מהי הפרה של מדגם רשום ומהי "גניבת עין"

היכולה חברה מסחרית אחת למכור מוצרים זהים לאלה שחברה אחרת מוכרת? לכאורה, התשובה חיובית. ואולם, מה הדין אם המוצרים של החברה הראשונה מוּגַנִּים באמצעות מדגמים רשומים? 

"רדיוס" האגודה השיתופית מעין חרוד מאוחד (המוחזקת בבעלות משותפת של 'אחזקות עסקים עין-חרוד מאוחד' עם חברת 'נובל-טרייד' מהונג-קונג) עוסקת בייבוא ושיווק של פרופילים מאלומיניום.

חלק ממוצרי "רדיוס" הם בעלי עיצוב ייחודי אשר מוגנים באמצעות מדגמים רשומים. "מדגם רשום" מעניק הגנה בלעדית לבעליו בתחום הקניין הרוחני לגבי המאפיינים החזותיים של המוצר, קווי המתאר והמראה שלו, הצבע, החומר ועוד. 

לבעל המדגם הרשום יש בלעדיות על השימוש במדגם. כל עוד קיימת לו זכות על המדגם – אסור לאדם אחר לבצע ביחס למדגם הרשום פעולה בעלת אופי מסחרי, כגון: מכירה, פרסום, שיווק, חיקוי או העתקה של המדגם הרשום.

לטענת "רדיוס", בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה, חברה אחרת (היא – הנתבעת), משווקת ומוכרת מוצרים זהים במראם ובשמם למדגמים הרשומים של "רדיוס", באופן שיש בו להטעות את הציבור, שלא יכול להבחין בין מוצריה לבין המוצרים שמשווקת הנתבעת. משכך, תבעה "רדיוס" פיצויים מהנתבעת ועתרה ולצו מניעה שימנע מהנתבעת לשווק מוצרים זהים למוצריה. 

 הנתבעת טענה כי רכשה את הפרופילים מספק סיני שהוא יצרן קבוע שלה לפרופילים של אלומיניום, ולא היה בידיעתה כי הפרופילים שייבאה לארץ מוגנים באמצעות מדגמים רשומים בשם התובעת.

לטענתה, זכותה למכור את הפרופילים שייבאה, שכן הם שונים מהפרופילים שלגביהם ישנם מדגמים רשומים. 

כדי להכריע בשאלה אם מוצר מסוים מהווה הפרה של מדגם רשום, הסבירה השופטת אשרית רוטקופף, מקיימים מספר מבחנים. הראשון, "מבחן העין", שעיקרו בהתרשמות הנוצרת מהשוואת המדגם הרשום אל המוצר המפר לכאורה.

הפרה של מדגם רשום

היא מצאה שההשוואה בין הפרופילים של התובעת לאלה שמייבאת הנתבעת מלמדת על דמיון בצורתו החיצונית של הפרופיל.  השני, הוא "מבחן החידוש" הבוחן אם יש במדגם שינוי ניכר "ממה שהיה ידוע קודם לכן".

גם כאן נמצא כי יש במדגמים חידוש. השלישי, "מבחן ההטעיה", ולפיו מצאה השופטת שקיים חשש שהצרכן יטעה ולא יבחין בין שני המוצרים.  

עוד טענה "רדיוס", שהנתבעת מבצעת כלפיה עַוְולַת "גניבת עין", בניגוד לחוק "עוולות מסחריות". זה המקרה בו אדם מטעה את הצרכן לחשוב שהוא רוכש מוצר שהצרכן מייחס אותו לעסק אחר.

אכן, הסכימה השופטת, מתקיים כאן פוטנציאל לבלבול והטעייה  בסבירות גבוהה. רוכש פוטנציאלי, שיבחר לרכוש את הפרופילים שייבאה הנתבעת, יתקשה להבחין בהבדלים הקיימים ביניהם לבין אלה המקוריים של התובעת. 

השופטת דחתה אפוא את טענות הנתבעת וחייבה אותה לשלם ל"רדיוס" פיצוי של  20,000 ש"ח ולהימנע מלהפר את זכויותיה של "רדיוס" במדגמים הרשומים. 

משפט חברים – הנוהגים ברכבי הקיבוץ