איליה בר-זאב רץ אל השירה
יבול שיא
הרפת והחלב
רכיבה על סוסים

מרכז תורני טכנולוגי אורט כפר זיתים: משקיעים בחיי המעשה

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יהודה הרצליך נולד במושב כפר זיתים והקים בו את מפעל חייו . מה שהתחיל כמשק המסייע ומעסיק בני נוער שנפלטו במערכת הפך לפנימייה לתלמידים חרדים שאינם מסוגלים לשבת בכיתה. הרצליך: "אבי עלה מארה"ב לארץ ובחר לגדל צאן, התחבר לאדמה מלכתחילה, כך שבאופן טבעי נקשרנו כולנו לנושא החקלאי. זה מה שהיום אני והצוות מנחילים גם במסגרת הנוכחית – התלמידים משתלבים בפעילות חקלאית בגידול בעלי חיים וגידולי שדה"

יום אחד, יהלומן מוכר בארה"ב שאל את הרב קרליבך: "למה כשאתה רואה הומלס ברחוב, אתה יורד לרמה שלו, מתיישב ומקדיש לו שיחה? זרוק לו שקל ותמשיך ללכת…". בתגובה, הרב קרליבך ענה ליהלומן: "אם היית רואה יהלום בתוך בוץ, היית משאיר אותו בבוץ והולך? או שהיית נותן את הנשמה כי אתה מבין את הפוטנציאל ומשקיע בו המון כי הוא שווה ערך? כך רצוי שתתנהג גם מול אנשים".

 

לומדים בבית מדרש בכפר זיתים
לומדים בבית מדרש בכפר זיתים

 

העיקרון הזה של הרב קרליבך הוא זה שמנחה את אנשי הצוות בישיבת כפר זיתים, במושב כפר זיתים, שהוקמה כמסגרת חינוכית לתלמידים מהמגזר החרדי, שאינם מסוגלים לשבת וללמוד בכיתה במשך כל היום. לרבים מתלמידי הישיבה יש הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות ובעיות רגשיות או התנהגותיות המונעות מהם להצטיין בלימודים.

מרכז תורני טכנולוגי אורט כפר זיתים מציעה לתלמידיה תכנית משולבת של לימודים תורניים ולימודי חול, הכוללת הכשרה מקצועית אינטנסיבית ופעילויות טיפוליות. עם צוות רבנים חמים ומוכשרים שנבחר בקפידה רבה, יחד עם עובדים סוציאליים, מטפלים ומורים – ישיבת כפר זיתים מציעה לתלמידיה הזדמנות להתבגר בסביבה תומכת ומעשירה. הרב פראנק, איש חינוך ותיק מבני ברק, יזם את הקמת הישיבה, משמש בתפקיד ראש הישיבה מיום הקמתה ומוביל את התחום החינוכי בישיבה.

 


יהודה הרצליך: "אנחנו כל הזמן מרגישים בהגשמה – כל נער שמקבל כלים לחיים ומטען חיובי זה הצלת נפשות. המקום הזה הוא העתיד שלהם ובלעדיו לא היו עומדים על הרגליים. לגבי ההמשך, אנחנו לא מחפשים לקפוץ גבוה מדי אלא מעוניינים רק להשתפר במה שכבר עושים"


 

האיש שעומד מאחורי המוסד הוא יהודה הרצליך, שהפך את הפרויקט למפעל חייו. הרצליך, בן 48, אב לשישה ילדים שעלה כילד מארה"ב לכפר זיתים, שבמועצה האזורית גליל תחתון, אל מול צוק הארבל. הרצליך למד במסגרת חרדית בטבריה והתגייס לצבא כלוחם בגולני. "אבי עלה לארץ ובחר לגדל צאן," הוא מספר על הקשר השורשי לחקלאות. "הוא התחבר לאדמה מלכתחילה, כך שבאופן טבעי נקשרנו כולנו לנושא החקלאי. זה מה שהיום אני והצוות מנחילים גם במסגרת הנוכחית – התלמידים משתלבים בפעילות חקלאית בגידול בעלי חיים וגידולי שדה."

 

איך נולד הרעיון להקים את הפנימיה?

"עוד בילדותי, הבית של המשפחה היווה כתובת לנערים שלא הסתדרו במסגרות רגילות – ומצאו בבית הוריי פתרון, שמאפשר לקחת אוויר לתקופה ולעבוד עם בעלי חיים. כך התחיל הקשר שלי עם מה שאני מכנה 'נוער מתמודד'. לפני 15 שנה, פנו אלינו מספר דמויות מתחום החינוך בבני ברק, שכיוונו להקמת מסגרת רשמית לנערים שלא השתלבו במסגרות הרגילות. בשלב ראשון, הגיעו אלינו עשרה נערים והתחלנו איתם כמסגרת בלתי פורמאלית במשק והם לנו בחדרי אירוח.

"מאותו רגע, המסגרת החשובה הזו הלכה והתפתחה, כיוון שנתנה מענה לצורך מאוד גדול שהיה בארץ: בשנים הראשונות שימשנו כפנימייה שכללה חלק לימודי קטן יחסית. לפני עשר שנים, כאשר כבר גדלנו ל-30 נערים, פניתי לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה וביקשתי להכיר במקום כפנימייה ובית ספר להכשרה מקצועית. משם צמחנו למסגרת שכוללת 150 נערים בארבע כיתות."

 

משקיעים בחיי המעשה

מטרתה של ישיבת כפר זיתים כפולה: להעניק לתלמידים כלים שיסייעו להם להצליח בחייהם כמבוגרים, וכן, לספק מודל חינוכי ייחודי לאלפי תלמידים במוסדות נוספים בישראל.

הסדנאות המקצועיות הניתנות בקמפוס של כפר זיתים כוללות נגרות, אלקטרוניקה, מחשבים וחקלאות. תלמידים יכולים ללמוד במקביל תיאוריה ומיומנויות מעשיות, עם מורים מומחים בתחומם ובסדנאות חדישות ביותר. לדוגמא, התלמידים במסלול הנגרות בונים את רוב הריהוט של הפנימייה, כולל בתי מזוזה מעץ, כסאות נוח ומדפים. הם מסיימים את לימודיהם עם תעודות מקצועיות, כשהם מוכנים להתחיל לעבוד במקצוע שבו בחרו, מצוידים בביטחון עצמי, בכיווּן בחיים ובקריירה עתידית מוצלחת.

 

נער עובד בחקלאות על רקע הארבל
נער עובד בחקלאות על רקע הארבל – מרכז תורני טכנולוגי אורט כפר זיתים

 

אחד הבוגרים מעוררי הגאווה שאכן מגשימים קריירה, הוא מרדכי סרדס, בן 27, שלפני כשנתיים וחצי פתח נגריה במושב הזורעים. "הגעתי לכפר זיתים בגיל 15 מישיבה חרדית בצפת וחיפשתי ללמוד מקצוע," הוא נזכר. "למדתי נגרות ומחשבים במשך חמש שנים, וכשסיימתי התגייסתי לגדוד 'נצח יהודה'. כשהשתחררתי, חזרתי לפנימייה כמורה לנגרות, ואז התחברתי מחדש למי שהיה שותפי לחדר בזמנו. יחד יצאנו לדרך עצמאית עם נגריה יצרנית במושב הזורעים, שבה אנחנו מייצרים ריהוט במיטב הטכנולוגיות עם הדמיות בתוכניות תלת-מימד. מדי פעם, מגיעים אלינו צעירים מהישיבה שעושים אצלנו את תקופת הסטאז'."

 

איך השפיעה עליך ההתבגרות בפנימייה?

"עוד לפני שרכשתי מקצוע שמפרנס אותי בכבוד, זה מקום שהפך אותנו לבני אדם – אנחנו ממשיכים להיפגש עד היום ומדובר בחברים שילכו איתי לכל החיים. הייתה דמות משמעותית עבורי במיוחד בשם אהרון טורקוב, שבזמנו לימד אותנו תורה ונגרות במקביל, ונתן לנו הרבה כלים להתמודדות עם החיים. יהודה שהקים את המקום הוא יזם בינלאומי בעיני, זה איש שלא מפחד לעשות כלום ומוכן לשנות חוקים בכנסת, כדי להשיג את המטרות שלו. אנחנו חייבים לו הרבה, על כך שנתן את החיים שלו בשביל המקום."

 


מרדכי סרדס: "הגעתי לכפר זיתים בגיל 15 מישיבה חרדית בצפת וחיפשתי ללמוד מקצוע," הוא נזכר. "למדתי נגרות ומחשבים במשך חמש שנים, וכשסיימתי התגייסתי לגדוד 'נצח יהודה'. כשהשתחררתי, חזרתי לפנימייה כמורה לנגרות והתחברתי מחדש למי שהיה שותפי לחדר בזמנו. יחד יצאנו לדרך עצמאית עם נגריה יצרנית במושב הזורעים, בה אנחנו מייצרים ריהוט במיטב הטכנולוגיות עם הדמיות בתוכניות תלת-מימד. מדי פעם מגיעים אלינו צעירים מהישיבה שעושים אצלנו את תקופת הסטאז'"


 

סביב הלימודים והמסלול הפורמאלי, יש מערך שלם של המון פעילויות שטח בכל נושא החקלאות – ענף הבקר, לול, גן ירק, מטעי זיתים ולימודי נהיגה על טרקטור. עם מיקום אידיאלי על נחל ארבל, נבנית יכולת הביטחון של הנערים בצורה מעוררת השראה, על פי חזונו של הרצליך: "למעשה אנחנו לוקחים חבר'ה לקראת תיכון שהמסגרות הפורמאליות של בית מדרש לא בהכרח מתאימות להם. יש ביניהם שעל כל הספקטרום של הפרעות קשב, וזה מקשה עליהם בסדר של לימודים עיוניים לאורך שעות רבות. זה מאפשר להם להתבטא בתחומים אחרים, אבל אנחנו מקפידים שהמקום יישאר בבסיסו כישיבה, עם זמני תפילה ולימודי קודש. במקביל אנחנו מחזקים ומפתחים תחומים אחרים, כולל יצירה, בניה וחשמל ובפן המעשי, בימים אלו הם ממש לוקחים חלק בבניית מבנה קבע חדש. כל אלו מפתחים אצלם את היכולת לעצמאות, ומאפשר להם בעתיד לפתוח דף חדש ולהקים משפחה בריאה עם אתגרי החיים."

 

תומכים בפרויקט

פעילויות טיפוליות, כדוגמת רכיבה על סוסים, מוסיקה, דרמה ואמנויות לחימה, משלימות את תכנית הלימודים, ומציעות לתלמידים אפיקים יצירתיים חיוניים, מחוץ לחדרי הכיתה, המאפשרים להם לבנות יכולות של ביטוי עצמי ואופי יציב. "הצוות משקיע שעות נוספות בניסיון לגלות את הכישרונות הייחודיים הטמונים בכל תלמיד ותלמיד," אומר המורה להנדסת חשמל, שחר ברנדסקי: "אין דבר כזה לא להצליח בכלום. לכל אחד יש יכולות; צריך רק לגלות את הפוטנציאל שנמצא בתוכו. אנחנו מקדמים תהליך שבו הבחורים מצליחים בהתחלה בדברים קטנים – ואז הם מגלים שהם יכולים להצליח גם בדברים גדולים יותר."

לפני כשלוש שנים, הצטרף לצוות שלומי בוקסר – צלם ועורך וידאו מאבני אית"ן, שעלה לארץ לפני 12 שנים: "כיוון שאני עוסק בסרטי תדמית, יהודה שהוא חבר ילדות, פנה אלי בזמנו וביקש שאצלם משהו לקידום המקום. הפקתי שני סרטונים ונסעתי לפגוש נציגים מהקהילה היהודית בפלורידה. כשראו את הסרטונים, הם כל כך  התחברו לפרויקט שהחליטו מיד לרשום צ'ק לתמיכה, ואפילו הגיעו אחר כך לביקור. כשחזרתי, יהודה החליט שאצטרף לצוות כאחראי על מחלקת גיוס כספים ויח"צ. עד הקורונה, נסעתי מדי שנה כמה פעמים לחוגי בית בארה"ב – וגייסתי לא מעט תומכים לפרויקט."

 

נערים עובדים בלול
נערים עובדים בלול – מרכז תורני טכנולוגי אורט כפר זיתים

 

בוקסר מאוד מגויס למיזם וגאה בנערים כאילו היו בניו או אחיו הקטנים: "כל הרעיון של המקום הוא לתת לחבר'ה ערכים של בין אדם לחברו, שישתלבו כאזרחים למופת בחברה הישראלית.  לא יודע לאן הם היו מגיעים אם לא אלינו – ואתה רואה איך בסבלנות ואהבה פשוט בונים איתם למה שהם היום – אנשים טובים, אמינים ונאמנים בפן החברתי וגם במגזר העסקי."

 

איך הקורונה השפיעה על המקום?

"מבחינה כלכלית-כמו כולם. מאז המגיפה לא נסעתי לחו"ל והאנשים שתרמו לנו באופן קבוע כבר לא מכניסים את היד לכיס. הכסף שיש בתוך הקהילות נשמר שם בפנים כי הקהילות נפגעו חזק. מעבר לזה, הייתה תקופה בתחילת הדרך שרובם לא חזרו הביתה ועכשיו זה כבר גמיש יותר. היו אצלנו כמה חולים וסגרו את הפנימיה פעמיים, אז כמובן שזה פגע ברצף התפקודי, אבל כל מערכת חינוך בעולם השתבשה במובן כזה או אחר."

 

יציקת קירות
יציקת קירות

 

כיום עובדים בפנימייה כ-70 אנשי צוות מול 150 נערים שמגיעים מכל הארץ. בהקשר הזה, מבחינת הרצליך יש יעד נוסף שמתגשם בזכות הפנימיה שהקים:  "חשוב לומר שראש המועצה שלנו יזם מהלך בנושא של ייהוד הגליל והבאת כוח עזר לפריפריה. הילדים שמגיעים אלינו שייכים לאוכלוסיה שבאופן טבעי התרכזה בריכוז חרדי, ואנחנו עושים כמה מהלכים חשובים בו זמנית מבחינה אסטרטגית, כדי שייקשרו למקום ולאזור, ימצאו תעסוקה מכבדת ויתמקמו במקצועות נדרשים במשק. לשמחתנו, חלק ניכר מהבוגרים אכן נשארים בפריפריה בסיום הלימודים ומאכלסים את הגליל."

 

היום אחרי 15 שנים, אתה מרגיש שהחזון הוגשם?

"אנחנו כל הזמן מרגישים בהגשמה – כל נער שמקבל כלים לחיים ומטען חיובי זה הצלת נפשות. המקום הזה הוא העתיד שלהם ובלעדיו לא היו עומדים על הרגליים. לגבי ההמשך, אנחנו לא מחפשים לקפוץ גבוה מדי אלא מעוניינים רק להשתפר במה שכבר עושים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 זה סיפור מרתק ומעניין עד מאד של איש מקצוע שנולד בתוך פרדס ולא בבית חולים, שלמד בבית הספר החקלאי "כדורי", שהיה למדריך ירקות למאות חקלאים ערבים, ומלא תפקידים נוספים בשירות ההדרכה והמקצוע של משרד
8 דק' קריאה
לימור צוקרון, תושבת אביעזר ואמא לשלישייה, חלתה לפני עשור בסרטן השד ולאחר התמודדות הצליחה להחלים. בימים אלה היא נאבקת שוב, אבל משדרת אופטימיות ומבקשת להבהיר: "נשים, לכו להיבדק. המתנה שקיבלתי מהסרטן היא הרצון לחיות".
5 דק' קריאה
החיים מזמנים לנו תמיד הפתעות ולא תמיד נעימות, השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה. לאחר שחלתה במגוון אלרגיות ולאחר שהטיפולים הרפואיים הרגילים לא סייעו לה, פנתה נאווה כהנא, מגן שומרון, לטיפול בהומיאופתיה, שתוך
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן