you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
פתרון החלום של פרעה

פרשת מקץ – פתרון החלום של פרעה

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בראשית פרק-מא |  פרשת מקץ – פתרון החלום של פרעה

{א} וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: {ב} וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ: {ג} וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר: {ד} וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה: {ה} וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת: {ו} וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן: {ז} וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם: {ח} וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה: {ט} וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם: {י} פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים: {יא} וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ: {יב} וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר: {יג} וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה: {יד} וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה:

יוסף מפרש את חלומותיו של פרעה ומתריע מפני שבע שנים שמנות ושבע שנים רזות (רפאל, ראשית המאה ה-16).

פרעה חולם שני חלומות: בראשון עולות מן היאור שבע פרות שמנות ולאחריהן שבע פרות רזות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות השמנות ונותרות רזות כשהיו. בחלום השני עולות שבע שיבולים בריאות וטובות ולאחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות. השיבולים הדקות אוכלות את השיבולים הבריאות. פרעה מבקש מן היועצים ומן החרטומים לפתור את חלומו, אך הם אינם מצליחים בכך. אז נזכר שר המשקים ביוסף, שפתר את חלומו שנתיים קודם לכן, ומציע לפרעה להביא את יוסף לפתור את החלום.

בראשית רבה פ"ט (ז'):ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באוזניו. שבע פרות הטובות – שבע בנות אתה מוליד; ושבע פרות הרעות – שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבולים הטובות – שבע מלכויות אתה מכבש; ושבע שבולים הרעות – שבע אפרכיות מורדות בך.ר' יהושע טוען שפירשו לו את החלומות אבל הוא לא רצה לקבל את הפתרון.

ר' אליעזר אשכנזי, (1513 –1586 היה רב, פרשן המקרא, ומחבר ספרים תורניים. מגדולי החכמים בתקופתו.) :"ואין פותר אותם לפרעה" – היתה הכוונה גם כן לומר, שלא היה שום אדם נותן טעם, למה נראה החלום הזה לפרעה ולא לזולתו, ויוסף השיב לו זה ואמר (כ"ה) "את אשר אלוקים עושה הגיד לפרעה", כלומר – שיש סיפק בידו להחיות עם רב; ולכן נראה החלום הזה אליו ולא לזולתו. אשכנזי מנסה להדגיש שהחלום היה ייחודי לפרעה.

התואר "יפה/ת מראה" במקרא: (יש גם טוב/ת מראה או יפה/ת תואר).

בראשית יב , יא  "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ."  בראשית  כט , פסוק יז "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה."  שמואל ב  יד , כז "וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה."  בראשית  לט  פסוק ו :"וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה." בראשית  מא  ב :"וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ." שמואל א  יז , מב "וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה."

הביטוי יפה/ת מראה בא בדרך כלל לתאר אישה או איש יפים/ות. במקרה שלנו מתוארות פרות יפות מראה. אולי צדק קהלת (ג, יט) : מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.

ירון מושקוביץ כותב שפרק חייו הראשון של יוסף קשור בקשר הדוק בחלומות. הוא שואל שאלה עקרונית, מהו ערכו של חלום ומהו יחסם של חז"ל אליו, ובפרשתנו – כיצד הבין יוסף את חלום פרעה.

החלום הוא חוויה סובייקטיבית המתאפיינת בהפעלה עצמאית של אזורים במוח, ולכן הוא כולל מראות, תחושות ופעילות גופנית מדומיינת. החולם לא מסוגל להבחין בין דמיון למציאות, לחלום אין התחלה (החולם "נזרק" לתוך החוויה), החלום לא נוצר יש מאין, אלא "משתמש" בזיכרונות של החולם ובידע קודם שלו. לחלום חשיבות פסיכולוגית רבה עבור החולם. מחקרים שונים מדגימים את תפקידו כמעצב ומייצב זיכרונות וידע הנרכש בתהליכי למידה. לחלום יש חשיבות רבה בהערכת בריאותו הנפשית של אדם. רוב בני האדם מדווחים על צורך לזכור חלומות לאחר השינה, ומצטערים כשאינם זוכרים אותם. חלומות אינם הגיוניים בהכרח ולא  מצייתים לחוקי הפיסיקה; אדם יכול לחלום שהוא מדבר עם אנשים שנפטרו זה מכבר, עף בשמים או נמצא במקום מרוחק.

ההנחה שיש בחלום מידע אמִתי באה לידי ביטוי במסכת סנהדרין בה נקבע כי "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". כלומר, בדיני ממונות אין לחלומות משקל ראייתי, כך פסק הרמב"ם. ההסבר לכך מובא במסכת נדרים ח, ע"א: "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים". דברי הגמרא בנדרים מתפרשים כך : מחד כל חלום מכיל אמת ושקר, מאידך ייתכן שישנם חלומות שהם אמת וישנם שהם שקר. לא ניתן להבחין בין האמת ובין השקר, לכן החלום אינו מערער את חזקת הממון.

חלומות רבים המתוארים במקרא הם בעצם התגלות, כמו חלום יעקב (בר' כח:י-טו), והחלום מוזכר גם בהקשר של נבואה: "וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" (במ' יב:ו).

הרמב"ם מדגיש ב"מורה הנבוכים" שאין הכוונה לחלום הלילה של כל אדם, אלא שהנבואה פועלת על פי המודל של החלום, שהיא כוח המדמה. ההבדל שבין נבואה לחלום הוא כמובן ברמת הוודאות. הוודאות קיימת בנבואה ואינה קיימת בחלום,והיא תוצאה של מקור הדברים, האם הם מן השמים או מהאדם עצמו.

מיכאל-צבי נהוראי כותב, שפרשת מקץ גדושה בחולמים ובחלומות, ומפנה את תשומת ליבנו לדרשה אחת המובאת במדרש תנחומא פרשת ויצא, סימן ו:  חלומות הרשעים לא בשמים ולא בארץ שנאמר: "וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" (מא:א), אבל חלומות של צדיקים בשמים ובארץ, שכן אתה מוצא שאמר יוסף לאחיו: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים" (לז:ז), הרי בארץ; ובשמים מנין? שנאמר: "וְהִנֵּה הַשֶּמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ט), וכן באבינו יעקב: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם [מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּמָיְמָה] (בר' כח:יב), הרי בשמים ובארץ.

המדרש מבחין בין שני חלומות של שני סוגי חולמים: בין חלומות של רשעים שהם "לא בשמים ולא בארץ", ובין חלומות של צדיקים שהם מהשמים וגם מהארץ. השאלה המתבקשת  היא כיצד ניתן להבחין בין שני סוגי החלומות האלה. יוצר המדרש, מציע את חלומו של יעקב אבינו כמודל אידיאלי לחלומותיהם של צדיקים (בר' כח:יב-יג): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-להִים עולִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לוֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-להֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.

מבחינתו סִמּוּן המאפיינים הבולטים של חלום יעקב וקביעת התבחינים לכשרותם וערכם של החולמים והחלומות הוא הצעד הנכון. כנראה, לכך התכוון הרמב"ם במורה הנבוכים, המבסס את פירושו על שתי הנחות יסוד: א) קיומה של זיקה בין הישויות הנבראות – השמימית והארצית, לאמור, שתיהן פועלות ונפעלות בהרמוניה, כמערכת אחת; ב) הבורא לעולם ניצב בראש המערכת ומשפיע שפע של דעת לבני אנוש היודעים להקשיב.

הרמב"ם מוסיף במקום אחר במורה הנבוכים שניתן להסיק שהדרשן לא מסתפק בהצבת המאפיינים של חלום הצדיקים, אלא הוא גם מתריע מפני הרשעים השוברים את צינורות השפע האלוקי כדי למנוע מהציבור הרחב לטעות אחריהם.

על חלומותיו של פרעה כותבת  הרב מאיה ליבוביץ. שנתיים מאז נכלא יוסף , פרעה חולם: חלום הפרות וחלום השיבולים. סיפורי יוסף (ארבעה-עשר הפרקים האחרונים של ספר בראשית), משופעים בחלומות. יוסף הוא האיש הנקרא על ידי אחיו "בעל החלומות" ועל ידי המצרים "צפנת פענח" (מפרש הצפונות). היא תוהה מה משמעות החלום שבסיפורים שלפנינו, והאם יש לעולם החלומות העתיק מסר גם לזמננו.

בשני החלומות הרע בולע את הטוב. תחילה בולעות שבע הפרות רעות המראה את שבע הפרת הבריאות ולאחר מכן בולעות שבע השיבולים הדקות את שבע המלאות. לאחר שבלע הרע את הטוב – הוא נשאר כשהיה. מראהו רע כבתחילה. לא ברור האם לשני החלומות יש מסר אחד ואם כן, למה דרושים שניים.

פרעה חושב שלחלום יש משמעות לגבי ההווה רש"י מפרש – הייתה "משקשקת רוחו כפעמון" – אולי כפעמון אזהרה. תרגום אונקלוס אומר: "נטרפה רוחו" – כלומר, השתגע מרוב דאגה. פרעה לא מזלזל בחוויה הקשה שעבר ושולח לקרא " כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ ", ומספר להם את חלומו.

פרות ושיבולים הינם שני מרכיבים חשובים בכלכלת מצרים בכל הזמנים; חשיבות מיוחדת נודעה לבקר ובשל כך הפך לסמל גם בחיי הדת.

לייבוביץ' תוהה, אילו אנו יוסף, כיצד היינו מפרשים חלומות אלה היום. לא היינו מתייחסים אל חלום כאל  צופן עתידות כשם שהתייחסו אליו  בעולם העתיק.  לא היינו יכולים להסכים על שבע שנים טובות באזורנו.  הישראלים, צובעים הכל, כפרעה, בהגזמות ובראיית שחורות. היא מציעה פתרון יצירתי המבוסס דווקא על הכתוב: על שבע הפרות יפות המראה ובריאות הבשר כתוב (שם ב') "ותרעינה באחו" (ולא כתוב כך על הפרות הרעות). אחו – מלשון אחווה. ואצל השיבולים הטובות נאמר "עולות בקנה אחד" (שם ה') – לשון אחדות, וגם כאן – לא כתוב כך על השיבולים השדופות.

היא מצרה שמדינת ישראל רחוקה מאד מחזון חלוציה, כלכלית  ומוסרית. דומה כי אבדו הסולידריות והערבות ההדדית. אֲחֵי יוסף, כמו גם חלומות יוסף, מלמדים אותנו שגם במצבים קשים אפשר להתגבר  – בזכות היחד.

ירין רבן גורס שרק כשפרעה מתעורר הוא מגלה שהוא חלם. "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם". מסוג החלומות שהם כל כך מוחשיים וכל כך דרמטיים, שהם מעוררים את האדם לפעולה. פרעה לא מצליח לחזור לישון אחריהם, שכן כתוב "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם. וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ". כלומר, יש רווח זמן מסוים בין סופו של החלום הנורא ובין עלות השחר. לא תמיד אנחנו זוכרים את החלומות שלנו ולפעמים נותרת בנו תחושה שחלמנו, אבל החלום כמו חמק ברגע האחרון מבין אצבעותינו. עוצמים חזק את העיניים ומנסים להיזכר, ולרוב אין בכך תועלת. המובן השני של "חלום" בשפתנו המדוברת הוא בעצם החזון. האופן שבו אנו מדמיינים את העתיד שלנו. אחד מיתי לחלוטין, מוזר ואקסצנטרי, לרוב משקף התרחשות שלא תיתכן במציאות, נושא דימויים משונים כמו פרות שדופות ועלייה בסולם השמיימה. השני  אמור להיות מחובר למציאות, להיות החזון האפשרי. סוג החלום השני,  אמור להיות בר-הגשמה. לא ברור למה משתמשים באותה מילה לשני המונחים הללו, שהם כל כך שונים במהותם.

פרשת מקץ | פתרון החלום של פרעה: נאחל לעצמנו חולמי חלומות ומגשימיהם, ומנהיגים טובים ומסורים, הרואים רק את טובת הכלל לנגד עיניהם.

פרשת השבוע – פרשת וישלח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אם לפני עשור היה ניתן ב-2,000 שקלים לחודש לגור בדירת שני חדרים במושב ולהנות מדירת קרקע עם גינה ופרטיות ואיכות חיים, הרי שכיום ב-2,000 שקלים לא תמצאו אפילו דירת חדר במושב סטנדרטי, שאינו מרוחק יותר מ-30 קילומטרים ממרכזי ערים גדולות.   תשתיות מפותחות, כבישים מהירים, מרכזים מסחריים, כמו גם
4 דק' קריאה
"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע" מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז
4 דק' קריאה
 לד"ר הני זובידה, מרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, יש מדור בערוץ הכנסת בשם "משכן לילה" שבה הוא מביע את דעתו על נושאים שונים ומראיין אנשים שלדעתו יכולים לתרום לדיון. את המדור על שידוריו ניתן למצוא ביו-טיוב. 
4 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן