הצלחתו של הצלם איל גרניט
יבול שיא
הרפת והחלב
ארז והצוות בהכנות לסדנת בישול

מטבח גלילי, מטבח בעל טעמים ייחודיים משלו

11 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אנחנו ממשיכים במסענו למטבח הגלילי ומקורותיו וכן בעיסוק בשאלה – האם מדובר בטרנד שיווקי או במטבח אמיתי, בעל טעמים ייחודיים משלו.

מטבח גלילי

מטבח גלילי: מי לא מכיר את "דיאנא", המסעדה הידועה מנצרת ואת מי שהיה הכי מזוהה עם "דיאנא", שף דוחול ספאדי, הנחשב לכהן הגדול של הבישול הערבי בישראל. ספרו "בלאדי" אותו כתב עם מיכל וקסמן, פתח צוהר גדול על הבישול הערבי בפני הציבור הישראלי. בדצמבר 2018 עזב דוחול את דיאנא, עשה הפסקה קלה במרוץ המסעדנות, אך החיידק בער בו וכעבור כשנה וחצי פתח את מסעדת "מסחה" בכפר תבור.

כבר בפתח המסעדה אנחנו מבחינים בשלט מאיר עיניים: מסעדת מסחה ובכיתוב התחתון – מטבח גלילי. למרות האמור, שף דוחול דווקא מסכים עם קביעתה של ד"ר נוף עתאמנה אסמאעיל, לפיה מטבח גלילי לא ממש קיים, אלא מדובר בנגזרת נוספת של המטבח הערבי.

 

דוחול ספדי
דוחול ספדי

 

שף דוחול ספאדי: "האמת שאני מחזיק בדעה זהה לדעה של נוף, עוד הרבה לפני שהתפרסמה בתקשורת. אני כל הזמן טוען שאין דבר כזה 'מטבח גלילי', כאילו לפני המצאת המונח הזה ערבים לא אכלו. מטבח גלילי זה מטבח שאמי, מטבח של סוריה הגדולה מה שנקרא סוריה, לבנון, פלשתין, עד עזה. העזתים יש להם סגנון קצת שונה מאיתנו, גם בגדה קצת שונה.

"העניין הסוציו-אקונומי מאוד משפיע על האוכל והתבשילים. אם תסתכל על המטבח הערבי בכלל, באחד השירים של ואדייה סאפי, אחד הזמרים הגדולים בעולם הערבי, הוא שר לקובה. ומה נאמר? 'צדנו איילות ועשינו מהם קובה', כלומר, קובה עושים מבשר איילות, מהציד. במטבח הקלאסי הלבנוני יש את הקובה, מבשר איילות ויש קובה אל פקירה, שם אין בשר בכלל, יש תפוחי אדמה עם כל התבלונים וכו', לא כמו הקובה של העשירים."

 

חומוס במסעדת מסחה 1
חומוס במסעדת מסחה

 

יש כאלה שאומרים שהמטבח הגלילי הוא מטבח מושפע, פיוז'ן של מיני מטבחים. מה דעתך?

"תשמע, המטבח בכלל היום, המטבח העולמי מבוסס על פיוז'ן, מערבים סגנונות שונים, אני בעצמי עושה במסעדה שינויים, מכניס קצת שמן סומסום ועוד שינויים. אז אני עושה כל מיני שילובים אבל לא במוגזם אבל המתכון הוא שלי. אם אני מכין איזו מנה אז הבסיס צריך להיות הטעמים החזקים של הבית שלי, הלימון, השמן זית ואז אפשר קצת טוויסט קטן מהעולם, מהמזרח, מהמערב, אבל בעיקר אני מנסה לבשל ממה שיש לי כאן בארץ. לא אוהב דג או בשר מחו"ל, הכל מקומי, עשבים וירקות, הקטניות, זה חובה. לא הכנסתי פירות ים לתפריט כי אין לי טרי. אני מתענג על פירות ים ובזמן האחרון אני לא אוכל, כי הכל קפוא.

"לגבי הייחוד של הגליל, אלף, מבחינת צמחי בר ועלים מהבר, אם תלך לאזור הרי ירושלים תמצא את אותם עלים וצמחים. בית, גם באזור רמלה צומחים עשבים וצמחים כאלו. זה לא טאבו של הגליל. בירושלים יש גם עכוב, את כל מה שיש תוכל למצוא באזור כולו. אני אומר שזה טרנד. לא מגדיר את זה כנכבה קולינארית, אני מנסה להגיד שהבסיס של האוכל הישראלי היום זה השורשים של האוכל הערבי-פלשתינאי."

 

 


שף דוחול ספאדי: "אני כל הזמן טוען שאין דבר כזה 'מטבח גלילי', כאילו לפני המצאת המונח הזה ערבים לא אכלו. מטבח גלילי זה מטבח שאמי, מטבח של סוריה הגדולה מה שנקרא, סוריה, לבנון, פלשתין, עד עזה. העזתים יש להם סגנון קצת שונה מאיתנו, גם בגדה קצת שונה"


 

מה זה אוכל ישראלי, זה הרבה דברים?

"בא נשים את הדברים על השולחן. חומוס, פלפל, קבב ותבשילים למיניהם יש במטבח הערבי וורסיות שונות בכל העולם. יש במטבח הערבי שישברק, יש באיטליה פטוצ'יני, יש מאכלים דומים בדרך המשי, סופלקי ביוון, עירק, מרוקו, תורכיה לכולם יש דברים דומים. גם תורכיה השפיעה והושפעה מהאזור. הממולאים למשל, הרעיון למלאת בנתחי בשר, אורז וירקות, זו השפעה תורכית על כל אזור הלבנט, תמצא זאת גם בבלקן ואפילו בבולגריה. מי שמכין היום ספגטי עם זעתר אני מעריץ אותו ואני מנסה כל הזמן בעצמי אבל המטבח עצמו לא משתנה, הבסיס נשאר אותו בסיס.

"אימי וחמותי גרות 100 מטר אחת מהשניה. תטעם את המלוחיה שאמא שלי מבשלת ותטעם את המלוחיה של חמותי, הן שונות. תסתכל על הצלחות, הכל נראה אותו דבר אבל חמותי עושה בטעם X ואמא שלי עושה בטעם Y. התיבול שונה, יש יד, זה לא גליל ולא ירושלים, ולא בירות, כל אחד והעיניים שלו, גם באותו מקום, באותה שכונה. אין דבר כזה מטבח נצרתי, בדיוק כמו שאין מטבח גלילי.

"בהתחלה כשפתחנו את המקום, ממשרד יחסי הציבור אמרו לנו שימו על השלט 'מטבח גלילי'. כפי שכבר אמרתי, אני לא מסכים עם התפישה הזאת אבל זה מוכר – אז זרמתי. אני ממשיך להכין אוכל ערבי מסורתי עם החומרים הכי טובים והכל טוב, הכל בסדר. כל הסיפור של המטבח הגלילי מבחינתי זה עניין שיווקי."

מטבח זה דבר דינמי

 

ארז קומורובסקי אתי לילטי
ארז קומורובסקי | צילום אתי לילטי

 

את שף ארז קומורובסקי כמעט ואין צורך להציג. למי שבכל זאת לא מכיר: קומורובסקי הוא שף, אופה, מחבר ספרי בישול ומנחה סדנאות בישול ואפייה. ארז התפרסם כשהקים את רשת בתי הקפה והמאפיות "לחם ארז" והיה הראשון שהביא לציבור לחמים בטעמים שונים.

קומרובסקי נולד בתל אביב ואחרי הצבא למד בישול בפריז, ביפן ובסן פרנציסקו. לתודעת הציבור נכנס

בשנת 2008 עלתה בערוץ 10 התוכנית "בישול גלילי" תוכנית בישול בהנחייתו. החל משנה שעברה הוא משתתף בתוכנית הטלוויזיה "משחקי השף" ומפעיל בית ספר לבישול גלילי בביתו שבישוב מתת.

פגשנו את ארז בביתו במתת, שישי בבוקר, חצי שעה לפני הסדנא לבישול גלילי, שהוא מעביר בביתו. מהבית נשקף נוף הרי הגליל, פראי ומרהיב, כזה שעושה לך תיאבון. בבית, במטבח כבר עמלו ארז וצוותו על הכנת החומרים, המתכונים ובעיקר התבשילים לסדנא. על הריצפה נחו כלים עמוסים בחומרי הגלם צמחיים: ירקות שכולנו מכירים וצמחי בר אכילים, כמו כלך, שומר בר, עולש בר ועוד.

 

 


שף ארז קומורובסקי: "בישול זה דבר אבולוציוני ובכלל, הבישול בגליל משתנה כל הזמן. כל הזמן נכנסים מתכונים חדשים. למשל, אין ספק שהבישול הגלילי הושפע עמוקות מזה שבאו לפה כורדים וגרים פה לאורך הגבול. באו לגליל המון יהודים שהביאו איתם טרואר שונה, כאשר כל אחד הביא את המורשת והזיכרונות שלו. זה לא משהו הומוגני וקבוע – זה תהליך שכל הזמן מתפתח ובמהלכו נוצרים דברים מדהימים"


 

ארז, מה זה בשבילך מטבח גלילי?

"מטבח גלילי הוא מטבח שמבשלים בו עם חומרי גלם של הגליל, נקודה, סוף."

אתה עורך סדנאות מטבח גליליות. מה זה אומר בפועל?

"תלוי, בחורף למשל מלקטים יותר, בקיץ פחות. הסדנאות שלי יש בהן לפעמים צמחים מליקוט, לפעמים דגים, ירקות, בשר, בשיטה שלי, כלומר איך שאני מבשל בגליל."

טבון ארז קומורובסקי
טבון ארז קומורובסקי

 

כלומר, ההקשר הגיאוגרפי הוא החשוב?

"מה זה בישול פרובינציאלי? מה זה למשל בישול טוסקני? זה בישול שמבשלים עם הדברים שיש בטוסקנה, טרואר קוראים לזה. זה בישול של האנשים שחיים במקום, לדעתי אין הגדרה אחרת וזאת ממש לא הגדרה שאני המצאתי. יש בישול נצרתי, יש בישול צפתי, זאת אומרת גם הגליל מחולק לאינספור דברים. לא מבשלים את אותה הקובה בעכו, כמו את הקובה בנצרת או בטבריה."

אתה רואה במטבח הגלילי סוג של פיוז'ן?

"תיראה, הבישול הגלילי מבוסס על בישול ערבי, שקשור לבישול השאמי, שקשור לבישול התורכי וכך הלאה… אין אפשרות לעצור בנקודת זמן אחת ולהגיד זה בישול ערבי-גלילי וזה בישול יהודי-גלילי – אני לא חושב כך.

"בישול זה דבר אבולוציוני ובכלל, הבישול בגליל משתנה כל הזמן. כל הזמן נכנסים מתכונים חדשים. למשל, אין ספק שהבישול הגלילי הושפע עמוקות מזה שבאו לפה כורדים וגרים פה לאורך הגבול. באו לגליל המון יהודים שהביאו איתם טרואר שונה, כאשר כל אחד הביא את המורשת והזיכרונות שלו. זה לא משהו הומוגני וקבוע – זה תהליך שכל הזמן מתפתח ובמהלכו נוצרים דברים מדהימים.

"הבישול הגלילי זה לא משהו שמישהו יכול לקחת עליו בעלות, לא משהו שפתחו מסעדות ישראליות על חשבונו, שמישהו ניכס אותו. להגיד את זה פתטי. ברור שאנחנו לא גליליים. רוב האנשים שגרו בגליל הם ערבים, המסורת היא ערבית אבל יש גם נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בדואים, גם שם יש הבדלים עצומים."

 

ירקות וצמחי בר במטבח של ארז
ירקות וצמחי בר במטבח של ארז

 

איזה הבדלים?

"בוודאי שיש הבדלים. מה? בישול דרוזי הוא כמו הבישול של הנוצרים? הבישול בנצרת הוא כמו הבישול בכפר יסיף? ממש לא! זה נובע גם מהחומרים המקומיים וגם מהמורשת, מהמסורת. מה לעשות, הדרוזים הביאו איתם מתכונים אחרים, יש להם למשל את המוגרביה שאין לאחרים. יש מוגרביה ויש מפתול ואי אפשר לבוא ולהגיד ששניהם אותו דבר.

"אז יש הבדלים אבל זה מאותם חומרי גלם מקומיים, מאותו שמן זית, בדיוק אותו הטרואר. כל אחד מביא את הדברים שלו. צ'רקסים למשל יש להם את החלוז' (מאפה עם גבינה צ'רקסית). אלה הם דברים שונים, בדואים מטובה מבשלים אחרת מנוצרים. במצפים בגליל מבשלים אחרת ממה שמבשלים בחורפיש, אבל יש השפעות כל הזמן. גם אנחנו משפיעים וגם הם משפיעים. יש הפריה הדדית וזה הדבר היפה בדו קיום ובשכנות טובה – זה קיים בגליל."

יש לנו נטיה להתמזג בארץ עם מטבחים אחרים, בנטיה שלנו להגיד שפלפל זה ישראלי או שחומוס זה ישראלי?

"אלה הם דברים שלא מעניינים אותי. החומוס בא מכל כך הרבה מקורות במזרח התיכון כך שהוויכוח הזה הוא ויכוח עקר."

למעשה, בצפון אנחנו רואים שעל כל גבעה ועץ רענן נפתחת איזו מסעדה או עסק שמכריז שהמטבח שלו גלילי. יש איזה ניצול של המושג הזה  מטבח גלילי?

"בוודאי, יש כאן abuze (ניצול) כי העולם המודרני לוקח דברים שיש בהם אמת ומשתמש בהם, אבל צריך להסתכל על זה גם עם שמץ של הומור. אני חושב הבישול הישראלי כולל בתוכו גם את 20% האנשים שהם לא יהודים. כשאני אומר בישול גלילי או כשאני גם אומר בישול ישראלי – אני לא אומר שזה בישול יהודי. למה צריך את ההפרדה הזאת?

"המיעוטים בגליל הם אזרחים כמונו שווי זכויות, הם בטח שווי זכויות קולינריות לפחות בעולם שאני חי או שאני רוצה לחיות בו, וכשאני אומר בישול גלילי או ישראלי אני לא מכוון למשהו לאומי אלא למקום, פשוט טרואר. מי שחי בגליל מבשל אוכל גלילי אלא אם הוא קונה מצרכים שאינם מקומיים."

 

 


לילך מוצפי הראל: "אנחנו ארץ קטנה אבל ארץ שיש בה השפעות אקלימיות שונות באזורים שונים ולכן בכל אזור יש צמחים ייחודיים וישנם גם צמחי בר שאינם ייחודיים וניתן למצוא אותם בגליל אבל גם במקומות אחרים בהרים. סומק בר למשל נמצא בגליל ובגולן ואנחנו מלקטות אותו בסוף הקיץ ומכינה ממנו לכל השנה"


 

יש משהו בכלל שאפשר לומר שהוא  מטבח ישראלי? הרי אנו באים משלל תרבויות שונות, עירוב של סגנונות…

"מה שאמרת עכשיו – זה בדיוק המטבח הישראלי! אתמול למשל פגשתי מישהו, אנגליה, שכתבה ספר על בישול גלילי והיא תפרסם אותו בלונדון. לה זה מאוד ברור. וכאשר אתה הולך למסעדות ישראליות בחו"ל, למבקרי המזון בחו"ל זה מאוד ברור מה זה מטבח ישראלי.

"יש שם סתם אני זורק, בייגל ירושלמי, פיתה עם לבנה, יש חומוס, יש זעתר, יש עגבניות עם פטרוזיליה, פלפל, יש קבב, זה בכל הרמות ותהיה גם אווירה מזרח תיכונית, עם מוסיקה מזרחית. אגב, אוכל ישראלי זה הרבה יותר צפון אפריקאי מאשר פלשתינאי, הרבה יותר. מאוד הושפענו מצפון אפריקה. זה החריימה, הקוסקוס, רוב הסלטים הם מרוקאיים או טוניסאיים."

 

הכנת ממרח חרדל מחרדל בר
הכנת ממרח חרדל מחרדל בר

 

מה אתה מכין בסדנה שלך?

"לסדנה היום אני עושה חלה ממולאת עם פרג תורכי, יש לנו עולש עם דג, יש לנו בורקי גרוזיני, סלט ארטישוקים, סלט ג'רז'יר, גבינות עיזים, בכל פעם משהו אחר, קישואים קטנים שבחורף הם הכי טובים, עלי ראשן, חזה עוף עריסה, קבב, צלעות, זה שילוב של החומרים המקומיים עם עוד תבשילים.

"כל הזמן נכנסות מילים חדשות לתוך מה שנקרא המטבח הגלילי, כי הוא לא סטטי. אם הוא היה סטטי הוא לא היה מעניין. למה המטבח הישראלי כל כך באופנה עכשיו בעולם? משום שנוצר פה משהו היברידי לחלוטין, נורא מעניין, עם המון רבדים, זה מטבח שמדבר בשפה אחרת לחלוטין וזה קולינרית מעניין אותם וזה אמיתי.

"עכשיו יש, מאיר אדוני למשל, מגיש קרואסון עם מוח, מוח כמו שסבתא שלו הייתה עושה, וגם הוא עושה קובנה וגם עושה קובניה, האם הוא גוזל משהו ממישהו? לא, כי הקובניה היא לחלוטין משהו שבא מהתורכים. קח את הסמוסה ההודית, המאפים המשולשים, שהפכה להיות סמסה בקווקז, והפכה להיות סמבוסק בעירק וגם פה יש סמבוסק: הקובה.

"אז להגיד שמישהו גנב מתכון ממישהו אחר? אנחנו כל הזמן מושפעים וההשפעה היא ממש, ממש הדדית. אני חושב שהמטבח הישראלי מאוד מושפע מהמטבח הפלשתינאי אבל הכל מושפע מהכל. ומה עם כל העולים שבאו לפה מלבנון, מסוריה, מעירק, ממצריים, גם מהם למדתי. אין כאן גבולות, אין דבר כזה, זה הכל אבולוציוני."

סלט שעועית בובעס – שף ארז קומורובסקי

מרכיבים:

1/2 קג' שעועית בובעס (Lima beans) שהושרו 24 שעות.

1/2 כוס שמן זית.

1 כף זרעי כמון.

1/2 כוס מיץ לימון.

1/3 כוס ראשד/ ג'רג'יר (גרגיר נחלים) / עלי שומר בעונה או פטרוזיליה קצוצה.

מלח ופלפל לפי הטעם.

אופן ההכנה:

* מבשלים את השעועית במים עד שהיא מתרככת.

* מסננים את השעועית ממי הבישול ושומרים את הנוזלים בצד.

* מחממים את שמן הזית ומוסיפים את זרעוני הכמון. מטגנים אותם עד שמשתחרר ריח.

* (כאן השלב להוסיף את הקלאמרי).

* מוסיפים את השעועית הרכה ועוד כוס מנוזלי הבישול.

* מוסיפים את מיץ הלימון והתבלינים.

מגישים עם עלי ראשד, ג'רג'יר או עם עלי שומר בר.

מפזרים מעל עוד קצת שמן זית.

בתיאבון!

הליקוט צובר תאוצה

לילך מוצפי הראל היא מדריכת ליקוט, שעורכת סיורי ליקוט בגליל: "הליקוט הוא תחום שמאוד השתנה בשנים האחרונות. בעבר היו מעט אנשים יהודים בארץ שלימדו בליקוט, לעומת הערבים שליקטו, אבל עכשיו זה די הדור האחרון שעוד חי את זה כפרקטיקה יומיומית.

לילך מוצפי הראל צילום שירלי גולן
לילך מוצפי הראל צילום שירלי גולן

 

"בדיוק אתמול היה לי בקורס השנתי מפגש עם חברה שלי שהיא בדואית ודיברנו על זה. היא עוד מלקטת, הילדים שלה ובכלל הנוער היום בחברה הערבית, זה לא מעניין אותו. לפעמים הם מצטרפים למשפחות אבל זה כבר לא ביומיום שלהם

"צריך לזכור שנשים במגזר הערבי הרבה יותר יוצאות ללמוד, יוצאות לעבוד. החברה המסורתית משתנה והליקוט שהיה פעם חלק מאורחות החיים הולך ופוחת בחברה הערבית. בני ה-40-50 עוד מכירים אבל נוער ומשפחות צעירות בגילאי ה-20-30 הרבה פחות. לעומת זאת, דווקא במגזר היהודי עניין הליקוט הולך וצובר תאוצה, זה משהו שאנשים שבאו מארצות מסוימות הכירו ועסקו בו."

את למדת ליקוט?

"אני למדתי ללקט אצל שימי רכט, שהיה לו חזון לפיו ליקוט צריך לעשות לבילוי בשבת. הייתי אז במחזור הראשון וכיום ישנם יותר אנשים שמלמדים את נושא הליקוט. בסך הכל, כל הידע על צמחי בר האכילים נלמד גם מארצות אחרות. זה נשען על מסורת מקומית וגם על ידע חדש. החברה שלי, שאדה, באה מטובה זנגרייה ואנחנו עובדות כבר ארבע שנים ביחד, עושות קורסים ולומדות אחת מהשניה."

לילך (41), מרצה במכללת תל-חי גדלה במושב מרגליות (היום היא מתגוררת בקיבוץ עמיעד), בין מטעי אפרסקים ואכלה גם את מה שבין העצים. במהלך השנים עברה לילך מסע ארוך ומלמד על מה לאכול ומה לא לאכול.

היום היא צורכת מזון מקומי אורגני. "אני קונה וצורכת מזון טרי אך ורק ממגדלים שאני מכירה אישית וכמובן ממה שאני מלקטת באופן אישי ובתשומת לב רבה. זה חלק מתפישת עולם של שמירה על הטבע ועל איכות הסביבה. זה חלק תהליך שלם שעברתי. לא חשבתי שאעסוק בזה. אחרי הקורס והחיבוק שנוצר בין המקום לאדמה ולאנשים, אתה נכנס למקצב חיים אחר, מעבר לידע שצברת.

 

סדנת ליקוט של לילך צילום אורלי בראון מזור
סדנת ליקוט של לילך צילום אורלי בראון מזור

 

"עכשיו יש אנשים מגיעים לליקוט מהפן הקולינרי והם נרגשים להכיר טעמים חדשים ושונים, שפותחים להם אפשרויות חדשות ומטורפות במטבח. ישנם שבאים לליקוט מטעמי בריאות, ביניהם יש נטרורפיסטים, תזונאיות, כאשר השאלה שעולה היא איך אנחנו מרפאים את עצמנו, מעין ריפוי מהמזון המתועש שבמקרים רבים אינו בריא. אחרים מגיעים לליקוט רק כדי לעשות שינוי, לבלות יום אחד לא מול המחשב אלא מול הטבע או כאלה שמגיעים לגלות במה מדובר. אני עורכת קורס שנתי למבוגרים וכן קורסים בשבתות לכל ב ני המשפחה. זו חוויה מרגשת שגם מעניקה לילדים ערכים אחרים."

בכל אזור יש ליקוטים שונים?

"אנחנו ארץ קטנה אבל ארץ שיש בה השפעות אקלימיות שונות באזורים שונים ולכן בכל אזור יש צמחים ייחודיים וישנם גם צמחי בר שאינם ייחודיים וניתן למצוא אותם בגליל אבל גם במקומות אחרים בהרים.

סומק בר למשל נמצא בגליל ובגולן ואנחנו מלקטות אותו בסוף הקיץ ומכינה ממנו לכל השנה. ישנם צמחים חד שנתיים כמו הגדילן והחוביזה, שהם צמחים נפוצים מאוד, אותם ניתן למצוא בקלות בכל חצר האחורית אחרי הגשם ואינם ייחודיים לגליל."

חוץ מסומק מה עוד?

"ישנם המון צמחי תבלים נוספים אבל בדרך כלל לא נלקט אותם, צמחי תבלין כמו למשל זוטה, אלה הם צמחים עדינים שניתן לגדל בגינה ואין סיבה ללקט אותם. הכלך למשל הוא לא צמח בר שייחודי לגליל אבל זעתר כן, הוא לא גדל במישור החוף למשל.

"מעבר לזאת, ישנם צמחי מרפא רבים שחשוב להכיר בשביל הידע ובשביל הכל. יש צמחים ייחודיים אך לאו דווקא לגליל. יש ירק ששמו לשון הפר, עם עלים גדולים, מרוות ירושלים, שזוהה לראשונה בירושלים אבל ניתן למצוא בגליל, זה אזור אקלימי דומה. ניתן למצוא אותו בעיקר יער ביריה, יער בית קשת, צמח שטוב בעיקר לממולאים. יש צמחי נחלים, יש חוביזה, עולש, חומעה,, חמציץ, סלק בר, כלך, עכוב, דלעת הנחש וסרפדים, דרדר לפני שהופך לקוץ, לוף, מרוות ירושלים, אספרגוס בר, חרדל עלים לפני פריחה. בחוץ יש מעל 100 צמחים.

"אחת המנות שאני מכינה למעלה משבע שנים, מאז שהתחלתי, זה קל לליקוט ומתאים בטירוף – זה מטבל פרחי חרדל*. לפרחים יש טעם שונה מהעלים, משלב הנבט, כמו ברוקולי, הגבעול מתוק, פריחה, למטבל מלקטים רק פרחים. אני כותשת אבל אפשר לשים בבלנדר עם שמן זית, לימון, שן שום וטיפה מלח ולנגב בפיתה."

איך את מזהה את החרדל?

יש כמה מצליבים צהובים אבל החרדל הוא צמח גבוה, כמעט מטר וחצי, שעיר בעל תפרחת גדולה. יש צמח דומה, חטוטרן, אבל פרחיו קטנים והוא נמוך יותר מחרדל הבר וטעמו מר. אני תמיד מביאה ירקות מהגליל ומהחקלאות המקומית."

סלט עולש מבושל

מצרכים:

צרור עלי עולש

1 בצל גדול

שמן זית.

מלח ופלפל.

אופן ההכנה:

* שולקים את העולש במים חמים, מוציאים, סוחטים וקוצצים (לא לשכוח לשתות את המים, זה מאוד בריא).

* מטגנים את הבצל על אש נמוכה עד שהוא משחים מאוד.

* מוסיפים את העולש הקצוץ (מלח ופלפל לפי הטעם).

* ממשיכים לטגן עד שמזהיב.

המטבח הגלילי – טרנד שיווקי או מטבח אמיתי? – חלק א'

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן