יבול שיא
הרפת והחלב
משק של מושבניק צילום שאטרסטוק

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים, אם לא היינו מצליחים להתעלות מעל הקשיים האישיים, ולהגיע להסכמה כלשהי בין הבנים שלו. כל זה נמנע בזכות החלטה אחת בלבד: לדון על המשכיות המשק כשאבא שלהם עדיין בחיים

הסיפור על מיליארדר שגדל וצמח ממשפחה ענייה, הוא סיפור שכולנו אוהבים לשמוע ולהתרפק עליו. יום אחד, זה יקרה גם לנו (ואולי כבר קרה). את הטור השבוע אני רוצה להקדיש כמה מילים לשלדון אדלסון ז"ל, שנפטר לפני כשבוע – ודרך סיפורו מקווה להאיר תובנות בנושא ההמשכיות של העסק המשפחתי, ולא משנה מה גודלו ומה היקפו.

 

ממחלק עיתונים לאיש עסקים מצליח 

את המיליארדר היהודי, שלדון אדלסון, רובנו מזהים בהקשר של הבעלות על העיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון", אבל מתברר שאת ההון הרב שלו הוא צבר דווקא מתחומי הטיפוח והתיירות ומהשקעות נוספות.

צבירת ההון שלו מוערכת פי כמה וכמה לאור העבודה ששלדון גדל בתנאי עוני מחפירים. אגב, סביר להניח שהרקע שלו הוא זה שדחף אותו בגיל 12 בלבד לצאת לעבוד. הוא מכר עיתונים בפינת רחוב, והרוויח את המטבעות הראשונים, שהיו הסנונית הראשונה לרווחים הגדולים שעוד צפויים לו בהמשך. ומכאן, השאר כבר היסטוריה.

עד לא מזמן היה שלדון נשוי למרים ואב לשני בנים, שבימים אלה ודאי שקועים באבל האישי שלהם. כמובן, שתחושת אובדן של אדם יקר חוצה גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד. ובכל זאת, יש לה תאריך תפוגה, כי הימים עוברים, הכאב לאיטו מתעמם ואז החיים צריכים להימשך; ובכלל זה, המשפחה צריכה לחזור ולנהל עסק משפחתי שהתנהל במשך שנים, וצריך להמשיך להתנהל.

בנקודת הזמן הזו, תמיד צפה ועולה שאלה מהותית, שראוי שגם חקלאיים יישאלו את עצמם; והיא האם שאלת המשכיות המשק או העסק המשפחתי נותרה תלויה באוויר, או שקיימת חלוקה ברורה ומוסכמת מצד כל בני המשפחה, שנוגעים בדבר?

 

מחר נחליט

אני לא בקיאה בצורת ההתנהלות של המיליארדר שלדון, ואני משערת שנעשה תהליך מקצועי שהוביל ליצירת הסכם חלוקת הנכסים העסקיים של המשפחה; אבל לא פעם אני נתקלת במצבים של משפחות מהמושבים, שבני המשפחה מעכבים את התקדמות תהליך ההסכם, ואינם ערים לכך שכל דחייה מטילה צל של סיכון על המשך קיומו של המשק החקלאי. המצב עלול להחמיר עד למצב קיצון, שבו הדחייה ואי קבלת ההחלטה מובילה בסופו של דבר להתערבות בית המשפט, ומינוי של כונס נכסים למכירת המשק.

"אני לא יודע, מחר נחליט," אמר לי חקלאי ממושב בדרום הארץ, בנוגע לחלוקת המשק המשפחתי בין שני בניו. האמירה הזו הייתה לאחר ארבע פגישות משפחתיות, שכל אחת מהן התחילה מרצון טוב של כל הצדדים להגיע להסכמה – והסתיימה בתרועות של פיצוץ מהדהד, בעקבות מאבקי כוח אימתניים בין הבנים.

"אני פשוט לא יכול לראות אותם רבים ככה," הסביר לי איתן מאוחר יותר בשיחה טלפונית. "אימא שלהם בטוח מתהפכת עכשיו בקבר." בכך התבהר הכאב הגדול שמלווה אותו, וגרר אותו להניח בצד שוב ושוב את ההחלטה על צורת החלוקה של המשק בין ילדיו.

הבנתי את איתן, אולם לצד זה הסברתי לו, שההימנעות מלגעת במה שכואב כעת, לא תחסוך את המאבק בין הבנים שלו בהמשך, ואפילו להפך. מחוגי השעון ימשיכו להסתובב, בין אם תתקבל החלטה ובין אם לא; ומה שיתרחש בזמן הזה, תלוי אך ורק בו ובילדיו.

 

לדבר על ההמשכיות

איש חכם אמר לי פעם: "מה שמכסים מתחת לאדמה, לא נעלם"; ולמרות שהדברים שלו נאמרו בהקשר אחר, האמירה הזו הבזיקה בראשי כשחשבתי על נושא ההמשכיות.

זה לא סוד שחלוקת רכוש ונכסים בהקשר משפחתי היא כמעט דבר והיפוכו. כי לצורך החלוקה נדרשים קורטוב של קור רוח וענייניות, בעוד הנושאים המשפחתיים עטופים תמיד במטענים רגשיים מורכבים. מכאן ברורה גם הנטייה לדחות אותם או לכסות אותם מתחת לאדמה.

 


בממדים של הון אשר שייך למיליארדר זועקת החובה לתת מענה להמשכיות העסק, אבל היא צריכה לזעוק בהתייחס לכל היקף של נכסים, ולא משנה מה גודלם. כי בסופו של דבר חלוקת רכוש ויחסים משפחתיים חוצים גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד


 

המשק של המושבניק איתן יכול היה להגיע לכונס נכסים, אם לא היינו מצליחים להתעלות מעל הקשיים האישיים, ולהגיע להסכמה כלשהי בין הבנים שלו. נכון, כל אחד מהם נדרש לפשרה, אבל היא ללא ספק הייתה עדיפה על מצב שבו בית המשפט לוקח לידיו את העניינים, המשק יוצא מחזקתם של הבנים, סכומי כסף יורדים לטמיון, וזה מבלי להזכיר במילה אחת את השבר בין האחים, שעלול היה להיפער. כל זה נמנע בזכות החלטה אחת בלבד: לדון על המשכיות המשק כשאבא שלהם עדיין בחיים.

 

בסוף נסתדר

ההבטחה הזו מתנוססת מעל הראשים של כולנו, וכך היה גם במקרה של דינה, בעלת נחלה במרכז הארץ, שהחליטה לאפשר לנכד שלה להקים חווה לגידול קאנביס בשטח מסוים שבנחלתה. לשאלתי, האם היא מתכוונת לתעד את ההסכמה הזו בחוזה, היא השיבה לי "לא כרגע." כמובן שהעמדתי אותה על טעותה. הסברתי לה שהמשקיעים לא ימהרו לתמוך או להשקיע סכומים נכבדים, שנובעים מדרישות הרגולציה, כל עוד החלקה המיועדת אינה מוסדרת בהסכם ברור בינה ובין הנכד שלה.

שאלתי אותה – מה יקרה למשל, אם מחר החלקה תופקע מידיו של הנכד, בגלל שבמחשבה שנייה תרצי להוריש אותה לאחותו?

בממדים של הון אשר שייך למיליארדר זועקת החובה לתת מענה להמשכיות העסק, אבל היא צריכה לזעוק בהתייחס לכל היקף של נכסים, ולא משנה מה גודלם. כי בסופו של דבר חלוקת רכוש ויחסים משפחתיים חוצים גבולות של מדינות, מצב סוציואקונומי, סגנון חיים ועוד.

לכל כתבות קו למושב לחצו כאן 

המשק של המושבניק | צילום: שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
2 דק' קריאה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
2 דק' קריאה
מועצת התנועה הקיבוצית השנייה לשנת 2021, התקיימה ביום חמישי שעבר (10.6) באמצעות הזום בהשתתפות כ-180 צירים ונוספים, ואושר בה מינויה של מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה, לפי המלצתה של ועדת הגיוס
2 דק' קריאה
בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית,  חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון   "אני מתרגשת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן