אישור התקציב לפיצוי חקלאי מובלעת צופר
יבול שיא
הרפת והחלב
יוסי אביתר

מר אספרגוס: ביקור במשק אביתר

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זהו סיפורם של בני הזוג ענת ויוסי אביתר, שהחליטו לרכוש חלקת אדמה במושב כרם מהר"ל, ולחזור למקורות של החקלאים המגדלים ירקות בשיטות המסורתיות של פעם. מובן שההתמודדות עם הגזירות על החקלאים, ההיטלים השונים ועוד – גרמו לבני המשפחה לשקול מחדש את החזון של גידולי ירקות מסורתיים – ולעבור לחקלאות מתוחכמת של זנים ותוצרת שאיננה נחלת הכלל של המגדלים המסורתיים.

 

מאז החלו לעסוק בחקלאות חלפו 40 שנה אבל הזוג אביתר עדיין בחקלאות, במושב שאת מספר חקלאיו ניתן לספור על כף יד אחת וכיום המשפחה מתמחה בגידול אספרגוס, כעשרה חודשים בשנה. לבני הזוג אביתר שלוש בנות: יעל (38), מיכל (36) ואיילת (32) והם סבא וסבתא לחמישה נכדים.

כרם מהר"ל הוא מושב מקסים ויפה תואר, במועצה האזורית חוף הכרמל, מושב עטוף ירק שכמו מושבים רבים אחרים היה פעם כפר ערבי גדול. המושב, שממוקם במורדות הכרמל הדרומיים – טובל ומוקף בירק, הן בעצי קק"ל והן בשרידים של בוסתנים, זכר לכפר הערבי שהיה פעם כאן. בכניסה לבית משפחת אביתר אני רואה את הסטודיו לקרמיקה של ענת אביתר, כאשר הקירות מעוטרים בעבודותיה הצבעוניות והאסתטיות, תאווה לעיניים ואמנות לשמה.

 

עבודות קרמיקה פרי יצירתה של ענת אביתר
עבודות קרמיקה פרי יצירתה של ענת אביתר

 

יוסי אביתר (69), נולד באבן יהודה ואחרי שירות בסיירת שריון הגיע לחקלאות בדרך לא דרך: "באתי להחזיק משק של חבר שנסע לחו"ל ומאז נשארתי פה, בכרם מהר"ל. זה היה בשנת 1979, בשנים שעוד לא היו קופצים רבים על הנחלות החקלאיות. הייתי אז אחרי שירות בסיירת ואחרי שנות שירו בצבא קבע., בדיוק אחרי מלחמת יום הכיפורים. רכשתי נחלה משלי דרך המנהל ואז התחלתי לגדל את כל סוגי הירקות, באותה תקופה היה משק משולב. כמו כולם גידלנו הכל- עגבניות ומלפפונים, כרוב ופלפל, אפרסקים ופירות אחרים, וכמו כולם סבלנו מתנודתיות השוק. העובדה שהחקלאי הקטן מביא את תוצרתו אל השוק הסיטונאי ואינו יודע לעולם כמה כסף יקבל עבורה – בעונה מסוימת קיבלנו 9 שקלים לקילו אפרסקים ובאחרת 2 שקלים – מתישה ומעייפת. השיטה הזו מקשה על תכנון לטווח ארוך, רוטינית, משעממת ולא בהכרח משתלמת כלכלית. האתגר החקלאי אינו נובע מגידול הירקות והפירות סטנדרטיים, אלא ממלחמת ההישרדות. היו לי גם אז גידולי ירקות, מטעים נשירים, הדרים ופרחים. לפני 30 שנה שתלתי את החלקה הראשונה שלנו באספרגוס."

 

ולמה עברת לאספרגוס?

"במשך כל השנים חיפשתי גידולים חדשים ויותר יציבים, גידולים שפחות תלויים בתנודתיות השוק. האספרגוס הגיע לישראל עם העלייה היקית שטיפחה אותו בגינות הפרטיות, אבל גידול מסחרי מעולם לא התפתח פה. בהדרכת המשרד ובהשקעה מינימלית הוקצו שבעה דונם לירק החדש-ישן. אחרי שנה וחצי נשלחה התוצרת לאירופה והשמחה היתה רבה, אלא שבתוך כמה חודשים הופסק היצוא. לא ידעו איך לקטוף ולארוז נכון והאספרגוס נרקב. חיי המדף שלו היו קצרצרים והביקוש לאספרגוס הישראלי פסק.

ענת אביתר מספרת שאז לקחה על עצמה את השיווק: "לקחתי תיק גדול, שמתי בתוכו כמה קילוגרמים ויצאתי להסתובב בין מעדניות ומסעדות, הפעלנו גם בני משפחה וכולם הציעו אספרגוס טרי".

החודשים חלפו ורשת ההפצה העצמאית עבדה יפה, אך בשלב מסוים נקלעו למבוי סתום ופנו למט"י (מרכז טיפוח יזמות). בעזרת יועצת השיווק הבינו בני הזוג אביתר כי עליהם להיפרד מהשיווק ולהתרכז בגידול. מספר החלקות הוגדל משמעותית והשיווק הועבר לידי חברת אסיף, המתמחה בשיווק מוצרי גורמה חקלאיים. ההחלטה התבררה כנבונה, המשק פרח.

 

חלוץ הברוקומיני

"בתחילת שנות האלפיים הבאתי לארץ ירק חדש, קראו לו ברוקומיני, אני הייתי הראשון שהביא את הברוקומיני לארץ. מצאתי אותו באינטרנט, תוך כדי שיטוט וירטואלי. מדובר בירק עדין הדומה לברוקולי, אך טעמו מתקתק ומזכיר כרוב ואפילו אספרגוס. הוא עתיר ויטמינים וניתן לאכול את כל חלקיו. למעשה מדובר בהכלאה בין ברוקולי סיני לגידול אחר ומזה קיבלו גבעולים ארוכים ועדינים מאוד, שלהבדיל מהברוקולי שהוא גידול חורף שאוהב את הקור הברוקומיני אוהב לגדול בחום.

 


"היציאה הטבעית של האספרגוס לשוק היא בתקופת האביב ובכמות גדולה מאוד, ואז הכמויות הולכות ופוחתות. אנחנו, כאן בארץ, אוכפים על האספרגוס משטר גידול שכמעט לא קיים באף מדינה אחרת בעולם. אנחנו קוטפים גם בקיץ. באירופה, למשל, מגדלים ושווקים את האספרגוס באביב למשך שלושה חודשים. שם זו תרבות אכילה ממוסדת – אז הם מוציאים את כל היבול שיש להם בעונה ויש להם שטחים עצומים של אספרגוס. בארץ עוד לא הגענו למצב כזה"


 

ב-2001 פניתי אל החברה האמריקאית שפיתחה אותו (שם הוא נקרא ברוקוליני) וביקשתי שימכרו לי זרעים. ההתחלה היתה צנועה – שני דונם בלבד. הירק צמח, נקטף ובושל. התגובות של המשפחה והחברים, שהיוו את סקר השוק, היו מצוינות. שנה אחר כך, בהשקעה של 15 אלף שקל, הרחבנו השטח לשבעה דונם. זו כבר כמות מסחרית שחייבת ללכת לשוק. עיצבנו תווית ובעזרת המכון הוולקני פיתחנו אריזה השומרת על חיי מדף ארוכים".

הפעם החליטו בני הזוג להשתמש בפלטפורמה השיווקית החיצונית אבל הברוקומיני לא תפש בשוק הגורמה הישראלי, מה גם שהברוקומיני היה יותר יקר מהברוקולי, שעולה 7 שקל לקילו ואילו הברוקומיני 20 שקל לק"ג. גם רשתות השיווק הגדולות לא הזדרזו לקנות ובני הזוג אביתר נאלצו לזרוק לבור גדול טונות של ברוקומיני שנה אחרי שנה. ארבע שנים עבדו השניים כמעט לחינם ומאות אלפי שקלים ירדו לטמיון. הכנסות האספרגוס כיסו על ההפסדים. את הפריצה המסחרית של הברוקומיני הם חייבים לפסטיבל האוכל התל אביבי "טעם העיר", שהביא את הירק החדש למודעות בקרב המסעדות והשפים.

 

ובישראל כמו בישראל, אחד מגדל משהו חדש וכולם קופצים על המציאה…

"אז באמת היו כל מיני חבר'ה שפירקו את הברוקולי כשהוא עוד היה צעיר וקראו לזה ברוקומיני וכל מיני שמות אחרים. מפאת הגיל הפסקתי לגדל ברוקומיני לפני ארבע שנים, כבר היה לי קשה מידי. היום אני מגדל אך ורק אספרגוס. חיסלתי את כל המטעים והירקות והתמקדתי במה שאני טוב – גידול אספרגוס, אותו אני משווק לסיטונאים שמתמחים בגידולי נישה כאלה. זה בעיקר למסעדות וגם לסופרמרקטים. בגלל שהאספרגוס נחשב לגידול לא כשר, הוא פחות מתאים לבתי מלון."

 

לאספרגוס יש תכונות בריאותיות?

"בוודאי. בלטינית הוא בכלל נקרא 'אספרגוס רפואי'. האספרגוס מכיל אנטי אוקסידנטים (נוגדי חימצון) וכן חומרים משתנים (חומצה גופרתית) וכמובן המון ויטמינים. מידי פעם מגיעים אלינו למשק חולים במחלות שונות, שהרופאים המליצו להם לצרוך אספרגוס. בארץ האספרגוס נתפש כגידול אירופאי ומערבי, אבל האמת היא שמקור האספרגוס הוא דווקא מכאן – מהמזרח התיכון. יש עדויות לאכילת אספרגוס בארץ ישראל בימי קדם וכבר הרומאים גידלו ואכלו אספרגוס בארץ."

 

אספרגוס ברוטב וינגרט המרכיבים
אספרגוס ברוטב וינגרט המרכיבים

 

אני מניח שהיה לכם קשה בתקופת הסגר בקורונה, כשהמסעדות לא פעלו…

"בתקופת הקורונה נאלצנו להתרוצץ בין לקוחות ולמכור את האספרגוס בשיווק ישיר, בגלל שכל השוק המוסדי היה סגור, מלבד הסופרים. כשהסגר הסתיים והמסעדות שוב פתחו – חזרנו לשיווק דרך הסיטונאים."

 

אנחנו בסוף הקיץ ואני רואה שעדיין יש לך אספרגוס…

"נכון. היציאה הטבעית של האספרגוס לשוק היא בתקופת האביב ובכמות גדולה מאוד, ואז הכמויות הולכות ופוחתות. אנחנו, כאן בארץ, אוכפים על האספרגוס משטר גידול שכמעט לא קיים באף מדינה אחרת בעולם. אנחנו קוטפים גם בקיץ. באירופה, למשל, מגדלים ושווקים את האספרגוס באביב למשך שלושה חודשים. שם זו תרבות אכילה ממוסדת – אז הם מוציאים את כל היבול שיש להם בעונה ויש להם שטחים עצומים של אספרגוס. בארץ עוד לא הגענו למצב כזה ונכון שבקיץ התוצרת פחות טובה אבל אין לנו שוק גדול לאספרגוס כמו באירופה, ששלושה חודשים מספיקים לנו כדי להתקיים כל השנה."

 

לסיכום, כמה מילים על מצב החקלאות והחקלאים בארץ?

"אין לי הרבה לומר. מספיק להסתכל על הגיל הממוצע של החקלאים בארץ כדי להבין מה מצב החקלאות בישראל. אני, במיקרה הפרטי שלי, אין לי טענות, אני שמח בחלקי."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן