'החוטאים' סדרה מסקרנת ומרתקת מבית נטפליקס
יבול שיא
הרפת והחלב
אלון שוסטר כנס מדיה

אלון שוסטר בשיחה על חקלאות, אמון בין החקלאים למשרדו ועשייה

9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ביטול מכסים והטלת משטר סיוע בלי בחינה – זה לא יהיה אומר שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייחסו למשא ומתן המתנהל מול משרד האוצר, בנוגע לסעיף התמיכה הישירה לחקלאים שאמור לעבור בחוק ההסדרים. המשימה המרכזית שלקח השר שוסטר על עצמו היא להשיב את האמון בין החקלאים ונציגיהם לבין משרד החקלאות, אמון שהתערער עד מאוד במהלך השנים האחרונות, שיאפשר את פיתוח הענף.

 

החכים אופיר סופר אלון שוסטר ניר מאיר אלון בלחסן ועמית יפרח תערוכת אגרו ישראל יבול שיא 2019
החכים אופיר סופר אלון שוסטר ניר מאיר אלון בלחסן ועמית יפרח תערוכת אגרו ישראל יבול שיא 2019

 

השר שוסטר: "הוצאת נושא הגנת הצומח מידי משרד החקלאות הוא עבורי במסגרת של ה'לא מקובל לחלוטין'" הוא רק חודשיים בתפקיד אבל אף אחד לא צריך ללמד את שר החקלאות ופיתוח הכפר החדש, אלון שוסטר, מה היא חקלאות. חודשיים לאחר מינויו לתפקיד שר החקלאות שוחחנו עם אלון שוסטר על הנושאים המרכזיים שעומדים כעת על סדר היום בנושא החקלאות ועל מטרותיו העיקריות כשר החקלאות.

אלון, מה היו המטרות המיידיות שלך מייד אחרי המינוי?

אלון: "אני חושב שהמשימה המרכזית היא לייצב את האמון בין הדרג המיניסטריאלי ומשרד החקלאות לבין החקלאים, ארגוני החקלאים, ההתיישבות, המרחב הכפרי, וכמובן לעשות את זה תוך שמירת קשר עין עם האינטרסים הלאומיים – עם ביטחון המזון, עם איכות המזון, עם המחיר ההגון לצרכן, כאשר המובן מאליו הוא שהחקלאות תימשך וההתיישבות במרחב הכפרי תימשך – בפריפריה, בגבולות וגם במרכז הארץ. חייבים לדאוג לתכנון ראוי שלוקח בחשבון את הצרכים של בני האדם, תוך כדי מחשבה גם על בני האדם שיחיו כאן בעוד 50 שנה – ולא פחות חשוב הדאגה לסביבה, לטבע, לבעלי החיים. אלה הם ערכים שכמובן חשובים לכולם, אבל בתנופת פיתוח לא תמיד מקבלים את המשקל הראוי. אלו הן הייתי אומר מטרות העל החשובות לי ובראש הרשימה שלי."

 

אז דיברת על לייצב את האמון, זה נשמע מאוד כללי, אבל יש אלו בעיות פרקטיות שבוערות במיוחד ועומדות על הפרק?

"לא, מה שאמרתי מאוד מורכב וחשוב. היו יחסים אישיים מאוד לא טובים בין המשרד לחקלאים והייתה תחושה הדדית של חוסר אמון, אז את זה חייבים לשנות. אנחנו באים מהמערכת הכפרית וכל אחד מביא את מה שהוא מייצג בחקלאות הישראלית – והמגזר הממשלתי הוא חלק ממה שקורה במגזר הראשון. בנוסף יש לנו ארגונים סמי-ממשלתיים, כמו מרכז המועצות האזוריות, שהוא שותף חשוב לעשיה אבל הוא לא המשרד הממשלתי אלא ממוקד בנושאים שלו. ויש כמובן את התנועות המיישבות, קיבוציות, מושביות, ישנן מושבות, מועצות מקומיות בהקשר של השלטון המקומי; וישנה חקלאות בכפרים ערביים, דרוזים, בדואים וישנם ארגוני החקלאים ומועצות הייצור, בהם נציגים של הציבור והחקלאים – כל אלה כמובן משחקים משחק שכמובן התקשורת חוגגת עליו וכמובן ארגוני צרכנים.

 


"מגבלות הפוליטיקה כמו בתחומים אחרים מונעות מאתנו את ביטול הותמ"ל. כל המגזר הכפרי, מכל המפלגות היה שמח אם זה היה מתבטל, אבל אנחנו כנראה לא יכולים לבטל פוליטית את החוק. זה משהו שאני עוסק בו, גם בקשר הפוליטי עם אנשי ש"ס, גם עם המרחב הכפרי, עם המועצות האזוריות – ואנחנו מנסים וננסה ככל יכולתנו ל מזער את הסמכויות של הותמ"ל ולדחוק אותו אל תוך שטח הערים לצורך פינוי-בינוי, ניצול שטחים פנויים בתוך הערים, גם בתוך הישובים הכפריים הערביים ולרדד מאוד את הפגיעה בשטחים פתוחים וחקלאיים"


 

"כך שהייתי אומר שהמשימה הראשונה הייתה לייצר מצב, שבו אנחנו פועלים בסוג של פסיפס עם תחושה של עבודה מצרפית ראויה. התמזל מזלי או נפל בחלקנו ליפול ישירות על בניית תקציב, תקציב חוק ההסדרים – והוא בהחלט נתן לנו את ההזדמנות לשתף פעולה ולמצוא את המקום המתאים לכל אחד מהשחקנים. הייתי אומר שכל אחד מהשחקנים מוצא את מקומו אט אט ואנחנו מובילים את המהלכים כמובן מול משרד האוצר ומול משרדים אחרים. אני חושב שמה שקורה בשבועות האלו הוא שמתרגלים לעבוד באופן סדור. אגב, גם בתוך המשרד יש צורך לחזור וליצור מערכת עבודה, שמצד אחד מבינה, מכירה את ההיררכיה המשרדית ומצד שני מוקירה את העובדים המצוינים והמקצועיים במשרד, ומאפשרת להם חופש פעולה, כל אחד בתחומו, תחת נהלים ברורים ושרשרת הניהול.

"זה דבר אחד. עכשיו כמובן שישנן משימות קונקרטיות. המשימות הקונקרטיות שלנו הן חלקן בתחום האסטרטגי, יצירת תוכניות אסטרטגיות גם למשרד החקלאות וגם אולי למדינת ישראל, כאשר נשתחרר מענייני התקציב, אולי אפילו תוך כדי אישורו – וניכנס למערכה למען יציקת משמעות למונח ביטחון המזון – מי אחראי על זה? איך עושים את זה? ובשוליים הרעשניים בשאלת היבוא, כן יבוא, לא יבוא, אבל זה נושא שתמיד מסתכלים עליו בזווית מאוד רגעית, מאוד חלקית ולדעתי, צריך להסתכל על התמונה מהזווית המהותית של הנושא – מה אוכלים במדינת ישראל בשגרה, במצבי חירום? על מה מבססים את מקורות המזון וברור שיש מקורות שונים, חלקם מקומיים שצריך לחזק אותם באופן מקצועי וכמובן שיש מקורות גם חיצוניים."

 

אתה מדבר על עבודה מקצועית במשרד שלך או על משהו שעולה בדיון עם משרד האוצר?

"טוב, הייתי אומר שבאוצר זה עולה באופן מאוד קופצני, מאוד לא סדור. יש להם איזשהו רעיון ואנחנו מגיבים, מתוך הדיון על הרעיון עולות התגובות המהותיות שלנו…"

טקס חילופי שרים צחי הנגבי אלון שוסטר
טקס חילופי שרים צחי הנגבי אלון שוסטר | צילום לע"מ
עכשיו, אני מבין שאתם נמצאים במשא ומתן עם האוצר גם לגבי תמיכה ישירה בחקלאים או שזה עוד חזון למועד?

"מה שהאוצר עושה כרגע בחוק ההסדרים זה הוא מעלה את הרעיון על סדר היום, עם שלל של רפורמות לכלל המשק הישראלי. אצלנו, בחקלאות, מדובר בשני נושאים והייתי אומר, שאחד מהם הוא בלתי קביל לחלוטין, שאנחנו פועלים לשנות, עושים לו טוויסט ואני מקווה שנמצא פתרון ראוי – וזה נושא הגנת הצומח. הנושא השני הוא הנושא של תמיכות ישירות. הוצאת נושא הגנת הצומח מידי משרד החקלאות הוא עבורי במסגרת של ה'לא מקובל לחלוטין'.

"אם נמצא לוויכוח את הפתרון המנהלי המתאים אנחנו נהיה בעדו  – כן אפשר כמו שעושים ברשויות תכנון וברשויות מס, ביטוח לאומי וכו', שתהיה רשות ערר מקצועית, כולל אנשי ציבור מוערכים, שחבריה יקבעו לא באופן שרירותי, בטח לא על ידי האוצר לדוגמא, שתהיה ערכאת ערעור ובחינה על החלטת רגולטור פנימי, במקרה זה כניסה והוצאה של מוצרים אל מדינת ישראל וממנה. זה בהחלט הגיוני שתהיה מערכת של ערעור ובתנאי שלא תהיה תלויה ותהיה מקצועית לחלוטין.

"לגבי נושא התמיכה הישירה בחקלאים, זה נושא חשוב שנדמה לי במצעים של כל המפלגות וגם במטרות של הארגונים השונים. בשנה האחרונה, כאשר עסקנו בלימוד השטח, ראינו גם במועצות, בארגונים ובמועצות האזוריות – כולם מדברים על הנושא של תמיכות ישירות. כשאומרים תמיכות ישירות הכוונה היא, בוודאי אם זה מצליח – שיש בזה רכיב מסוים של הורדה הדרגתית ואחראית של היבוא בענפים הרלבנטיים, אבל משרד האוצר בא עם רעיון שהוא לא קביל בעיננו מכמה סיבות, כמובן שלא מהצד העקרוני של מעבר לתמיכות ישירות אלא מהצד הפרקטי של קצב הפעולה של, מהיום למחר לכאורה, מהצד של רוחב היריעה – בכל הענפים בבת אחת. זה לא מהצד של חכמה התנהלותית, זאת אומרת לא היו לו שום צמתי בקרה, לא היה לו בהצעה תהליך בקרה בכלל וגם לא היה תהליך למידה כמובן, בגלל סדר לוח הזמנים.

"דבר נוסף, כשאומרים תמיכה ישירה זה בוודאי לא רק דרך תמיכה ישירה כספית לדונם – ישנן אפשרויות אחרות לגמרי, כמו למשל, תמיכה גדולה ומקיפה יותר בביטוח החקלאי, הבטחת מחיר מינימום וכו'. יש עוד אפשרויות שונות שכולן עומדות בתקן העולמי ובמסלול הירוק של תמיכות מותרות (במדינות ה-OECD). אז הנושא הזה נמצא בדיון, אנחנו בהחלט מוכנים להיכנס למרחב של דיון, לתת זמן לדיון, אבל בשום פנים ואופן לא להכיל באופן מיידי ביטול מכסים והטלת משטר חדש של סיוע מבלי קודם כל לבקר אותו – זה לא יהיה.

 


"כשאומרים תמיכות ישירות הכוונה היא, בוודאי אם זה מצליח – שיש בזה רכיב מסוים של הורדה הדרגתית ואחראית של היבוא בענפים הרלבנטיים, אבל משרד האוצר בא עם רעיון שהוא לא קביל בעיננו מכמה סיבות, כמובן שלא מהצד העקרוני של מעבר לתמיכות ישירות אלא מהצד הפרקטי של קצב הפעולה של, מהיום למחר לכאורה, מהצד של רוחב היריעה – בכל הענפים בבת אחת"


 

"אלה הנושאים שבדיון מול האוצר, אבל הייתי אומר שלצד זה יש לנו מטרות חשובות, אולי לא אסטרטגיות אך נושאים ומטרות הקשורות בענפים המתוכננים, כמו ענף החלב, כמו ענף ההטלה. אנחנו עסוקים בתחום הזה כדי לראות איך אנחנו מצד אחד מחזקים את כושר הייצור, אמנם לא נגיע ל-100% ייצור ממש אבל כמה שיותר… אנחנו רוצים לחזק את השלוחה של לולי המעוף (לולי חופש ע.ד.ו) שיותר דואגת לרווחת בעלי הכנף. אגב, יש לנו לולנים שפנו אלינו, שרוצים לעבור מפטם להטלה, יתכן שנצליח להיענות באופן מסוים לבקשה הזאת.

"ויש לנו את הנושא של רפת החלב, הגענו להבנות עם האוצר והעברנו בכנסת את האפשרות – כולל אופציה לחצי שנה נוספת – להגיע אל הסכם חלב חדש, שכזכור המו"מ בעניינו נעצר לפני שנה וחצי בגלל הבחירות. המטרה שלנו היא להגיע להסכם של מספר שנים עם הענף כולו, כדי שאפשר יהיה גם להמשיך בהתייעלות וגם לשמור על המגדלים הקיימים שרוצים להמשיך ולעבוד בתחום.

"יש לנו כמובן גם מטרה ארוכת טווח. כאשר מדברים על החזרת האמון אז זה לא רק מן ההיבט הפסיכולוגי, אלא זה צריך להוביל להחלטות אישיות. אנחנו רוצים שחקלאים יישארו בעבודתם החקלאית. אנחנו רוצים שבניהם, בני הדור הצעיר, ייכנסו לענף. צריך לחזק גם את מערכת המחקר והפיתוח על הרבדים השונים שלה, גם במכון וולקני ברמה המדעית יותר, עם מחקרים ויישומים, גם המו"פ האזורי שלנו, גם בשה"מ, כל זה אנחנו מתכוונים לבצע גם אם בסביבה כלכלית מאוד מסובכת, כפי שאנחנו יודעים ושומעים מידי יום. ענף המזון הוא לא מהענפים שנפגעו באופן קשה במיוחד, יש ענפים בחקלאות שנפגעו, הפרחים, התבלינים. בסיור שערכתי בדרום שמעתי על ענף הסלרי שנקלע למצוקה, כנראה זה בעיקר בגלל הטיסות שבוטלו וגם השיווק המקומי קצת השתבש. אבל בסך הכל המשימה שלנו היא להתמקד בחשיבות של הייצור המקומי, להמשיך ולחזק את האתוס החקלאי ובמגבלות התקציביות הלא פשוטות שיש לתת את התחושה שעובדי האדמה רצויים."

 

אבשלום וילן וההתאחדות אומרים יש סטגנציה מתמשכת בענף החקלאות. הענף עומד במקום.

"זה נכון ולצערי זה נובע בעיקר מהשקעות שלא מתקיימות ואז יש שחיקה בפריון, כאשר המיקור שלך, האוטומציה, החכמה נטמעת כמו שנעשה באופן יחסי במאה השנים האחרונות וכפי שכבר ציינתי אנחנו חייבים לחזור ולהשקיע במחקר ובפיתוח, בכל הרמות עד השטח. הנושא הכאוב השני הוא כמובן היכולת שלנו להכניס דם חדש, חכם ומשכיל לעובדי האדמה. לפני 60 או 100 שנה באו לכאן אנשים צעירים נלהבים ומשכילים, שהיו יכולים לעשות קריירה אדירה בכל מיני תחומים – והם התמקדו בנושא החקלאות וזה נתן בהמשך את אותותיו. יצרנו פה מערכת שזורה גם טריטוריאלית וגם מבחינת צירי הידע, מהתיאורטי עד היישומי, זה ידע פתוח, והיום אנחנו פחות מידי משקיעים בתחום הזה ואני מקווה שנוכל לחזור ולשחזר הצלחות ואגב גם כישלונות. בעבר לא הכל הצליח. מהקיבוץ שלי אני יכול לשחזר לך משנות ה-60' את המפעלים שהיו ואינם, את כל הגידולים שהצליחו ואינם, את השזיפים, את הפקנים, את הכותנה שהיתה בעבר והיום כמעט שאיננה. ניסו כל מיני דברים, עשו דברים שהיו נכונים בשעתם וידעו לעשות כאלה וכאלה שינויים – כל שינוי כזה הרבה פעמים עולה כסף, חוץ מעצבים ודמעות – אבל המדינה צריכה להיות במקומות הראויים, היא לא צריכה להחזיק את האדם הפרטי, ואת ההתארגנויות האזוריות אבל היא בהחלט צריכה לעודד למשל את ההתארגנויות עצמן כהתארגנויות, שאני חושב שזה דבר ראוי.

 


"נתחיל ממושב צופר שביקרתי בו אתמול. המובלעת כבר פונתה ויש שטחים מדרום לעין יהב שמוכשרים עכשיו עבור אותם חקלאי צופר, שנותרו ללא אדמה. הביע היא שצריך עוד תקציב כדי לשתול תמרים, לבנות את בתי הרשת וכמובן, ככל האפשר אם נצליח להשיג את ההחזר עבור העונה לחבר'ה שהפסידו אותה. הם לא אשמים שעוד לא הסדירו את הקרקע החלופית עבורם".


 

 

"ביקרתי בעין יהב – מושב מפואר שכמו במושבים רבים המימד השיתופי נמצא בזעזוע. המשק הקיבוצי הצליח לעבור את הדרמה של הדור האחרון, דרמת אבדן האמון בשיתופיות, גם הכלכלית וגם החברתית, אבל נשאר מיוצב בסופו של דבר עם ראש גבוה מעל המים, בעיקר בזכות יחידות הרכש, יחידות הייצור ויחידות שיווק מאוד מיומנות ומאוד מאמינות אלו באלו וכשאתה עובד ביחד זה עובד. במשק הפרטי, המשפחתי, אחד האתגרים האדירים שלנו זה לחדש את האמון בין החברים באותו מושב, באותו אזור ובארץ כולה – זה קורה אבל לא מספיק. הכלכלה שלנו הוקמה עם חזון שיתופי אדיר וכשאתה גם מאמין בחברים שלך במושב ובמשק וגם פועל איתם ביחד זה כח אדיר. אחרי 50-60 שנה הרעיון הזה חטף זעזוע אדיר ודווקא אנחנו רואים את זה חי ועובד מצוין בצרפת, בספרד, יש שם תאגידי ענק וכל חקלאי פרטי שם יודע שהקואופרטיב הגדול דואג לו. אני מקווה שנוכל לשקם את האמון השיתופי במושבים."

אלון שוסטר ופלג אוריון בסיור בעמק חפר
אלון שוסטר ופלג אוריון בסיור בעמק חפר
מה לגבי הותמ"ל, אנחנו רואים שהנושא לא יורד מסדר היום

"מגבלות הפוליטיקה כמו בתחומים אחרים מונעות מאתנו את ביטול הותמ"ל. כל המגזר הכפרי, מכל המפלגות היה שמח אם זה היה מתבטל, אבל אנחנו כנראה לא יכולים לבטל פוליטית את החוק. זה משהו שאני עוסק בו, גם בקשר הפוליטי עם אנשי ש"ס, גם עם המרחב הכפרי, עם המועצות האזוריות – ואנחנו מנסים וננסה ככל יכולתנו למזער את הסמכויות של הותמ"ל ולדחוק אותו אל תוך שטח הערים לצורך פינוי-בינוי, ניצול שטחים פנויים בתוך הערים, גם בתוך הישובים הכפריים הערביים ולרדד מאוד את הפגיעה בשטחים פתוחים וחקלאיים. על זה המאבק כרגע. הותמ"ל הוא כלי חיוני רק במצבי חירום ורק כאשר דרך המלך של התכנון, כאשר התכנון המסודר דרך ועדות התכנון לא יכול לעמוד בקצב ספיגת התוכניות שצריך להעביר. אנחנו נעמוד על כך שרק תוכניות שאין ברירה אלא להעבירן במסלול המהיר – רק אז נבחן להעביר אותן בותמ"ל."

 

שתי שאלות קצרות – נושא המים בבקעת הירדן ונושא המובלעת שנעלמה בצופר.

"נתחיל ממושב צופר שביקרתי בו אתמול. המובלעת כבר פונתה ויש שטחים מדרום לעין יהב שמוכשרים עכשיו עבור אותם חקלאי צופר, שנותרו ללא אדמה. הביע היא שצריך עוד תקציב כדי לשתול תמרים, לבנות את בתי הרשת וכמובן, ככל האפשר אם נצליח להשיג את ההחזר עבור העונה לחבר'ה שהפסידו אותה. הם לא אשמים שעוד לא הסדירו את הקרקע החלופית עבורם".

"לגבי בקעת הירדן, כאן יש קושי גדול. יש כאן עניין מהותי לגבי השאלה בין מקורות לאגודת המים. אני מאוד מקווה שאנחנו נשמור בחסות השר אלקין, השר למשאבי המים על התחרות במשק המים – מקורות בשום אופן לא צריך להפוך למונופול בתחום הזה ואגודות המים הם כלי מצוין, חשוב ומסורתי שנותן כח גם לעצם התחרות במשק המים וגם לחיבור בין בים האנשים שחיים במרחב הכפרי לאדמה ולעבודה החקלאית שלהם, זה נותן גם חוזק וסינרגיה בחיים החברתיים והכלכליים שלהם. יש כמובן את השאלות המקצועיות, מהיכן יגיעו המים, מאיפה יחברו בדיוק אבל אלה שאלות שיש להם היבטים מקצועיים וגם עקרוניים, כפי שאמרתי, בשאלה איזה תאגיד יבצע את המהלך הזה. לצערי יש כאן גם היבטים פרסונאליים בין אדם לאדם. אני רק מקווה שתתקבל החלטה סופית בנושא בהקדם."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן