חקלאים בערבה: מכל הלב ובערבה רבה

כ-100 חקלאים ממושבי הערבה התיכונה, נרתמו למיזם משלוחיי ירקות טריים לעמותות וארגונים לנזקקים, שיגיעו לבתיהם עד לערב חג פסח, יוזמה ברוכה של רועי גלילי, מעידן. כבר ביומו הראשון של אפריל נתרמו 46 טון ירקות מובחרים! מפלפל, עגבנייה, ועד תמרים, מלון ואבטיח. ועוד היד נטויה. ילדי מושב עידן צרפו ברכה לחג לכל מארז. המושבניקים בתפארתם גם בימים הקורונה

חקלאים בערבה: בימים אלו עם ישראל מתכונן נמרצות לחג פסח ובמיוחד לליל הסדר, שהשנה יעשה במתכונת מצומצמת ושונה בהחלט מהמוכר לנו מזה עשרות שנים. אפשר לומר שליל הסדר יעשה לנו סדר חדש בחיים של כל אחד ואחת. התוצרת החקלאית של ישראל שבמשך שנים היוותה מקור גאווה למדינה מוצאת עצמה במשבר רב כיווני, בלי הנהגה תומכת בחקלאים, בהחלטות שאינן מטיבות עם החקלאים בלשון המעטה וביבוא פרוע של תוצרת מחו"ל, בעוד שהשדות שופעים ביבולים מגוונים שאין לאן לשווקם ומראות השמדת תוצרת מגיעות לתקשורת.

במשך כל השנים ולפני החגים, חקלאים רבים תורמים לעמותות שונות לנזקקים. אך עכשיו, בבום אחד נסגרו השווקים פתוחים, המלונות, המסעדות מוסדות חינוך עם חדרי אוכל ומקומות עבודה, שסיפקו ארוחות לעובדיהן וכו'. ברשתות המזון קטנה כמות הצריכה בשל ההסגר. רועי גלילי, ממושב עידן, יזם ביחד עם חקלאים נוספים ממושבי הערבה חצבה, פארן, עין יהב וצופר – מיזם משלוחי ירקות לנזקקים שיגיעו עד לערב חג פסח.

כולנו שומעים את קריאתם הנואשת של האנשים שאיבדו את מקום עבודתם, את המצוקה הכלכלית, ואת ההערכה לפיה מספר המובטלים יגיע דווקא לפני החג למעל למיליון איש. יש אנשים שקריאות אלו מעוררות בהם רצון לעזור, לסייע וליזום – ואף לשאול במה אני מסוגל לעשות לשפר את מצבם, ולא רק לחג. אחד מהם הינו רועי גלילי.

תורמים כל השנה

רועי גלילי (50), חקלאי וארכיאולוג ובעל משק בעשרים שנים האחרונות. גלילי הוא יליד מדרשת שדה בוקר, בן לאלון ושמחה גלילי, שחינכו אותו לציונות ואהבת הארץ והאדמה. הוא נשוי לעופרי, הפסיכולוגית העסוקה מאד בימים אלו ולבני הזוג ארבעה ילדים. בעבר גידל גידולים שונים מירקות ועד תבלינים. כיום הוא מגדל בעיקר פלפל מתוק (פלרמו) בעיקר ליצוא להולנד, גרמניה, צרפת, אנגליה, שודיה ואף ארה"ב.

גלילי: "אנו אמנם תורמים מיבולנו במשך כל השנה, אך לנוכח הנתונים ממשבר הקורונה. הבנתי שכדאי שנגדיל את ההיקפים, ואת רשימת העמותות והארגונים המוכרים לנו כמו: 'חסדי נעמי' באופקים, 'לקט ישראל', 'גמ"ח אופקים', בניהול ארגונו של הרב פירר. ואכן פנו אלינו מספר ארגונים שלא עבדנו איתם עד כה, תוצאה ישירה מהשלכות מצב משבר הקורונה. כמו: מחלקת הרווחה בעיריית קריית גת, 'בית החסד' ראשל"צ, מעון נשים מוכות, תנועת 'אחרי', גמ"ח באר שבע ועוד".

מבצע חלוקת מזון לנזקקים נעשה בשיתוף הסוכנות היהודית, עמיגור ולשכות הרווחה, היודעות מי זכאי לקבל.

רועי גלילי: "יש חקלאים שהתנדבו אף בשינוע, וזה מחמם את הלב והנשמה. במיוחד בימים אלו שכולנו חווים טלטלה גדולה בחיים. כארכיאולוג אני מסתכל על המצב בטווחי זמן ארוכים לאורך ההיסטוריה. אני משוכנע שתמצא תרופה לקורונה והאנושות תמצא תרופה לנצח את הווירוס הקטלני – ואני מאמין שאחרי הקטסטרופות, יגיעו תקופות משגשגות"

"פניתי למגדלים ברחבי מועצה אזורית ערבה תיכונה, הכוללים חמישה מושבים: חצבה, פארן, עין יהב, צופר ועידן. החלטנו שמגדלים שבמושביהם יש תוצרת מגוונת, ישלחו את תוצרתם למקומות שציינתי. כל מושב יארוז בבתי האריזה שלו. אנחנו במושב עידן שולחים משטחי ירקות וגם מרכיבים ערכת מארז מוכנה למשלוח למשפחה. הכוללת כמה ירקות בסיסיים: עגבניות, פלפלים, בצל, חצילים ובתוספת מתוקה של תמרים, מלון ואבטיח".

הוא מספר שבמושב שלו שיתפו גם את הילדים בעבודת האריזה. בנוסף נולדה יזמות נוספת, לצרף לערכות ברכת לחג מילדי המושב. וכך כתבו ילדי עידן: "משפחות יקרות, אנו שמחים ומודים על הזכות לתת מהמעט שיכולנו. אספנו את מיטב התוצרת שלנו, מקווים כי תשמח אתכם בימים אלו. שיהיה חג פסח שמח, שיביא חירות לכולנו. באהבה תושבי וחקלאי מושב עידן בערבה התיכונה."

בשאר המושבים שולחים החקלאים משטחי ירקות מגוונים והעמותות מחלקות לפי הרשימות שבידיהן. "כמובן שמהלך זה דורש קטיף, אריזה ושינוע המשטחים וערכות התרומה. יש חקלאים שהתנדבו אף בשינוע, וזה מחמם את הלב והנשמה. במיוחד בימים אלו שכולנו חווים טלטלה גדולה בחיים. כארכיאולוג אני מסתכל על המצב בטווחי זמן ארוכים לאורך ההיסטוריה. אני משוכנע שתמצא תרופה לקורונה והאנושות תמצא תרופה לנצח את הווירוס הקטלני – ואני מאמין שאחרי הקטסטרופות, יגיעו תקופות משגשגות. מה שאנו חווים עכשיו זהו סוג של זעזוע היסטורי לתקופתנו. כל העניין בארץ פרץ רק לפני כחודש, ומעורר המון מחשבות, ערעורים, ספקות ושאלות. מה הלאה? איך להיערך לעונה החדשה? באיזה היקפים? האם אפשר יהיה לייצא? לאיזה מדינות? ומה בכלל יהיה גורל החקלאות בארץ?"

עושה משהו בלב

אורן קורין (38), יו"ר הוועדה החקלאית של המועצה ודור שני למגדלי תמרים, איציק ובתיה קורין, מחצבה. אורן נשוי לענבר, אחות חדר מיון בבי"ח סורוקה, העובדת כעת במשמרות מטורפות ולהם שלושה ילדים: "שמחנו שחקלאים מחמשת המושבים הצטרפו בכל הכוח, מדובר בערך כ-100 חקלאים. כל מושב התארגן באופן שנראה ומתאים לו. במושב עידן מכינים גם מארזים – ובשאר המושבים תורמים משטחים שלמים של ירקות. נפלא לראות שמידי יום קוטפים, ממיינים, אורזים ומעמיסים ממיטב התוצרת המובחרת ולמטרה טובה וערכית מסוג זה. לדוגמא, ביום הראשון של חודש אפריל יצאו משלוחי ירקות טריים בהיקף של 46 טון. כל יום יוצאות משאיות עמוסות בכל טוב לקראת החג. אנו גאים להיות חלק מהיד הנותנת, במעט שאנו יכולים לסייע, במצב האבסורדי שהמדינה נמצאת. לראות את המשאיות הענקיות היוצאות יום יום. ואת היקף היבול שאנו יכולים לתרום ולסייע למשפחות נזקקות, זה עושה משהו בלב. בעין יהב, למשל, משווקים דולבים של חצילים, מלונים ועוד – והתמרים נתרמים לצוותים הרפואיים בבתי חולים. בצופר החקלאים תורמים משטחי פלפל, עגבניות, חצילים ועוד."

קורין מגדל מטעי תמרים, מהזן המובחר מג'הול, בשטח 35 דונם ומשווק לארצות עולם רבות, החל מארצות אירופה, רוסיה, אסיה, ארה"ב וכלה באוסטרליה. "כששואלים אותי למה אני נשאר לעבוד בחקלאות, למרות הקשיים ולמרות שהעתיד ממש לא ברור, ולמרות ההיערכות לעונה הבאה, שכבר בעצם צריכה להתחיל, אז התשובה שלי היא 'כי מי שנולד בערבה מחובר בנימים לאדמה ולעבודת האדמה, ולהפרחת השממה'.

"לא, זאת לא מליצה ועדיין, מהמקום הזה, אנחנו שואבים את הכוח והאופטימיות להמשיך. למרות שדווקא עכשיו העתיד לא ברור – אנחנו ממשיכים והתקווה הגדולה שלנו, היא שסוף סוף תקום ממשלה ויהיה שר חקלאות, שידאג לחקלאים ולחקלאות בישראל שתמשיך לשגשג, אחרי שעשור שנים היינו מקופחים ועברנו על בשרינו גזרות מכיוונים רבים. אנחנו מקווים שבממשלה ידעו עכשיו להעריך ולחבק את המגזר החקלאי, הדואג לביטחון המזון, היודע לתרום ולהתגייס תמיד למען האכלוסיה, שאין ידה משגת לקנות תוצרת חקלאית."

אודי בר: "החברים במושב התגייסנו ברצון למיזם התרומות. בפארן יש כמה בתי אריזה שהתארגנו וכולנו עובדים בקצב, כדי שהתוצרת תגיע לנזקקים בזמן לפני החג. אצלנו, בבית אריזה 'אסיף', יוצאים משלוחים של משטחי פלפלים 3-5 טון ליום לעמותות שונות ברחבי הארץ. אנחנו כבר רגילים –  כל שבוע לאורך עונת גידול הפלפלים, אנחנו שולחים משטחים מיבולי שדותינו לנזקקים"

למה לא בארץ?

אודי בר (43), דור שני למגדלים במושב פארן ובן לרמי בר ז"ל ואורנה בר תבדל"א, הוא מהנדס תעשיה וניהול במקצועו, שחזר למשק לפני כ-12 שנים. אודי נשוי לגלית, שעד לא מזמן עבדה במועצה. לבני הזוג שלושה ילדים.

בר: "החברים במושב התגייסנו ברצון למיזם התרומות. בפארן יש כמה בתי אריזה שהתארגנו וכולנו עובדים בקצב, כדי שהתוצרת תגיע לנזקקים בזמן לפני החג. אצלנו, בבית אריזה 'אסיף', יוצאים משלוחים של משטחי פלפלים 3-5 טון ליום לעמותות שונות ברחבי הארץ. אנחנו כבר רגילים לשלוח למטרה חיונית זו באופן קבוע, כל שבוע לאורך עונת גידול הפלפלים, אנחנו שולחים משטחים מיבולי שדותינו לנזקקים. עתה המיזם גדל והתרחב בגלל מצב הקורונה, התווספו עוד עמותות וארגונים שלא הכרנו.

"בשנים האחרונות אנחנו מגדלים פלפלים בכל צבעיהם: אדום, צהוב, ירוק וכתום. כ-70% מהתוצרת מיועדים ליצוא לרוסיה, אנגליה ומדינות אירופאיות נוספות וכן לארה"ב. השאר כ-30% אנחנו משווקים לשוק המקומי, שהוא בעייתי במיוחד בימים אלו. חברנו מספר חקלאים להפעלת בית אריזה גדול, ביא"ר 'אסיף', המספק שירותי מיון ואריזה לחקלאים מהמושב.

"לצערנו, גם אנחנו סופגים את הפועל היוצא מתוצאות מגיפת הקורונה בארץ ובשווקי העולם. לדוגמא, ההתמודדות עם השווקים באנגליה – רשת 'טסקו' הענקית סגרה את שעריה לסחורות חוץ. נאמר לנו שאין אפשרות לקלוט את תוצרתנו הסדירה ועכשיו צריך לחפש שווקים אחרים – זה בהחלט לא פשוט בימים אלו. בנוסף לבעיות מסוג זה, אנו נתקלים לעיתים בבעיות הבאות מהבית. חלק מרשתות המזון הגדולות בארץ מייבאות פלפלים מירדן ואפילו מעזה, בטענה שהם צריכים לשמור על הספקה רציפה לצרכן, אמרו שעד שהם לא מסיימים את כמויות התוצרת שייבאו, הם לא מכניסים תוצרת ישראלית. כך גם לגבי עגבניות מתורכיה המוכרות, ומוצרים מענפים חקלאיים אחרים.

"אם היה לישראל ולחקלאיה שר חקלאות פעיל ואוהד, המקיים מדיניות הוגנת, המצב היה אולי היה שונה. טענה נוספת היא בעניין נושא שמירת כללי הגנת הצומח החשובים. בעוד שהתוצרת שלנו נבחנת ועומדת בסטנדרטים הכי גבוהים וקשוחים בארץ ובעולם, הרי לנו, כצרכנים, אין כל מידע על הסטנדרטים הנבדקים בתוצרת המיובאת לארץ. בזמנו נלחמנו שיהיה הבדל ברור במדפי הסופר בין תוצרת כחול לבן הישראלית לבין תוצרת מיובאת[ שיסמנו מוצרים ושהצרכן יבחר בסחורה מתוך הנתונים הרשומים לפניו. כך זה עובד בארצות העולם, אך למה לא בארץ?

"הגידולים שלנו נבחנים עם כללים מהמחמירים ביותר. במיוחד בכדי לייצא לשווקי העולם, התוצרת נבחנת בקפידה. לעומת זאת, לא ברור על פי איזה מדדים נבחנת התוצרת המיובאת לרשתות השיווק. זה על חשבון בריאות הצרכן הישראלי, דבר שאינו הגיוני וחייב להשתנות. במיוחד עכשיו שכל שווקי העולם בבעיה וכאשר כל מדינה מנסה לשמור בריאות אזרחיה. זה המקום לקלוט ולקבל בזרועות פתוחות, את התוצרת המובחרת של חקלאי המדינה.

"עכשיו, כשהגבולות סגורים, מתחילים להבין עד כמה חשובה תוצרת עצמית ישראלית, המעניקה ביטחון בריאותי ותזונתי לתושביה. היכן הגאווה הלאומית, דווקא בתקופה זו? לאף אחד במערכת לא אכפת מהדרישות המוקפדות, המוטלות עלינו, על חקלאי הארץ. מדובר בדרישות המתבטאות גם בהוצאות רבות על תנאי העסקת העובדים, כל זאת מעבר למחירי המים ולהוצאות השוטפות להצלחת הגידולים.

"האבסורד," הוא מציין, "שבכל יישוביי הערבה התיכונה יש כ-3000 איש, המהווים במספרם כשנים וחצי או שלושה מגדלי יוקרה בת"א. וכאן החקלאים נלחמים בשיניהם לחיות בחבל ארץ מיוחד זה, השומר על גבולות המדינה. כאן אנשים נאבקים להוציא את פרנסתם מחקלאות, שהיא הענף העיקרי ועדיין נתקלים בקשיים רבים."

חקלאים בערבה: חקלאים צעירים בערבה: חמישה חקלאים צעירים מספרים מה הניע אותם לחזור