יבול שיא
הרפת והחלב
רפסודיה 88

בעקבות רצף האירועים האלימים בתחום עבירות המין – מעגלי השיח ברפסודיה יוקדשו למיניות בריאה

2 דק' קריאה

שיתוף:

מעגלי השיח ברפסודיה יוקדשו למיניות בריאה: "אנו מקבלים על עצמנו את עלינו האחריות שלא להתעלם מן האירועים הקשים בהם היו מעורבים, לכאורה, גם בני נוער ומן השיח הציבורי החשוב שהם הניבו, ולהפוך אותם ליוזמה חינוכית. זו הדרך המשמעותית ביותר לפעול על מנת למנוע הישנותם של מקרים ולשים בראש סדר העדיפויות את הבטחת מוגנות ילדינו"

מעגלי השיח ברפסודיה יוקדשו למיניות בריאה: השיח הציבורי סוער בימים האחרונים משורת מקרי האונס הקשים שנחשפו, בהם מעורבים, לכאורה, בני-נוער ישראלים. באגף החינוך בתנועה הקיבוצית מנהלים מאז פרסום המקרה שיח ער עם מנהלות ומנהלי החינוך החברתי בקיבוצים על  הגילים הצעירים, מספר הפוגעים, הברוטאליות של האונס הקבוצתי, הצילום וההפצה – הכל לכאורה כמובן, והבהלה והדאגה הם רבים בקרב כל מי שנחשף לדיווחים ובקרב האמונים על חינוך הנוער בפרט.

"אי אפשר לעצום עיניים ולהמשיך הלאה רק משום שהחשודים אינם קיבוצניקים", אומרת ראשת אגף החינוך בתנועה, דבי ברא"ס. "עלינו מוטלת האחריות לקחת את האירועים הקשים, להבין את סערת הרגשות ולהפוך אותם ליוזמה חינוכית. חשוב למנף את הקושי והדאגה לידי עשייה חינוכית-ערכית ומשמעותית עבור כולנו. זו הדרך היחידה דרכה נוכל לעשות ככל האפשר על מנת למנוע הישנותם של מקרים ולשים בראש סדר הדברים את הרצון להבטחה כי ילדינו יגדלו בסביבה שמורה".

בתנועה הקיבוצית ובאגף החינוך רואים חשיבות עליונה שלכל משתתף או משתתפת תהיה הזכות להשתתף ברפסודיה מתוך חווית מוגנות, שמירה וכבוד הדדי, ולכן בחרו באגף, בשיתוף עמיתיהם באגף חברה וקהילה בתנועה, יחד עם הילית בן-צבי מנהלת היחידה לנשים ומגדר בתנועה, בתנועת המושבים ובמרכז במועצות האזוריות, להקדיש חלק ניכר ממעגלי השיח המתקיימים בערב הראשון של הרפסודיה לנושא מיניות בריאה. הילית מפרטת כי "מעגלי השיח שיתקיימו בנושא יעסקו במה ההבדל בין חיזור להטרדה, שאת מחיר הבלבול בין השניים משלמים שני הצדדים. המעגלים יאפשרו שיחה קבוצתית וביסוסו של אקלים חברתי מכבד יעודדו יחסים זוגיים בריאים, יחסים המבוססים על הסכמה וכבוד", אומרת בן צבי.

בנוסף, נשלחו למדריכות ומדריכי הנעורים ולמנהלות ומנהלי החינוך מערכי חינוך לזמני שגרה, לשיח עם הנוער בקיבוץ במשך השנה.

ברא"ס מוסיפה: "הרשת גועשת בחיפוש אחר סיבות ואשמים, ובעיקר רצון לשנות את המציאות. אנו לא מחפשים אשמים, לשם כך יש את רשויות אכיפת החוק, אנחנו מבקשים ליצור מציאות אחרת, וזו משימה אפשרית לקידום ומימוש לאורך זמן, מתוך שיח חינוכי משמעותי, מתוך ברית מבוגרים אחראיים, מתוך הכרה במקום ובמציאות בה אנו פועלים. אנחנו מבקשים לאפשר את זכות ההשתייכות, העשייה החברתית, הכיף ורוח הנעורים בגבולות שמורים ומבוגרים המודעים לתפקידם ולגודל אחריותם".

כיודע, הרפסודיה של אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, הינו מפעל חינוכי שבו משתתפים כ-3000 בנות ובני נוער בגילים 16-18 בשלושה מחזורים המחזורים. בני הנוער חווים חיי מחנה לחופה של הכנרת, בניית רפסודה, עיצוב מפרש, עוברים מעגלי שיח מעוררי השראה בנושא המדובר ובנושאים אחרים הקשורים לחברה הישראלית, תחת הכותרת – "שבט אחים ואחיות". וכמובן חוצים את הכנרת מלאת המים לאחר חורף ברוך בגשמים.

ראשת אגף החינוך מסכמת :"זהו מפעל רב ששנים שמהווה את אחד משיאי העשייה החינוכית של החינוך החברתי בקיבוצים ובמרחב הכפרי. הרפסודיה הינה מפעל חינוכי שיש לו התחלה, אמצע והמשך, ולכן העיסוק במיניות בריאה, מכבדת ומתוך הסכמות מהווה חלק מהשגרה החינוכית לאורך כל השנה, ואנו נתמסר למשימה חשובה זו בשגרה ופעילויות השיא יחד עם כל השותפים לדרך".

רפסודיה 2019 – השמיים הם רק ההתחלה 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן