you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
שימוש בקרקעות חקלאיות לייצור אנרגיה

שימוש בקרקעות חקלאיות לייצור אנרגיה סולארית והן לייצור חקלאי

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משרדי האנרגיה והחקלאות קוראים ליזמים, חקלאים וחוקרים להגיש בקשות להקמת פיילוטים, שיאפשרו מחקר על דו שימוש בקרקעות חקלאיות – הן לייצור אנרגיה והן לייצור חקלאי. מה שחשוב בפרויקטים משותפים כאלו הוא האם המחקר שעתיד להימשך 25 שנה פורץ דרך והאם ההשקעה בו תהיה כלכלית. על חלק ניכר מהשאלות של היזמים, החקלאים והחוקרים אין עוד מענה קונקרטי ויוחלט עליהם בעתיד

לאחר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הגבילה את מלאי הקרקע להקמת מתקנים סולאריים לעד 20 אלף שקל הבינו במשרד האנרגיה שכדי לעמוד ביעדים חייבים להתמקד בשטחים בדו שימוש, כלומר מחלפים, גשרים ובעיקר שטחים חקלאיים.

בהתאם להחלטת ממשלה על הגדלת יעדי ייצור חשמל באנרגיות המתחדשות לשנת 2030 לשיעור של-30% עד לשנת 2030, וכאמור, לאור המחסור בקרקעות והפוטנציאל הגלום בקרקעות חקלאיות, פרסם משרד האנרגיה באפריל האחרון פנייה להגשת תכניות מקדימות לדו-שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ביחד עם שמירה על חקלאות מיטבית באותם שטחים.

ניסוי בגידולים שונים במתקן אגרו פוטו וולטאי צילום מכון Fraunhofer
ניסוי בגידולים שונים במתקן אגרו פוטו וולטאי צילום מכון Fraunhofer

הפניה מיועדת להסדרת אישור המדענים הראשיים של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות למתקני חלוץ על שטחים חקלאיים. ההצעות שיבחרו יקודמו מול הרשויות השונות, כגון רשות החשמל, מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

על ההצעות לכלול הצעה למתקן חלוץ שתוגש על ידי היזמים והצעת מחקר מלווה לבחינת קיום של חקלאות מניבה באופן מיטבי, עליה יהיה אחראי משרד החקלאות. התאריך האחרון שנקבע להגשת הפניות הוא ל-17 ביולי אך ב-9 ביוני פורסם מועד אחרון ל-27 ביולי להגשת הבקשות.

חשוב לציין כי לפני מספר חודשים קידמו שני המשרדים תוכנית מחקר אקדמי לשלוש שנים במסגרתה יוצבו פאנלים סולאריים בחממות.

התוכנית כוללת תמיכה בסך 3.5 מיליון שקל לשישה מחקרים, במסגרתם תיבחן הצבת יריעות לייצור חשמל סולארי על גבי חממות גידול ירקות. המחקרים הללו מתקיימים בהובלת מינהל המחקר החקלאי.

מתקן הפיילוט לייצור אנרגיה

ע"פ פניית משרד האנרגיה שטח מתקן הפיילוט הדו שימושי יהיה בהתאם למפורט בתכנית המחקר ולא יעלה על 15 דונם לצורך ניסוי בגידול / זן אחד (לא כולל חלקות ביקורת).

השטח המצטבר של כל מתקני החלוץ שיאושרו לא יעלה על 1,000 דונם בסך הכול (לא כולל שטחי חלקות הביקורת). העסקה תעשה רק לישוב שנותרה לו מכסה סולארית ותבוא במניין מכסה זו בכדי שככל שהפיילוט לא יצלח או לא יהיה שימוש חקלאי, יהיה ניתן להסדיר את המתקן כמיזם קרקעי בכפוף להסדרה תכנונית מתאימה. ככל שהפיילוטים יצליחו ותקבע מדיניות מתאימה לאגרו-וולטאי, היא תחול גם על מיזמים אלה.

מתקני החלוץ לא יספרו כלל למכסת התעסוקה של הישוב, לא תידרש השבת קרקע עודפת או זמנית. כמו כן נקבע בין היתר, כי תינתן עדיפות למתקנים העושים שימוש בטכנולוגיות ישראליות. לצורך זאת, יילקח בחשבון גם קניין רוחני ישראלי העומד בבסיס המיזם או באופן מוחשי והשארתו בתוך תחומי המדינה.

תאים APV של חברת Next2Sunאנכיים
תאים APV של חברת Next2Sunאנכיים

הפעילות החקלאית – על היזם להתחייב לשמור על רמת התפוקה החקלאית ולבחון אותה ביחס לאותו שטח קרקע ואותם גידולים, ולפרט את המדדים לבחינתה עקב דו-השימוש.

על מימוש הפרויקט להתאפשר על פי פרקטיקות הגידול המקובלות בישראל כיום (Good Agriculture Practice) לגידול הרלבנטי למשך כל חיי המתקן הפוטו-וולטאי.

יובהר כי תקופות ללא שימוש חקלאי, כתוצאה מגורמים חיצוניים כגון בצורת, אירועי מזג אויר קיצוני, אסונות טבע וכד', לא יזקפו לחובת היזם ככל שמשרד החקלאות אישר את הנסיבות למניעת השימוש החקלאי.

מיקום המתקן – מיקום מתקני החלוץ יהיה  בשטחי קבע של משבצות חקלאיות או בקרקע פרטית. מיקום המתקן יתאפשר בתחום משבצת חקלאית בחלקה ב' ובחלקה ג' או בבקשה של בעל משק בחלקת המגורים בלבד לפי כללי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. תינתן עדיפות למתקנים הכוללים חיבור קצר לרשת החשמל.

הדרישות מהיזמים אינן פשוטות: עליו להגיש בקשה לקבלת הכרה במתקן ללשכות המדענים הראשיים במשרדי האנרגיה והחקלאות, להציג מיקום מדויק של מתקן החלוץ (כולל תשריט של האתר המיועד לרבות חלקות המחקר וחלקות הביקורת) בקנ"מ שלא יפחת מ-1:2,500 ולהגיש קבצי ממ"ג שיצורפו לבקשתו. בנוסף, עליו להעסיק אגרונום מלווה מטעמו לפרויקט למשך 5 שנים, בכדי לוודא את המשך קיומה של החקלאות באופן מיטבי תחת המתקן הפוטו וולטאי. כמו כן, עליו לפרט את המצב הסטטוטורי החל בשטח המבוקש וההיתכנות התכנונית בטרם תחילת הניסוי (נספח ו').

על היזם לשתף פעולה עם חוקר מלווה. על החוקר להכין ולהגיש תכנית מחקר חקלאית מפורטת בשטחי הפרויקט, כולל סוג גידולים, סיכויי הצלחה, מיכון שיידרש לגידול ועוד. המחקר יחל רק לאחר הקמת המתקן הפוטו וולטאי ולא יאוחר מ-12 חודשים מאישור וועדת מכרזים למחקרים במשרד החקלאות.

גידול תפוא תחת פאנלים פוטוולטאיים
גידול תפוא תחת פאנלים פוטוולטאיים

נשמע פשוט אבל בפניית משרד האנריגה מסייגים: "יובהר למען הסר ספק, כי אין במתן אישור המדענים הראשיים של שני המשרדים משום התחייבות של גורם ממשלתי כלשהו להענקת אישור הנדרש להקמת מתקן החלוץ, ובין היתר קבלת היתר בנייה, זכות במקרקעין או שילוב ברשת החלוקה ליזם, או משום מתן פטור ליזם מעמידה בכל דרישות רשות החשמל וחברת חשמל לחיבור לרשת החשמל, או הבטחה לזכייה ואישור תעריפי על ידי רשות החשמל בהתאם לכל דין." בקרוב עתידים שני המשרדים לפרסם קול קורא למחקרים, מותנה בקיום תקציב מדינה ובאישור ועדת חריגים ואין בפנייה זו מתן אישור למימון.

שימוש בקרקעות חקלאיות לייצור אנרגיה וחקלאות

במטרה לעודד את ההיענות לפנייה ולהעלאת מספר היזמים/חוקרים המבקשים, פירסם משרד האנרגיה מסמך של שאלות ותשובות, המבוסס על שאלות אמיתיות שנשאלו ע"י יזמים וחקלאים. קצרה היריעה מלפרסם את כל השאלות שנשאלו אבל נפרסם כאן חלק מהשאלות והחשובות:

לאור ההחלטה ששטחי הפיילוט יכללו במכסת השטח המרבי המותר למערכות פוטו וולטאיות. פרויקטים בדו שימוש הוחרגו עד היום ממסגרת זו, בהנחה שרוצים לעודד ככל האפשר שימוש דואלי אין הגיון להטיל מגבלות בתחום. פרויקט חלוץ מטבעו טומן סיכונים רבים וכשמו כן הוא. ראוי לעודד את היזמים למרות הסיכון ניסויים. המגבלה המוצעת אינה תומכת בכך

תשובה: "מטרת הפיילוט היא לבחון את ישימות האגרו-וולטאי ובאיזה תנאים. מאחר ומדובר בפיילוט בלבד אך בעסקה לכ-25 שנה, העסקה תעשה רק לישוב אשר נתונה לו מכסת סולארי ותבוא במניין מכסה זו בכדי שככל שהפיילוט לא יצלח או לא יהיה שימוש חקלאי, יהיה ניתן להסדיר את המתקן כמיזם קרקעי. ככל שהפיילוטים יצליחו ותקבע מדיניות מתאימה לאגרו-וולטאי, היא שתחול גם על מיזמים אלה. מיזמי הפיילוטים לא יספרו כלל למכסת התעסוקה של הישוב, כמו כן לא תידרש השבת קרקע עודפת / זמנית. רצ"ב תנאי עריכת העסקה מול רמ"י."

מערכת משולבת אנרגיה וחקלאות כמעט בהכרח מוותרת על יעילות מכסימלית בייצור אנרגיה – כלומר היזמים בהצעה זו אף "נענשים" על יוזמתם ומוותרים על חלק מכושר הייצור האופציונלי שלהם. מערכת אגרו-וולטאית יקרה יותר ממערכת קונבנציונלית, גם בנתון זה ראוי להתחשב כאשר קובעים את הכללים.

תשובה: "הנושא צפוי להילקח בחשבון במסגרת השיקול האסדרתי שיינתן על ידי רשות החשמל, כחלק מההכרה בתועלת השימוש הדואלי."

יש מקום לחשיבה נוספת על ההחלטה להחריג את אזור המרכז מהשתתפות בקול הקורא. במקרה ייחודי זה יש מקום לאפשר פרויקטים באזור המרכז הן כדי לקרב את אתרי הייצור לאתרי הצריכה ובעיקר בכדי לשמר ריאות ירוקות באזור המרכז.

תשובה: "אזור המרכז לא הוחרג – ניתן להגיש בו הצעות אך יש להציג את בדיקת הישימות התכנונית."

בהתייחס לסעיף 4.2 לפניה, המשמעות היא מימוש: א. בשטחים ביעודים מסוג מבני משק/מתקנים הנדסיים שמסיבה כלשהיא מומשו עליהם גידולים חקלאיים.

ב. בשטחים חקלאיים שכבר אושרה בהם תכנית לשינוי יעוד למערכות סולאריות קרקעיות )כחלק מקידום פרויקט סולארי קרקע';

ג. באזורים חקלאיים בהם חלה תכנית מיוחדת שמאפשרת את מימוש המתקנים )כמו למשל בשטחי מו"פים אזוריים).

שאלותיי הן – 1 .האם זו אכן הכוונה של מנסחי הפניה? 2- הציפייה הייתה שהצוות הבין משרדי יקדם הליך כלשהוא מול מנהל התכנון שיאפשר הוצאת היתרים בשטחים שיבחרו במסגרת הפניה גם אם נכון להיום הם מוגדרים כשטחים חקלאיים בלבד. האם יש פעילות כזו? האם היא רלבנטית לפניה או לשלבים מוקדמים יותר בפיתוח התחום?

תשובה: "בדיקת הישימות התכנונית שתתלוה להצעה לפניה זו, מטרתה להבין איזו תוכנית חלה/אם חלה ומה ההנחיות שלה על השטח המיועד לניסוי האגרו-וולטאי, על מנת לוודא שאין מניעה תכנונית לקידום הניסוי. בנוסף, בימים אלו מקודמים הליכים על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים לעיגון סטטוטורי בתמ"א של כל הניסויים הרלוונטיים לפניה זו ובתנאי שיש להם ישימות תכנונית. מכוחה של תוכנית זו יתאפשר לקבל התרי בנייה בכפוף להנחיות אותה תוכנית. הכנה התמ"א הזו החלה במקביל, וגיבושה הסופי יהיה לאחר קבלת כל ההצעות לניסויים, בדיקת הישימות התכנונית "והקו הכחול" של הניסויים המוצעים."

מעוניין להציג את המערכת ההיברידית לייצור מים חמים וחשמל וטיפול במים אפורים באידוי להשקיה

תשובה: "אם מדובר במערכת אגרו-וולטאית בה מייצרים אנרגיה סולארית מעל גידול חקלאי – ניתן להגיש גם הצעה כזו. אם מדובר בכל תהליך אחר שלא כולל ייצור אנרגיה מתחדשת מעל גידולים חקלאים הפניה הזו לא רלוונטית."

האם הגשה לפניה המקדימה היא תנאי הכרחי להגשה לקול הקורא?

תשובה: "כן, נדרש להגיש הצעה לפניה זו על מנת שחוקר יוכל להגיש הצעה לקול הקורא של משרד החקלאות."

מהי המסגרת התקציבית הצפויה – מכל אחד מהמשרדים?

תשובה: "תקציב עבור מחקרים נתון לשיקול המדענית הראשית של משרד החקלאות בעת פרסום הקול הקורא. תקציב למחקר ספציפי, סבירותו והתאמתו לתכנית המחקר יישקל על ידי ועדות השיפוט. פרויקטים שיקבלו אישור המדען הראשי יקבלו תעריף שייקבע על ידי רשות החשמל."

אני חקלאי ונוטע אבוקדו כ-10 דונם… מה הסטטוס שלי להקמת מיזם זה?

תשובה: "פניה צריכה להיות מוגשת ע"י אגודת הישוב בשטחי משבצת הקבע. יש להקפיד להגיש הצעה למחקר מלווה על אותו השטח שבהצעה לניסוי, בהתאם לכל תנאי הפניה. המחקר ייעשה רק על מטע מניב."

האם רלוונטי לבעלי משקים או רק התאגדות של חקלאיים?

תשובה: "ראה תשובה לשאלה הקודמת וכן, ניתן להגיש הצעה על קרקע פרטית."

האם יש שטח מינימלי?

תשובה: "אין מגבלת שטח מינימלי. יש מגבלה של 15 דונם לגידול הנבחן בניסוי ויש מגבלה כוללת של 1,000 דונם לכלל הבקשות. יש להסביר בהצעת המחקר את אמינות המחקר גם בשטח קטן יותר."

האם ניתן להקים בחלקות ב' או א'?

תשובה: "המיקום יוכל להיות בבקשה של האגודה בתחום משבצת חקלאית בחלקה ב' ובחלקה ג' או בבקשה של בעל משק בחלקת המגורים בלבד לפי כללי החלטות המועצה. המיקום יהיה בכפוף לבדיקת ישימות תכנונית."

האם כל פרויקט יהיה חייב מכון מחקר מוכר כשותף?

תשובה: "כן, כל פרויקט חייב לפחות חוקר מלווה אחד, שמועסק במשרה במוסד מחקר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל היתר או רישיון לפי חוק להשכלה גבוהה תשי"ח 1958, מכוני מחקר ממשלתיים ובתי חולים )חברה ממשלתית או יחידה ממשלתית(, מועצות אזוריות/מקומיות )או חברות כלכליות שבבעלותן המלאה והמנהלות מו"פ), וכן תאגיד של יישובים או מו"פים חקלאיים שבתחום המועצה האזורית/מקומית הרלוונטית, (המנהלות מו"פ)."

מה בנוגע למטעים? סיכוי נמוך מאוד שיזמים יעשו על מטעים (בוודאי בוגרים) כי לעשות שדה סולארי של 15 דונם זה משהו שייקח הרבה כסף על המסביב, במיוחד בתעריף נמוך.

תשובה: "אין מגבלה על גודל המטע אלא על גודל המתקן הסולארי בלבד. גודל השדה הסולארי יכול להיות קטן יותר. המטעים צריכים להיות מטעים מניבים."

גידולי שדה (גד"ש) – האם ניתן להגיש הצעה על שטח גדול המחולק לחלקות של 15 דונם ?

תשובה: "כן, שטח המתקן הכולל יהיה בהתאם למפורט בתכנית המחקר ולא יעלה על 15 דונם לצורך ניסוי בגידול / זן אחד )לא כולל חלקות ביקורת)."

מאיפה המימון? כמה אחוז מהפרויקט ממומן על ידי הממשלה?

תשובה: "ההכנסות מהמתקן האגרו-וולטאי יסתמכו על תעריף לייצור חשמל שתקבע רשות החשמל. המימון למחקר המלווה יינתן מקול קורא ייעודי של משרד החקלאות."

מה יהיה המסלול הסטטוטורי בו נדרש לקדם את המתקן – האם בתכנית (תב"ע) נקודתית או בהיתר ?

תשובה: "ההצעות שיוגשו יקודמו בהליך תכנוני לתמ"א מפורטת למו"פ אגרו-וולטאי, שיקודם על ידי משרדי הממשלה בשיתוף בעלי העניין, בהתאם לישימות התכנונית ולקו הכחול שיועבר על ידי המציעים. בהמשך לאישור התמ"א, המציעים יגישו בקשות להיתרי בנייה להקמת המתקנים למטרת הניסוי והמחקר, מכוחה של התמ"א המפורטת שתאושר."

האם ההחלטה הנ"ל היא גורפת או שהנושא תלוי ביעוד הקרקע בו נמצא השדה המוצע לקירוי ?

תשובה: "ככל והניסויי נמצא באזור שיש לו ישימות תכנונית אין מניעה מקידומו בהיבט התכנוני."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אם לפני עשור היה ניתן ב-2,000 שקלים לחודש לגור בדירת שני חדרים במושב ולהנות מדירת קרקע עם גינה ופרטיות ואיכות חיים, הרי שכיום ב-2,000 שקלים לא תמצאו אפילו דירת חדר במושב סטנדרטי, שאינו מרוחק יותר מ-30 קילומטרים ממרכזי ערים גדולות.   תשתיות מפותחות, כבישים מהירים, מרכזים מסחריים, כמו גם
4 דק' קריאה
"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע" מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז
4 דק' קריאה
 לד"ר הני זובידה, מרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, יש מדור בערוץ הכנסת בשם "משכן לילה" שבה הוא מביע את דעתו על נושאים שונים ומראיין אנשים שלדעתו יכולים לתרום לדיון. את המדור על שידוריו ניתן למצוא ביו-טיוב. 
4 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן