יבול שיא
הרפת והחלב
קטיף עלעלים עלי בייבי

"העובדים התאילנדים מצפצפים עלינו ולועגים לנו"

3 דק' קריאה

שיתוף:

"אני מעסיק עשרה תאילנדים במשק החקלאי שלי. משלם להם משכורת כל עשרה בחודש. דואג להם למזון ומגורים ומה אני מקבל בתמורה? זלזול מוחלט בעבודה. הידרדרות בתפקוד שלהם. אין משמעת. צוחקים לי בפנים. אני מרגיש מושפל, עובדים עלי בעיניים. אין לי למי לפנות שיעזור לי".

עדות של כאב אמיתי מפיו של חקלאי מגדל ירקות בנגב הצפוני. לבקשתו אין אנו מפרסמים את שמו וכתובת מגוריו ואולם משיחות שניהלנו עם חקלאים רבים אחרים, תמונת המצב על התנהלות העובדים מתאילנדים זהה בכל האתרים החקלאיים.

עד היום הנושא הזה לא ראה אור בתקשורת הישראלית, בעיקר מפני שהחקלאים חוששים לדבר בגלוי. "אם אומר משפט נגד העובד שלי, זה יגיע אליו מהר מאד והוא יברח ממני, לא ירצה להישאר אפילו לא עוד יום עבודה אחד.

"זו תופעה שהחלה לפני שנים אחדות. מאותם ימים שהעובדים התאילנדים הגיעו לארץ באמצעות החברה שמייצגת את ממשלת תאילנד, ומאז הם מרשים לעצמם להתנהג כך ועושים מאתנו צחוק.

"הם לא מפחדים מהמעסיק החקלאי הישראלי. הם יודעים שאני לא אתלונן עליו, ואם אפטר אותו, אני לא אקבל עובד אחר במקומו. אני גם מפחד להעיר לו שיתנהג אחרת, כי אז הוא יברח, וגם אז לא אקבל עובד חלופי.

"הם חובבי יין. קונים וודקה בכמויות ושותים בלילה אחד שני בקבוקים. הם משתכרים ובבוקר לא מתעוררים. לפני כמה שנים עוד הייתי מגיע למגורים שלהם ומעיר אותם אבל הם היו ערים שעה-שעתיים וחוזרים לישון. היום אני לא מעז להיכנס למקום המגורים שלהם כי הם לא דואגים לנקות והסירחון שם נורא ואיום. אין ניקיון בחדר שלהם. הם עושים מה שהם רוצים ומצפצפים עלינו".

החקלאי שהסכים להתבטא, מבלי לחשוף בגלוי את שמו וכתובתו הוסיף ואמר: "יש לי עוד אלף התמודדויות ובעיות על בעיות כמו מזג אויר מהתל, וגבייה ושיווק, ובנושא של התאילנדים אין לי שקט ואין לי פתרון. תאמינו לי שהמשק החקלאי שלי יכול היה להיראות הרבה יותר טוב אם העובדים הזרים היו משתפים פעולה, ממושמעים ורוצים לעבוד. ניהלתי המון שיחות והסברתי להם שהם פוגעים בי וגם בעצמם, אבל זה לא מזיז להם. בתאילנד הם מרוויחים בחודש 200 עד 250 דולר. כאן עולה לי העובד הזר 6000 עד 8000 שקלים בחודש וזה עוד לפני תשלום ימי מחלה, חופש, פיצויים אחרי חמש שנות עבודה וגם פנסיה".

 

השיחות שאתה מנהל אתם לא עוזרות?

"איפה עוזרות. נהיה יותר גרוע מיום ליום. אני מדבר אתם והם עונים כן כן ואחרי יומיים אומרים לך "הכל GOOD  גוד" ,ושוב לא קמים מהמיטות. אחרי שעתיים יש תזוזה בחדר, מתעוררים ולא קמים. עוברת שעה, לפעמים שעתיים, הם קמים ויוצאים לשדה ואחרי שעה חוזרים לחדר כי הם עייפים מרוב יין ששתו בלילה".

 

ואתה הרי משלם את המשכורת בזמן.

"נכון, אוי לי אם אאחר ביום בתשלום השכר שלהם. עזוב יום, בשעה, אפילו בדקה איחור. הוא מיד מעניש אותך, עוזב אותך ולך תחפש אותו. כמעסיק אני דורש עבודה, ואני לא מקבל אותה. התופעה חוזרת על עצמה כל כמה ימים והם לא קמים לעבודה".

 

מי שמתנהג כך הם צעירים או מבוגרים?

"בני שלושים עד ארבעים".

 

אתה מבין את ההתנהגות שלהם? מה קרה להם?

"התאילנדים שמגיעים לארץ בעשר השנים האחרונות אינם אותם תאילנדים שהגיעו שנים קודם. פעם חברות פרטיות ישראליות ותאילנדיות היו מביאים כפריים שהיה להם חוש לחקלאות. היו עניים והבינו שבעבודה בארץ הם ידאגו לפרנסה טובה למשפחה שלהם. לא מביאים יותר בני כפר. אני יודע שבבנגקוק מפרסמים מודעות ברחוב: מי רוצה לבוא לעבוד בישראל בחקלאות, ומי שמגיעים הם נהגי מוניות ועובדים במספרות. אין להם יידע מינימלי בחקלאות והם אוהבים להשתכר. שמעתי שיש כאלה שנוטלים סמים. למזלי לא היו אצלי עובדים זרים שעישנו סמים".

 

אתה רואה פתרון?

"התאילנדים שבאים בשנים האחרונות כנראה שבעו מכסף. יש להם תכניות אחרות ואנחנו לא מעניינים אותם. פתרון? להביא עובדים זרים ממדינה אחרת".

משיחות שניהלתי עם חקלאים אחרים, הבנתי שמכת הסמים אינה נחותה מזו של השתייה החריפה המופרזת. נודע לי שהתאילנדים מקבלים בדואר מבנגקוק סמים מסוגים שונים. המשטרה מודעת לכך ולעיתים ממתינים שוטרים סמויים בסניפי הדואר לשם מגיעה החבילה לעובד הזר וכאשר הוא נוטל אותה הוא מיד נעצר. החקלאי נותר בלא עובד או עובדים ולכן גם החקלאים הפסיקו להתלונן במשטרה, שמא יאבדו את העובדים שלהם.

גורם בעל עניין גילה לי שהתופעה של שיכרות+סמים חמורה מאד, מקיפה עשרות אם לא מאות משקים ברחבי הארץ אבל מבחינת החקלאים הישראלים שמבקשים בכל זאת לשמור לעצמם עובדים זרים, כי אין חלופה מקומית – בנושא הזה השתיקה יפה לו. התכנית שמתכנן משרד החקלאות לעודד כניסתם של 1000 ישראלים לעבודה חקלאית (ראה ריאיון עם מנכ"ל משרד החקלאות בגיליון זה), גם אם תהיה ישימה, אינה עונה כראוי על מצוקת המעסיקים בחקלאות.

בשנת 2012 חתמו ממשלות ישראל ותאילנד על מסמך רשמי מחייב ולפיו הממשלה בבנגקוק תהיה אחראית על הבאתם ארצה של עובדים תאילנדים לעבודה בחקלאות. תוקף ההסכם 8 שנים ולפני חודשים אחדים נחתם הסכם חדש בין המדינות. בהסכם הקודם נאמר במפורש שישראל מחויבת שהעובדים הזרים יבואו רק מתאילנד ואילו בהסכם שנחתם לאחרונה נאמר שישראל תוכל לייבא עובדים זרים גם ממדינות אחרות. נודע כי על רקע התנהגות של קבוצות גדולות מקרב העובדים מתאילנד יבחנו משרדי הפנים והחוץ אפשרויות לסכם עם מדינות אחרות להביא עובדים לענף החקלאות.

במהלך התחקיר שערכתי התברר כי העובדים התאילנדים, לא רק שהם שותים לשוכרה ונוטלים סמים, יש גם כאלה שמהמרים במשחקי קלפים.

משגרירות תאילנד בתל-אביב בחרו שלא להגיב לכתבה זו.

לכל כתבות אופק ירוק בנושא אנרגיות מתחדשות במרחב הכפרי לחצו כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן