רשות המיסים מפלה לרעה את המענקים לעסקים במרחב הכפרי
יבול שיא
הרפת והחלב
אנרגיה סולארית

אנרגיה סולארית או איך עושים כסף מהגג

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות ומאגרי מים מבטיחה תשואה גבוהה על פני 25 שנה. בחודש יוני הקרוב צפויים לרדת התעריפים שחברת החשמל משלמת עבור חשמל שיוצר באנרגיה סולארית, לכן כדאי לכם למהר.
לא לדאוג, אתם לא חייבים להקים כבר מחר את המתקן – יש לכם תקופה של כשנה להקמה, אבל הירשמו עכשיו באתר חברת החשמל לפני שהתעריפים ירדו.  ד״ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה, עושה לנו סדר בשיטות התגמול, המונחים והמחירים

אנרגיה סולארית: המגזר הכפרי – מושבים, קיבוצים ועוד – היה המגזר הראשון שנכנס להתקנת פאנלים סולאריים בישראל ובהיקפים גדולים, ולמעשה התניע את נושא האנרגיה הסולארית בישראל.
זה היה בתקופה שבה רשות החשמל עדיין העניקה תעריפים גבוהים למתקינים גגות סולאריים וכך החלו קיבוצים ומושבים רבים, כמו גם חוות בודדים ומושבות, בהתקנת פאנלים פוטו וולטאיים על גגות רפתות, לולים, דירים, מחסנים ועוד. תעריפים גבוהים אלו שיקפו את מחירי ההתקנה שהיו גבוהים באותה תקופה.

נורית גל
נורית גל

 

כדי לקבל תשובות לשאלות בתחום האנרגיה הסולארית והמתחדשת בישראל, שוחחנו עם ד״ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל. בעברה עמדה אל״ם (מיל.)
נורית גל בראש המרכז לניתוח מערכות במטה הכללי שם היתה אחראית לתכנון התוכניות הרב שנתיות של צה״ל. בשש השנים האחרונות היתה סמנכ״לית הרגולציה ברשות החשמל. כיום היא עוסקת ביעוץ בתחום האנרגיה ומלמדת באוניברסיטה העברית.

במסגרת תפקידה כסמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות הובילה גל שינויים מערכתיים במשק החשמל, ובהם הסדרת שוק החשמל העתידי, שהיה בסיס למכירת תחנת הכח אלון תבור; מכרזים והסדרות למתקנים פוטו-וולטאיים; עיצוב מחדש של הליכי החיבור לרשת; תכנון צורכי משק החשמל; כתיבת מפת הדרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל ופרסום דו"חות עומק שנתיים על מצב משק החשמל.

כשרק החל נושא האנרגיה הסולארית בישראל הייתה רשות החשמל מאוד ״נדיבה״ כלפי המתקינים. מאז צנחו מחירי הפאנלים הפוטו-אלקטריים וגם התעריפים ששולמו למתקיני פאנלים על גגות הופחתו.

גל: "רשות החשמל מעודדת הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות כדי להבטיח עמידה של ישראל ביעדי האנרגיה המתחדשת. לבעלי הגגות הקטנים הרשות קובעת תעריף עבור האנרגיה המיוצרת במתקן. לגגות הגדולים יותר הרשות מקיימת מכרזים והתעריף נקבע לפי תוצאות המכרז.
"בעל המתקן יכול להשתמש באנרגיה או למכור את כולה או חלקה לחברת החשמל."

כמה כסף?

גל: "התעריפים למתקני אנרגיה סולארית בגגות קטנים מעודכנים מפעם לפעם על ידי רשות החשמל בהתאם לשינויים במחירי ההתקנה. כרגע מדובר בתעריף של 48 אג' לקילוואט-שעה למתקנים עד 15 קילוואט, ו-45 אג׳ לקילוואט-שעה למתקנים בהספק של 15 עד 200 קילוואט.

"בעל המתקן רשאי להשתמש באנרגיה המיוצרת על הגג במקום לצרוך חשמל מחברת החשמל, ואת עודפי האנרגיה הוא מוכר לחברת החשמל ומקבל עבור המכירה תעריף מובטח מראש.
תחשוב על כך, שכביכול יש לך שדה של עגבניות ולפעמים אתה מכין סלט עגבניות לעצמך ולמשפחה ולפעמים אתה מוכר את העגבניות בשוק. רשות החשמל אומרת לך למעשה, יש לך תקופה של 25 שנה, במהלכה בכל פעם שתוציא חשמל לרשת כמות החשמל שהוצאת נרשמת במונה ואתה מקבל תמורה עבור כל קילוואט שעה שמכרת."

ומתי אתה מחזיר את ההשקעה?

גל: "את ההשקעה בגג קטן כנראה שתחזיר אחרי 6-7 שנים. בגגות גדולים יותר ההשקעה תוחזר אף מוקדם יותר כי גגות אלה נהנים מיתרון לגודל. כל היתר הוא למעשה הרווח הנקי שלך."

אבל ההשקעה הראשונית בהקמת המתקן די יקרה, לא?

גל: "ההשקעה תלויה בגודל המתקן. מתקן עד 10 קילוואט בשטח של כ-100 מ״ר יעלה לך עשרות אלפי שקלים. חברות רבות מציעות הלוואות והסדרים נוחים למימון הקמת המתקנים."

אם זה כלל כך פשוט מדוע ההתקדמות כל כך איטית?

גל: "בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בהקמת המתקנים הסולאריים, ובתוך שנה הוכפלה כמות המתקנים שהוקמה בעשור הקודם. עדיין ישנם מספר גורמים מעכבים: ראשית, למרות הסדרי המימון והכדאיות הגבוהה של ההקמה, יתכן שחלק מבעלי הגגות מהססים להשקיע בהקמת המתקנים, לאור הוצאות אחרות.

"מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד ראשון לפיו השנה, ב-2020 תהווה האנרגיה המתחדשת 10% מתפוקת החשמל בישראל והיעד השני הוא שבעוד עשור, בשנת 2030, תהווה האנרגיה המתחדשת 17% מעוגת ייצור חשמל בישראל. בשנה שעברה עמדנו על 5% וזה הרבה יחסית אבל השנה נמצאים מתקנים רבים בהקמה, אם כי השנה מגיפת הקורונה מעכבת את הקמתם. אולי בסוף השנה נגיע ל-9%-8% ובשנה הבאה נגיע כנראה ל-10%"

"שנית, יתכן שחלק מהאנשים חוששים מהצורך לקבל אישורים להקמה. חשוב לדעת שמרבית החסמים טופלו והאישורים הנדרשים להקמה הצטמצמו מאוד. ניתן להגיש את הבקשה לחיבור המתקן דרך האינטרנט, וניתן לבדוק את המתקן באמצעות בודק פרטי מבלי להמתין לבודק חברת החשמל. מלבד זאת, חלק מהגגות בישראל אינם מתאימים להתקנת מתקן סולארי. משום שעל הגג נמצאים מתקנים אחרים כגון דודי שמש. מעבר לזאת, לפעמים הרשת באזור עמוסה וחברת החשמל נדרשת לשדרג אותה, לפני שניתן יהיה לחבר מתקנים נוספים."

אבל למעשה לחברת החשמל יש אינטרס כי היא מונופול

גל: "ובכן, חברת החשמל מחויבת לחבר כל מתקן פוטו וולטאי, למעט מקרים חריגים. רשות החשמל פועלת בכל מיני דרכים על מנת לתמרץ את חברת החשמל לחבר את כל מי שמבקש להקים מתקן פוטו-וולטאי. לדוגמא, רשות החשמל מבקשת שחברת החשמל תוציא מידי שלושה חודשים דו"ח לשר האנרגיה, בו היא מפרטת כמה בקשות אושרו לחיבור וכמה בקשות לא אושרו לחיבור. הפרסום של הדו״ח מעודד את חברת החשמל לחבר כמה שיותר בקשות."

עד כמה שאני זוכר מדינת ישראל הציבה לעצמה יעדים לאנרגיה מתחדשת שהיא מתכוונת להגיע אליהם

גל: "נכון מאוד. מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד ראשון לפיו השנה, ב-2020 תהווה האנרגיה המתחדשת 10% מיצור החשמל בישראל והיעד השני הוא שבעוד עשור, בשנת 2030, תהווה האנרגיה המתחדשת 17% מעוגת ייצור חשמל בישראל.
בשנה שעברה הכפלנו את כמות האנרגיה הסולארית ועמדנו על 5%. השנה נמצאים מתקנים רבים בהקמה, אולם מגיפת הקורונה מעכבת את הקמתם. בסוף השנה נגיע כנראה ל-9%-8% ובשנה הבאה נגיע כנראה ל-10%."

מה לגבי המושבים והקיבוצים?

גל: "בקיבוצים ובמושבים ישנם גגות גדולים במבנים חקלאיים, מבנים מסחריים ומבני ציבור. בנוסף, ניתן להקים מתקנים פוטו-וולטאיים גם על גבי מאגרי מים ובריכות דגים.
אחת למספר חודשים רשות החשמל מפרסמת מכרז להקמת גגות סולאריים (מכסות חדשות ע.ד.ו) ויזמים ובעלי גגות מגישים הצעה בה הם מפרטים את ההספק שאותו הם רוצים להקים ואת התעריף שהם מבקשים לקבל. הרשות בוחרת את ההצעות הזולות והזוכים מקימים מתקנים לפי ההספק בו זכו."

"במכרזים התעריפים נמוכים יותר בהשוואה לתעריפים שנקבעו למתקנים הקטנים. למה התעריף מופחת? כי בגג גדול הרבה יותר משתלם להקים מתקן סולארי ואפשר לקבל תעריפים יותר טובים. כאן החזר ההשקעה מהיר יותר, בדרך כלל מדובר על בין 4 ל-7 שנים."

"רשות החשמל כבר ביצעה 8 מכרזים בהם המחירים היו נמוכים בהשוואה לתעריפי הגגות הקטנים. במכרזים למתקנים קרקעיים התעריפים עמדו על 18-19 אג' בממוצע לקילוואט שעה למיתקנים שהם על קרקע. כמו כן בוצע מכרז אחד לגגות מאוד גדולים, שם התעריף שנקבע עמד על כ-23 אג' קילוואט/שעה, בערך מחצית ממה שמשולם לבעל גג קטן."

שדה סולארי במשמר הנגב צילום EDF EN ישראל
שדה סולארי במשמר הנגב: צילום EDF EN ישראל
מה לגבי מונה נטו, מה המושג הזה והאם הוא עדיין קיים?

גל: "בשיטת המונה נטו אתה מייצר חשמל אבל תמורת החשמל שאתה מעביר לרשת ומוכר לחברת החשמל אתה לא מקבל תשלום. במקום זאת נרשם לך קרדיט לפי כמות האנרגיה שהזרמת לרשת החשמל. בשעות אחרות, כאשר בעל המתקן צורך חשמל מהרשת הוא משתמש בקרדיט שצבר במקום לשלם על החשמל.

"כך פועלת בגדול שיטת המונה-נטו. אולם כיום לא ניתן עוד להקים מתקנים בשיטה זו, כי היא מורכבת ליישום. ישנם עדיין יזמים אחרונים שקיבלו אישור להקמה בשיטת המונה נטו, אשר מקימים מתקנים שיפעלו בשיטה הנ"ל אבל הם האחרונים. במקום זאת, נקבעה שיטת תשלום פשוטה יותר:

"אם יש לך גג קטן ואתה בא היום לחברת חשמל ומבקש להקים מתקן סולארי על הגג, אומרים לך: 'אתה רשאי להשתמש בכל האנרגיה או חלק ממנה. ותקבל תשלום עבור כל האנרגיה שתזרים לרשת חברת החשמל. נשלם לך עבור האנרגיה בכסף במקום לרשום לך קרדיט. השיטה החדשה הרבה יותר פשוטה ויעילה. לכן הסדר מונה נטו הופסק.״

שאלתי האם למושבניקים ולקיבוצים עדיין משתלם להקים גגות סולאריים

גל: "מאוד משתלם! התעריפים כרגע גבוהים יחסית ורשות החשמל כבר הודיעה שתוריד את התעריפים בחודש יוני, כי היא מעוניינת לעודד את האנשים להקים כמה שיותר מתקנים עוד השנה על מנת לעמוד ביעד של 10% אנרגיה מתחדשת."

אנשים בתקופת הקורונה ישקיעו במתקן מתקן סולארי? אני לא חושב

גל: "זה לא משהו שאתה חייב להקים מחר בבוקר. כל שעלייך לעשות הוא להירשם באתר של חברת החשמל ואז יש לך עוד 9-12 חודשים כדי להקים את המתקן, כך שכל מה שאתם צריכים עכשיו זה להירשם כדי לא לפספס את התעריפים הגבוהים שיש היום.
גם בהמשך יהיו מכסות להקמת מתקנים נוספים ויקבעו תעריפים שיבטיחו החזר על ההשקעה, אולם התשואה עשויה להיות נמוכה יותר. לכן כדאי להקדים ולהרשם כעת."

ישראל נחשבת לארץ שטופת שמש מרבית ימות השנה. תמיד תהיתי איך זה שגרמניה, שהיא ארץ צפונית עם מעט שמש הגיעה ל-40% אנרגיה מתחדשת בתפוקת החשמל שלה ואילו ישראל עדיין לא הגיעה ל-10%. איך את מסבירה את זה?

גל: "צריך לזכור כי כאשר מדברים בישראל על אנרגיה מתחדשת לרוב מדובר באנרגיית השמש ואילו במדינות אחרות רוב האנרגיה המתחדשת שם אינה ממערכות סולאריות אלא דווקא מטורבינות רוח וממתקנים הידרואלקטריים. אז נכון, ישראל היא ארץ שטופת שמש אבל כדי להקים מתקנים סולאריים גדולים צריך הרבה קרקע, וזה משאב מאוד נדיר במדינת ישראל, שגופים רבים מעוניינים להשתמש בו למטרות אחרות."

טוב, לא חסר קרקעות בנגב…
שדה סולארי צף
אנרגיה סולארית – שדה סולארי צף

 

גל: " למרות גודלו שטחים רבים בנגב הם שטחי אש או שיועדו לשימושים אחרים. נכון שרוב הקרקעות הן של המדינה אבל המדינה ייעדה להם שימושים שונים ולא בהכרח ליצירת אנרגיה – חלקן מיועדות לחקלאות, חלקן מיועדות לשטחים ירוקים פתוחים וחלקם לבניה ולכן רק חלק מהקרקעות זמינות להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים.

"למשל, רצו לכסות את מאגרי המים בגגות סולאריים צפים, אבל יש התנגדויות כי ציפורים נודדות רבות בונות על המאגרים האלה למנוחה ושתיה. מאגרים של מי קולחין, למשל, צריכים נגישות לחמצן כדי למצות את תהליך הטיהור ולכן אי אפשר לכסות אותם באופן מלא.

"מעבר לכל הבעיות הללו אנחנו זקוקים לרשת חשמל שתהיה מסוגלת לקלוט את כל כמויות החשמל החדשות שאנחנו מתכוונים לייצר. חברת החשמל עובדת על פיתוח הרשת כדי לקלוט את כל האנרגיה המתחדשת והפיתוח דורש זמן ומשאבים. כדי, למשל, להעביר את כל החשמל המיוצר במתקנים הסולאריים הגדולים שהוקמו בנגב לאזור המרכז מוקם קו מתח עליון 'אשכול נגב'."

מה לגבי אגירת חשמל, זה אפשרי?

גל: "אגירת חשמל עדיין יקרה, אבל המחירים צפויים לרדת בשנים הקרובות. לכן, בכל העולם, לא רק בישראל, היא יותר נדירה. נכון שבעתיד, אגירת חשמל תהווה תחליף להשקעה בהרחבת הרשת."

לסיכום, כמה באמת עולה הקמת מתקן סולארי בישראל?

גל: "זה משתנה מפרויקט פרויקט אבל אפשר להגיד שעל מנת להקים 1 קילוואט אתה צריך כ-10 מטר מרובע וזה עולה כמה אלפי שקלים. בגג של 100 מ"ר ניתן להקים 10 קילוואט, בעלות של עשרות אלפי שקלים.
אמנם מדובר בסכום לא קטן, אבל חשוב לזכור שקיימים בשוק תנאי מימון נוחים ומדובר בהשקעה בטוחה ומשתלמת. ממש כמו לחסוך כסף בקרנות גמל ולקבל תשואה על כספך, גם פה מבטיחים לך תשואה יפה למשך 25 שנה."

אנרגיה סולארית – צילום תמונה ראשית עמוס דה וינטר

תדמיר מודעה

 

מאגר "ירמוכים": עמק הירדן, החשמל והמים

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן