קצת על הגבינות: איזו גבינה אהבו דון קישוט וסנשו פנשה ואיזו העדיפו מלכי אנגליה, איזה עם זולל הכי הרבה גבינה ולמה בעצם יש חורים בגבינה שווייצרית?
תנובה – שבועות 2019
1. חמש הגבינות בקולקציה החדשה שתנובה משיקה לחג השבועות אומנם נהנות ממורשת אירופית – פקורינו, למשל, נולדה באיטליה, וצ’דר היא אנגלייה במקור – אבל הפטנט של ייצור גבינה דווקא לא רשום על שמה של אירופה: הוא נולד קרוב יותר אלינו, במזרח התיכון, באפריקה ובמרכז אסיה, ומשם התפשט לשאר העולם.
2. אולי לא כל יום שבועות, אבל למרות זאת, גבינות הן מאכל פופולרי במיוחד: כמות הגבינה המיוצרת ברחבי העולם בכל שנה – 18 מיליון טונות – גדולה יותר מהיקף הייצור של פולי קפה, עלי תה, פולי קקאו וטבק ביחד.
3 .עוד קצת על הגבינות, גבינת מנצ’גו כבשים הומצאה באותו מחוז שממנו הגיע דון קישוט: לה מנצ’ה שבספרד . גם לצ’דר ייחוס משלה: מקורה בכפר בשם זה במחוז סאמרסט בדרום – מערב אנגליה, שהמערות שבקצהו סיפקו את הלחות האידיאלית והטמפרטורה היציבה, הנדרשות לתהליך יישון הגבינה, והיא הייתה חביבה על מלכי אנגליה.
4. אפשר היה לחשוב שהצרפתים או ההולנדים יקטפו את המקום הראשון בצריכת הגבינות העולמית, אבל הפתעה: דווקא היוונים זוללים הכי הרבה גבינה – יותר מ 30- ק”ג לאדם בשנה, לעומת כ 26- ק”ג שאוכל כל צרפתי, בממוצע. אנחנו הישראלים מדדים מאחור במקום ה 13- : כל אחד מאיתנו בולס בממוצע כ 16.5- ק”ג גבינה בשנה.
5. ולתעלומה הגדולה מכולן – למה בעצם יש חורים בגבינה שווייצרית? ובכן, מתברר שמי שאחראי לכך הם חיידקים: כשמכינים גבינה, החיידקים שבחלב פולטים חומצת חלב, שהיא זו שמגבנת אותה. יש זנים של חיידקים שפולטים גם כמויות גדולות של פחמן דו חמצני ואלה נלכדות בגבינה בבועות. כשהגבינה מתקשה, מתקבלים החורים המוּכרים.
