יבול שיא
הרפת והחלב
איך לנצח חרם ושיימינג

איך לנצח חרם ושיימינג

8 דק' קריאה

שיתוף:

תיקי וידס, תסריטאית, במאית ויוצרת, הוציאה ספר חשוב לבני נוער על התמודדות מול חרם ואלימות. בספר זה כמו בספריה הקודמים, היא לא רק מספקת עלילה מרתקת ודמויות מעניינות, אלא מניעה את הקוראים/ות הצעירים/ות לפעול ולמצוא בעצמם פתרונות יצירתיים להתמודדות מול האתגרים החברתיים והאישיים שלהם בדגש על ערבות הדדית, אומץ ונטילת יוזמה

תיקי וידס היא תסריטאית, במאית וסופרת שהוציאה לאור עד כה ספר פרוזה למבוגרים ושלושה ספרי ילדים בסדרת ספרים על רגשות – "לשים את הכעס בקופסה", "עלבון לא בא בחשבון", "מה מפחיד את הפחד". את ספרה החדש "ברית החסינות – החרם ותעלומת המכונית החשודה" כתבה לבני נוער ומסיברה איך לנצח חרם ושיימינג.

מה היה המניע לכתיבת ספר בנושא חרם ושיימינג

"ערב אחד צפיתי בכתבה נוספת על התוצאות ההרסניות של תופעות האלימות, החרם והשיימינג בקרב ילדים. הכתבה המטלטלת הזאת הייתה על ילד שהתאבד כתוצאה מחרם."

"הרגשתי שקיבלתי אגרוף בבטן. ההבנה שהילד הזה חי בסבל, בבדידות נוראית והיה חסר אונים עד כדי ייאוש שגרמו לו להתאבד, לא הניחה לי. איך יכול להיות שילדים חווים חרם לאורך שנים, ולא מצליחים לטפל בזה? הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו! ואז התבשל בי הרעיון לכתוב ספר."

יש כאלה שיוזמים את השיימינג והאלימות כאלה שנגררים וכאלה שלא מתערבים
יש כאלה שיוזמים את השיימינג והאלימות כאלה שנגררים וכאלה שלא מתערבים – איך לנצח חרם ושיימינג

"התחלתי לחקור ולקרוא על הנושאים האלה. ראיינתי ילדים ובני נוער, הורים ואנשי חינוך כדי להבין מה עובר על הילדים, איך מתפתחות התופעות האלה, להכיר את התנהלות מערכת החינוך, המשטרה, ההורים, הילדים וכדי לענות על השאלות העיקריות שהעסיקו אותי – איך?! איך מוצאים את הכוח הנפשי להתמודד? איך לא לשקוע לתוך ייאוש? איזה פתרונות יש? אם בכלל."

תיקי וידס שמה את הדגש בספריה על שילוב פתרונות מעשיים. לדעתה לא מספיק שאומרים לילדים מה נכון וחשוב, אלא חשוב גם ה"איך", איך להגיע לזה: "יש הרבה ספרי ילדים ערכיים שעוסקים ב'מה': מהי חברות טובה, צריך לנהוג בשוויון, לא להעליב, אבל איך? איך לפעול? מהן האפשרויות?"

"בספרים הקודמים שלי הובלתי את הילדים לשאול שאלות ולמצוא פתרונות לבעיות, כמו למשל התמודדות עם כעסים, עם פחד, עם עלבון, לא להעליב ולא להיעלב. עודדתי חשיבה עצמאית כי הפתרונות שהילדים מוצאים הם הכי מתאימים להם. אני מאמינה שפתרון טוב ויעיל מגיע ממי שיש לו את הבעיה. כדי שילדים יוכלו לצאת מהבעיה בעצמם, חשוב לתת להם את הכלים.

"גם הפעם חשבתי שלא מספיק לספר לקוראים הצעירים סיפור על חרם, אלא סיפור שנוגע להם ולסביבה כולה, כדי לגרום להם לקום ולעשות מעשה. אין מצב שעומדים בצד ונכנעים לחרם. העלילה מובילה את הילדים מאדישות למעורבות ומחוסר אונים לאומץ ולאמונה ביכולת שלהם לקבל אחריות ולפעול."

"רציתי להניע את הילדים לפעולה, אני מאמינה מאוד ביכולות הילדים, הם חכמים, מקוריים ויצירתיים. כשפותחים בפניהם אפשרויות ונותנים להם כלים, הם יודעים למנף אותם ולהצליח. ילדים יכולים להוביל לשינוי."

חרם ושיימינג זה משהו שאת או מי מילדייך חוויתם באופן אישי?

"בזמני קראו לזה 'צ'ילבה'," תיקי מחייכת, "אבל מעולם לא הסכמתי שיגידו לי עם מי לדבר ועם מי לא. לדעתי חשוב לתת כלים לניהול משברים לא רק לילד הפגוע, אלא לכל סביבת הילדים. יש כאלה שיוזמים את השיימינג והאלימות, כאלה שנגררים וכאלה שלא מתערבים. גיבור הספר הוא לא זה שמחרימים, אלא החרם הוא על חברה שחשובה לו, דבר שמעמיד אותו בפני דילמה קשה. מצד אחד הוא לא רוצה להצטרף לחרם הזה. מצד שני אם לא יצטרף, יחרימו אותו. הוא לא מסוגל לעמוד מול כולם ולהגיד לא. ישנם המשתתפים הפעילים וישנו הרוב הדומם שעומד מהצד או נגרר, ובכך למעשה משתף פעולה עם המעשה האלים – את הרוב הדומם הזה רציתי להניע. בספר קורה דבר מופלא. שרשרת האירועים הדרמטית שמתרחשת בבית הספר גורמת לשינוי, לחרטה ולאחדות. נוצרת ברית חסינות שנותנת חוסן ובטחון למשתתפים".

איך לנצח חרם ושיימינג

"ברית החסינות – החרם ותעלומת המכונית החשודה" הוא ספר הרפתקאות חשוב ומרתק לבני נוער. זהו סיפור על קבוצת ילדים אמיצים ונבונים שנאלצים להתמודד מול חרם, שיימינג ואלימות ומחליטים שזהו – יותר לא שותקים. יחד הם מוצאים פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם המשברים החברתיים ולנצח.

אליק, גיבור העלילה, הוא ילד נוח ודי מקובל בכיתה שלא נוהג להתערב באירועים אלימים כשהוא נתקל בהם. מבחינתו 'זה לא העסק שלי בכלל'. כשיש חרם הוא נגרר כמו כולם ומצטרף לחרם בעל כורחו. רק כשהמשבר נוגע לו אישית ומכניס אותו למצוקה, הוא מתעורר לפעולה. הפעם החרם היה על קרני, חברה קרובה שלו, והוא חייב למצוא פתרון.

הוא מגייס חברים נוספים ויחד הם נרתמים למצוא פתרונות ולהתמודד עם המשברים החברתיים. באחד הימים מופיעה מכונית מסתורית ליד בית הספר שעוקבת אחרי הילדים.

הם מנסים לפתור את תעלומת המכונית ומסייעים לתפיסת כנופית סחטנים. הסיפור מטמיע בילדים את הכוח ואת הביטחון שהם בעצמם יכולים למצוא פתרונות ולהתמודד עם קשיים ואתגרים חברתיים שונים, וגם מפתח בהם מודעות למעורבות חברתית ועזרה הדדית, שהם בסיס לקיום חברה בריאה וחזקה.

הספר מתאים לגילאי 9 עד 13. את הספר מלווים איוריו של צבי פדלמן והוא יצא לאור בהוצאת "וידס הפקות" ו"אוריון הוצאת ספרים".

מה המיוחד בספר הזה "החרם ותעלומת המכונית החשודה"?

"הספר קיבל תו תוכן של מכון אדלר, שמעניק את התו לאחר בדיקה לספרים בעלי ערך חינוכי. איך לנצח חרם ושיימינג, כפי שציינתי, הדמויות בספר הציעו פתרונות שונים, שאת כולם אפשר ליישם. בין השאר הם החליטו לארגן קמפיין בנושא החרם, השיימינג והאלימות. הילדים הכינו שלטים "לא לחרם ולא לאלימות ובשיתוף עם ההורים הצטלמו והעלו קמפיין לרשת."

כדי להוציא את הקמפיין מהספר החוצה לעולם המציאותי, צילמה תיקי ילדים שעומדים עם שלטים של הקמפיין, ממש כמו בספר. בהמשך, בעקבות הספר היו קוראים צעירים, שהצטלמו עם שלטים דומים ושלחו אליה.

"אני מקווה שהמודעות תעלה כדי שהתופעות הרעות האלה, לא יקרו יותר," אומרת תיקי שגם בנתה שאלון שיכול להיות בסיס למערך שיעור – שאלות שבאמצעותן אפשר לפתח דיון בנושא. השאלות שמופנות אל הילדים בוחנות את היכולת של הילדים לפתח מודעות לנושא ולהשתמש ביכולות שלהם לפתור משברים, ובעיקר להוביל את הילדים למקום שבו הם אלה שעוזרים, הם אלה שיכולים למצוא פתרונות. הספר מסתיים באמנה. אמנת החסינות.

"הם לא אמורים לחתום עליה, אבל אני כן מקווה שיגיעו להתחייבות פנימית בלב, בינם לבין עצמם, לא לקחת חלק בחרם, שיימינג או כל סוג של אלימות."

ילדות מעניינת

תיקי וידס גדלה בירושלים בשכונת מחנה יהודה במשפחה מסורתית. היא למדה ב"אליאנס" ולאחר מכן בתיכון רנה קסין. היא מספרת על ילדות מעניינת בתוך מה שכיום הוא השוק המפורסם של מחנה יהודה: "גדלנו על ערכי היהדות ואני זוכרת משפטים שהיו עוגן בבית, ממש ייהרג ובל יעבור – לא להלבין פני חברים, לא להיות גאוותן ולא לנקר עיניים. לא לנפנף בבגד חדש כי יש ילדים שאין להם. אלה דברים שנטמעים בילדות ומתבטאים ביצירה."

לדבריה, זה לא היה רק בבית שלה, אלא כל האווירה בשכונה המסורתית הייתה כזאת: "במחנה יהודה היה קיבוץ גלויות – גרו עשירים ועניים, פועלים ועורכי דין, אשכנזים וספרדים, חילונים ודתיים והאווירה הייתה מפרגנת, מאוחדת עם ערבות ועזרה הדדית. כילדים היינו מחלקים משלוחי אוכל לקשישים ולניצולי שואה, לוקחים אותם לקופת חולים ועוזרים להם בקניות."

לאחר הלימודים התגייסה לצבא כמו כולם. עברה קורס קשריות והוצבה בסיני, בחטיבה המרחבית בלוזה. ההתחלה הייתה מהנה ורחוקה מאוד ממה שהיה עתיד להגיע.

"בעצם, בחרתי להגיע לבלוזה, השם עורר בי אסוציאציה על מחזהו של יעקב הכהן 'בלוז' והעיר לוז הקסומה, שעליה נכתב בתלמוד: 'היא לוז שצובעין בה תכלת… ואף למלאך המוות אין רשות לעבור בה'. בבסיס הכרתי חבר'ה נהדרים, היינו קבוצה מגובשת ושמרנו על קשרי חברות עד היום. בהתחלה היה שירות נעים, רגיל. חוף ים פרטי, ערבי הווי עם גיטרה ואווירת שלווה ושאננות.

"אותה שאננות הסתיימה ב-6 באוקטובר, 1973. זה היה יום כיפור. כולנו הסתובבנו עם כפכפים ובגדים לבנים. אמנם כבר היינו חודש בכוננות, אבל גם הכוננות כבר הפכה לשגרה. בבוקר הודיעו לנו שבערב אולי תהיה 'תקרית' קטנה. כמו רבים אחרים גם אני צמתי. בסביבות שתיים בצהריים הופתענו. 'התקרית' החלה ורק לפנות ערב הבנתי שזאת מלחמה, מלחמה קשה."

הייתי קשרית בחמ"ל וריכזתי את רשתות הקשר של המעוזים והיחידות שלחמו בשטח. היינו בטוחים שעוד מעט זה ייגמר, שצה"ל הגדול יגיע והכול יהיה בסדר, אבל בקשר שמעתי את הלחימה הקשה,

ההרואית, מול המתקפה המאסיבית של המצרים שחדרו למעוזים עם להביורים. הסיוע לא הגיע והמעוזים נכבשו בזה אחר זה. הייתה תחושה של מלחמת קיום וגם אובדן אמון בהנהגה. מה שבלט במלחמה ההיא היה מלחמת היחידים. את היוזמה תפסו הלוחמים והמפקדים בשטח שמצאו פתרונות והם ניצחו את המלחמה – לא ההנהגה ולא המפקדים הבכירים."

היית חיילת צעירה שחוותה את קריאות המצוקה, חוסר האונים והלחימה הקשה בשטח הבוער. איך הצלחת לתפקד?

"אני חושבת שכל אחד מתנהל ומגיב בהתאם למהות שלו. אין זמן לחשוב. ריכזתי 6-5 רשתות קשר שמכולן עלו שאלות, בקשות לסיוע, קריאות לעזרה. הלחץ היה גדול והייתי צריכה לתת מענה."

"מכיוון שגם למפקדים בחמ"ל לא תמיד היה מענה, נאלצתי לאלתר, לכוון, לעודד. האופי הידע והחינוך שלנו – באים לידי ביטוי בשעת הצורך. חשוב לאזור אומץ ולקבל אחריות, וכן, גם לקבל החלטות, גם אם הן קשות ולא לברוח לאזור הנוחות, דבר שמתחבר בדיוק לספר על החרם. אפשר לבחור להקטין ראש ואפשר לבחור לקום ולעשות מעשה – ליטול יוזמה."

דוגמא אישית

ספרה הראשון של וידס, "קולות שתמיד איתי" נכתב 30 שנה לאחר מכן, ומספר על אותה מלחמה מהזווית האישית שלה. זהו ספר פרוזה למבוגרים שיצא בהוצאת "ספריית מעריב".

לאחר השרות הצבאי החלה ללמוד קולנוע בתל אביב, שם הכירה את בן זוגה, להם 3 ילדים והם מתגוררים בתל אביב. בתחילת דרכה עבדה בטלוויזיה החינוכית, ממנה עברה לנהל את יחידת הסרטים של לשכת הפרסום הממשלתית ולאחר עשור בתפקיד החליטה להפוך לעצמאית.

היא עבדה בערוץ הילדים, הפיקה וביימה פרסומות וקלטות ילדים. ניהלה תוכניות בערוץ "הידברות" כשהיא שמה דגש על העברת מסרים ערכיים לילדים, בין היתר יצרה וביימה סדרת ילדים על אמרות חז"ל.

בשנת 2008 יצא לאור ספר הילדים "לשים את הכעס בקופסה" שהיה הראשון בסדרת ספרי הילדים בנושא רגשות. הספר יצא לאור כבר במהדורה שישית, והסדרה כולה זוכה להצלחה גדולה.

הצהרה נגד חרם ושיימינג
הצהרה נגד חרם ושיימינג

התגובות מילדים וגם מהורים ואנשי חינוך הן חיוביות מאוד ונלהבות. בגנים ובבתי ספר משמשים הספרים בסיס לפעילות בנושא התמודדות עם רגשות. הספרים שמלווים בפסקול של הסיפור, תורגמו לאנגלית.

בכל אחד מהספרים שלה היא נותנת את מספר הטלפון הנייד שלה, ושמחה כשהורים מתקשרים אליה, שואלים שאלות ומתייעצים. "לפעמים הורים מבקשים ממני לדבר עם הילד או הילדה ישירות.

הילדים מתייעצים, מעלים שאלות מעניינות ומספרים על סיטואציות בהן התמודדו עם עלבונות וכעסים ואנחנו מוצאים פתרונות יחד. מעניין לשמוע את התגובות שלהם – אני מודה שזה מעשיר אותי, וגם מחמיא."

איך היית מתארת את ההורות שלכם בבית?

"אני חושבת שיש לתת קודם כול דוגמה אישית. ילדים לומדים הרבה מהתנהלות ההורים. תמיד יש ההתלבטות לגבי כמה חופש לתת לילדים ועד כמה להיות אסרטיבי ולהטיל משמעת."

"לא קל למצוא את המינון. חשוב לנתב את הילדים ליצירתיות ולעסוק בדברים שמעניינים ומאתגרים אותם, ואז כל ילד מוצא את דרכו. 'חנוך לנער על פי דרכו' – זאת דרך מצוינת כדי שכל ילד ימצא את הייעוד שמתאים לו. שלושת הבנים שלנו למדו בבית ספר לאומנויות בתל אביב וכל אחד מהם בחר בדרך משלו. הבכור מרצה באוניברסיטה. השני בחר להיות במאי, והשלישי בחר בהייטק."

פעילות חברתית

במקביל לכתיבה, תיקי וידס עוסקת בפעילות חברתית. לאחרונה הקימה יחד עם פעילים/ות נוספים את "הרשות האזרחית".

"עכשיו גם לנו האזרחים יש רשות משלנו. מול הרשויות של השלטון חשוב לדאוג שיהיה מי שייצג את האזרחים/ות, כי נבחרי הציבור לא ממלאים את תפקידם כראוי. אנחנו מרגישים אחריות לבנות פה עתיד טוב לילדים שלנו. לכונן פה חברה חזקה. ערכית יצרנית ואכפתית. גדלנו במדינה צעירה עם חזון, התגייסנו למען המדינה, לחמנו מלחמות, הקרבנו, הסתפקנו במועט. היה לנו עתיד."

"נכון שלא הכול היה מושלם, אבל היה לנו ברק בעיניים. הקמנו מדינה לתפארת. קיבוץ גלויות שאין לו אח ורע בעולם, והנה פתאום המציאות הזאת משתנה לנגד עינינו – ולא לטובה. פתאום יש נורמות חדשות שאי אפשר ולא נכון להתרגל אליהן."

"אי אפשר להתרגל לעובדה שהערבות ההדדית, החמלה, וערכי המוסר עליהם גדלנו, ייפגעו וייעלמו מחיינו. אנחנו לא נתרגל להידרדרות הערכים, לשיח הנמוך, לשפה הפוגענית, להכפשות, לכינויים משפילים, לשיימינג ולחרם… ולאף אחת מנורמות המוסר הירוד. אין נורמות חדשות למוסר! יש ערכי מוסר אוניברסליים, עליהם מושתתת גם היהדות. בשביל זה שווה להיאבק."

"אנחנו האזרחים יכולים/ות לקבל אחריות, לנסות ולתקן, ויש הרבה מה לתקן. המצב מדאיג, האלימות גוברת, בבתי ספר, ברחוב, נגד קשישים, נגד נשים. זאת לא מציאות שאנחנו מוכנים להתרגל אליה. השיח הציבורי עוין ולא מכבד, הערכים הידרדרו, וזה משפיע גם על הילדים ועל הנוער. חשוב לעזור ולסייע למי שזקוק, וגם לדאוג לעתיד הילדים שלנו. אנחנו יכולים/ות לסמוך רק על עצמנו, הישועה לא תגיע מהפוליטיקה."

נוסף לכך מתנדבת תיקי וידס גם ב"משמר החברתי", עמותה שמטרתה להשקיף, לפקח ולדווח לציבור על פעילות הכנסת, ולהזכיר לחבריה את מחויבותם לבוחרים.

התחלת לכתוב ספר נוסף?

"כן. אני כותבת ספר נוסף בסדרת הרגשות, והפעם הנושא הוא: התמודדות עם כישלון. בין כל התגובות שאני מקבלת על ספרי החדש, חוזרת השאלה האם יצא עוד ספר בסדרה, התשובה היא כן. התחלתי לכתוב ספר המשך לסדרת ברית החסינות. גיבורי הספר נקלעים להרפתקה נוספת, ולמרות שזה לא פשוט להם, הם נרתמים לעזור."

איך לנצח חרם ושיימינג | תמונה ראשית: אורי וידס

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חלומה של סיון שפר ממושב עין הבשור – להקים חוות מרפא הן לאנשים והן לבעלי חיים – קורם עור וגידים * החווה היא לזכרו של אחיינה דודי תורג'מן הי"ד, שהשתתף במסיבת הנובה ונרצח יחד
7 דק' קריאה
משרד החקלאות ומנהלת תקומה, ישקיעו 25 מיליון ₪ עד סוף השנה, בעידוד הצטרפות חקלאים חדשים בחבל תקומה * כל חקלאי חדש, שיקים משק באזור חבל תקומה, יוכל לקבל מענק מהמדינה של עד 600 אלף
2 דק' קריאה
הקיץ כבר מאחורינו וזה הזמן לשתול ירקות וצמחים – לכן אני מנסה להבין איך מתחילים משק אוטרקי או שומרים על מלפפון בחיים. בראיון עם שלושה גננים הבנתי יותר על הדרך לגדל ירקות ואפילו פירות
9 דק' קריאה
טל מצליח מטיבה להמחיש בתערוכתה הקרויה באופן אוקסימורוני "קישוטי מלחמה" את האימה והבעתה שחוותה ב-7 באוקטובר, עת הסתתרה בגפה בממ"ד ביתה בכפר עזה במשך 20 שעות את הציורים לתערוכה ציירה טל מצליח בחודשים שלאחר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן