הצלם צחי אוסטרובסקי תיעד במשך ארבע שנים מגדלי סילו ברחבי הארץ, מחווה לחקלאים ולחקלאות הישראלית. התוצאה היא אלבום צילומים מפואר, "סילו ישראלי" שראה אור לאחרונה. מגדלי אכסון התבואה, הנטושים והעזובים, מקבלים באמצעות תצלומיו של אוסטרובסקי חיים חדשים. את הפרויקט יזם ומימן האדריכל יוסף, פיליפ פרידמן.
הסטודיו שלי לאמנות נמצא בשטח המשקי של הקיבוץ, משקיף לעברו של אסם התבואה הלבן, שנבנה בסוף שנות החמישים והיום הוא בשטח אזור תעשייתי. לפני שלוש שנים, בשעה שעבדתי מחוץ לסטודיו על אחת מיצירותיי, ניגש אלי בסקרנות אורח עם מצלמה ומגלה עניין. הוא מציג את עצמו: "צחי אוסטרובסקי, צלם המתעד מגדלי תבואה ומגדלי סילו לתחמיץ".
צחי הגיע לקיבוצי בעמק חפר במסגרת פרויקט של תיעוד מגדלי סילו ואסמי גרעיני תבואה, שהוא שותף לו כצלם. פרויקט שנמשך כמה שנים במטרה להוציאו לאור כאלבום צילומים, מחווה למגדלי החקלאות בארץ לדורותיהם. לאחרונה הגיע אל כתובתי בגבעת-חביבה אלבום צילומים מפואר "סילו ישראלי" שמו , בהפקה פרטית של האדריכל יוסף, פיליפ פרידמן, שאהבתו הגדולה רבת השנים למגדלי תבואה הולידה את המיזם של אלבום מפואר ומרשים, מלווה במקבץ מאמרים מקצועיים מלומדים של עורכי הספר, אור אלכסנדרוביץ' וצבי אלחייני. המוסיפים תובנות היסטוריות ואדריכליו לאלבום שמוקדש למגדלים אגרריים פרי מצלמתו של צחי אוסטרובסקי.
עלעול בדפי האלבום (עיצוב ועריכה גרפית: מיכאל גורדון), מגלה למתבונן בו את המפה החקלאית של מדינת ישראל כפי שהייתה בזמנו, על 275 מגדלי התבואה והתחמיץ אותם איתר וצילם אוסטרובסקי (רוב האסמים ומגדלי הסילו נבנו בשנות החמישים של המאה העשרים). כיום אין יותר צורך באסמי תבואה ומגדלי סילו. יש אלטרנטיבות נגישות וזולות יותר לאכסון מזון לבעלי חיים. בעבר כל יישוב חקלאי התהדר במגדליו. זו הייתה הוכחה לניצחונה של הציונות החקלאית. סמל למהפכת ההתיישבות החלוצית. המותג "סילו ישראלי" נושא עמו הצהרה אידיאולוגית ישראלית ייחודית. הסילו ואסם התבואה מסמלים יותר מכול את הרעיון של עם העובד את אדמתו. יש סילו שהוא מגדל עגול אליו הכניסו תחמיץ שנקצר בשדות כמזון לפרות והוא ממוקם בשטח הרפת (כילדים בשנות החמישים המוקדמות היינו נכנסים יחפים אל הסילו ומקפצים בין ערמות התחמיץ שבתוכו). ויש מגדל התבואה שהוא אסם אנכיי המשמש לאחסון גרעינים בכמה מכלים פנימיים. הסילו בנוי לרוב מבלוקים או לבני חרס. ואילו האסם מבטון יצוק. אפשר להפליג ולספר את תולדות הסילו ואסמי התבואה בארץ ובעולם, לכך מוקדשים מאמרים מלומדים ומרחבי דעת באלבום. אני מבקש להקדיש הפעם כמה שורות בשבחי תצלומיו של צחי אוסטרובסקי.
דגלים, חנוכיות וסמלי המקום
צחי הוא צלם מתעד. נווד שנודד בחבלי ארץ ולוכד בעדשת מצלמתו אסמי בר ומגדלי סילו, משימה שעמס על עצמו לאורך ארבע שנים, כמילות השיר; 'קום והתהלך בארץ עם תרמיל ומצלמה'. רשם, תיעד וצילם את מפת האסמים לאורכה ורוכבה של ארצנו החקלאית. המשותף לאסמים לסוגיהם שהם סיימו את תפקידם! צחי אוסטרובסקי השכיל באמצעות מצלמתו להפכם לסוג של אנדרטאות מונומנטליות שהשמש הישראלית ואותות הזמן, חרצו בהם סימנים. אתר הנצחה ענק על מרחבי המפה החקלאית, סמל פאלי לגבורתו של החקלאי הישראלי.
לצחי גישה מיוחדת לצילום ארכיטקטוני. חשים באמצעות תצלומיו את אהבתו הגדולה לאובייקטים אותם הוא מצלם. מגדלי האכסון האגרריים הנטושים והעזובים, מקבלים באמצעות תצלומיו חיים חדשים. הם עזובים אבל לא נעזבים. הם ריקים מתבואה אך ממלאים את סביבתם בנוכחותם הזוכרת. האסמים הנטושים נושאים עליהם ועמהם היסטוריה של מקום, סוג של ארכיון מקומי. אחדים מהם הם כספר פתוח של תולדות גרעיני ההשלמה התנועתיים. שמותיהם חקוקים עליהם למען יקראו וידעו (רביבים, בארי, ארז ועוד). לעתים העזובה והנטישה כה דומיננטיים, עד שהם מזכירים לנו היסטוריה עגומה של קיבוץ שסבל בדרכו עזיבות ותהפוכות (הראל כמשל). אלה ואלה גם הם סוג של אנדרטה. לנו, בני הקיבוצים והמושבים, הם חלק בלתי נפרד מנופי ילדותנו. לו היה הדבר בידי, הייתי מכריז עליהם כמבנים לשימור, הם ללא ספק נכס היסטורי הראוי לכך.
את תצלומיו של אוסטרובסקי אפשר לחלק לשלוש סוגות: אחת התופסת את מלוא האובייקט על מרכיביו, אחרת הבוררת פרט מהמבנה ומעצימה אותו לכדי תצלום העומד בפני עצמו, והשלישית משלבת את המבנה המצולם בסביבתו. ישנם מגדלי תבואה שהם מערך שלם של מבנים המשנים את הנוף וקו הרקיע כמו היו גורדי שחקים חקלאיים המתנשאים אל על. צחי מספר לנו באמצעות תצלומיו, על תפקיד נוסף שמילאו האסמים; תפקיד של נושאי דגלים, חנוכיות וסמלי המקום בימי חג ומועד וכאלה המיועדים לימי החול, לכל ימות השבוע. נושאים בראשם אנטנות לקליטה ושידור, מתקני צפירה לשעת חרום, צלחות טלוויזיוניות ופנסי תאורה.
הצילומים מספרים סיפור ישראלי מובהק; שמים כחולים, לרוב נקיים מעננים, המבליטים את המגדלים. נוף ישראלי מוכר של שיחי צבר, ברושים, אקליפטוסים, אורנים ודקלים. שדה פרחי בר צהובים והרי האופק המגדירים מקום ואזור. כמי שאוסף גלויות קיבוציות לשנה טובה נוכחתי לראות שקיבוצים רבים מצאו את דמויי הסילו ואסמי התבואה ראויים לעטר את גלויות הברכה לשנה חדשה. האסמים מספרים לנו על נסיגת המרחב החקלאי לעומת זה האורבני. יישוב חקלאי כמו מגדיאל שנוסד בראשית שנות העשרים ע"י חלוצים שחלמו להתפרנס מחקלאות (פרדסים, רפתות ולולים), היום הוא שכונה בהוד השרון. כזכר לאותו חלום שנגוז מונצח ע"י הצלם אסם התבואה ששרד בשטח האורבני כמו נטרף ע"י בניינים רבי קומות העוטפים אותו ומאימים לבלעו. כך גם במרחבים אורבניים אחרים.
רבים וטובים חברו אל מלאכת התכנון והבניין של מגדלי האסמים והסילו שבישובים. השלישיה המובילה במפעל זה הייתה של האדריכל שמואל ביקליס והמהנדסים יוסף אידלמן ונחום פסחוביץ'. אליהם חברו האדריכלים ויטוריו קורינלדו, שמואל מסטצ'קין, מנחם באר ועוד. כדי להבין טוב יותר את משמעות המושג "סילו ישראלי" נפגשתי עם צחי אוסטרובסקי בצלו של אסם התבואה בקיבוצי.
"הסילו והאסם מתחברים אצלי להתיישבות. אחיזה בקרקע. הם משקפים את החקלאות והציונות מראשיתה." צחי מספר כיצד עמל כדי לקבל אינפורמציה על מגדלים ואסמים במרחב ההתיישבותי. נעזר ב"סוכני אינפורמציה" ידידים אישיים מהקיבוצים עוד מהתקופה של היותו בקן צפון בתל אביב, עוד עזרה קיבל מחבר טייס באולטרלייט שהעביר מידע ממרומים על אסמים ומגדלי סילו נחבאים. "עם השמש הישראלית צריך לדעת לעבוד, היו מקומות שהגעתי לצלם שלוש פעמים. לצלם בשמש של עמק הירדן, זה לא עניין פשוט" . אנחנו מתבוננים בצוותא בפרטים הקטנים המוסיפים עניין בתצלומים. קבוצת יונים נחה על צריח המגדל. בצילום אחר מבצבצת באופק הרחוק כפתו המושלגת של החרמון. צחי מספר כיצד חרש את מפת המדינה, ביקר במקומות, חקר וצילם בהנאה גדולה. פרויקט גדול שכזה עושים רק באהבה. אני אהבתי את מה שראו עיני בתצלומיו של צחי אוסטרובסקי.
לסיכום קצת גאווה ארכיונית תנועתית; בספר, לפי בקשת העורכים, משולבים כמה דימויים חזותיים מאוספי ארכיון השומר הצעיר בגבעת-חביבה. אלבום מומלץ לשוחרי אדריכלות. נוסטלגיה וצילום משובח.
צלם מתעד
צחי אוסטרובסקי נולד בשנת 1945 בתל אביב. סיים תיכון בבית הספר שלווה. היה חבר השומר הצעיר, קן צפון, גדוד נחשון וגרעין נחשון. בילדותו בילה בחופשים בקיבוץ כפר מנחם שם התוודע לראשונה לאסמי התבואה שבקיבוץ. בצבא שירת כצלם בעיתונים במחנה נח"ל ובמחנה גדנ"ע. אוסטרובסקי הוא צלם עצמאי, אוטודידקט. במסלול חייו כצלם מתעד, צילם בשנים 1982-1967 את דרום סיני וחיי הבדואים בחצי האי. בשנות ה-80 תיעד בניו-יורק את חיי היהודים בעיר. בשנת 1991 הגיע לאתיופיה בה צילם ותיעד את מבצע שלמה. במשך שנים היה צלם עיתונות. משנות התשעים מתמקד בצילומי ארכיטקטורה.
תיעד את הבוהמה התל אביבית של שנות השישים-שבעים, פרויקט שהניב תערוכה וספר צילומים "ימי כסית" בשנת 2010. עבודתו "סילו ישראלי" מסכמת ארבע שנות מסע, מחקר וצילום של מבני ממגורות ואסמים ומגדלי סילו הפזורים ברחבי הארץ. צחי הוא חתן פרס אריק אינשטיין לאמנים ותיקים (2017).
כל התמונות צולמו על ידי צחי אוסטרובסקי – לאתר הצלם
