חייל משוחרר, בן 24, עבד כרפתן ברפת מעוז חיים. הוא סיפר כי "ביום התאונה, לאחר שהכניס קבוצת פרות למכון החליבה, ירד במדרגות שיורדות מהמשטח העליון בפתח המכון". הוא נעל מגפיים ש"החליקו על צואת הפרות שהייתה על-גבי המשטח", ורגלו השמאלית נחתה תוך סיבוב לתוך פתח (חור) שהיה באחת מבין שלוש מדרגות המוליכות למכון. הרגל "נתקעה" בין המדרגות והוא נזרק קדימה.
באמצעות עו"ד אהרן בארי הוא תבע פיצויים מהאגודה "יצור ופיתוח מעוז חיים" ומחברת "ביטוח חקלאי". לטענתו "אגודת הרפת" (הנתבעת) כמעסיקתו "לא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה", והתרשלה באי "סגירת המדרגה", ובכך שלא סיפקה לו נעליים נוגדות החלקה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כ"כתאונת עבודה".
הנתבעות, באמצעות עו"ד אבי תירוש, הטילו ספק בקרות התאונה ואמרו שהרפתן-התובע לא הודיע לממונים עליו על קרות התאונה סמוך להתרחשותה, אלא רק יומיים לאחר מכן, בהם המשיך לעבוד. הם אמרו שמדרגות המכון נוגדות החלקה, והחריצים שבהן נועדו למנוע הצטברות לכלוך.
לתובע סופקו מגפיים לעבודה שמשמשים רפתנים שאף הן מונעות החלקה. "אין זה הגיוני שרגלו של התובע נכנסה אל תוך פתח המדרגה", גרסו הנתבעות, ו"אם בכלל אירעה התאונה, הרי זו נגרמה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע, חוסר הזהירות שלו ופזיזותו שהתבטאו בחוסר תשומת לב למדרך רגלו".
השופט מוחמד חאג' יחיא, מבית משפט השלום בירושלים, לא קיבל את גרסת התובע לעניין העדר נעליים מתאימות, אך נתן אמון בעדות התובע לגבי נסיבות התאונה, הגם שמדובר ב"עדות יחידה" (לא היו עדים להתרחשותה). השופט מצא "חיזוק" לטענת התובע, בטופס ההודעה למוסד הביטוח הלאומי (מל"ל) בו נרשם בחתימת ממונה הבטיחות ב"אגודת הרפת", שמיקום התאונה היה אכן ברפת, "בעת חליבה, כשירד במדרגות למכון החליבה".
השופט פסק כי כאשר "המעביד חתום על טופס רשמי שמגיש העובד למל"ל לצורך הכרה בתאונת עבודה, חזקה שהוא מודע לתוכנו ולעצם קרות התאונה".
חובתו של המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, אמר השופט. ה"פתח הפעור" במדרגה שנועד למנוע הצטברות לכלוך או צואה של פרות על המדרגות מהווה מפגע, תאר השופט והסביר כי גודל הפתח אִפשר כניסת כף רגל וחדירת הברך אל תוך מתקן המדרגות, ובכך נוצר סיכון למשתמש שרק גדל, שכן כאשר מדרך המדרגה מתכסה בלכלוך ובצואה, הפתח הופך להיות נסתר. לאחר התאונה, הדגיש השופט, "כיסתה הרפת ברשת את הפתח".
השופט לא מצא שהתנהגות התובע "תרמה" להתרחשות התאונה, ופסק שעל הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו עקב התאונה. הוא בחן את מצבו הרפואי של התובע, שנקבעה לו 10% נכות ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו, ופסק לזכותו 213,000 שקלים (בנוסף לסך 122,300 שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי) ועוד הוצאות משפט.
