יבול שיא
הרפת והחלב
מרים מצנר קינן

דרמה מפתיעה בצהרי החיים: מרים מצנר קינן, שחקרה את ההתפתחות באמצע החיים

4 דק' קריאה

שיתוף:

מרים מצנר קינן, שחקרה את ההתפתחות באמצע החיים במשך יותר מ-20 שנה, מדברת על ספר הביכורים ועל משבר אמצע החיים שפקח את עיניה

מרים מצנר קינן חובקת בימים אלה ספר ביכורים בשם "שעת הצהרים של החיים", שהוא פרי מחקר של למעלה מ-20 שנה על ההתפתחות בחיים הבוגרים. מסתבר שגם אחרי שהפכנו לאנשים בוגרים, אנו עוברים מעין גיל התבגרות שני באמצע החיים וחווים לעיתים קרובות כאבים וסבל שמקורם בגדילה, זהו "משבר אמצע החיים". אף שרוב ספרי הפסיכולוגיה מסתיימים בסוף גיל ההתבגרות לאורך השנים, רק חוקרים מעטים היו ערים לתופעה ולמאפייניה. בספר זה מפורטים ומזוקקים העקרונות אותם זיהו. הבנת המשבר שאנו עוברים, עברנו או צפויים לעבור, יש בה כדי להקל עלינו את התקופה הקשה, ואף לאפשר לנו לצלוח אותה באופן יותר בונה ומשמעותי.

מרים פורשת בספרה, שיצא בהוצאת "ספרי ניב", את התיאוריות המעטות על משבר אמצע החיים. המשבר הזה לא פסח גם עליה, אבל היא יצאה ממנו עם תחושה של גדילה.

משבר אמצע החיים

מרים (מירלה) מצנר קינן, מבית יהושע, היא מורה ויועצת חינוכית. עבדה שנים רבות בבתי ספר מכיתות א עד יב. למדה ייעוץ חינוכי וספרות כללית. בעלת תואר B.Sc בפסיכולוגיה התפתחותית מאוניברסיטת קליפורניה ו- M.Aבייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל-אביב.

מהו משבר אמצע החיים?

״זוהי התמוטטות הפרסונה, שפירושה התמוטטות המודעות השלטת. תחושת השליטה העצמית על חיינו אובדת. לאדם שעובר את המשבר הזה זוהי תחושה של חורבן עולמו". כך אומר יונג (1875 – 1961) שהיה הראשון שאמר שגם מבוגרים מתפתחים."

אפשר לצאת מזה?

"בוודאי. בדיוק כפי שאנו עוברים את תקופת גיל ההתבגרות בשנות העשרה לחיינו. יונג טוען שיש צורך במעבר התפתחותי בחיים המבוגרים היות שאין שום אפשרות לחיות בכל תקופת חיים את כל האספקטים של העצמי. כל החלטה שמתקבלת בתחילתה של תקופת התפתחות יש בה משום דחייה וויתור על הרבה אפשרויות אותן לא בחרנו."

את הבנת מה עובר עלייך?

"הבנתי שכנראה עובר עליי גיל התבגרות שני והחלטתי לחקור אותו." כיועצת חינוכית נהגה מרים להסביר לתלמידים המתבגרים על אודות מאפייני תקופת הגיל אותה עברו. כל עוד המתבגרים אינם יודעים על תקופת הגיל שלהם והם חשים כאבי גדילה גופניים או התלבטויות פנימיות, הם חושבים כל אחד לעצמו או לעצמה שהם היחידים בצרתם. כאשר הם לומדים ומבינים שככה אנחנו בנויים, הם נרגעים. הם מבינים שהם עוברים תהליכים נורמליים. כשנוכחה שהידע מסייע להבנה, החליטה לחקור את תקופת אמצע החיים, ולגלות מהו משבר אמצע החיים".

איך בנית את המחקר?

"בשלב ראשון חיפשתי האם קיימות תיאוריות שעוסקות בהתפתחות בחיים המבוגרים ומצאתי מעט מאוד. הופתעתי כי יש כל כך הרבה תיאוריות ומחקר על תקופת הילדות ועל גיל ההתבגרות. בארבעים השנים האחרונות הצטבר מחקר רב על תקופת הזיקנה, אבל על אותן חמישים שנה שבין גיל עשרים לגיל שבעים – חמישים שנה שלעיתים הן ארוכות יותר מאשר הילדות, גיל ההתבגרות ותקופת הזיקנה גם יחד, שבהן עושה האדם את עשיית חייו המשמעותית בעולם, כמעט ואין מידע. אין מחקר התפתחותי."

 

באמצע החיים, אומר לוינסון, ההתמקדות הראשונית היא על העבר. מבנה החיים עצמו עומד למבחן ואיננו יכול עוד להילקח כמובן מאליו. באמצע החיים האדם בוחן את ההחלטות שקיבל בתקופת הבגרות המוקדמת שלו ומכיוון שההחלטות העיקריות אז עסקו בעבודה ובמשפחה, הרי הן-הן נושאי חשבון הנפש העיקריים שלו" (מתוך הספר)

 

ספרי לי על השירים והמשוררים המופיעים בספרך.

"אחרי שקראתי את התיאוריות המעטות שיש על אמצע החיים, החלטתי לבדוק את התיאוריות באמצעות שירה. חוקרים ממדעי החברה נוטים להיעזר במחקריהם בספרות ובשירה. השירה היא לא רק המעט המחזיק את המרובה, אלא גם ביטוי מאוד אישי המאפשר הבנה וידע אוניברסליים. בחרתי שני משוררים ושתי משוררות – יהודה עמיחי, אשר רייך, רחל, ואן סקסטון. ניתחתי את השירים שכתבו באמצע חייהם כדי לראות אם יש בשירה שנכתבה באמצע החיים מאפיינים המתאימים לתיאוריות, ואכן הנחת המחקר אוששה. בשירה שנכתבה באמצע החיים של הכותבים יש אישוש והוכחה לתיאוריות הקיימות. בשלב הבא ניתחתי שירה שכתבו משוררים ומשוררות שבחרתי – שירה שכתבו בגיל הצעיר ושירה שכתבו בגיל מבוגר. כאן לא נמצאו מאפיינים של אמצע החיים, כמובן."

על רחל ושירתה, מה את אומרת?

"אחת התיאוריות אומרת שלעיתים אנשים מתחילים ליצור את יצירת חייהם באמצע החיים, גם אם לא יצרו בגיל צעיר יותר. רחל היא הדוגמה לכך. היא התחילה לכתוב שירה בגיל שלושים וחמש, אבל כתבה רק בתקופת אמצע החיים שלה, משום שנפטרה משחפת בגיל ארבעים ואחת. כך שאי אפשר היה לחקור יצירות שלה מתקופה מוקדמת או מאוחרת יותר."

מדוע היה חשוב לך להוציא את המחקר שלך כספר עיון?

"היה לי חשוב להעלות את תקופת אמצע החיים ומשבר אמצע החיים לתודעה הציבורית כי לא כולנו יודעים שאנחנו ממשיכים להתפתח כל חיינו. המבוגר הוא לא תוצר מוגמר. אנחנו לא מפסיקים להתפתח ולהשתנות עד יומנו האחרון – ואם מישהו מאיתנו חש בסביבות גיל הארבעים איזשהם כאבי גדילה, אין צורך להיבהל. ככה אנחנו בנויים."

התיאוריה של יונג

"על פי יונג, חיי אדם הם תהליך המתפתח ומשתנה מן הלידה ועד למוות. הוא קורא לתהליך ההתפתחות הנמשך לאורך חיינו 'אינדיוידואציה' (Individuation), שבמהלכו מתבררת לאדם זהותו המלאה. לדבריו, רק באמצע החיים מגיע האדם למלוא משמעותו של התהליך" (מתוך הספר). לדברי מרים 'על פי יונג אנחנו לומדים להכיר את עצמנו לאורך חיינו. באמצע החיים מתרחשת הכרה מעמיקה שלנו את עצמנו'."

מה לדעתך גורם לנו למשבר? הפחד ממוות?

"שאלה נהדרת. באמצע החיים אנחנו לא רק מבינים, אלא גם חשים בכך שיום אחד נמות. ההתמודדות האישית שלנו עם המוות האישי הפרטי שלנו היא חלק משמעותי של משבר אמצע החיים. בעקבות ההתמודדות הזאת אנחנו מבינים שיש לתת משמעות לזמן שנשאר לנו לחיות."

"באמצע החיים, אומר לוינסון, ההתמקדות הראשונית היא על העבר. מבנה החיים עצמו עומד למבחן ואיננו יכול עוד להילקח כמובן מאליו. באמצע החיים האדם בוחן את ההחלטות שקיבל בתקופת הבגרות המוקדמת שלו ומכיוון שההחלטות העיקריות אז עסקו בעבודה ובמשפחה, הרי הן-הן נושאי חשבון הנפש העיקריים שלו" (מתוך הספר).  "לוינסון", התיאוריה השלישית המופיעה בספר, מספרת מרים, "רואה את החיים כתקופות-עונות. מידי תקופה אנחנו חייבים להתעדכן כדי שנוכל להפיק שביעות רצון וסיפוק מחיינו. באמצע החיים מחייב אותנו משבר אמצע החיים, המניע את התפתחותנו, לערוך בתוכנו איזשהו חשבון נפש. גם אם אין אנו עוברים משבר וחווים רק איזשהו חוסר שקט, תקופת חיים זו היא מעין תחנה, תחנת ביניים, שעלינו לבדוק בה את עצמנו. לעשות בדק בית, ספירת מלאי. זה אומר לבדוק את החלטות העבר ולראות מה מתאים ומה איננו מתאים לחיינו יותר. וההחלטות העיקריות הן בנושאי עבודה ומשפחה."

למי הספר מיועד?

"לכל מי שמתעניין בהתפתחות המתרחשת בנו בחיים המבוגרים, ומתוך כך להבין מה עובר עליו ועליה באופן אישי. השלבים ההתפתחותיים הם אוניברסליים ועוברים על כולנו באופן כזה או אחר, כל אחד ואחת על פי הסיפור האישי ותולדות החיים האישיים."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן