יבול שיא
הרפת והחלב
מסביר על צמחיה בטיול

חיבת ציון של מַתִּי 

11 דק' קריאה

שיתוף:

מתי חי ממושב חיבת ציון הוא מנהל פרויקטים, מורה ומדריך לידיעת הארץ – יזם חברתי של פרויקטים חינוכיים רבים ביניהם הקמת המכינות הקדם-צבאיות הכלליות, יצירת מסלול חדש ליזמות עסקית בנח"ל והקמת כפר סטודנטים בהדר, חיפה * בהדרכת סיורים וטיולים הוא מקרב צעירים ובוגרים להכרת הארץ, נופיה, תולדותיה ומורשתה, ובכך תורם להגביר את אהבתם אליה 

אם יש מישהו שהכינוי "צבר" מתאים לו, הרי זה מתי חי ממושב 'חיבת ציון'. עוד לפני הריאיון עמו במושב, שלח לי מתי חומר רב על עצמו: סרטונים, כתבות, טקסטים שכתב. על פי חומרים אלו מצאתי בקורות חייו ובדמותו הססגונית שני מישורים שמקבילים זה לזה אך גם משתלבים זה בזה.  

האחד: מתי הוא בן יחיד שנולד להורים ניצולי שואה, שכל אחד מהם איבד באירופה את המשפחה הראשונה שהקים, ואילו הוא עצמו הצליח להקים בארץ משפחה גדולה. ניצה רעייתו עוסקת בחינוך ובתרבות. 

המישור השני: כבן לפליטי המלחמה שהגיעו לארץ ללא שורשים, מתי עצמו הצמיח שורשים עמוקים במולדת. הוא כבש אותה ברגליו, ברוחו ובנשמתו, והנחיל את אהבתו והידע העצום שלו לאחרים, לנוער ולמבוגרים. "זה מה שאני עושה כמעט חמישים שנה," אומר מתי, "אדם צריך לברר לעצמו את ייעודו בחיים. הייעוד שבחרתי בו הוא: לחבר את בני הארץ לארץ הזאת, לגרום להם להיכרות מעמיקה עם תולדותיה, מורשתה, הנופים הטבע." 

מתי שירת בצבא הסדיר במסלול "פיקוד בני משקים" בנח"ל. במסגרת זו שירת כמ"כ, מ"מ וסמ"פ. "השתתפתי בלחימה במעוז 'בודפסט' במלחמת יום הכיפורים בפלוגת מ"כים של הנח"ל," הוא מציין.  

"לאחר השחרור מצה"ל, אחרי תקופה קצרה של עבודה בספארי ברמת גן, הייתי מורה לשל"ח ובמקביל למדתי 'לימודי ארץ-ישראל' בבית-ברל. הייתי בין מקימי חוגי סיור ב'חברה להגנת הטבע', ונמניתי עם עשרת המדריכים הראשונים בחוגים אלו. בין השנים 1982 ו-1988 הייתי מנהל בית ספר שדה חרמון. ריכזתי קורסים בידיעת הארץ למורים בשנת שבתון, וכן הייתי חבר בצוות חילוץ של מועצה אזורית גולן." 

ידיעת הארץ ומורשת קרב בצה"ל 

12 שנים לאחר השירות הסדיר חזר מתי לצה"ל לשירות בצבא קבע. זאת בעקבות פניה של תא"ל במילואים נחמיה דגן, שהיה קצין חינוך ראשי באותם ימים. בדרגת רס"ן מילא תפקיד של ראש מדור ידיעת הארץ ומורשת קרב בצה"ל, וכן קצין חינוך פיקודי של  הנח"ל.  

מספר מתי: "המטרה שלי הייתה לגבש ולהטמיע תורה מוסדרת לתחום ידיעת הארץ והנחלתה בכל הצבא. בין הפעולות להגשמת מטרה זו פיתחתי מודל של 'ידיעת הארץ בדרכי נע"מ לקורס הכשרת מש"קיות חווי"ה;  עבור קורס פו"ם פיתחתי יחידת תוכן בשם "נופולוגיה צבאית", שנתנה כלים למפקדים בכירים להבין את מרכיבי הנוף ואת מערכת יחסי הגומלין בין מרכיביו, כאמצעי שמשכלל את יכולתו של מפקד בכיר לנתח שטח גם בהיבטיו הצבאיים; כמו כן ניהלתי מערך הדרכה של כ-200 אנשי מילואים, מומחים בתחומים שונים, לצורך הרצאות, הדרכת טיולים וכתיבת פרסומים בידיעת הארץ עבור חיילי ומפקדי צה"ל." 

איך מחנכים להכרת הארץ? 

לאחר ארבע שנים בצבא הקבע עבר מתי לעבוד במשרד החינוך. גם פה המטרה המרכזית היתה חינוך ערכי. "הנושא הזה בוער בעצמותיי," הוא מסביר. "אני בתחושה שרוב הנוער גדל בתלישות בכל הקשור להיכרות עם תולדות העם היהודי ומורשתו. משאת נפשם של הצעירים היום היא 'רילוקיישן'. לדעתי הדבר מבטא את חוסר הזיקה העמוקה לארץ, וזה נובע מחוסר היכרות עם הארץ הזו, עם תולדותיה ועם מורשתה." 

מתי נרתם והיה שותף לכמה פרויקטים ארציים לשם הטמעת ידיעת הארץ ופרויקטים של מנהיגות חברתית. האחד – ריכוז השתלמויות וניהול תוכניות בנושא. הוא החל לעבוד במשרד החינוך בתקופה בה היה שר החינוך והתרבות דאז, זבולון המר ז"ל, שהקים את המנהל לחינוך ערכי. 

"הייתי שותף להקמת המנהל," אומר מתי, "שאיחד את כל סוגי האוכלוסייה לגווניה – דתיים וחילוניים, ימניים ואנשי שמאל, יהודים וערבים. זה היה מערך בו עבדו יחד אנשים עם מגוון השקפות ודעות. מאוד חבל שהוא פעל רק במשך ארבע שנים, אבל במסגרתו יזמתי פרויקט נוסף שאני מאוד גאה בו והוא: לימוד ידיעת הארץ בדרכי נע"ם. 

"במסגרת נע"ם (נוף, עם, מורשת) העברנו השתלמויות לכל מערכת החינוך באחת הדרכים החשובות – למידה חוץ כיתתית. זה נועד למורים ממקצועות שונים – תנ"ך, היסטוריה, ספרות, ביולוגיה ועוד. המורים למדו כיצד ללמד את הנושאים השונים מחוץ לכיתה. וזה, כך אני רוצה לקוות, גם חיזק 'על הדרך' את ההיכרות והאהבה לארץ." 

עוד מעורבות שלקח בה חלק במשרד החינוך, ביחד עם ד"ר טימי בן יוסף ז"ל: שילוב נושא ידיעת הארץ בלימודי של"ח (שדה, לאום, חברה) והיום התחום מוכר במערכת כשל"ח וידיעת הארץ

פגישות עם יצחק רבין 

אחד האנשים שהשפיעו על מתי, כמו גם על אחרים, היה יצחק רבין ז"ל. הפגישה הראשונה עמו היתה באפריל 1975, בטקס סיום קורס הקצינים של מתי, עת רבין היה ראש הממשלה ושר הביטחון. הוא סקר את המסדר לפני חשיפת הדרגות.  

מספר מתי: "רבין עובר בין השורות, מדי פעם עוצר ליד מישהו מהצוערים ומחליף אתו כמה מילים. רבין עוצר מולי, שואל 'מהיכן אתה?'. ואני עונה 'מחיבת-ציון'. רבין שואל 'מה זה חיבת ציון?'  ואני עונה לו 'מושב מעורב של דתיים וחילונים'. רבין מגיב: 'זה מעניין אותי' וממשיך בסקירת המסדר." 

לכאורה חילופי דברים אקראיים. אבל מסתבר שהיה המשך לשיחה זו. ומעשה שהיה כך היה: "הוצבתי לאחר הקורס לשרת כמ"מ טירונים במחנה 80. יום אחד, כחודש לאחר סיום קורס קצינים, תוך כדי שגרה של אימוני הטירונים, מגיעה אלי הודעה: 'גש ללשכה'. הודעות כאלה בדרך כלל לא מבשרות טובות. תהיתי: מה עשיתי לא בסדר?!… הגעתי ללשכה ואז מודיעים לי: 'הנהג של יצחק רבין, ראש הממשלה, בא לאסוף אותך'. הייתי בטוח שמישהו חומד לצון ועובד עלי, אבל נהגו אכן היה שם עם מכונית השרד, והוא אמר לי: 'נוסעים לקריה בתל-אביב'. הייתי כחולם… 

"הגענו ללשכת שר הביטחון בקריה בתל-אביב. הייתי המום כאשר הסבירו לי, שמתוכננת פגישה בת 20 דקות עם ראש הממשלה ושר הביטחון. ממש לא הבנתי למה ומדוע." 

יצחק רבין נכנס לחדר ושאל אותי בחיוך 'אתה זוכר אותי?'. פרצתי בצחוק. 'כמובן' עניתי. 'אני קורא כל מה שנכתב עליך." ואכן כ'תולעת ספרים' הכרתי את תולדותיו של רבין מאז ילדותו בתל-אביב, כדורי, הפלמ"ח, קורס מ"מים, קרבות חטיבת הרא"ל, רמטכ"ל ששת הימים, הנאום בהר הצופים, שגריר באו"ם, הכול… 

"רבין התיישב ואמר לי: 'אתה זוכר שכאשר אמרת לי שאתה ממושב של דתיים וחילונים, אמרתי לך שזה מעניין אותי? אז עכשיו ספר לי'. וכך, במשך כמעט שעה ישבתי וסיפרתי ליצחק רבין על ילדותי בחיבת ציון, על הבית הספר בו למדתי (לא ממש) בכפר-הרא"ה, על החיים המשותפים בכפר ועל הפשרות שכל צד עושה למען מטרה זו ברצון. יצחק רבין, בלי שום גינונים, כשהוא מגלה עניין אמיתי, שואל אותי שאלות ומקשיב לדבריי בסבלנות. ואני עדיין לא מאמין שהוא זכר את שאלתו בטקס הסיום ואת תשובתי, ואחר כך ברר היכן אני משרת והזמין אותי ללשכתו. אני יושב עם מי שהוא אליל נעוריי ומשוחח אתו בגובה העיניים. היה לי ברור שכשאחזור לבסיס אף אחד לא יאמין לי אם אספר מה היה…" 

במלחמת יום הכיפורים לאחר לחימה מול הקומנדו המצרי במעוז בודפשט
מתי במלחמת יום הכיפורים, לאחר לחימה מול הקומנדו המצרי במעוז בודפשט 
 

יזמות ומנהיגות עסקית בנח"ל 

"הפעם השלישית בה נפגשנו היה בעקבות יוזמתי לרתום את גרעיני הנח"ל לייעוד לאומי חדש," מספר מתי. "כאשר הייתי קצין חינוך של פיקוד הנח"ל, נוכחתי לדעת שהנח"ל, שהקים וחיזק יישובים, כנראה מיצה את תפקידו. הקיבוצים היו בתהליך של הפרטה ולא הייתה כל הצדקה שהם יקבלו כוח עבודה חינם.  

"הגעתי למסקנה שהנח"ל עלול להתחסל אם לא יתעדכן. וכיצד יתעדכן חַיִל שנועד לבצע משימות לאומיות? על ידי שינוי משימותיו למשימות מתאימות חדשות. ואז עלה בי הרעיון שהמשימה הלאומית המתאימה לתקופה זו היא יזמות עסקית. לפיכך יזמתי מסלול חדש בנח"ל – יזמות עסקית. הכוונה היתה ללמד את הצעירים איך מקימים עסק, הם ישובו למקומות מגוריהם ויקימו בהם עסקים. כך תהיה פרנסה לעצמם וגם לאחרים בסביבתם." 

לצורך כך הקציב משרד המסחר והתעשייה 6 מיליון שקלים. היו מעורבים בפעילות זו גופים שונים, הרשות לעסקים קטנים, המרכז לטיפוח עסקים מט"ע בגוש משגב, וכן האוניברסיטה העברית בירושלים. "מרכז מרטין בובר" באוניברסיטה העברית היה אחראי להכשרה. תפקידו של מתי היה לתאם בין כל הגופים הללו.  

ואז בספטמבר 1993 הזדמן למתי להיפגש עם רבין שוב. "ראש הממשלה רבין יצא באותם ימים עם  תוכניתו 'מפנה 97' לחזוק הפריפריה ואזורי 'עדיפות לאומית'. הוא ביקש להיות מעורב בתוכנית החדשה. נפגשנו בישיבת מנכ"לים של משרדי הממשלה, בה הצגתי את התוכנית. רבין פסק שלמסלול הגרעינים האלה יאותרו מועמדים רק מאזורי עדיפות לאומית, מהפריפריה ובשום פנים לא מתל-אביב והמרכז.  

"וכך היה. יצאנו לנצרת, בית שאן, שדרות, נתיבות, דימונה, נצרת עלית וקריית שמונה, על מנת לשווק את המסלול החדש ולבצע מבחנים פסיכומטריים (בעזרת מכון תי"ל) לאיתור מועמדים מתאימים. והמסלול החדש של גרעיני הנח"ל ליזמות עסקית יצא לדרך בניהולי כמְרַכֵּז הפרויקט." 

חברי גרעין נח"ל זה התגוררו וקיבלו את הכשרתם בהיאחזות אשבל בגוש שגב.  מעיד מתי: "זה היה פרויקט יפה, שקיבל את ברכתו של ראש אגף הנוער והנח"ל באותם ימים (דורון טונדובסקי ז"ל) ונמשך כ-4 שנים עד שהתחלף ראש אגף, שכנראה לא הבין את חשיבות המשימה למעשה הציוני." 

הוריו של מתי לאחר עלייתם ארצה
הוריו של מתי לאחר עלייתם ארצה – שני ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם הראשונה 
 

רצח רבין והשפעתו 

"כשבוע לפני העצרת בכיכר, נכחתי בהופעה מרגשת של יצחק רבין בפני אומני ישראל בטקס חלוקת פרסי 'האוסקר הישראלי'. לעצרת בכיכר  ב-4 בנובמבר  הגעתי עם ילדיי על מנת לתמוך ברבין ובתהליך השלום. הייתה התרגשות עצומה, ואחרי נאומו של יצחק רבין האנרגיה בכיכר הייתה חזקה ביותר. פעמוני השלום צלצלו ברקע. עזבנו את הכיכר בתום נאומו של רבין בכדי לא להיתקע בפקקים, ובדרך חזרה הביתה שמענו ברדיו שהיו יריות בכיכר. עד שהגענו הביתה כבר הודיעו שרבין נרצח. 

"אחרי הרצח בכיתי ימים שלמים," מעיד מתי. "לא מצאתי מנוח לנפשי. הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו לתקן, אפילו במעט, את הדבר הנורא שקרה לנו. רצח של ראש ממשלה נבחר במדינת ישראל על ידי יהודי חובש כיפה!… לא יכולתי להעלות דבר נורא שכזה גם בתסריטים הגרועים ביותר." 

רצח רבין היה האירוע שהוביל את מתי חי להקים את המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה. "נחשון".   

הקמת המכינות הקדם צבאיות החילוניות 

עוד יוזמה של מתי היתה הקמת מכינות קדם-צבאיות לחילוניים: "בשנת 1996 פגשתי במקרה את אלעזר שטרן, שהיה אז מפקד בה"ד 1. הוא סיפר לי שבסיום קורס קצינים בפיקודו 50% ממסיימי הקורס היו חיילים חובשי כיפה סרוגה. אז התחזקה בי התפיסה שהציבור החילוני כנראה 'מפריט את עצמו לדעת', ובעצם מוותר על עיצוב פני החברה כבעבר וזאת צריך לתקן.  

"אז גם הבנתי את כוחן של המכינות הקדם-צבאיות הדתיות. פניתי אל הרב אלי סדן, שהקים את מכינת 'עלי'. הוא סיפר לי מה הניע אותו להקים את המכינה. הוא עשה זאת כדי לחזק את בוגרי הישיבות התיכוניות מבחינה אמונית, לפני שהם נחשפים לנוער החילוני בשירותם הצבאי. חשבתי שאין הצדקה שרק החבר'ה הדתיים ייהנו מהפריבילגיה של דחיית שירות לצורך גיבוש זהות. גם הנוער החילוני ראוי לכך. מי שהיה אז רח"ט תומכ"א (ראש חטיבת תכנון ומיון כוח אדם) באכ"א היה תא"ל יודקה שגב (לימים ראש אכ"א). יודקה נתן את ברכתו להקמת מכינות חילוניות ויצאנו לדרך… 

"יחד עם כמה חברים – דני לימור, אלי בראור, צביקה 'ביקו' ארן, ארז אשל, רן מרגולין, אלי שהרבני, דני פרדקין, גיתי זמיר, אבנר יהודאי – הקמנו בשנת 1997 את המכינה החילונית הראשונה. הצעתי את השם מכינת נחשון. בתחילה שהו החניכים ביישוב נילי, אחר-כך בנתיב הל"ה, במצודת יואב ובאזור שדרות." היום יש בארץ כבר למעלה משלושים מכינות קדם-צבאיות כלליות". במרוצת הזמן הקים מתי גם את מכינת עמי-חי, אותה ניהל במשך שש שנים. גם עתה הוא מוזמן להרצאות במכינות שונות בנושאים שונים.  

זאת ועוד: "לפני שלוש שנים יזמתי הקמת מכינה להורים של בוגרי מכינות. וזאת בעקבות ההורים שהתקנאו בבניהם על החוויה שהם עוברים ועל הידע שהם צוברים. מכינת ההורים נקראת 'לשתף עצמנו' ומשתתפים בה היום למעלה מ-180 נשים וגברים מכל קשת האוכלוסייה הישראלית." 

שבט חי
שבט חי

סרבן שחרור 

במילואים שימש מתי כמ"פ יחמ"ן (יחידת מודיעין ותצפיות), קצין איתור נעדרים בחיל האוויר. עתה הוא בן 67, וכבר 22 שנים הוא מתנדב לשרת במילואים ביחידת בקרה של חיל חינוך או בקיצור: "סרבן שחרור".  

תקצר היריעה מלתאר את כל היוזמות והפעילויות של מתי, היזם החינוכי הבלתי נלאה. במשרד החינוך הוא הנחה מורים וכתב תוכניות לימודים; בעמק חפר היה חבר וועדת היגוי בגוף שנקרא "זית" (זהות יהודית תרבותית). במסגרת "זית" מתקיימים בעמק חפר 11 בתי מדרש, בהם נפגשים ללמוד בכל שבוע ואירועי חג שונים. המאפיין את הלימוד בהם: הפרשנות לטקסטים היא ריבונית ולא רבנית. כל אחד רשאי לפרש את הטקסט כראות עיניו. כל פירוש לגיטימי. 

מתי מציין פעילויות נוספות שלו: "אני חבר הנהלה בכמה גופים: בעמותת ההנצחה של חללי הנח"ל, שהקימה אנדרטה ומטפחת את סיפורי מורשת הנח"ל, מדגישה את תרומת הנח"ל לעיצוב גבולות מדינת ישראל. אני חבר הנהלה ב'נאות קדומים'. בפארק נאות קדומים מלמדים טבע, תנך, תרבות." 

מתי חבר הנהלה ברשת 'מיתרים' ומציין זאת כפעילות משמעותית ביותר עבורו. ברשת זו דתיים וחילוניים לומדים ביחד בעשרות מוסדות חינוך – גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים. "מיתרים הוקמה ע"י הרב מלכיאור, ומנוהלת ע"י ד"ר רנית בודאי-היימן ברוח פלורליסטית, בה כל אחד מוצא מה שמתאים לו. אין סיבה שחילוניים ודתיים ייפגשו לראשונה בארץ רק בצבא," מציין מתי.   

זה ארבע חודשים שמתי בגמלאות ממשרד החינוך, אולם הוא לא שוקט על שמריו: "אני מרצה גם היום בצה"ל ובמכינות קדם צבאיות על יהדות כתרבות. אני מסביר מהי יהדות משמעותית עבור אדם חילוני. כי אני לא אדם דתי ויחד עם זה אני מאוד יהודי."  

מתי מצטט את יעקב חזן ממנהיגי מפ"ם, שגדל בבית חסידי, "התפקר" והקים את 'השומר הצעיר': "בסוף ימיו, במידה רבה של הכאה על חטא, אמר חזן בכאב גדול: 'אנחנו קיווינו לגדל פה דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות'. זוהי אמירה חריפה," אומר מתי.  

"המצב היום מחפיר. חלק מהנוער שגדל וחי פה בארץ, אינו מכיר את מורשת העם שהוא חלק ממנו. אני מרגיש ממש כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. אני מנסה לתקן ככל שאני יכול, להנחיל לצעירים את ידיעת הארץ ואת סיפורי המורשת בהדרכותיי בטיולים." 

אהבת הארץ וידיעת הארץ  

שנים רבות ובעיקר עכשיו, לאחר צאתו לגמלאות, מתי חי מדריך קבוצות בטיולים בארץ ובעולם. "הדרכת טיולים היא משהו שמתבל את החיים שלי," הוא אומר, "התחלתי לטייל בזכות אמי, היא היתה נוהגת לקחת אותי ואת ילדי הרחוב לטיולים באזור שלנו כדי להכיר אותו, לראות פריחות, לקטוף פרחים. (אז, עוד לא היה אסור). היא לימדה אותנו ללקט פטריות, להבחין להכיר בין צמחי מאכל וצמחים רעילים. היא לימדה אותי להדליק מדורה עם גפרור אחד. הידע שלה היה מהפרטיזנים." 

במרוצת הזמן רכש מתי ידע רב בידיעת הארץ, הן בלימודיו – הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ממכללת "בית ברל" ובעל תואר שני בידיעת הארץ בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה. וכמובן בלימוד עצמי, מקריאת ספרים, משוטטות וסיורים.  

"בארץ אני מדריך כמה קבוצות של מטיילים," הוא מספר, "יש קבוצה של עמותת 'ערים בלילה' של פדויי שבי, אנשים שחזרו מהשבי במלחמות ישראל. רובם ממלחמת יום-הכיפורים, אבל ביניהם אחד המשתתפים בן למעלה מתשעים, שהיה שבוי בירדן במלחמת העצמאות. הסיורים מתקיימים אחת לחודשיים-שלושה במקומות שונים בארץ." 

פרט לסיורים של קבוצות ייחודיות בנושאים מוגדרים (כמו "המלחמה על המים"), מתי מדריך גם ב"שביל ישראל", והיה בין האנשים שסימנו חלקים ממנו, בעיקר בצפון. אבל הוא לא מקפיד "לכסות" אותו לפי הסדר. "לדעתי לא חייבים 'לעבור אותו' ברצף.  אני מעדיף לטייל עם הקבוצות באזורים השונים בהתאם למזג האוויר, לפריחות בעונות השונות, ועוד." 

מתי מדריך קבוצות גם בחו"ל בחברת 'עולם אחר'. במרוצת השנים הדריך במצרים, קפריסין, יוון, אך בשנים אחרונות הוא מתרכז בעיקר במזרח אפריקה – בקניה ובטנזניה. הוא אומר: "עוד לא נולדה הקבוצה שיכולה לקלקל לי טיול באפריקה," הוא צוחק. 

מתי מדריך בארץ ישראל
מתי מדריך בארץ ישראל

על התבוננות, סקרנות ולמידה 

מתי מעיד על עצמו: "יש פטנט שעליתי עליו, שאיתו אני מצליח לשקם אצל ילדים את הסקרנות שמערכת החינוך דיכאה מבלי להתכוון. אני מלמד ילדים 'להתבונן'. המילה 'להתבונן' משלבת את המילים 'להביט' ו'להבין'. היא מכניסה את מרכיב ה'בינה', שאין בפעלים 'להסתכל' או 'לראות'. שרלוק הולמס ידע להתבונן," אומר מתי. "מי שלומד להסיק דבר מתוך דבר הופך לסוג של בלש. מי שמתבונן הוא סקרן, ומי שסקרן הוא תלמיד טוב יותר. אני מלמד ילדים לתרגל 'התבוננות', לראות איך דבר משפיע על דבר, יחסי הגומלין שיש בין מרכיבי הנוף. מי שהופך את ההתבוננות לטבע שני שלו יהיה סקרן תמיד – ילמד וירחיב את הידע שלו עוד ועוד, ככל שהוא מתרגל את ה'התבוננות' בכל הזדמנות." 

מושב חיבת ציון 

מתי מציין שהחיים במושב תרמו לעיצוב האישיות שלו. "השם 'חיבת ציון' מתאים כל כך לי וליישוב בו חיים יחדיו חילוניים ודתיים. יש בו אווירה פלורליסטית שיוצרת שיתופי פעולה בין אנשים. הסולידריות באה לידי ביטוי, לדוגמא, ב'עשרת ימי תודה' (הימים בין יום השואה ויום העצמאות. מונח שטבע ד"ר מיכה גודמן, דוקטור למחשבת ישראל). היו כאן טקסים עוצמתיים, בהם כל הכפר לקח חלק, מקטן ועד גדול, בארגון ההכנות ובהשתתפות. 

"המשפחות הצעירות שנוספו למושב חיבת ציון בזכות פרויקט ההרחבה הכניסו דם חדש ורוח חיים. נפתח במושב עידן חדש, והם מנסים ומצליחים להשתלב בקהילה. כמו בכל מושב, גם כאן יש פחות חקלאים ויותר בעלי מקצועות חופשיים." 

סיום הטיול המודרך ה 88 בטנזניה. עם המטיילים והנהגים.
מתי בסיום הטיול המודרך ה-88 בטנזניה. עם המטיילים והנהגים

"לחיות! במלוא המשמעות! בארץ האחת שלנו!" 

כאמור, מתי הוא בן יחיד להוריו, שניהם ניצולי שואה ילידי צ'כוסלובקיה. שניהם איבדו את משפחותיהם המורחבות וגם את המשפחות שהספיקו להקים לפני המלחמה. אימו, הלן לבית מרמלשטיין, איבדה את בעלה הראשון ושני ילדיה; ואביו יוסף איבד את רעייתו הראשונה וארבעת ילדיו.  

השניים הכירו זה את זו בסוף המלחמה, נישאו ועלו ארצה באונייה. בתחילה חיו במעברת אגרו-בנק ליד חדרה, ואחר-כך עברו למושב חיבת ציון. כאן התחיל חיים חדשים וכאן נולד בנם היחיד מתי. "אבי עבד בחקלאות מבוקר עד ערב," מעיד מתי, "ואמי טיפלה בילדים". 

בסרטון שצילם מתי את הוריו, אמר אביו: "כל כך שמחנו להגיע לארץ ישראל. נהנינו לחרוש את האדמה ולעבוד. אף פעם לא היינו עייפים." ואילו אימו סיפרה על דאגתה לבנה היחיד, בגללה היו לה לילות רבים ללא שינה.  

לשאלה כיצד השפיע עליו היחס הדואג של אימו, אומר מתי: "זה גרם לי לתגובה הפוכה. ממש חיפשתי הרפתקאות בבית הספר ובתנועת הנוער. ערכתי לעצמי מבחני אומץ." 

אולי זה בזכות גישתו של אביו, שאמר למתי בנו באותו סרטון: "לא רצינו להכביד עליך עם השואה. רצינו שיהיה לך טוב ושמח, שתהיה עליז תמיד, ועוד הוסיף: "חייבים להתחנך על אנושיות. ראיתי את האכזריות של הנאצים. אנחנו צריכים להיות אחרים. להיות הומניים." 

בשנת 2004, עת שימש כראש מכינה קדם צבאית, השתתף מתי במשלחת של צה"ל "עדים במדים" למחנות ההשמדה בפולין ולבודפסט. יחד עמו היו 180 קצינים ונגדים של צה"ל. "בשנת 2013 נסעתי עם בני אילן לקרפטקרוס, היום באוקראינה, למחוזות ילדותם של הורי, ושם סגרתי מעגל. צוואתם של הוריי היתה," מסכם מתי, "לחיות! במלוא המשמעות! בארץ האחת שלנו!" 

נראה שמתי הצליח להגשים את הצו הזה של הוריו. הבן היחיד של ניצולי השואה הצליח להקים משפחה גדולה ויפה. הוא חי עם ניצה רעייתו ויש לו נחת מששת ילדיו:  

מעיין בת 41, מנהלת המחלקה החקלאית של יקב רקנאטי, חיה עם בעלה ושלושת ילדיהם במושב כנף ברמת הגולן. אילן, בן 35, עובד בחדר המצב של החברה להגנת הטבע ואופה לחם. אורי, בן 32, הוא ראש צוות של ניהול תיקי לקוחות בחברה לשיווק אפליקציות. טל, בן 28, גר בקיבוץ מנרה. הוא פילוסוף, איש רוח. שקד, בן 27, לומד הנדסת בניין ומנהל פרויקטים של בנייה. תמר, בת 21, היתה מפקדת תצפיתניות בחרמון ולקראת שחרור מצה"ל. למתי יש שלושה נכדים מבתם הבכורה מעיין –  נעמי (9), יונתן (7) ואוריה (4).  

בן הפליטים מאירופה הצליח להשתלב בארץ ויותר מזה – מתי חי תרם ותורם רבות להכרת הארץ ולאהבתה ביוזמות חברתיות, בהרצאות, בסיורים. הוא השכיל לפתח שיטות לתרום מהידע הרב שלו למבוגרים וצעירים, הן בידיעת הארץ והן בסיפורי המורשת של המולדת.  

לסיום, מתי כתב ספרון תחת הכותרת: "הקלות הנסבלת של הקיום: ספר פשוט למבוגרים". בספר הוא כולל תובנות מניסיון חייו, עצות בנושאים שונים, ביניהם גידול ילדים. ב"סוף דבר" הוא כותב: "מניסיוני למדתי: העולם הוא לרוב תמונת ראי. אם אתה מחייך אליו הוא מחזיר לך חיוך".  

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אלוורה הוא צמח המרפא הפופולארי ביותר אלפי שנים. הצמח אוגר בעליו נוזלים לעיתות יובש ועקה, החומר הנוצר בעלים ידוע לטיפול והקלה בבעיות עור, לטיפוח, שימור ומניעת הזדקנות העור, ולשימושים פנימיים (בעיות עיכול, בעיות אוטואימוניות,
3 דק' קריאה
התקן החשוב, המשלב טווח רחב של קריטריונים לאימות מקורות המים למשק ושמירה על קיימות בנושא המים בכל שלבי הגידול והאריזה, הוטמע אצל כל המגדלים של גרנות וכן בבתי האריזה של הארגון   חוששים משנת
2 דק' קריאה
האם שימוש בביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה משפיעים על מדדי הצימוח ונפח השורשים של האבוקדו והאם חגבים יכולים לשמש כמקור חליפי לחלבון, הם המחקרים אשר קטפו את המקום הראשון בתחרות שקיים המכון הוולקני • המחקרים בוצע
2 דק' קריאה
היסטוריה של 2,000 שנים במקום כל כך קטן ומבודד * מפעל האשלג שפעל לפני קום המדינה עם פועלים עבריים ביניהם אבא שלי * סיור בקסר אל יהוד ומקום הטבילה של ישוע בצפון ים המלח
3 דק' קריאה
ניצן סנש ממושב בן עמי, מאיר קאופמן ממושב נטור וישי רושנסקי מהמושב השיתופי יונתן – שלושה חקלאים שבמקורם באו ממשפחות ציוניות המאמינות בחקלאות * כבנים ממשיכים, חקלאים העוסקים במגוון גידולים, הם משתפים פעולה עם
8 דק' קריאה
"אני כל הזמן לומד" אומר לי אלון לזרוביץ' ממושב אליעד שברמת הגולן, אחד מיוצרי אוכפי ווסטרן לסוסים המובילים בארץ * את האהבה לחיות בכלל ולסוסים בפרט, ינק אלון עוד מילדותו במושב נווה ירק והוא
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן