מאוקראינה פשוט לא הגיע, ומחיר הביצים בספרד, שממנה מותר לייבא ביצים לישראל – נסק לשמים. מעבר לעלייה במחיר, היכולת לרכוש ביצים בחו"ל הפכה לאתגר מורכב, כי מדינות רבות החליטו לאסור על יצוא של תוצרת חקלאית בגלל המצב. ביומיום זה בא לידי ביטוי בכך ש-80% מזמן העבודה הפך להיות מוקדש לטיפול ביבוא הביצים. אני עדיין לא יכול לומר שלא יהיה מחסור של ביצים בפסח, אבל אני מבטיח שאני עושה הכל כדי שנענה על הביקוש של לקוחות החברה שלנו באופן מלא."
מדברים בישראל על אימוץ המודל הקנדי. אתה תומך בכך?
"תמיד טוב ללמוד ממדינות אחרות, במיוחד אם יש מה ללמוד. המודל הקנדי הוא מודל מצוין לחקלאים כי הוא שומר עליהם אבל הוא לא מתייחס לצרכן. המודל הישראלי לעומת זאת, שומר גם על החקלאי וגם על הצרכן ולכן בעיני הוא מודל מצוין. הצרכן הישראלי קונה ביצה במחיר קבוע השווה לכל נפש, בין אם הוא קונה אותה באופקים או בקריית שמונה ובין אם הוא קונה אותה בתל-אביב. יש מרכיבים שהייתי מאמץ מהמודל הקנדי. הם מקדמים שם רפורמה ועושים זאת בשכל ולאורך זמן, והכל בשיתוף פעולה מלא עם המגדלים."
אתה רומז שכאן הרפורמה רומסת את החקלאים?
"אני תומך ביישום של רפורמה בענף ובמעבר ללולים ללא כלובים, ואני בטוח שאפשר לעשות את הרפורמה מבלי לשפוך את התינוק עם המים. בקנדה קבעו את המעבר ללולים ללא כלובים לשנת 2037. כאן אצלנו מצפים מהחקלאי ללכת למהלך בזק שהוא בלתי אפשרי, ולהשקיע מיליוני שקלים בלול חדש מבלי להבטיח את עתידו הכלכלי בענף. אם הכוונה של הממשלה היא לפתוח את השוק ליבוא ביצים ללא מכס, איזו סיבה יש לחקלאים ללכת ולהשקיע מיליוני שקלים בהקמת לולים חדשים? למי הם ימכרו את הביצים? הרפורמה במתכונתה הנוכחית תוביל לסגירה של מאות משקים. אני בטוח שאפשר אחרת, שאפשר ליישם רפורמה עם החקלאים ולהגיע למתווה שיביא תועלת הן לחקלאי ולהן לצרכן."
ונניח שייקבע מתווה הגיוני לשיטתך, אפשר לוותר על תכנון הייצור?
"אני חושב שלא. תכנון הייצור בא לא רק להגן על החקלאי אלא להגן גם על הצרכן. אנחנו כלכלת אי ואנחנו לא מסוגלים לווסת עודפים כי מדינות שכנות לא צורכות מאתנו ביצים. יש לכך משמעות כלכלית. העלות של סילוק ביצה עודפת גבוהה יותר מהעלות של יבוא ביצה במחסור."
