יבול שיא
הרפת והחלב
חגי שניר משרד החקלאות

ריאיון החודש: חגי שניר, מנהל שירות הדרכה והמקצוע – משרד החקלאות

5 דק' קריאה

שיתוף:

נתון אחד איש לא יוכל לקחת מהמנהל החדש של שה"מ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. האיש נישא לגובה של 1.96 מ' והוא בלי ספק הגבוה שבעובדי המשרד הממשלתי. בזכות נתוניו הגופניים היה בעבר הרחוק כדורסלן והעפיל עם אליצור חולון מליגה נמוכה עד ליגה א', בטרם סיים את דרכו בספורט והשקיע ראש ועבודה בתחומי עיסוק אחרים. מחודש מאי השנה חגי שניר רשמית עומד בראש מערך ההדרכה הארצי. כאשר נבחר במכרז היה מי שערער על ההחלטה ונציבות שירות המדינה התערבה ואישרה את המינוי. המערער לא הסתפק ופנה לערכאה שיפוטית ובית המשפט אישר את המינוי. האיש בן 46 ועשה שני תפקידים בכירים במשרד החקלאות ועתה הוא בתפקיד, שבו, אם ירצה בכך, יוכל להישאר עד שש שנים!

הריאיון הראשון עם חגי שניר משרד החקלאות, מאז החל בתפקידו הנוכחי, נגע בצדדים שונים של שירות ההדרכה והמקצוע והיה גם מעניין לשמוע מה דעתו על שני תפקידיו הקודמים: מנהל אגף יער ואילנות ומנהל מחוז. תשובותיו עוררו הפתעה, אפילו השתאות. קראו על כך בהמשך.

בראשית הריאיון שאלתי את חגי שניר, איזו הדרכה מקצועית לאומית מציג היום משרד החקלאות?

וכך השיב חגי שניר: "הדרכה ציבורית, לא לאומית. פעם היו בשרות ההדרכה 500-600 עובדים בלי הדרכה פרטית. היום יש בשה"מ 120 אנשי שטח ועוד 16 אנשי מנהלה. ההדרכה הציבורית היא בעלת אוריינטציה של ייצור ידע. למדריך הציבורי יש פריווילגיה לייצר ידע באמצעות מו"פ ולהפיץ לחקלאים בשיטות הדרכה שונות. המדריך הציבורי מייצג אובייקטיביות בבדיקת חומרים, במבחני זנים והוא אינו מונע מאינטרסים כלכליים".

מדגיש: "היום החקלאי חכם ויודע, קשה ללמד אותו איך לגדל. עם זאת, הרבה חקלאים מהדור הישן מבקשים מהמדריך מידע כמה להשקות וכמה לדשן. אופי ההדרכה השתנה. המדריך הציבורי החדש משתמש בשיטות חדשות להעברת ידע. הביקור בשטח מוחלף באמצעים דיגיטליים, ולעיתים בסיור משותף וגם באמצעות סרטון הדרכה".

האם 120 מדריכים עונים על כל הסוגיות ודרישות השטח?

"אנחנו מנסים לענות על כל הדרישות. יש תחומים שאנו מסתייעים במיקור חוץ. למשל יועץ לגידול אצות. יש לנו יועצים חיצוניים לחקלאות אורגנית. אין לנו בתקן מדריכים לנושאים האלה. באמצעות מיקור חוץ אני מנסה לכסות תחומים שאין צורך או יכולת לתת תקן מלא. פריסת ההדרכה משתנה בגלל הצמצום של כוח אדם. הראיה יותר מרכזית ופחות אזורית".

 

"משנת 2012 קלטנו בשה"מ 50 מדריכים חדשים שמהווים את דור ההמשך של שה"מ. בכל שנה, בחמש השנים הבאות, יפרשו עשרה מדריכים לגמלאות ונקלוט עשרה מדריכים חדשים. יש תחלופה דורית בשה"מ. יש ביקוש רב לתפקידים. מספר מתמודדים על כל תפקיד. אנחנו בוחרים מדריכים על בסיס השכלה ועדיפות לתואר גבוה: תואר שני או שלישי. בשה"מ כיום עשרה בעלי תוארי דוקטור. כולם עובדי מדינה"

 

יש דור המשך למדריכים? מתדפקים על הדלתות?

"משנת 2012 קלטנו בשה"מ 50 מדריכים חדשים שמהווים את דור ההמשך של שה"מ. בכל שנה, בחמש השנים הבאות, יפרשו עשרה מדריכים לגמלאות ונקלוט עשרה מדריכים חדשים. יש תחלופה דורית בשה"מ. יש ביקוש רב לתפקידים. מספר מתמודדים על כל תפקיד. אנחנו בוחרים מדריכים על בסיס השכלה ועדיפות לתואר גבוה: תואר שני או שלישי. בשה"מ כיום עשרה בעלי תוארי דוקטור. כולם עובדי מדינה".

משרד החקלאות מעודד את השירות המקצועי? המדריכים נשלחים להשתלמויות? להתמחויות? לסדנאות בחו"ל?

"אחת החוזקות של המדריכים – להיות בחזית הידע. זה אומר פיתוח מקצועי שכולל בתוכו תערוכות בחו"ל, השתלמויות בחו"ל. אנחנו נותנים לכך דגש וגם המשרד רואה חשיבות ומקצה משאבים. אני לא יכול לשלוח 120 איש בשנה להשתלמויות בחו"ל. אני מעניק עדיפות לנושאים שהם ליבת העשייה ומדריכים עם פוטנציאל התפתחות גבוה והתמחות גבוהה. אנו גם שולחים מדריכים לייעוץ במדינות מתפתחות. אשתקד נשלחו מדריכים לאתיופיה. שולחים מדריכים למדינות הסטאניות, טג'יקיסטאן והאחרות ששמן מסתיים ב'סטאן'; וזה מטעם ה- FAO  ארגון החקלאות העולמי. שלחנו גם מדריכים לסין".

יש תלונות והתמרמרות שמשרד החקלאות עצר את נסיעות המדריכים להשתלמויות בחו"ל.

"לא נעצרו יציאות מדריכים. לא בתקופה שלי".

תפקידיך במשרד החקלאות היו מגוונים: מנהל אגף יער ואילנות, פקיד היערות, מנהל מחוז. היכן היה הטוב מכולם? היכן חשת שאתה ממלא את תפקידך בדרך הנכונה והראויה?

"בכל תפקיד פעלתי להשיג ייעוד והרגשתי שאני תורם בתחומי. כל תפקיד היווה אתגר ועניין. אף פעם לא עשיתי תפקיד מאינטרס אחר".

בתפקידך כפקיד היערות נעשו תיקונים לחוק תכנון ובנייה שמחייבים יזמים וקבלנים להתייחס גם לנושא הייעור. מה חדש עם יישום רפורמת הפרגולות שנכנסה לתוקף בחודש אוגוסט 2018?

"יצאתי לגמרי מהתחום ולכן אין לי מה לומר בעניין".

באיזה מצב נמצא כיום תחום היערות שבאחריות משרד החקלאות?

"אני לא יודע. אין לי היום נגיעה בנושא".

 

אני רואה בשה"מ ליבה מקצועית של משרד החקלאות. הכוח המניע של כל ענפי החי והצומח. חקלאות ישראל וחקלאות העולם עוברים שינויים בשלושת העשורים האחרונים. משבר החובות בקיבוצים, פירוק קואופרציות. האתגר הוא לקחת את שה"מ לחקלאות המאה העשרים ואחת. להתאים מדריך לשיפורים טכנולוגיים, שיטות ותחומים"

 

האם נערכתם לשינוי בהסכמי הסחר עם ארצות הברית. כממלא תפקיד במשרד התוודעת לכך?

"לא הייתי שותף לנושא הסכמי הסחר".
(כאן המקום לציין כי בשעתו ביקש מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו מממלאי תפקידים בכירים במשרד חוות דעת על שינוי אפשרי בהסכמי הסחר. נודע לנו שחגי שניר היה בין אלה שהמנכ"ל ביקש את חוות דעתו המקצועית. נודע כי שניר העביר למנכ"ל תגובה שונה לחלוטין מעמדת המנכ"ל שזימן אליו לבירור את שניר והתכוון לנקוט נגדו צעדי תגובה חריפים. כמו כן נודע כי חגי שניר הגיב כי הוא חדש בתפקידו והושפע מגורם אחר במשרד והוא מתנצל. המנכ"ל קיבל את ההתנצלות ולא נקט כל צעד נגד מנהל שה"מ)

משרד ממשלתי ללא ממשלה, ללא שר, איך בכל זאת מתפקדים?

"אני פועל בשיתוף פעולה מלא עם המנכ"ל. ההחלטות מתקבלות בנוהל רגיל, תיקני. יש גיבוי. האתגר יותר גדול. למזלי שה"מ לא עוסק ברגולציה ואין לו ממשקים עם תהליכי חקיקה. הפגיעה בעבודת ההדרכה החקלאית מינורית. יחד עם זאת, אנחנו רואים שיש אתגרים שהטיפול בהם מושהה למשל בתחום החלב. בתוך שה"מ אנחנו יודעים מצוין להגדיר את המטרות בתכנית העבודה. עשינו השנה תהליך ייחודי בשה"מ כדי להגדיר נושאים במיקוד לשנת 2020".

אילו נושאים?

"1. התייעלות בתחום גורמי הייצור: ניהול, כוח עבודה, מים, טכנולוגיות.

  1. אקלום זנים ומינים חדשים בצומח ובבעלי חיים.
  2. קידום ממשקי חקלאות וסביבה.

מיפינו את אתגרי החקלאות ששה"מ צריך להתמקד בהם בתכנית העבודה בשנה הבאה. שלושת הנושאים האלה עלו כנושאים הכי חשובים שיש לשה"מ יכולת השפעה בהם והיתכנות ביצוע. מהנושאים האלה גזרנו את המשימות המפורטות של כל אגף ותחום".

היה מי שערער על בחירתך לתפקיד הנוכחי. אם היה מתקבל הערעור, היית יכול לאבד את המשרה הנוכחית.

"קיבלתי מינוי. הוגש ערעור והוא נדחה בנציבות שרות המדינה. לא הייתי מ"מ ולא בפועל. הוגשה עתירה לבית דין לעבודה והיא נדחתה. אוכל לכהן בתפקידי זה עד שש שנים".

מתקיים שת"פ בין היחידות במשרד?

"מתקיים, ואחד היעדים שלי הוא לחזק את השת"פ עם היחידות האחרות: הגנת הצומח, מכון וולקני. המדריכים עובדים בצמוד לחוקרים בכל תחומי החקלאות. מכון וולקני ומכוני המחקר השונים עוסקים בפיתוח/מחקר של ידע בסיסי ותפקיד המדריך להוות חוליה מקשרת ולהפוך את תוצאות המחקר לידע יישומי".

מבקש להדגיש: "אני רואה בשה"מ סיירת. במיוחד לאור ירידה בתקני כוח אדם בשנים האחרונות. כל מדריך מבחינתנו מוביל בתחומו. הבחירה מאד מאד מאד חשובה. וגם הייצוג כלפי חוץ מחייב. אני רואה במדריכי שה"מ חוד החנית בהפצת הידע. ההדרכה הפרטנית עוברת מהעולם ומגיעה הדרכה ממוקדת משימה, טכנולוגית והרבה פעמים קבוצתית. מנסים לענות לכל פנייה, באמצעות מייל או ביקור בשטח. מספיק שלחקלאי יש תמונה בטלפון הנייד כדי לקבל ייעוץ ואז הנסיעה של המדריך לשטח מיותרת".
"אחד האיומים הגדולים זה נושא של כניסת מזיקי הסגר חדשים שחדרו לישראל. האתגר הוא רב תחומי. גם בהיבט של הגנת הצומח, יישום חומרי הדברה שיכולים למנוע את הנגע וגם אתגר סביבתי, פיתוח ממשקי הדברה ידידותיים לסביבה. למשל, עש התפוח המדומה בהדרים, או מזיק הסגר חדש (שנתגלה לאחרונה בישראל ואנו מנועים מלפרסם את שמו)".

עמדתי לסיים את הריאיון, אך חגי שניר אמר: "לא שאלת שאלה חשובה שהתכוננתי לה. למה בכלל באתי לשה"מ, למה הלכתי למכרז על התפקיד הזה?"

"אני רואה בשה"מ ליבה מקצועית של משרד החקלאות. הכוח המניע של כל ענפי החי והצומח. חקלאות ישראל וחקלאות העולם עוברים שינויים בשלושת העשורים האחרונים. משבר החובות בקיבוצים, פירוק קואופרציות. האתגר הוא לקחת את שה"מ לחקלאות המאה העשרים ואחת. להתאים מדריך לשיפורים טכנולוגיים, שיטות ותחומים. בשה"מ יש היום חמישה מדריכי מיכון וטכנולוגיה, כולם מהנדסי מכונות ועוסקים בהטמעה ובפיתוח של מיכון חדשני בענפי החקלאות, חיסכון של כוח אדם, שימוש ברחפנים, ריסוסים, ניתוח מערכות מידע גיאוגרפיות ומערכות אלקטרוניות לניטור והדברת מזיקים וכן רובוטיקה. בפירוש אני רואה בזה את העתיד.

המדינה לא תוריד את עלות העובד הזר אלא רק תעלה. כדי להגיע ליבול מכסימלי, איכות גבוהה, חייבים לפתח אמצעים טכנולוגיים שיובילו לחסכון בכוח אדם. יש היום בפיתוח רובוטים לקטיף הדרים, לקטיף תפוחים, רובוט שקוטף עגבניות בכוחות עצמו. שה"מ ישים דגש היכן שחקלאות ישראל צריכה להיות בעתיד: יעילה יותר, נקייה יותר מחומרי הדברה ומתקדמת יותר".

 

כלכלן ביחידת התיאום והקישור לעזה, במתחם ארז

חגי שניר משרד החקלאות בן 46. נולד וגר גם היום בכפר מל"ל. נשוי לאלונה, יזמית בתחום האגרוטכנולוגיה. הורים לשלושה בנים ובת. הבכור אוהד (15), אורי (13), הראל  (10)ואיילה(6). בעל תואר ראשון בכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ובעל תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון. רס"ן במילואים.

התקבל לעבודה במשרד החקלאות בשנת 2000. תחילה ככלכלן ביחידת התיאום והקישור לעזה, במתחם ארז תחת קצין המטה לחקלאות הלל אדירי. בהמשך היה סגן מנהל מחוז מרכז בשנים 2003-2008 ופקיד היערות משנת 2008 ועד שנת 2015. מנהל מחוז מרכז בשנים 2015 עד שנת 2019. מחודש מאי השנה מנהל שה"מ – שרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן