יבול שיא
הרפת והחלב
דר גלית שאול

ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, רוצה לשנות את העולם

7 דק' קריאה

שיתוף:

מתוך 257 רשויות מקומיות בארץ – רק ב-15 עומדות נשים בראש הרשות. בריאיון לעדינה בר-אל מספרת ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, על עצמה, על הנערה בצופים שכבר שבנערותה רצתה לשנות את העולם. עתה היא פועלת ממש לשם כך ברשות המוניציפלית עליה היא ממונה, למען התושבות והתושבים ולמען קידום נשים 

ראשת המועצה האזורית עמק חפר

"סבי אהרון דפני היה דמות משמעותית בחיי," אומרת ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. "הוא היה ממייסדי קיבוץ המעפיל, איש ציבור שמילא תפקידים ציבוריים שונים. 

גלית הילדה עם סבא וסבתא
גלית הילדה עם סבא וסבתא

"בין שאר תפקידיו היה סבי יושב ראש הספורט העממי, והוא אדם הראשון שהעמיד אותי על במה. הייתי אז בת שמונה.  בפארק הירקון התאספו אנשים רבים וסבי ביקש ממני לעלות על הבמה ולהסביר מדוע לדעתי הספורט העממי חשוב. זה היה בלי הכנה מוקדמת, כל שאר הנואמים היו אנשים מבוגרים ואני חששתי מעט. אבל סבא אמר לי: 'את יכולה. אני מאמין בך'. היו שם אנשים צוהלים ומריעים, ואני זוכרת היטב את הרגע הזה. אז הבנתי שיש משמעות למילה שלי. בעצם," מוסיפה גלית, "ממנו למדתי להיות קשובה לציבור, לדעת מה נחוץ לו. זו תובנה שלקחתי עמי לעבודה הציבורית במשך שנים רבות, לאורך כל הדרך." 

נשנה את העולם 

גלית היתה בילדותה ונעוריה חניכה בתנועת הצופים. "הייתי ילדת צופים שרצתה לשנות את העולם," היא אומרת וכאן היא מנדבת מסר לצעירים: "הרבה מהעשייה מתחילה בגיל הנעורים. זהו השלב בו הצעיר והצעירה שואלים את עצמם מה הם רוצים לעשות בעתיד. ואני רציתי לשנות את העולם בעשייה חברתית או ציבורית. למדתי משפטים באוניברסיטה, כי חשבתי שמשפטנים משנים את העולם. אחר-כך הסתבר לי, שהם יכולים לשנות," היא מחייכת, "אבל לא לבד." 

גלית עם אמא חנה והאחיות
גלית עם אמא חנה והאחיות

במהלך הקריירה שלה עבדה גלית שנים רבות במשרד הרווחה: "עסקתי שם בקידום אוכלוסיות מוחלשות, בהשמעת קול של אנשים עם צרכים מיוחדים, עם מוגבלויות. קידמתי את כל הנושאים שקשורים בהתנדבות ובקהילה. הייתי ממונה על רכזי ההתנדבות ברשויות המקומיות, על מוקד המשרד 118, על מיזם ההתנדבות הלאומי."  

לפני היבחרה לראשת מועצה היא כיהנה כמנכ"לית מרכז 'רקמן' בפקולטה למשפטים בבר-אילן. זהו מרכז שעוסק בקידום זכויות נשים: "במסגרת זו עשינו עבודה אקטיביסטית לקידום זכויות נשים, עבודת חקיקה בשיתוף הכנסת וכל הקשת הפוליטית." 

המעבר למושב והבחירה לראשות 

"נושא החיבור בין קהילה לבין שירותים מעניין אותי מאז ומתמיד, ואני חושבת שזו גם הסיבה שבחרתי לגור במקום בו יש קהילה פעילה," אומרת גלית. היא נולדה בראשון לציון, בת בכורה לארבע בנות. את בן זוגה לירון הכירה בגיל 17 בצופים ומאז הם יחד. הם מתגוררים במושב כפר חגלה עם ארבעת ילדיהם: יהונתן בן 23; אבישג בת 20, לאחר שנת שירות ולפני גיוס; איתמר בן 17, תלמיד כיתה יא' ויפתח בן 12, תלמיד בכיתה ז'. "בחרתי לגור בחגלה כי חיפשתי חיי קהילה, מקום בו הקהילה מחליטה בעצמה. שנים רבות הייתי חברת ועד ביישוב, היה לי חשוב להשפיע בסביבה בה אני חיה." 

הרצון להשפיע גם הריץ אותה לבחירות לראשות המועצה: "המועצה התנהלה בסדר," אומרת גלית, "אבל חשתי שישנן סוגיות שמטרידות את התושבים, אבל לא נמצאות על סדר היום של המועצה, כגון סוגיית התחבורה."  

לשאלה איך היו התגובות לבחירת אישה לראשות המועצה, אומרת גלית: "לפני הבחירות היו שאמרו לי: 'אין לך סיכוי. זו מועצה אזורית גדולה עם חקלאים רבים, שלא יבחרו באישה'."  

עוד בעיה שאנשים צפו היא העובדה שגלית לא נולדה בעמק חפר, שהיא "חדשה" יחסית ומתגוררת "רק" 20 שנה בעמק. מתוך ארבעה מועמדים – שני גברים ושתי נשים – נבחרה גלית. אחד המועמדים, חיזקי סיבק, שחבר אל גלית בבחירות, משמש היום כממלא מקום והסגן שלה. "אני שמחה וגאה לעבודתנו המשותפת. דוגמא של שותפות עבור הדור הצעיר," היא אומרת.  

ראשת מועצה התושבים במרכז 

במועצה האזורית עמק חפר 41 יישובים, ויש בה 43 אלף תושבים. גלית שמה לה למטרה לקיים שלושה עקרונות, שהיא קוראת להם "שלושת השִינִים": שירות לתושב, שיתוף פעולה, שקיפות. חשוב לה לשים את התושבים במרכז, לתת להם תחושה שהמועצה היא עבורם בית.  

אחד הנושאים שהטרידו אותה אישית ואת תושבים אחרים הוא נושא התחבורה בין היישובים. אמנם יש הסעות לבתי הספר, אך מה קורה בשעות אחר הצהריים, כאשר ילדים ונוער רוצים לבקר חברים במושב אחר, לצאת לפעילויות ולבילויים? בדרך כלל היה עול זה מוטל על ההורים שהסיעו, דבר שגזל זמן וכסף וחייב משפחות להחזיק ברשותם יותר ממכונית אחת.  

גלית ויהונתן הבן הבכור
גלית ויהונתן הבן הבכור

לשם כך פעלה גלית לקידום שירות חדש עם משרד התחבורה  – פרויקט ניסיוני של תחבורה שיתופית חכמה – "קוויקר". מיניבוסים של חברת "קווים" נוסעים מיישוב ליישוב ומסיעים בני נוער ומבוגרים על פי בקשותיהם. זהו מיזם ראשון מסוגו במועצות אזוריות, שרבות מהן תולות תקוות רבות בהצלחתו. 

"זו ראשית הדרך," אומרת גלית. "אני מקווה שמשרד התחבורה ישקיע בשירות עוד משאבים ושעות של רכבים ונהגים, אבל יש כבר תוצאות מצוינות אצלנו. החיים שלנו השתנו. מספר משתמשי התחבורה הציבורית גדל באופן משמעותי, יש הורים שמעידים כי כמות ההסעות שלהם ירדה בחמישים אחוזים, וכי ילדיהם מגלים עצמאות." יש לציין, שנוסף על תושבי עמק חפר יש כשבעת אלפים סטודנטים במכללת רופין, וגם הם עושים שימוש בקוויקר.  

מוקד בלשכת ראשת המועצה וישיבות מליאה בשידור חי 

"השלטון המקומי הוא הגוף הכי צמוד לתושבים, שצריך לשמור עליהם, לדעת מה מציק להם ולחוש אותם כל הזמן. היה לי חשוב לתת לתושבים הרגשה שהם חלק מקהילה אחרת. אז יש להם יותר סולידריות, יותר רצון להשקיע. לתת – זהו החוסן הקהילתי," אומרת גלית. 

במטרה להיות עם היד על הדופק ולדעת כל הזמן מה מטריד את התושבים, הוצב מסך טלוויזיה על הקיר במשרדה של גלית, באמצעותו היא מקושרת און-ליין אל מוקד המועצה שעונה לתושבים: "ככה אני יכולה לדעת כל הזמן מה מפריע לתושבים, אלו בעיות יש, על מה פונים ומה דורש טיפול דחוף," מספרת גלית. "פעם אחת אפילו מנעתי פשע. באחד הימים התקשרה אישה בשעה שבע בבוקר ואמרה שהיא רואה ברחוב שלה מיכלית מחוברת לביוב, שנמצאת שם מזה כמה שעות. נזכרתי ששבוע קודם ראיתי על המסך תלונה על חומר שחור במי הביוב. מיד שלחתי לשם פקחים, והם תפסו את האיש, שהזרים חומרים למי השופכין והיו לו גם הרשעות קודמות." 

המעקב אחר מוקד הפניות גורם לה לעתים לשבח עובדים שיוצאים אל מקומות התקלה ופותרים בעיות במהירות. "הפניות של התושבים מאוד חשובות," אומרת גלית, "כי שטח המועצה גדול, וכשמקבלים דיווחים על הנעשה אנו יודעים במה לטפל. לפיכך, כדי לעודד אנשים להיות מעורבים בנעשה, יזמנו את תחרות 'התושב האיכפתי'. בכל שנה אנו מעניקים תעודות הוקרה למי שפנה הכי הרבה פעמים למוקד והתריע על בעיות. זה מבטא היטב את שיתוף הפעולה של התושבים, אליו כיוונתי מראשית ימי בתפקיד."  

חינוך הנוער במועצה האזורית עמק חפר

לצורך השקיפות של עבודת המועצה מועברות כל ישיבות המליאה בפייסבוק בזמן אמת. ומסתבר שגם ותיקי העמק עוקבים בפייסבוק אחר הנעשה ונהנים לדעת מה מתרחש במליאה. זאת לאחר שנים רבות בהן לא ידעו מה מתרחש וכיצד בישיבות אלו. אמצעי מרכזי אחר לשיתוף התושבים הוא העיתון "עלי חפר" שמחולק בתיבות הדואר ומופץ באינטרנט. הוא מדווח על הנעשה במועצה וביישובים.  

"נושאי החינוך והנוער נמצאים על סדר היום שלנו. יש לנו נוער נפלא בעמק והוא העתיד שלנו. לכן, בתקציב 2022 הוספנו תקציבים לסבסוד הסעות וכן לשיפור תנאיהם של רכזי הנוער. הוספנו גם תכניות מנהיגות, באמצעותן בני הנוער – שרבים מהם עושים שנת שירות ואחר-כך מתגייסים ליחידות הטובות בצבא – יוכלו להשפיע על מה שקורה במדינה ולשפר אותה." 

עוד מציינת גלית פעילות למען שוויון באוכלוסייה: "יש סיוע לקהילה הגאה בעמק חפר. בעבר חשבו בנות ובנים מהקהילה, שהם צריכים לעבור לעיר הגדולה. כיום המסר הוא שמקבלים את כולן וכולם. יש לנו ועדה שעוסקת בכך רבות ומקדמת את הנושא. ב'שבוע הגאווה' האחרון היו אירועים בעמק כולו וזה היה ממש מרגש." 

נושא נוסף שנמצא במרכז החזון שלה הוא קידום המרחב הכפרי, והיא עושה זאת באמצעות עשייה נרחבת מול משרדי הממשלה, במאבקים מול תוכניות המסכנות את השטחים הפתוחים, בתמיכה פעילה במאבקי החקלאים ובמיזמים שונים.  

"בימים עברו חינכו אותנו על פי מילות השיר: 'נלבישך שלמת בטון ומלט' כאתוס של הגשמת הציונות ובניין הארץ," היא אומרת. "המסר הזה אינו רלבנטי עוד, כי בדרך זו נכחיד את מרחבי הטבע ונהפוך את הארץ לגוש בטון אחד גדול. שימור המרחב הכפרי הוא הכרח לאומי של מדינת ישראל. המרחב הכפרי חיוני לקיומו הנורמטיבי של המרחב העירוני. הוא נחוץ גם לעיר הצפופה כריאה הירוקה. רשויות התכנון צריכות לחזור להכיר בערך המרחב הכפרי למען הדורות הבאים. למדינה אין עתיד ללא חקלאות." 

בהתאם לכך, המועצה בהובלתה מפתחת את המרחב הכפרי במיזמים המתבססים על משאבי הטבע של העמק, הן לטובת התושבים והן לתיירים. כך למשל נחנך לאחרונה "שביל העמק", שביל הליכה העובר בסמוך ליישובי עמק חפר ומחבר ביניהם. השביל, שאת יצירתו מובילה מחלקת הנוער של המועצה, מהווה פלטפורמה לתוכניות חינוכיות וקהילתיות, חוויות ופעילויות שונות ביישובים ובבתי הספר בקרב ילדים, בני נוער, ותיקים ועוד.  

לאחרונה אושרה על ידי מליאת המועצה תוכנית אב נרחבת לרשת שבילי אופניים, שתעבור בין כל יישובי העמק. כמו כן נערך כנס "האי הירוק" של השרון – כנס נרחב שמטרתו גיבוש תוכנית מקיפה לשמירה על השטחים הפתוחים והירוקים במרכז הארץ. בכנס השתתפו 32 ראשי רשויות ונציגים בכירים מכל הרשויות השותפות ברשות ניקוז ונחלים שרון, ששאול משמשת היו"ר שלו. לצד כל אלה, המועצה פועלת רבות פיתוח התיירות הכפרית בתחומה. 

קורונה – התמודדות במצבי משבר 

"משבר הקורונה הוא משבר אזרחי ולא ביטחוני," אומרת גלית. "למזלי ניסיוני בעבר הכשיר אותי להתמודד אתו. עבודתי הקודמת במשרד הרווחה נתנה לי כלים להתמודדות עם משברים במצבי חירום." 

גלית מוקירה מאוד ומשבחת את המשנה למנכ"ל משרד הרווחה דאז, מנחם וגשל, שהכשיר אותה לעבוד עם אוכלוסייה במצבי חירום: "מנחם, יליד מושב חיבת ציון, הוא איש יקר לי מאוד, אדם ישר וטוב. הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על הדרך הציבורית שלי. באותה עת נחום איצקוביץ', ראש המועצה הקודם, כיהן כמנכ"ל המשרד והעשייה המשותפת בתחומי הקהילה והחברה הביאה לסיפוק רב." 

לדבריה, בתקופות מאתגרות חייבים להישאר חיוביים ואופטימיים: "נכנסתי לתפקיד בתקופה לא פשוטה: שלוש מערכות בחירות ארציות, חילופי ממשלות, תקציב המדינה שלא אושר זמן רב וכמובן, יותר מכל, בשנתיים האחרונות – משבר הקורונה. ובכל זאת צריך להמשיך להתקדם בנחישות ובעשייה החיובית. אני תמיד אופטימית ויודעת שאפשר לעמוד בכל אתגר, במיוחד כשמשתפים פעולה. אני מאמינה שהגישה הזו נותנת הרבה כוח גם לתושבים ולעובדים." 

 
עם הנשים ולמען הנשים 

לכבוד יום האישה הבינלאומי שיתקיים ב-8 במרץ, ביקשתי לשוחח עם גלית על מעמדה של האישה בכלל וברשות המוניציפלית בפרט. היא מספרת על אחד מצעדיה הראשונים בתפקיד. באחד הימים הראשונים לכהונתה התבקשה על ידי יו"ר המועצה הדתית לבחור מועמדים למועצה זו. גלית בחרה גם גברים וגם נשים: "אני חשבתי שמובן מאליו לכלול גם נשים, אבל כותרות העיתונים הכריזו, להפתעתי: 'מועצה דתית שוויונית ראשונה בישראל'. זה מעורר גאווה, ואני שמחה שיו"ר המועצה הדתית שיתף איתי פעולה ברצון." 

גם בהנהלת המועצה יש ייצוג לקול הנשי וכן בוועדות שונות ובמליאת המועצה. בעצם נשים נמצאות עם הגברים בכל צמתי ההכרעה: "ובכלל אני מאמינה," מוסיפה גלית, "שצריך גיוון, לשמוע ולהשמיע דעות שונות, גם של גברים וגם של נשים, כי כל אדם הוא עולם בפני עצמו, עם צרכים שונים." 

"הקמנו מועצת נשים חזקה, שפועלת בתחומים שונים. לדוגמא, תוכניות למידה החל מגני הילדים בנושא מגדר ושוויון, כי אני מאמינה ששינויים מתחילים בגיל הרך. עוד אנחנו מקדמות נושאים ארציים, כגון זכויות של בנות בצבא." 

גלית מספרת על קבוצת בנות שביקשה את עזרתה, כאשר עתרה לבג"ץ בדרישה לאפשר לבנות לשרת ביחידות קרביות, בסיירות. גלית גייסה לעזרתה את חברותיה ב"פורום החמש-עשרה" (ראשות המועצות בארץ). הן ניסחו מכתב תמיכה משותף, שנשלח הן למשרד הביטחון והן לבג"ץ. גם כאשר הן נוכחו שאין די ייצוג נשי בוועדות הקורונה, נשלח מכתב והייצוג הנשי שופר. 

עוד נושאים ארציים עומדים על סדר היום, כגון מחאות והפגנות כנגד התופעה של אלימות נגד נשים. "יש לציין," אומרת גלית, "גברים ראשי רשויות תומכים במאבקים האלה ולוקחים בהם חלק. זוהי בעיניי הדרך לשינוי – בפעילות משותפת." 

"אם יש לך חלומות – תגשימי אותם"  

לסיום, כאשר גלית מתבקשת לתת עצות לנערות ולנשים צעירות היא אומרת: "להשמיע את קולך, ללכת קדימה, לעשות מה שאת רוצה ומתאים לך. תהיי נחושה. תהיי עקבית בדברים שלך ותצליחי. אין לי ספק שנשים יכולות לעשות את זה בגדול בכל תחום שתבחרנה." 

היא מודעת לכך שלא כל אחת רוצה לשנות את העולם כמוה, וגם זה בסדר היא אומרת: "אם את מרוצה ממה שאת עושה, תמשיכי. אם יש לך חלומות – תגשימי אותם. כי חיים רק פעם אחת." 

ראשת המועצה האזורית עמק חפר | צילום: שלומי אמסלם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן