יבול שיא
הרפת והחלב
מימין ישראל פויכטונגר אמציה בן יוסף גיא מרזל גלעד וולף

הפתרון הישראלי לתקלות בדישון

4 דק' קריאה

שיתוף:

יש פערי דיוק בין ההמלצה לדישון לבין הביצוע בפועל

הידעתם שמיכל הדישון החקלאי אינו מלא עת שהחקלאי מתחיל את עבודתו, עד
כדי כך שעלול לפגוע בהיקף הרצוי של הדישון. בתחום הזה נחשפו תקלות לא
מעטות שהפירוש המעשי היה הוצאות רבות ולא רצויות.


רצוי שתדעו, למי שעדיין לא היה מודע לכך, שיש פתרון מעשי לתקלות
החוזרות ונשנות. קבוצת יזמים וממציאים ישראלים, הקימו חברה, שילבו ידיים
ופיתחו מערכת שמזהה תקלות ומתריעה מפניהן, מבצעת ניטור ופותרת בעיות
במרחבי הגידולים השונים.

פגשתי בשניים מהחבורה שהפעילה חשיבה מחוץ לקופסה ומעניקה פתרונות
של ממש לעוסקים במלאכת הדישון.
גיא מרזל, צבר בן 46 יליד תל-אביב ואמציה בן יוסף, צבר בן 48 יזם וסמנכ"ל
הפיתוח, מתגורר במושב מבוא בית"ר. הם ועוד שניים מחבריהם, עליהם נספר
בהמשך, מנהלים את חברת VM SMART שמשרדיה וסדנת המעבדה ממוקמים
בכפר מימון בעוטף עזה. מדוע דווקא שם? גם על כך בהמשך.
מרזל מגלה לנו שהוגה הרעיון לפיתוח החדש הוא גלעד וולף, צבר בן 57,
חקלאי ויזם, המתגורר בכפר מימון.


"לפני שנים אחדות הוא שבר את האגן ונאלץ לנוע על כיסא גלגלים. הרעידות
שהכיסא חווה בתנועה על מרצפות ואריחים שונים, גרמו לו כאבי תופת. הוא
המציא גלגל שמשמש כבולם זעזועים. שיכוך מובנה בתוך גלגלי הכיסא.
פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות ויום-יומיות שמציקות".
וולף פגש באמציה בן יוסף ומכאן הכול החל לנוע בקצב מוגבר של המצאות
ויישומים בשטח.

"מהניסיון החקלאי", מציין גיא מרזל, "הבנו שהדישון לוקה בשגיאות שמובנות
בציוד השכיח. הרי מדובר בציוד המופעל בתנאי שטח, לאורך זמן, ללא חשמל,
תלוי בלחצי מים. נוצר מצב שגם אם רק חציו של מיכל הדישון מלא, אינך יכול
לגלות על כך מראש. ציוד הדישון וההדשיה לוקה בשגיאות גדולות שאינן
אחידות ומי שיינזק יהיה היבול, והחקלאי ייאלץ לשאת בהוצאות לגמרי לא
רצויות, גם לא נדרשות. זיהינו שנתון הדשן לא מדויק".
ממשיך אמציה בן יוסף: "זו נישה שלא היתה פתורה. אגרונום נותן לחקלאי
המלצה באיזו צורה לדשן. אחרי שהאגרונום קבע את כמות הדשן הרצויה,
החקלאי מאד רוצה לדייק ולעקוב אחרי המלצות האגרונום, אבל בשלב הביצוע
יש פערי דיוק מאד גדולים".

רכיב המערכת שמותקן על מיכל הדשן בשטח
רכיב המערכת שמותקן על מיכל הדשן בשטח


גיא מרזל: " דישון בהשקיה זו השיטה השכיחה לגידולי שדה ומטעים. ברוב
מכלולי הדשן עובדים עם דשן נוזלי שממלאים אותם בשדה או במטע, מחוברים
למשאבה הידראולית למד דשן ובקר השקיה. ככל שהחקלאים מתאמצים לבצע
דישון, שינויים תדירים בלחץ המים, התבלות והתיישנות הציוד, מביאים למצב
שגם לחקלאי המוצלח ביותר והציוד החדיש ביותר, יש שגיאה קבועה שעליה
מתוספת עוד שגיאה והיא משתנה בהתאם לתנאים הסביבתיים: לחץ המים,
התגבשות של נוזל, תקיעות של אויר בקו. זה מגיע למצב שבכל מערכת נוצרת
שגיאה של חמישה עד חמישים אחוזים. מקבלים כמות דשן פחותה או יתרה.
השגיאה היא בחסר ולפעמים בעודף על אותו מכלול השקיה".
איך יודעים כמה דשן במיכל ? שואל גיא ומשיב: "יש מדיד פלסטיק שמחובר
למיכל. חקלאי עובד בשדות של עשרות קילומטרים, עתיר בעבודה ובכוח אדם,
פעמים רבות לא יודע את כמות הדשן במיכל וכמה נצרך בהשקיה האחרונה.
כשהוא יזין 100 ליטר בבקר, יכול לצאת 70 ליטר לשדה וגם שם להתחלק לא
שווה בשווה בחלקות השונות ויתכן שהדישון הביא במקום 100 ליטר, 120 ליטר.
כל מה שאני אומר אלה דוגמאות שגילינו בשטח".
אמציה בן יוסף: "הכאב לחקלאי הוא כפול. הצמחים לא מקבלים את הכמות
הנדרשת להם ויחד עם זאת נגרם לחקלאי כאב שני – שליטה, ניהול מלאי, ניטור
ומעקב תקלות. חקלאים אינם יודעים את כמויות הנוזל במיכל. התחלנו להתקין
את המערכת שלנו בקרב חקלאים שונים ובמחזור נוסף של פיתוח, נכנסנו
למערכת שתיתן פתרון שלם לדישון נוזלי".

גיא מרזל מציין שהפתרון של VM SMART הוא בביצוע חישת נפח מתקדמת
ומדויקת בשילוב עם התקנת מדידה על הקו והציוד הקיימים, ואלגוריתם – שבזמן
אמת מודדים את הדישון ומתקנים אותו לערכים שהחקלאי הזין בבקר ההשקיה.
המערכת מותאמת למגוון רחב של ציוד דישון ובקרת השקיה. כל הנתונים
שהמערכת אוספת ותיקונים שהיא מכניסה לדישון, משודרים מהשטח לטלפון

של החקלאי, בתוכנת רשת לתפעול פשוט (יחסית), וכך כלל המידע
לדישון הוא מדויק ורציף. בשדה/החלקה מקבלים את כמות הדשן שהגדיר
האגרונום או המדריך החקלאי".

מהם אחוזי החיסכון?
"קשה להעריך את אחוזי החיסכון או הרווח כי זה מורכב מהחיסכון על הדשן,
פחות שימוש בכוח אדם ומניעת אירועים חריגים שיכולים להביא לבזבוז
משמעותי של דשן ופגיעה ביבול. נתקלנו בשטח במשאבת דישון שמתפקדת לא
כראוי. בזכות ההתרעה שלנו השדה קיבל דישון. אחרת החקלאי לא היה יודע על
התקלה ולא היה מספק לשדה את הדשן הנדרש. אנחנו מנטרים כל הזמן את
מכלול הדשן. אנחנו גם מתריעים על נזילות".
מציין: "בחודש אוקטובר 2021 בצפון הנגב, המערכת באמצעות אלגוריתם
זיהתה אוטומטית חריגה מדפוסי השימוש וירידה חדה במפלס הנוזל ויזמה
התרעה באמצעות מסרון לחקלאי. החקלאי נסע לשטח, זיהה נזילה של 2000
ליטר, הצליח להציל 1500 ליטר דשן והציל את פריצת הדשן מהמיכל. מקרה
אחר, בחודש ינואר 2022,המערכת זיהתה ירידות אחת לשבועיים ממיכל הדשן
והתריעה לחקלאי על גניבת דשן מהמיכל. החקלאי זיהה את הגניבה ולכד את
הגנב. זיהינו נזקים שנעשו בידי אדם".
המערכת תירשם כפטנט?
מרזל: "בוודאי. כפטנט בין לאומי".
כמה מערכות מכרתם עד עתה?
מרזל: "אנחנו 3-4 חודשים במכירות. עד כה מכרנו 100 מערכות לחקלאים
ישראלים. הכל אחרי שנה וחצי של פיתוח המערכת. המודל שלנו הוא שירות
לחקלאי, סוג של ליסינג. חשוב לנו השיח עם החקלאי, מקבלים רעיונות וגם
תגובות.הכוונה היא להתרחב עוד בארץ ולצאת לסבב גיוס הון ממשקיעים
פרטיים או חברות בין לאומיות שיש להן בסיס מכירות בחו"ל. אפשר בהחלט
לפתח עוד יישומים למערכת שכל-כולה כחול לבן. זו מערכת יציבה, עובדת עם
תפוקה מוכחת". אמציה בן יוסף מהנהן בראשו, מסכים עם כל מילה של גיא,
המנכ"ל.
הם חברה פרטית והיה ברור שלא יגלו כמה כסף הושקע בפיתוח המערכת. כל
מה שהצלחתי להוציא מהם שההשקעה "בערך ארבע ספרות". התרשמתי
שאלפי שקלים, לא רבבות שקלים.

מנכ"ל ללא רקע חקלאי

גיא מרזל, בן 46,מנכ"ל החברה. גר בתל-אביב. בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב ובעל תואר שני מהמכללה למינהל בראשון לציון.

"אין לי רקע חקלאי" מודה גיא מרזל. "אחרי שנים של עשייה עם היבט ערכי היה לי חשוב לפנות לאזורים שמשמרים גוון ערכי ושורשי ולכן הצטרפתי לחברה שכל-כולה חקלאות, שתסייע לחקלאי בעבודת היום-יום.

אמציה בן יוסף בן 48, מבעלי החברה, יזם וסמנכ"ל פיתוח, גר במושב כפר מימון. נשוי למלי, מנהלת הון אנושי במועצה האזורית גוש עציון, הורים לארבעה ילדים: מיקה (בת 17), איתן (12), נגה (10) ורונה (5).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן