יבול שיא
הרפת והחלב
karaila

הראל: הקראווילות נחתו

3 דק' קריאה

שיתוף:

שתי קראווילות הוצבו בשבוע שעבר באתר בהראל, ועוד שלוש תגענה השבוע. הן מיועדות לחמש המשפחות בקיבוץ שביתן נשרף כליל. בהמשך מדובר על עוד חמש קראווילות

הראל הקראוויליות נחתו: שתי הקראווילות הראשונות, בהן אמורות להשתכן המשפחות מהראל שביתן נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בקיבוץ ב-23 במאי, ל"ג בעומר, הגיעו ביום חמישי שעבר והוצבו במתחם שהוכן עבורן. עוד שלוש קראווילות אמורות להגיע ביום רביע השבוע לאותו מתחם. כל קראווילה מגיעה  בשני חלקים על שתי משאיות,  שני חלקי  הבית  מורדים בעזרת מנוף למקום בו הם צריכים לעמוד ואחר כך מוצמדים אחד לשני.
יואל כהן  מחברת JustManage   שמנהלת את הפרויקט בהראל, אומר כי מדובר בבית ששטחו כ-90 מ"ר  ויש בו שלושה חדרי שינה. הבתים יחוברו בזמן הקרוב לתשתיות – מים חשמל, ביוב, תקשורת, וההערכה  היא שהם יהיו מוכנים לכניסת הדיירים בתוך  שלושה שבועות. בהמשך מתכוננות להגיע עוד חמש קראווילות, שיוצבו בשני משטחים שהותקנו בסמוך. העלות הכוללת של קראווילה, כולל הכנת התשתיות, היא קרוב לחצי מיליון שקל.
ביולי אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקיבוץ הראל באישור מהיר וחריג, להציב קראווילות במקום חמשת הבתים שנשרפו כליל. האישור  הגיע בעקבות פניות לשר האוצר משה כחלון ולאנשיו לקדם את הקמת הקראווילות.  קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית העמידה  ערבות להלוואה ממשקי דרום ע"ס 2.5 מיליון ש"ח, הנדרשים לצורך מאמץ השיקום.

 

תהליך החיבור

 

מחברים את הקראווילות

 

מטה התנועה הקיבוצית הגיע לפני מספר שבועות  לסיור בהראל כדי לעמוד מקרוב על נזקי השריפה ולדבר על שיקום הקיבוץ.  בסיור  נכח גם  ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל חבר נתיב הל"ה.. לאחר הסיור בקיבוץ ובמוקדי השריפה, התכנסו חברי המטה לשיחה עם הנהלת הקיבוץ וחברים.    ניר מאיר, מזכ"ל התק"צ,  הבטיח כי התנועה תמשיך לסייע לקיבוץ ככל שתתבקש, יחד עם שאר הגופים. "המשימה החשובה ביותר בהראל כיום, מעבר לשיקום, היא טיפול בתב"ע,  מכיוון שזו האפשרות היחידה לעתיד הקיבוץ להמשיך לקלוט, לצמוח ולגדול – כפי שהראל צריך. ביטוח חקלאי עמד ויעמוד לטובת הקיבוץ וגיוס התרומות מהקיבוצים אחרים היה ונמשך ומראה על סולידריות בין קיבוצים בשעת מבחן". נושא התב"ע נתקל בקשיים רבים שמנעו את התקדמות התב"ע בהראל במשך שנים רבות ומשום כך גם את הליכי הקליטה והגידול הדמוגרפי. לשיחה הצטרף גם מיקי לזר, יו"ר משקי הדרום (משואות יצחק) שאמר,  כי בשיחת הטלפון הראשונה שקיים עם נציגי הקיבוץ לאחר השריפה, הוא הנחה אותם שיגידו מה הם צריכים ולא ידאגו לגבי הביטחונות. "הארגון מחויב להראל ויעשה את כל הדרוש כדי לסייע".
יו"ר הקיבוץ, יאיר מנע, אמר כי הם מקווים להשתמש בשטח שהוכשר לקראווילות לקבלת תב"ע לבנייה עתידית, כשיגמרו שלוש השנים שאושרו להקמת האתר.   מנע אמר: "בנייה זה סם חיים, ולכן ראינו איום קיומי בעצירתה. בחודשיים האחרונים אנו מתנהלים בצורה לא זהירה ולא אחראית. לקחנו על עצמנו דברים שאני לא בטוח שנצליח לעמוד מאחוריהם. בשנים האחרונות התמודדנו הרבה עם נושא התב"ע". מנכ"ל הקיבוץ, עוזי הניג, ביקש להודות לתנועה ולממלאי התפקידים על עזרתם לאחר השריפה – "זה נתן לנו הרגשה שיש כתובת וגם המחשה לעתיד לקיבוצים אחרים".

בפגישה הועלה על ידי החברים הצורך בהליך חברתי וקהילתי, שילווה את החברים ויעזור לשקם את המארג החברתי ולהתמודד עם הטראומה שחוו, לצד נושא השיקום הפיזי . ניב ויזל, ראש המועצה האזורית,  הבטיח  לסייע בנושא זה. ויזל אמר:  "כשעבדתי בתנועה הקיבוצית והיה תת-אכלוס בהראל, הייתי אמור להיות אחראי על הקליטה, והקיבוץ אכן קלט 20 משפחות, אך לא היה לכך המשך. צריך לשים את האצבע גם על הנושא החברתי ולא רק על רכוש. התנועה צריכה להיות מחוברת לזה ולעזור, וגם המועצה תעזור במה שתתבקש.". בשעה טובה לקיבוץ הראל הקראווילות נחתו

נחנך אתר הקראווילות בקיבוץ הראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן