יבול שיא
הרפת והחלב
משק של מושבניק צילום שאטרסטוק

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים

3 דק' קריאה

שיתוף:

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים, אם לא היינו מצליחים להתעלות מעל הקשיים האישיים, ולהגיע להסכמה כלשהי בין הבנים שלו. כל זה נמנע בזכות החלטה אחת בלבד: לדון על המשכיות המשק כשאבא שלהם עדיין בחיים

הסיפור על מיליארדר שגדל וצמח ממשפחה ענייה, הוא סיפור שכולנו אוהבים לשמוע ולהתרפק עליו. יום אחד, זה יקרה גם לנו (ואולי כבר קרה). את הטור השבוע אני רוצה להקדיש כמה מילים לשלדון אדלסון ז"ל, שנפטר לפני כשבוע – ודרך סיפורו מקווה להאיר תובנות בנושא ההמשכיות של העסק המשפחתי, ולא משנה מה גודלו ומה היקפו.

 

ממחלק עיתונים לאיש עסקים מצליח 

את המיליארדר היהודי, שלדון אדלסון, רובנו מזהים בהקשר של הבעלות על העיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון", אבל מתברר שאת ההון הרב שלו הוא צבר דווקא מתחומי הטיפוח והתיירות ומהשקעות נוספות.

צבירת ההון שלו מוערכת פי כמה וכמה לאור העבודה ששלדון גדל בתנאי עוני מחפירים. אגב, סביר להניח שהרקע שלו הוא זה שדחף אותו בגיל 12 בלבד לצאת לעבוד. הוא מכר עיתונים בפינת רחוב, והרוויח את המטבעות הראשונים, שהיו הסנונית הראשונה לרווחים הגדולים שעוד צפויים לו בהמשך. ומכאן, השאר כבר היסטוריה.

עד לא מזמן היה שלדון נשוי למרים ואב לשני בנים, שבימים אלה ודאי שקועים באבל האישי שלהם. כמובן, שתחושת אובדן של אדם יקר חוצה גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד. ובכל זאת, יש לה תאריך תפוגה, כי הימים עוברים, הכאב לאיטו מתעמם ואז החיים צריכים להימשך; ובכלל זה, המשפחה צריכה לחזור ולנהל עסק משפחתי שהתנהל במשך שנים, וצריך להמשיך להתנהל.

בנקודת הזמן הזו, תמיד צפה ועולה שאלה מהותית, שראוי שגם חקלאיים יישאלו את עצמם; והיא האם שאלת המשכיות המשק או העסק המשפחתי נותרה תלויה באוויר, או שקיימת חלוקה ברורה ומוסכמת מצד כל בני המשפחה, שנוגעים בדבר?

 

מחר נחליט

אני לא בקיאה בצורת ההתנהלות של המיליארדר שלדון, ואני משערת שנעשה תהליך מקצועי שהוביל ליצירת הסכם חלוקת הנכסים העסקיים של המשפחה; אבל לא פעם אני נתקלת במצבים של משפחות מהמושבים, שבני המשפחה מעכבים את התקדמות תהליך ההסכם, ואינם ערים לכך שכל דחייה מטילה צל של סיכון על המשך קיומו של המשק החקלאי. המצב עלול להחמיר עד למצב קיצון, שבו הדחייה ואי קבלת ההחלטה מובילה בסופו של דבר להתערבות בית המשפט, ומינוי של כונס נכסים למכירת המשק.

"אני לא יודע, מחר נחליט," אמר לי חקלאי ממושב בדרום הארץ, בנוגע לחלוקת המשק המשפחתי בין שני בניו. האמירה הזו הייתה לאחר ארבע פגישות משפחתיות, שכל אחת מהן התחילה מרצון טוב של כל הצדדים להגיע להסכמה – והסתיימה בתרועות של פיצוץ מהדהד, בעקבות מאבקי כוח אימתניים בין הבנים.

"אני פשוט לא יכול לראות אותם רבים ככה," הסביר לי איתן מאוחר יותר בשיחה טלפונית. "אימא שלהם בטוח מתהפכת עכשיו בקבר." בכך התבהר הכאב הגדול שמלווה אותו, וגרר אותו להניח בצד שוב ושוב את ההחלטה על צורת החלוקה של המשק בין ילדיו.

הבנתי את איתן, אולם לצד זה הסברתי לו, שההימנעות מלגעת במה שכואב כעת, לא תחסוך את המאבק בין הבנים שלו בהמשך, ואפילו להפך. מחוגי השעון ימשיכו להסתובב, בין אם תתקבל החלטה ובין אם לא; ומה שיתרחש בזמן הזה, תלוי אך ורק בו ובילדיו.

 

לדבר על ההמשכיות

איש חכם אמר לי פעם: "מה שמכסים מתחת לאדמה, לא נעלם"; ולמרות שהדברים שלו נאמרו בהקשר אחר, האמירה הזו הבזיקה בראשי כשחשבתי על נושא ההמשכיות.

זה לא סוד שחלוקת רכוש ונכסים בהקשר משפחתי היא כמעט דבר והיפוכו. כי לצורך החלוקה נדרשים קורטוב של קור רוח וענייניות, בעוד הנושאים המשפחתיים עטופים תמיד במטענים רגשיים מורכבים. מכאן ברורה גם הנטייה לדחות אותם או לכסות אותם מתחת לאדמה.

 


בממדים של הון אשר שייך למיליארדר זועקת החובה לתת מענה להמשכיות העסק, אבל היא צריכה לזעוק בהתייחס לכל היקף של נכסים, ולא משנה מה גודלם. כי בסופו של דבר חלוקת רכוש ויחסים משפחתיים חוצים גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד


 

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים, אם לא היינו מצליחים להתעלות מעל הקשיים האישיים, ולהגיע להסכמה כלשהי בין הבנים שלו. נכון, כל אחד מהם נדרש לפשרה, אבל היא ללא ספק הייתה עדיפה על מצב שבו בית המשפט לוקח לידיו את העניינים, המשק יוצא מחזקתם של הבנים, סכומי כסף יורדים לטמיון, וזה מבלי להזכיר במילה אחת את השבר בין האחים, שעלול היה להיפער. כל זה נמנע בזכות החלטה אחת בלבד: לדון על המשכיות המשק כשאבא שלהם עדיין בחיים.

 

בסוף נסתדר

ההבטחה הזו מתנוססת מעל הראשים של כולנו, וכך היה גם במקרה של דינה, בעלת נחלה במרכז הארץ, שהחליטה לאפשר לנכד שלה להקים חווה לגידול קאנביס בשטח מסוים שבנחלתה. לשאלתי, האם היא מתכוונת לתעד את ההסכמה הזו בחוזה, היא השיבה לי "לא כרגע." כמובן שהעמדתי אותה על טעותה. הסברתי לה שהמשקיעים לא ימהרו לתמוך או להשקיע סכומים נכבדים, שנובעים מדרישות הרגולציה, כל עוד החלקה המיועדת אינה מוסדרת בהסכם ברור בינה ובין הנכד שלה.

שאלתי אותה – מה יקרה למשל, אם מחר החלקה תופקע מידיו של הנכד, בגלל שבמחשבה שנייה תרצי להוריש אותה לאחותו?

בממדים של הון אשר שייך למיליארדר זועקת החובה לתת מענה להמשכיות העסק, אבל היא צריכה לזעוק בהתייחס לכל היקף של נכסים, ולא משנה מה גודלם. כי בסופו של דבר חלוקת רכוש ויחסים משפחתיים חוצים גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד.

לכל כתבות קו למושב לחצו כאן 

המשק של המושבניק | צילום: שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן