יבול שיא
הרפת והחלב
עולי המזרח בקיבוצים ובמושבים

שיעור עולי המזרח במושבים וגם בקיבוצים

3 דק' קריאה

שיתוף:

תגובה לכתבתו של דוד פרץ בגיליון יום השישי החולף של "ישראל היום": "האם אכן משבצות המושבים והקיבוצים הפכו למפלצות מקרקעין העושקות את יוצאי עדות המזרח בכלל ואת יוצאי מרוקו בפרט?"

בארי הולצמן מעין חרוד איחוד ומשה ברנע מכפר סירקין שהיו יורי"ם של עמותת אדמתי

עם קריאת הכתבה שבכותרת עולה תמיהה גדולה. כיצד ניתן לפרסם אותה, ללא בדיקה עניינית ומקצועית של נתונים ועובדות בסיסיות. ניתן לכנות כתבה כזו "כתיבת השם נוח ב-11 שגיאות". 

ייתכן ובסך הכל זוהי כתבת ניגוח, טיפוח רגשות קיפוח, או סתם חוסר הבנה וציטוט שגוי של "חוקר המרחב הכפרי ומנהל קיבוץ לשעבר" בשם דוד בן שבת.

את מעלליו של אותו בן שבת אנו מכירים עוד מפעילותו בקיבוץ הכושל הר עמשא (סמוך לערד), אשר הפך בהמשך לישוב קהילתי. לא ידוע אם ניהל קיבוץ מוצלח במהלך הקריירה שלו. אם הוא מצוטט במדויק, יתכן והתואר הצמוד לשמו קצת מוגזם.

למרות הפתיחה הביקורתית בפתיחה, והקושי לייחס בכלל חשיבות אליה, ננסה להתמודד ולהתייחס לשגיאות הבולטות שכן, ללא תגובה הן ייתפסו כאמת לאמיתה. 

  1. "חשיפת" ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד למפלגת העבודה, כמו שאר ההסכמים הקואליציוניים, אינו מצריך תחקיר מעמיק ומאמץ מיוחד להשיגו ולקרוא אותו. התואר "חשיפה" של סעיף מסוים בהסכם נשמע יומרני ומיותר.
  1. בהסכם זה אין מדובר על העברת שטחי קרקע עצומים לחכירת "המרחב הכפרי" – כל סטודנט שנה א' המתעניין בתחום, יודע כי יישובי המרחב הכפרי חוכרים ומעבדים כבר עשרות שנים. בסך הכול בקושי ארבעה מיליון דונם, שהם כחמישית משטח המדינה בגבולות "הקו הירוק". 
  1. כן מדובר על ביטול קיפוח מתמשך של יישובי המרחב הכפרי. הקיפוח מתבטא בדרישת רשות מקרקעי ישראל (להלן "רמ"י") מיישובי ותושבי (להלן "החוכרים") מרחב זה בבואם לרשום את מגרשי המגורים בלבד על שמם לשלם סכום העולה פי עשרה על זה הנדרש מחוכרים במרחב העירוני. ובמספרים: 33% משווי שמאי פרטני, המבוצע ע"י שמאי ממשלתי של המגרש, לעומת 3.75%  משווי שמאי מגוחך, המכונה "מחירי טבלה" כלליים המתייחס לאזור ולא לכל מגרש בנפרד.
  1. יש להדגיש כי רכישת הזכויות הנ"ל מתייחסות לשטח המבונה ושטחים צמודים בלבד של יישובי המגזר הכפרי, ולא לשטחים פתוחים והחקלאיים המעובדים על ידם. מדובר על שטחים בהיקף אופייני של כמה מאות דונמים מבונים בכל ישוב אופייני ולא על אלפי הדונמים המעובדים שבחזקתם. על אלה ימשיכו לחול תנאי חכירה ממושכת המכונה חכירה לדורות.
  1. בנוסף לפער כה גדול בדרישות התשלום, מניחה רמ"י מכשולים כמעט בלתי עבירים ומגבלות רבות המייקרות את הרישום בסכומים משמעותיים וגוררות את תהליך הרישום שנים רבות.  
  1. קיפוח זה מיושם לגבי כל יישובי המרחב הכפרי, אך הוא חריף במיוחד כלפי ישובים ותיקים שהוקמו עוד לפני הקמת המדינה ונאלצו להתפתח ולהתקיים ללא מעטפת ממלכתית מגינה ותומכת  שהוקמה, הופעלה והשתכללה החל מהקמת המדינה. התפתחות ישובים אלה חייבה השקעות עתק עצמיות בנוסף לתמיכת הקק"ל, בהכשרה ראשונית של השטחים כולל ייבוש וניקוז ביצות, סיקול, עקירת שיחי פרא, סלילת דרכים, קידוח בארות והנחת צנרת להובלה והשקיית השטחים ועוד. חלק מן הישובים אף השתתפו ברכישת הקרקע בגלל חוסר באמצעים של הקק"ל.
  1. פריסת הישובים הוותיקים נקבעה על פי שיקולים של אירגוני המדינה שבדרך במיקומים אסטרטגיים, בפריפריה עמוקה שנועדה לממש רכישות קרקע זמינות לקניה ו"למתוח" את גבולות ההתיישבות הציונית. פריסה זו בלתי ניתנת להמחשה קלה, מאחר ועליה נכתב "על המשלט יושבת עיר" מי למשל יכול לדמיין את המושב "גבעת חן" שמוקם כמוצב חוץ מאבטח לעיר כפר סבא, כנגד כנופיות עוינות. באופן דומה, רק במפות עתיקות אפשר למצוא את הקיבוץ גליל ים כישוב מבודד, שעדיין לא סמוך להרצליה אלא לישוב הערבי ג'ליל. 
  1. פריסה גיאוגרפית זו הטילה על אותם ישובים ותיקים עלויות ביטחוניות כבדות, גם לשמירה עצמית וגם כבסיס התארגנות ויציאה לפעילות ביטחונית לכוחות ההגנה והפלמ"ח.  
  1. פריסה גיאוגרפית זו, לפיה רבים מן הישובים במגזר הכפרי נמצאים בפריפריה העמוקה ובסמיכות לגבולות ואזורי עימות בטחוני מתמשך, גרמה לכך ששווי הקרקעות מאז ועד היום נמוכים מאד לעומת הישובים העירוניים במרכז המדינה ובשוליו המתרחבים ל-"משולש גדרה-ירושלים- חדרה".  אגב, שווי נמוך זה חל גם על ישובים עירוניים שכנים, כמו קריית שמונה, מעלות, שלומי, ושדרות. למרות זאת, היקף תשלומי דמי החכירה ששילמו יישובי הכפרי במשך עשרות שנים, עלה על זה של המרחב העירוני! 
  1. עוד כדאי לספר כי בחוזי החכירה המקוריים שנחתמו בין הקק"ל למתיישבים כבר בשנות ה-30' של המאה ה-20' וגם בחוזים מאוחרים יותר, מפורטים השימושים האפשריים בקרקעות החכורות כולל, בנוסף לחקלאות, גם תעשייה, מלאכה, חינוך, תיירות ונופש קליטת עולים ואולפנים להם. בחוזים המוקדמים אף הותר שימוש למסחר בתנאי שלא יבוצע בשבתות ובחגי ישראל. 
  1. לקינוח, בהתחשב ברמזים העבים בדבר גזענות אשכנזים וכו', מוצע לחוקר המרחב הכפרי לבחון את שיעור עולי המזרח, בעיקר במושבים אך גם בקיבוצים.

עולי המזרח במושבים ובקיבוצים | תמונה: עמותת אדמתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אהרן ידלין מחצרים, חבר כנסת ושר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל ופעיל בתנועה הקיבוצית, הלך לעולמו בגיל 96  מאות אנשים הגיעו לבית העלמין בקיבוץ חצרים בצוהרי יום ראשון לחלוק כבוד אחרון לאהרן ידלין שהלך
7 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן