יבול שיא
הרפת והחלב
AVT 7682 002

יזמות אישית של חברי הקיבוצים

3 דק' קריאה

שיתוף:

  • ביסודו של הקיבוץ כצורת התיישבות, עמדו מאז ומתמיד ערכים סוציאליסטיים – קולקטיביזם כלכלי ורעיוני. עצם הרעיון של יזמות אישית היה זר ומוזר בישות בה נוהג "סידור עבודה", ובו כל חבר תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו.
  • אלא שתהליכים ישראלים וכלל עולמיים שכללו שחיקה ברווחיות החקלאות, ועם או בלי קשר – שחיקה במסד הרעיוני הסוציאליסטי, שנלוותה אליה שאיפה אנושית טבעית למימוש עצמי – הביאו לצמיחה של יזמויות אישיות בקיבוצים.

אין במאמר זה רצון להתמקד בצד האידיאולוגי של היזמות האישית בקיבוצים – די אם נזכיר שמאז ומתמיד היא היתה שנויה במחלוקת.

  • כבר ב-2007 כינה אותה פלג מור[1] בלעג "השטעטל המתחדש", וכה תיאר את התהליך בלשונו הציורית: "את מקומם של הישגי העבר בתחומי החקלאות והתעשייה תפסו עתה רוקחי הריבות, מדריכי טיולי הטרקטורונים, הספרית והקוסמטיקאית, מי שפתח סטודיו לציור ומי שמציע שירותי כתיבה, המטפל בכאבי גב ומדביר החרקים".[2] בסיכומו של דבר השטח אמר את דברו, והיזמות הפכה לעובדה קיימת. רובם המכריע של הקיבוצים הפכו ל"קיבוצים מתחדשים", והיזמות הפכה לחלק בלתי נפרד ממגוון העיסוקים של החברים.
  • אם בתחום האידיאולוגי היה קשה לקיבוצים לבלוע את היזמות האישית, הרי בתחום החשבונאי-מיסויי, הקשיים לא היו קטנים יותר.

הקושי הגדול היה בהתמודדות עם פתיחת תיק עצמאי על ידי החבר/היזם. בעבר היה נהוג שכל ענייניהם של חברי הקיבוץ התנהלו במסגרת ספרי הקיבוץ, ומי שחרג מכך ופתח תיק עצמאי – ירד מרשימות החברים לצורכי מס.

עם השנים התופעה הלכה ורווחה, עד שמס הכנסה אף הכיר באפשרות ההגיונית והעומדת בדרישות החוק, להוסיף את הכנסת החבר העצמאי להכנסות הקיבוץ.

פעילות יזמות אישית כוללת מגוון רחב של פעילויות, החל מהכנת ומכירת מוצרי קדרות ואומנות ועד ניהול מכון קוסמטיקה ומספרה. כיום, גם הקיבוצים מעוניינים לאפשר לחבריהם להתפתח ולצמוח עיסקית ואישית ומבלי לנהל את העסק העצמאי והקטן תחת פעילותם. זאת ועוד, לחבר יש עצמאות ושליטה על ניהול חשבונותיו.

בכך יש יתרונות לשני הצדדים.

הדגשים בהתנהלות עצמאית:

מס ערך מוסף: החבר יכול לפתוח תיק "עוסק פטור", מעמד המקנה לו פטור מוחלט מתשלום מע"מ על הכנסותיו (אם כי לא יתאפשר לו לקבל החזר מע"מ בגין תשלומיו), וכן הקלות משמעותיות בניהול ספרי חשבונות.

מעמד זה מתאים במיוחד לחברים המעניקים שירותים אישיים בהיקף מצומצם יחסית.

צמצום הסיכון העסקי: היתרון הגדול ביותר הגלום בהתנהלות החבר כיזם עצמאי טמון ביצירת חייץ משפטי ומוחשי בין עסקי הקיבוץ לבין עסקי החבר, מה שמעניק לקיבוץ הגנה טובה מאד כנגד הסתבכויות לא רצויות מכל סוג שהוא – חבויות מוצר, תביעות חוב, יצירת יחסי עובד מעביד וכיו"ב.

ניהול פנקסי חשבונות: כל עסק מחוייב בניהול ספרי חשבונות, כאשר הוראות החוק משתנות ממקרה למקרה בהתאם לאופיו ולהיקפו של העסק.  כל חריגה מן ההוראות עלולה לגרור בעקבותיה עיצומים כספיים משמעותיים מצד שלטונות המס.  חבר המתנהל באופן עצמאי, גם אם הכנסותיו נכללות לבסוף בהכנסות הקיבוץ, איננו חושף את הקיבוץ לנזקים העלולים להיגרם ממחדליו בתחום זה. מצד שני, הוא שולט באופן בלעדי על הוצאת החשבוניות וניהול הכספים של פעילותו.

עם חקיקת תיקון מס' 236 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בשנת המס 2017, הדיווח על הכנסותיו של החבר היזם העצמאי הפך פשוט יותר. כיום, מקובל על מס הכנסה (ואף פורסמו בנושא הנחיות כתובות) שהכנסות החבר העצמאי יצורפו להכנסות הקיבוץ, והמיסוי בגינן יחושב במסגרת חישוב המס הדיפרנציאלי של האגודה. בתיק העצמאי ידווח דוח אפס (פרט למספר הכנסות בשיעור מס קבוע, שניתן לדווח עליהן בתיק העצמאי). עם זאת, נותרו מספר סוגיות המצריכות שימת לב:

  • הסכם יזמות – מומלץ לחתום על הסכם המסדיר את מערכת היחסים בין החבר לבין היזם, מחויבויות שני הצדדים, פתרון סוגיות שבמחלוקת וכו'. היועצים המשפטיים העוסקים בתחום הקיבוצי מכירים את הנושא, וישמחו לסייע.
  • ביטוח לאומי – כאשר מדובר בעצמאי, דמי הביטוח מחושבים על בסיס ההכנסות המדווחות למס הכנסה. חבר קיבוץ המדווח 0 בתיק העצמאי לפי ההנחיות, לא יהא מבוטח כלל בביטוח לאומי. על כן, עליו לדאוג לקביעת מעמדו כעצמאי (עונה לחוק/לא עונה לחוק) על פי המבחנים שבחוק הביטוח הלאומי, וכן לדווח למחלקת הגבייה בדבר הכנסתו החייבת שנכללה בהכנסות הקיבוץ.
  • מס ערבות הדדית – בחלק מהקיבוצים משלמים החברים לקיבוץ מס פנימי, המחושב באופן דיפרנציאלי על בסיס הכנסות החבר. התנהלות עצמאית מחוץ לספרי הקיבוץ מצריכה הטמעת הסדרי דיווח וגבייה מיוחדים בין החבר לבין קיבוצו.
  • פיצויים מבוססי דיווח לרשות המיסים: לאחרונה עם פרוץ משבר הקורונה, הנהיגה המדינה תשלום פיצויים לעצמאים שנפגעו כלכלית בעטייה של המגיפה. חלק ממנגנוני הפיצוי התבססו על הדיווח למס הכנסה, וחברי קיבוץ שדיווחו 0 כדין – לא זכו לפיצוי[3], במה שעל פניו מהווה אפלייה בוטה. רשות המיסים סירבה לתקן את המעוות, צעד שכפה על הקיבוצים "כניסה מתחת לאלונקה" ומתן פיצוי ממקורות הקיבוץ לחברים שנפגעו.

סיכומו של דבר – היזמות העצמאית הינה היום חלק בלתי נפרד מנוף ההתפרנסות של חברי הקיבוצים. עם זאת, הנושא כרוך בהתנהלות מיוחדת מול שלטונות המס השונים, שלא תמיד ברורה לבעלי מקצוע אשר לא נחשפו ולא מכירים על בוריין את  ההתנהלות הקיבוצית המיוחדת. כמו כן, הטיפול הקהילתי ביזמים עצמאיים דורש התייחסות מיוחדת מצד מוסדות הקיבוץ, שיש לה גם היבטים חברתיים מעבר למה שנסקר כאן.

[1] חבר קיבוץ מעוז חיים, נפטר בשנת 2012

[2] "שווים" – המטה השיתופי, 17/09/2007

[3] היו גם מנגנוני פיצוי מבוססי מחזור מדווח למע"מ – שם כן פוצו היזמים העצמאים חברי קיבוצים.

נשמח לתרום מניסיוננו ומהידע שברשותנו לטובת החברים והקיבוץ גם יחד.
לפניות: רו"ח איציק פופר, מנהל סניף תל קציר, רוזנבלום הולצמן ושות' רואי חשבון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן