אני לא בטוח שיגאל אלון אילו היה אוהב לראות את המאמר הזה ולא בטוח שלא מדובר בשכתוב הסטוריה.
יגאל אלון לא דיבר על החזרת מרבית השטחים, תוכניתו המדינית כללה את בקעת הירדן והר חברון כולו. כאשר בריכוזי האוכלוסיה הפלשתינאים בשומרון ובנימין תוקם אוטונומיה פלשתינאית מפורזת וידידותית לישראל, אני לא מאמין שהיה מסכים לאש"ף… יותר משהייתה תוכניתו של אלון תכנית שלום, היא הייתה קרובה יותר לרעיונות ארץ ישראל השלימה והיא הזהירה מפני השבת השטח… ואני מזכיר שיגאל אלון היה חבר גם שנים רבות במפלגתו של יצחק טבנקין… תוכניתו המורכבת שאפה אומנם להימנע מחיכוך התיישבותי עם ריכוזי אוכלוסיה ואיום על הדמוגרפיה היהודית – אך חתרה בטווח הארוך ובמודע לסיכול ולנטרול יישות מדינית פלשתינאית. תוכניתו דגלה בעבודה עברית – קרי החלשת הכלכלה הפלשתינאית… אלון אומנם היטיב להעריך את הערבים וכיבד אותם באמת (דבר שהם זוכרים לו עד היום) – אבל בתור מי שגדל עימם מילדות ודיבר ערבית כשפת אם והכיר את עומק הקונפליקט ודרישות הצדדים – הוא כנראה סבר שלא יכול להיות פתרון אלא אם כן הוא יסתיים בהכרעה חד משמעית של אחד מן הצדדים והוא כמובן חטר להצלחת הצד היהודי… אני מזכיר שכוחות הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון אחראיים על ביצוע חלק משמעותי מתוכנית ד' בחודשים שקדמו להכרזת העצמאות – במהלכה פוצצו באופן מבוקר ונמחו מאות כפרים נטושים, שתושביהם נמלטו במהלך הקרבות במטרה למנוע מתושביהן את האפשרות לשוב וליצור בפועל רוב דמוגרפי יהודי…אם יש אדם שיצר בפועל את משבר הפליטים הפלשתינאים זה יגאל אלון… בגזרות עליהם לא פיקד (כמו למשל מבצע חירם בגליל) נותרו ריכוזי אוכלוסיה פלשתינאים משמעותיים (בניגוד לגזרות בגליל תחת פיקודו (מבצע יפתח)…