יבול שיא
הרפת והחלב
בדרך המשי שדה של ליפתית

ממדבר סיני ועד אנטרקטיקה

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ממדבר סיני ועד אנטרקטיקה: מנחם נחמה, חבר מושב ניר-ישראל, היה מנהל מרחב הדרום בחברת "מקורות". בראיון ל"קו למושב" הוא מספר על דרכי אספקת המים באזור הנגב ועל האמצעים לשמירת איכות מי השתיה.  עכשיו הוא מטייל עם רעייתו בכל רחבי העולם ויוצר סרטים על מקומות אקזוטיים

מנחם נולד בנתניה. אימו  מלכה, ילידת ירושלים ואביו, אהרון, הגיע ארצה מאירן בגיל עשר. האב היה חבר ב"הגנה". בשנת 1936, בתקופת המאורעות, נתפס אביו על ידי הבריטים עם נשק ורימונים ונידון לשש שנות מאסר. הוא ישב בכלא בירושלים ושוחרר לאחר שנתיים וחצי, בזכות חנינה שניתנה מהמלך ג'ורג' החמישי בבריטניה.

ההורים הגיעו לנתניה בשנת 1940, ומנחם נולד בשנת 1941. הוא למד בעיר זו בבית הספר היסודי והתיכון, ועיקר פעילותו בימי הנעורים היו בסניף "הנוער העובד". מנחם התגייס עם חבריו לנח"ל ושירת בנח"ל המוצנח (גדוד 50). בשנת 1963 הוא השתחרר מן הצבא הסדיר בדרגת סגן, אך המשיך לשרת במסגרת המילואים עד לדרגת סגן-אלוף. הוא השתתף במלחמות ישראל כמפקד ביחידת חי"ר. במלחמת ששת הימים בשנת 1967 היה סמ"פ  ובמלחמת יום הכיפורים היה מ"פ. כך גם במלחמת ההתשה ובקרבות בבקעה בשנות ה-70. לאחר מלחמת לבנון הראשונה סיים את תפקידו ביחידות הלוחמות והמשיך במילואים, בתפקיד מקצועי בענייני מים.

 

 

משפחת נחמה הצעירה בניר ישראל
משפחת נחמה הצעירה בניר ישראל

 

בית על הקרקע

מנחם נשוי לשולה, דוקטור ובוגרת הפקולטה לחקלאות ברחובות שהתמחתה בפיסיולוגיה של ירקות. במשך כל השנים, עד יציאתה לגמלאות, עבדה שולה בחברת "הזרע". הם הורים לארבעה: גלי היא מורה למוסיקה; יערה למדה ביולוגיה ועוסקת בניסויים קליניים; ליאור הוא מהנדס מכונות ועוסק בניהול פרויקטים ואלינור – מהנדסת איכות מים ועובדת בחברת "מקורות", הממשיכה את דרכו של אביה. שניים מהם מתגוררים במושב: יערה מתגוררת עם משפחתה במושב ניר-ישראל, וליאור עם משפחתו בבאר-טוביה.

מנחם ושולה הגיעו לניר-ישראל בשנת 1980. לשאלה מדוע בחרו לגור במושב, עונה מנחם: "רצינו לגור במושב עם חיי קהילה בבית על הקרקע, כפי שגרתי אני בילדותי בנתניה וכפי ששולה גרה בקריית מוצקין. יש לציין שאז היישובים האלו היו בעלי אופי כפרי יותר, ובמרוצת הזמן הפכו לעירוניים ממש. מובן שרצינו לחיות באוויר הפתוח, בטבע, ולתת לילדים חינוך מסוג זה."

איך הגעתם דווקא לניר-ישראל?

"באותה תקופה יצא מושב ניר-ישראל בקריאה לבנים שסיימו צבא לשוב לגור במושב והם כנראה לא נענו. לפיכך החליטו במושב להזרים 'דם חדש' ולקלוט משפחות צעירות עם ילדים קטנים. התמזל מזלנו והיינו בין עשר המשפחות שהתקבלו, כמובן לאחר בדיקות ובחינות, כדי לברר אם אנחנו מתאימים. אך במשך שנים רבות אחר כך כינו אותנו 'החדשים'." מנחם ממלא במושב תפקידים שונים. הוא היה חבר ועד האגודה בתקופה די קשה, כאשר בוטלה הערבות ההדדית של חברי האגודה.

זה נעשה לאחר משא ומתן עם הבנקים והצליח בסופו של דבר: כל משפחה שילמה לבנקים סכום מסוים, בוטלה הערבות ההדדית, והבנקים דאגו לבעיה של שלושה משקים עם חובות כבדים. מנחם מציין, שניר-ישראל היה בין 25 המושבים הראשונים שהגיעו להסדר זה. למעלה מעשרים שנים משמש מנחם כיו"ר ועדת הקליטה, המקפידה שיגיעו למושב משפחות מתאימות לחיי קהילה ולשכנות טובה.

 

"רצינו לגור במושב עם חיי קהילה בבית על הקרקע, כפי שגרתי אני בילדותי בנתניה וכפי ששולה גרה בקריית מוצקין. אז היישובים האלו היו בעלי אופי כפרי יותר ובמרוצת הזמן הפכו לעירוניים ממש. מובן שרצינו לחיות באוויר הפתוח, בטבע, ולתת לילדים חינוך מסוג זה"

 

מים לצפון סיני ולנגב

מנחם בעל תואר מהנדס מים מטעם הטכניון, ובעל תואר שני במנהל עסקים, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970 הוא התקבל לחברת "מקורות" בתפקיד מהנדס מים עבור צפון סיני ושארם א-שייך. "מקורות" סיפקה אז מים מאל-עריש ועד המעוזים על גדות התעלה, וכן התפילה וסיפקה מים (וגם חשמל) לשארם א-שייך.   המפגש עם אנשים בקצה הדרומי של הארץ היה מעניין. באותה עת הזדמן לו להכיר את ליובה אליאב, שהיה אז מבוגר והתגורר בניצנה, על גבול מצרים, בחדר צנוע עם ריהוט מינימלי – אדם נפלא שפעל כה רבות למען המדינה, בהעפלה, בהתיישבות ועוד. "ובכלל," מציין מנחם, "במשך 40 שנות העבודה באספקת מים לנגב ניבנו היכרויות עם רבים מאנשי הנגב והערבה המופלאים, במיוחד עם ההתיישבות העובדת במושבים ובקיבוצים."

במרוצת השנים היו למנחם מספר תפקידים בחברת "מקורות", ובמשך עשרים שנה ניהל את מרחב הדרום, המתפרש מקו אשקלון – קריית-גת – ים המלח ועד אילת. לדבריו: "הייתי אחראי לאספקת המים מבחינת הכמויות, מבחינת האיכות, מבחינת  אמינות האספקה והתארגנויות לשעת חירום." מנחם הוא האיש המתאים לספר על עבודת "מקורות" בכלל ואספקת המים בדרום הארץ:

"חברת 'מקורות'  מתאפיינת בעובדים מסורים במיוחד. החברה התפתחה ומתפתחת עד היום מבחינה טכנולוגית באופן רציני מאוד. היא משתמשת באמצעים מתקדמים של מחשוב, אלקטרוניקה, התפלות, טיהור מים ושיטות לבדיקת איכות המים. כל זה כדי למנוע כניסת מים לא ראויים לשתייה, דבר שלא קרה במשך שנים. אחת השיטות המעניינות לבדיקת איכות המים היא: בכמה מקומות בארץ מזרימים מים מן הצינור המרכזי אל אקווריומים שיש בהם דגיגים רגישים. יש מערך אלקטרוני שעוקב אחרי התנועות שלהם. במרכזי הפיקוד רואים אותם על צגים. אם מבחינים במשהו לא רגיל, כגון תמותה פתאומית שלהם, המערכת מוזעקת מיד לבדוק את איכות המים.

במרחב הדרום כ-400 קידוחים, מאות מאגרים, בריכות ותחנות שאיבה. כל אספקת המים בדרום נשלטת על ידי שלושה מרכזי פיקוד – ליד שדרות, בבאר-שבע ובאילת. מקורות היתה הראשונה להתפיל מים בארץ! זה היה בשארם ובאילת כבר בסוף שנות ה-60. מאז כל אספקת המים לאילת זו היא מהתפלה. 'מקורות' מתפילה מים גם באזור ים המלח והמלונות מקבלים מים מותפלים. היישובים בערבה מקבלים מערכות ייחודיות משלהם, שאינן קשורות למערכת הארצית אלא לקידוחים מקומיים.

האם מכון התפלה עלול להזיק ליישובים סמוכים אליו (כגון באזור אשקלון)?

"לא ולא. התהליך הוא לקבל מים מן הים ולהעבירם דרך ממברנות. אז עוברים המים המתוקים לרשת האספקה, ואילו תרכיז המים המלוחים חוזר לים באמצעות צינור ארוך בן מאות מטרים. התפלת המים פותרת בעיה של מחסור וצמצום בצריכה, ובכך תורמת בעקיפין לחקלאות."

 

 

נמר צעיר בנמיביה
נמר צעיר בנמיביה – ממדבר סיני ועד אנטרקטיקה

 

גמלאים סובבים עולם –  ממדבר סיני ועד אנטרקטיקה

אחרי שנים רבות של עבודה יום-יומית וגידול ארבעה ילדים – מנחם ושולה רעייתו עכשיו בגמלאות. עתה, כשיש להם עשרה נכדים, הם כמובן נהנים מהם מאוד וחייהם מלאים בעיסוקים ותחביבים שונים. ראשית כל, מנחם הוא נגר חובב. וביתו מלא בעבודות עץ, רהיטים ואביזרים שונים, שנראים כפרי עבודתו של מקצוען. בנוסף, הוא מטפח גינה על שטח של כ-3 דונם. למעשה, מכאן התחיל גם תחביב נוסף שלו: עשיית סרטים, למשל הסרט "חיות בר אצלנו בחצר", שצולם בגינה במשך 3 שנים. בנוסף מנחם צילם סרטים שערך לאחר נסיעות ברחבי העולם.

מנחם ושולה היו כבר בניו-זילנד, ביפן, בהרי הרוקי בקנדה, בפארקים של צפון אמריקה, בסין ביקור שלושה פעמים, כולל דרך המשי, וכן ביקרו באוזבקיסטן, תורכיה, הודו, גיאורגיה, איסלנד, ברחבי אירופה המערבית, בכיף ורדה (אי במערב אפריקה), דרום אמריקה, בקוטב הצפוני וכן ביבשת אנטארקטיקה.

באנטרקטיקה בילו הזוג נחמה לאחרונה במשך שלושה שבועות. הם ביקרו גם באיי פוקלנד וגם באיי ג'ורג'יה הדרומית, שם נמצאים רוב בעלי החיים האופייניים לקוטב. "אנחנו אוהבים לראות נופים חדשים," מעידים השניים, "וכמובן גם בעלי חיים. לדוגמא: בשמורת אֶטושָה בנמיביה ראינו הרבה מאוד בעלי חיים, וציפינו לראות פילים, שאכזבו אותנו ולא הגיעו. באחת הפעמים ישבנו ליד מאגר מים גדול, וצפינו בבעלי חיים כגון אנטילופות, ראמים וציפורים שונות. לפתע הגיע עדר פילים, בן כמה עשרות פילים גדולים, אותם הנהיגה פילה ענקית וגוריה ליוו אותה. כולם נכנסו אל המים ומיד כל החיות האחרות ברחו החוצה, התיישבו על הגדה וצפו בהם. רק אחרי שהפילים עזבו, הם הרשו לעצמם להיכנס ולשתות שוב מהמים." (לי זה הזכיר את הסצנה מ"אליס בארץ הפלאות", כשחיות ועופות נפלו לתוך הבריכה שיצרו דמעותיה, והם שחו אל החוף ויצאו עם אליס… ע.ב.).

אבל בנמיביה, בנוסף להנאה מבעלי החיים והנופים, הם הוחזרו אל ההיסטוריה ואל התנהגות האדם, שהיא לפעמים אכזרית. שם, מסתבר, הפעילו הגרמנים, ששלטו בנמיביה בשנת 1904 "פתרון סופי", רצח עם כנגד שבט בשם הֶרֶרו. מאחר ולא הצליחו לשכנע את אנשי השבט לוותר על אדמותיהם,  השמידו הגרמנים את רוב בני השבט. רק 15 אלף מתוכם הצליחו לברוח לבוצואנה. יוזם קבוצת המטיילים של מנחם ושולה היה פרופ' אורי אלמגור, שבצעירותו שהה חצי שנה בקרב בני שבט זה לצורך מחקר. הקבוצה היתה עדה לפגישה מרגשת בין אשת ראש השבט שזכרה את אורי בשמו וזיהתה את קולו עוד מרחוק. הם נפגשו גם עם ראש השבט וזכו לאירוח מהנה, כולל לבוש מסורתי של שבט זה. אירוע מרגש שלא יישכח.

 

 

שולה ומנחם בצילי לפני שיט בסירות זודיאק
שולה ומנחם בצילי לפני שיט בסירות זודיאק

 

ומסתבר שאי אפשר לברוח מאירועי העולם גם כשנמצאים בחיק הטבע, רחוקים מחיי היום יום. דווקא בנוף המקסים והשלו של הרי הרוקי בקנדה, שמעו שולה ומנחם את החדשות ב-11 בספטמבר, על הפגיעה במגדלי התאומים בניו יורק…

יחד עם זה, ברור שלאחר כל טיול נשאר טעם טוב וטעם של "עוד". כדי לזכור את כל הדברים האלו, וגם כדי לספר לאחרים, למד מנחם לערוך סרטים. בכל טיול הוא מסריט את הנופים, האנשים, בעלי חיים ואירועים מיוחדים, ובשובו הביתה הוא יושב ועורך את הסרט, כולל מוסיקה, קריינות וכיתוביות. את הסרטים שיצר ניתן לראות ביו-טיוב, תחת השם: menachem nechama. בין סרטיו: טיול חורפי באיסלנד; הודו; יפן; גיאורגיה; בעקבות דב הקוטב – מסע לקוטב הצפוני; אביב בקאצ'קאר; מסע לאנטארקטיקה ועוד ועוד. מומלץ.

ולסיום, במסעות בעולם נתקלים – בנוסף לנופים המיוחדים, לתופעות הטבע, בעלי החיים – גם באנשים מתרבויות שונות. ביניהם אנשים מיוחדים, כגון: בני שבטים באפריקה וגם אנשים "רגילים" הדומים לנו באורחות חייהם, אך מארצות שונות.

על אחד הלקחים שלמדו בני הזוג נחמה, מספרת שולה: "זה היה בטיול הראשון שלנו בנורבגיה. שכרנו צימר בשכנות לצימרים אחרים, ולכולם היה מטבח משותף אחד. בערב נכנסנו למטבח כדי להכין ארוחה והיו שם גם שאר האורחים. כל זוג עסק בהכנת האוכל שלו – והשתררה שתיקה די מביכה. לאחר זמן מה מנחם נקט יוזמה וזרק שאלה לאחד הזוגות, ואז, כאילו סכר נפרץ, החלה שיחה ערה בינינו, שנמשכה אל תוך הלילה."

והמסקנה?

מי שרוצה למצות את העולם צריך להיות סקרן, לבבי, פתוח ויוזם – ממדבר סיני ועד אנטרקטיקה

תל-חי – מיתוס הקרב או תקרית אש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן