בתי הספר החקלאיים וכפרי הנוער בארץ
יבול שיא
הרפת והחלב
כפר הנוער מאיר שפיה ענף כרם יקב

חינוך הדור הבא למדעי החקלאות – אגרוטק

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תחום החקלאות היווה מאז ומתמיד עוגן ערכי ופדגוגי במינהל לחינוך ההתיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, אך בניגוד לדימוי המיושן תלמידי המינהל נחשפים כיום לטכנולוגיות ולידע חקלאי מתקדם ביותר (אגרוטק). לצד החקלאות המסורתית, לימודי מדעי החקלאות כוללים פרקי לימוד בנושאים חדשניים ועדכניים, כמו הנדסה גנטית, אקולוגיה וסביבה והארכת 'חיי מדף' של פירות וירקות עם חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות ובהם רחפנים, מצלמות תרמיות ורובוטים

הדור הבא במדעי החקלאות: רוב בני החלוצים בארץ ישראל התחנכו בבתי ספר חקלאיים – הראשון שבהם הוא כפר הנוער "מקווה ישראל" שהשנה יציין 150 שנים להיווסדו. מאוחר יותר התווספו מוסדות ללימודים גבוהים בחקלאות והוקמו מכוני מחקר. בעצם, החקלאות תמיד הייתה כאן, גם שהיה קשה, גם במלחמות, בפגעי מזג אוויר קיצוניים. אמנם לאורך השנים ירדה קרנה של החקלאות, אך הנה באה מגיפת הקורונה והוכיחה עד כמה חשוב ענף החקלאות לביטחון התזונתי של מדינת ישראל.

המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך מוביל היום את לימודי מדעי החקלאות לתכנים חדשניים, המצויים בחוד החנית של הטכנולוגיה ומכשיר את הדור הבא של אנשי המחקר והפיתוח בתחום האגרוטק, תוך שילוב לימודים עיוניים ומעשיים.

לחינוך ההתיישבותי מסורת חינוכית ארוכת שנים וייחודיות, שבמרכזה הדגשת המימד הערכי בחינוך, הדגשת השירות לחברה ולעם, והדגשת הזיקה לארץ, לסביבה הפיסית ולנוף (טבע, חקלאות, אקולוגיה) ולסביבה הקהילתית (הקיבוץ, המושב, חברת כפר-הנוער), כל זאת ללא ויתור על קידום התלמידים ומיצוי מירב יכולתם בתחום הלימודים העיוניים. הייחודיות מתבטאת גם בדרכי העבודה החינוכית, המושתתים על יחסים אישיים קרובים ומעורבות עמוקה של כל דרגי המערכת החינוכית.

שוחחנו עם אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, בו לומדים כ-90,000 תלמידים ב-165 מוסדות חינוך, מתוכם 46 כפרי נוער, הפרושים בכל רחבי הארץ, מתיכון אזורי "הר וגיא" בצפון ועד לישיבה התיכונית הימית באילת.

 

אילנה נולמת מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי
אילנה נולמן מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי צילום: אלכס שפלקוב

 

מחנכים לעתיד

המינהל לחינוך התיישבותי מפקח על כל ביה"ס האזוריים העל יסודיים, ממונה על מערך החינוך הפנימייתי וכפרי הנוער ומפעיל תוכניות חינוך להבאת בני נוער יהודי מחו"ל ללימודי תיכון בארץ, הגדולה שבהם היא תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים).

אילנה נולמן מציינת כי: "החינוך ההתיישבותי על שלוחותיו נושא את דגל החקלאות ומאמין בערך המקצוע וחשיבותו כמנוע צמיחה לאומי. עבורנו זוהי משימה מאתגרת וחשובה לחנך את הדור הבא בתחומי המחקר והפיתוח בתחומי המדעים בכלל, ובמדעי החקלאות בפרט.

"בעידן הנוכחי החקלאות היא תחום מדעי עתיר ידע וטכנולוגיה. במהלך הלימודים נחשפים התלמידים לשפע של אפשרויות לימוד, תוך שילוב תחומים וידע אינטרדיסיפלינארי במדעי הביולוגיה, פיזיקה, כימיה, זואולוגיה, בוטניקה ועוד. לימודי החקלאות, כוללים פרקי לימוד בנושאים חדשניים ועדכניים, כמו הנדסה גנטית, אקולוגיה וסביבה הארכת חיי מדף של פירות וירקות, כלכלת שוק מקומית וגלובאלית וכמובן, היסטוריה של החקלאות בישראל – מראשית ימי הציונות, תוך הכרה בתרומתה של מדינת ישראל כמובילה במחקר ובחדשנות חקלאית. לצד זאת, התלמידים נחשפים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומבצעים עבודות חקר בהיקף חמש יחידות לימוד בשיתוף חוקרים באקדמיה, תעשיינים ואנשי חינוך".

את בוגרי החינוך ההתיישבותי תמצאו היום בחזית החברה הישראלית, חלקם הפכו למדינאים ואנשי צבא (המפורסמים שבהם יצחק רבין בוגר "כדורי", שמעון פרס בוגר "בן שמן" וחיים בר-לב, בוגר "מקווה ישראל") וחלקם המשיכו בלימודי החקלאות ונמנים על החוקרים המובילים באקדמיה ובשדה החינוך. אחד מהם הוא ז'אן אטלי, המפקח על המשקים החקלאיים במינהל לחינוך ההתיישבותי, שבשנות ה-70' למד בכפר הנוער "מקווה ישראל".

ז'אן, שהמשיך בלימודים גבוהים וסיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ותואר שני באוניברסיטת תל אביב, אומר: "תחום החקלאות עובר היום מהפכה מדעית וטכנולוגית, והמהפכה הזאת לא פסחה על מוסדות המנהל החינוך ההתיישבותי. היום עומדים בפני התלמידים שלנו מגוון פעילויות והתמחויות, מהמתקדמות ביותר, בתחום זה. כמפקח שמלווה ומעורב בפרויקטים ומיזמים רבים, אני גאה להיות חלק ממערכת החינוך המקנה לתלמידים כלים ומיומנויות לחיים בוגרים ועצמאיים המותאמים למאה ה-21.


אילנה נולמן: "חשוב לנו לעודד את יצר הסקרנות ולהעניק לתלמידים אפשרויות נרחבות להשתלבות בעבודות מחקר או בשיתופי פעולה עם מפעלי תעשיה, מחקר ומוסדות אקדמיים. בנוסף, אנחנו מקדמים שיתוף פעולה ומחקר עם חקלאים, למציאת פתרונות לבעיות בשטח, כך שהלמידה הופכת להיות רלוונטית ומשמעותית לתלמיד"


 

"במסגרת הלימודים חלק מהטכנולוגיה מפותחת גם על ידי התלמידים עצמם, כך למשל, בחווה החקלאית עין שמר פיתחו התלמידים 'רובוט גנן' – רובוט המסוגל לבצע פעולות גינון באופן אוטונומי ובכפר הנוער מקווה ישראל פיתחו התלמידים רובוט המחקה את תהליך ההאבקה של דבורים בצמחים. תוך כדי תהליך הלמידה התלמידים נחשפים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כדוגמת רחפנים, אפליקציות ותכנית מחשב לניהול תשומות חקלאיות לשם ייעול איכות וכמות התוצרת החקלאית."

מעודדים למצוינות – הדור הבא במדעי החקלאות

"משרד החינוך משקיע משאבים, במטרה להקנות לתלמידים ידע מדעי, טכנולוגי ומקצועי עדכני ביותר. לימודי החקלאות המתקדמים הללו," מסבירה מנהלת המינהל, אילנה נולמן, "אנחנו מפתחים ראייה רחבה ואינטגרטיבית, הן בתחומי הצומח והן בתחום משק החי, לצד התמודדות עם סוגיות של שיווק וכלכלה, כולם נושאים קריטיים וחשובים, עימם מתמודד החקלאי המודרני גם בחיי היומיום."

לדברי נולמן: "הוראת החקלאות משלבת למידה עיונית לצד עבודה מעשית. בכפרי הנוער, שהם קהילות חינוך הכוללות בקמפוס אחד בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי גדול, התלמידים לומדים ומתנסים במשק במגוון ענפים: דבורים (ורדיית דבש), רפת, כרם-יקב, לול, דיר, אורווה, גידולי שדה, צמחי מרפא ותבלין ועוד. בנוסף, ישנם תלמידים הלומדים ומתנסים בחקלאות בחממות לימודיות בבתי הספר ובחוות לחינוך חקלאי ולימודי סביבה.

"התלמידים שלנו ניגשים לבחינות בגרות עיונית ומעשית בהיקף 5 יחידות לימוד במדעי החקלאות, לצד בגרות במקצועות מדעיים נוספים, כגון ביולוגיה, פיזיקה, כימיה ועוד.

"כחלק מהעשרת הלמידה," מוסיפה נולמן, "התלמידים לומדים להכין מוצרים שונים: גיבון גבינות, הפקת דבש ושמן זית, ייצור יין, סבונים ומוצרי טיפוח טבעיים ועוד. כמו כן, חלקם רוכשים ידע מקצועי ומיומנויות שימושיות, שמעניקים להם יתרון בהווה ובעתיד, כמו למשל רישיון על טרקטור, תכנות אפליקציות, הדפסת תלת מימד והרשימה עוד ארוכה.

"לימוד מדעי החקלאות, הטבע והסביבה בכל בית ספר אזורי או כפר נוער שלנו," מסבירה אילנה, "תמיד מתקשר למשאבים הסביבתיים שנמצאים בסביבת בית הספר. למשל, בישיבה התיכונית חקלאית ימית באילת לומדים התלמידים במשותף עם המכון לחקר הימים והאגמים. התלמידים מגיעים למכון וביחד עם החוקרים והדוקטורנטים בודקים, לדוגמא, כיצד אפשר להתגבר ולנטרל אצות המשתלטות ופוגעות בדגה ובאלמוגים, מבלי לפגוע בסביבה.

"כמו כן, בכפר הנוער מבואות ים עוסקים התלמידים בחקר יצורים תת ימיים: סוסוני ים, אלמוגים אצות ועוד, הם לומדים צלילה ועושים עבודת חקר מתחת לפני המים. בכפרי נוער ובתי ספר אחרים נערכים מחקרים של גידולים אקזוטיים בצמחים, למשל, מיני שלחופיות, פפאיה, עגבניות עתירות ליקופן ועוד.

"חשוב לנו לעודד את יצר הסקרנות ולהעניק לתלמידים אפשרויות נרחבות להשתלבות בעבודות מחקר או בשיתופי פעולה עם מפעלי תעשיה, מחקר ומוסדות אקדמיים," מסבירה נולמן. "בנוסף, אנחנו מקדמים שיתוף פעולה ומחקר עם חקלאים, למציאת פתרונות לבעיות בשטח, כך שהלמידה הופכת להיות רלוונטית ומשמעותית לתלמיד. לדוגמא, חלק מתלמידי כפר הנוער חוף הכרמל יצאו לפתור בעיה שהתעוררה למגדלי הבננות באזור. מדובר בקרעים שנוצרו במספר מקומות ברשת הצל, הסוככת מעל צמחי שימוש ברחפנים, שאיתרו בדיוק מירבי ובמהירות את המקום לטיפול".

"אנחנו מעודדים את התלמידים שלנו למצוינות ולהשגת יעדים. הם מגיעים להישגים לימודיים מדהימים, הן בתחרויות לאומיות והן בתחרויות בינלאומיות. כך למשל תלמידים שלנו השתתפו בנבחרות ישראל שייצגו את המדינה באולימפיאדות הבינלאומיות למדעים וזכו במדליות.

"בתחום החקלאות, למשל, תלמידה מב"יס מבואות עירון, בקיבוץ עין שמר, זכתה בפרס המים בשטוקהולם, על עבודת חקר שכתבה בתחום המים. הרפת הממוחשבת בכפר הנוער כנות דורגה במקום השני בתנובת החלב מבין הרפתות בארץ על ידי מועצת החלב, כמו כן, לא רבים יודעים אבל לול החופש האוטומטי הראשון  במערכת החינוך הוקם בכפר הנוער עיינות."

מתאהבים בארץ ישראל

 

חווה לחינוך חקלאי בעין שמר במ.א מנשה
חווה לחינוך חקלאי בעין שמר במ.א מנשה, הדור הבא במדעי החקלאות

 

נולמן, המשמשת בתפקידה בשנתיים האחרונות בהצלחה רבה, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך ותואר שני בהצטיינות במינהל חינוכי. בתפקידה הקודם כיהנה כמנהלת אגף החינוך באריאל.

נולמן מדגישה עד כמה תחומי הידע הנרחבים המוצעים לתלמידים הינם הזדמנות מיוחדת: "המשק החקלאי משמש כמרחב ללמידה והעשרה, ללימוד תיאורטי ומעשי, ולצד זאת מקנה גם ערכים, אחריות אישית ואחריות סביבתית וקהילתית. למשל, בכפר הנוער ויצו ניר העמק, יזמו התלמידים את תכנית 'פאת שדה', שבה מגדלים ירקות ואת היבול תורמים לעמותה, המחלקת סלי מזון לנזקקים. מעבר לזאת, המינהל מפקח על תוכניות ייחודיות לחינוך חקלאי, כמו 'רגבים' ו'אדם ואדמה', במסגרתם התלמידים מסייעים לחקלאים בעבודה חקלאית בשעות הבוקר ובצהריים לומדים בביה"ס."

כיצד הופעלו כפרי הנוער בתקופת הקורונה?

"כפרי הנוער והפנימיות החינוכיות של המינהל, המשיכו לפעול בתקופת הקורונה 'סביב לשעון' ולתת מענה חינוכי לכ-3,000 למידים שאינם בני פינוי לבתיהם, ובתוכם כ-1,200 תלמידי נעל"ה מעשרות מדינות הנמצאים בארץ ללא הוריהם. יחד עם התלמידים היו צוותי חינוך והדרכה, אחיות, אנשי מטבח, משק, אחזקה ומינהלה, שדאגו לתלמידים וייצרו להם שגרת למידה ופעילות רגילה ככל הניתן.

"התלמידים שנשארו בכפרי הנוער בימי הקורונה סייעו לצוותים גם באחזקת המשק, האכילו בעלי חיים, חלבו פרות, שתלו, השקו, גיננו ופעולות נוספות. היו גם תלמידים שיזמו פעילויות מיוחדות, ברוח התקופה, כך למשל תלמידי כפר הנוער 'עיינות', רקחו לעצמם אלכוג'ל וקרם לחיטוי ידיים במרכז צמחי המרפא שבכפר ותלמידי כפר הנוער 'הדסה נעורים', הפיקו שמנים וחליטות תה לחיזוק המערכת החיסונית."

אתם קולטים גם בני נוער עולים. מה היא בעצם תכנית נעל"ה?

נולמן: "תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) היא תכנית חינוכית לאומית בפיקוח ותקצוב משרד החינוך – המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער. במסגרת תכנית נעל"ה, מערכת החינוך הישראלית קולטת נוער יהודי מחו"ל ללימודי תיכון בארץ. עם נחיתתם בארץ נקלטים התלמידים בכפרי נוער ופנימיות חינוכיות, המספקים להם מעטפת חינוכית מלאה, במימון משרד החינוך: לימודים, מגורים, כלכלה, חוגים, טיולים וחיי חברה, לצד אולפן ושעות לימוד עברית מוגברות.

 

כפר הנוער מבואות ים גידול אלמוגים וסוסוני ים במסגרת חקלאות ימית
כפר הנוער מבואות ים גידול אלמוגים וסוסוני ים במסגרת חקלאות ימית

 

"משרד החינוך הגדיל את תקציב התכנית כדי לאפשר ליותר תלמידים להשתתף בה. השנה (תש"ף) השתתפו 2,064 תלמידים בנעל"ה – המספר הגבוה ביותר ב-27 שנות קיומה! כ-90% מתלמידי נעל"ה בוחרים בתום לימודי התיכון להישאר בארץ, משרתים בצה"ל וקובעים כאן בישראל את ביתם ועתידם, חלקם אף מושכים אחריהם את הוריהם ובני משפחתם לעלייה.

"התלמידים העולים מתאהבים במקביל ללימודים ולעבודה בישראל. למשל, בכפר הנוער מאיר שפיה, שליד זיכרון יעקב, תלמידים עובדים בכרם וביקב ובמהלך הלימודים והעבודה – הם למעשה מתחברים לארץ ולאהבת האדמה דרך עבודת החקלאות. החיבור לארץ ישראל דרך החקלאות ודרך עבודת האדמה הוא נוסחה מנצחת – זאת ציונות במלוא המובן, זאת ציונות של שנות ה-2000."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן