מט"ש בית שאן הממוקם מזרחית לקיבוץ עין הנציב, הוקם והופעל בשנת 2009 על ידי המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית גלבוע ועיריית בית שאן. המטרה לטהר את השפכים העירוניים ואת השפכים התעשייתיים שמייצרות הרשויות, ולהשתמש במים להשקיה חקלאית, במקום להשתמש בהם להשקיית גידולים כגון תמרים, או להזרימם לנחל חרוד.
הניסיון המצטבר אחרי 12 שנות הפעלה, מעיד על כך ששפכי הרפת שמוזרמים למט"ש קשים לטיפול וגורמים לעומס אורגני, שמחייב הוצאה גדולה של אנרגיה ופינוי כמויות גדולות של בוצה. מברך על כל רפת שעוברת לטיהור שפכים מעגלי ומתנתקת מהמט"ש.
סיור למידה במט"ש בית שאן עם צביקה ורד…
הקמת מתקן טיהור
מט"ש בית שאן ממוקם בנוף מדהים בעמק המזרחי לרגלי הגלעד ונראה מזמין מאוד את קליטת כל שפכי האזור ושימוש חוזר בתוצרים, לחקלאות המקומית.
יצאתי לסיבוב מעניין עם צביקה ורד מקיבוץ כפר רופין, שמנהל את תאגיד הביוב של מועצה האזורית עמק המעיינות והיה מרתק ומחכים..
במשך שנים רבות, השתמשו היישובים החקלאיים במי השפכים, להשקיית מטעי תמרים ואף לגידולים אחרים. העיר והתעשייה הזרימו את שפכיהם לסביבה, לנחלים ובעיקר לנחל חרוד. בתחילת שנות ה-2000 החלו הרשויות לאכוף את חוקי בריאות העם והגנת הסביבה והוחלט על הקמת מט"ש אזורי אחד, שיקלוט שפכים מ-3 מועצות אזוריות ומהתעשיות שלהן, כולל הרפתות. עלות ההקמה הייתה כ-150 מיליון שקל, והרשויות התחברו אליו בהדרגה, תוך כך שהמשיכו להזרים שפכים לנחלים.
מט"ש בית שאן הוקם על ידי חברת קל בניין והתחיל לקלוט בהדרגה שפכים, מיישובים וממפעלים, שחוברו למערכת האזורית החל משנת 2009. המט"ש נמצא מזרחית לכביש – מינוס 200 ומופעל על ידי חברת GSE, חברה שמתמחה בתחום ויש לה ניסיון רב בהפעלת מט"שים.
החיבור היה מדורג – בספטמבר 2009 התחברה למט"ש המועצה האזורית עמק המעיינות. עיריית בית שאן התחברה בהמשך וכך, גם חלק מיישובי מועצה אזורית הגלבוע. כיום, כל היישובים שלנו מחוברים למט"ש, במערכת צינורות שאורכה מעל 80 ק"מ..
המט"ש מתוכנן לטפל ב-12,000 קוב ביום, בפועל מגיעים כיום כ-10,000 קוב ובשלב ב', בשנה הבאה, מתוכנן להוסיף מערכות, כך שכושר הקליטה יעלה ל-18 אלף. בכך, המט"ש יעמוד בצפי הגידול הדמוגרפי ועליית הכמויות בשנים הבאות.
קולטים את כל שפכי הבית של העיר בית שאן וחלק גדול ממשקי הגלבוע ועד קיבוץ יזרעאל ממערב וכמובן, כל קיבוצי עמק המעיינות. בצפון מגיעים עד למושב מנחמיה.
לידינו יש קולחי גלבוע שקולטים את המשקים באזור.
ייעוד התאגיד בהקמה
- הקמה ואחזקת מערכות ביוב אזוריות.
- אחזקת מערכות ביוב ציבוריות ביישובים.
- ניהול תוכנית ניטור על פי הכללים.
- אכיפה – שיפור שפכי תעשיה ורפתות.
- עדכון תעריפי אגרת ביוב וניהול גבייה.
- שיקום תשתיות ביוב ישנות.
- הבאת המט"ש להפקת שפכים שלישוני.
צביקה ורד
נולדתי בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי, התגייסתי לקראת מלחמת ששת הימים והייתי בנח"ל. כעבור שנה עברתי לתזמורת צה"ל ובסוף השירות ב-69, התקבלתי לקורס טיס והייתי בצבא הקבע כ-15 שנה, כטייס מיראז' ואף 16.
נשוי לבת הקיבוץ כפר רופין ויש לנו 4 ילדים בוגרים.
בשנים 80-75 עבדתי בגד"ש של כפר רופין וניהלתי את החקלאות המקומית, במשך 5 שנים. עברתי למפעל הפלסטיק של כפר רופין ועבדתי שם כ-20 שנה גם כמנהל המפעל. ב-2007 כיהנתי כמרכז משק וגם הייתי בדירקטוריון הרפת המשותפת מרום הגלבוע, בעת שאתה כיהנת כיו"ר הרפת.
מ-2010 אני כאן כמנהל תאגיד הביוב, במשרדי המועצה האזורית עמק המעיינות, מזרחה מבית שאן.
מט"ש בינוני בגודלו
רוב הרפתות של קולחי הגלבוע הן מושביות ולנו יש רפתות קיבוציות וגדולות.
הצנרת מתוכננת לקיבולת גדולה עם תכנון עתידי לשנת 2030.
כאמור, המט"ש קולט היום כ-10 אלפים קוב ליום שבהם, 25% הם שפכי תעשייה – עוף טוב, בקר תנובה ועוד מפעלים קיבוציים, פארק צבאים וא"ת בית שאן. תעשיית המזון מתאפיינת בשפכים קשים לטיפול כמו, שומנים ועוד רכיבים, שצורכים הרבה אנרגיה וטיפול מורכב לטיהור.
ברוב המט"שים שפכי התעשייה מהווים כ-15% בלבד. נושא הרפתות, על אף חלקן הקטן, כ-3.5%, בולט בגלל השפכים המזוהמים במיוחד המוזרמים על ידיהן למט"ש.
- שפכים סניטרים – 80% הם מים שמגיעים מבית שאן ומהיישובים בסביבה. הבעיה המרכזית בשפכים אלה היא, המגבונים החד-פעמיים, שהצרכנים זורקים לביוב הביתי – זו מכה עולמית ואצלנו זה סתימות, משאבות, צנרת מוגדלת וביובים.
השילוב הקטלני הוא מגבונים עם זבל רפת מוצק שמתחבר יחד. בכל תחנה יישובית קיים בור רקב לפני בור השאיבה, שתוכנן לשיקוע של מוצקים שיירקבו ויפונו כל מספר חודשים. דה עקא – המגבונים הופכים את זה לחומר שלא מתפרק. זבל הרפת מתחבר עם המגבונים לזרם אחד מעורבב, זה הופך למוצק יבש כמו בטון, שכלוא בבור הרקב. פעולות הרטבה, ריכוך, שאיבה ופינוי על ידי ביובית, נעשות בתדירות גבוהה, הרבה מעבר לתכנון. - שפכי תעשייה ורפת – עמוסים באורגניים בעיקר שומנים וגם עומסים כימיים – זרחן, חנקן גבוה ועוד. הרפת נכללת בקטע התעשייה. יש עומס כימי וביולוגי – בודקים את כל החומרים, עושים תוכנית ניטור. יש מרכיבים שהמט"ש לא יודע לנקות ובעיקר מלחים וזה תוצר גם של הרפת.
אצלנו מפעלי השחיטה הם המזהם הכי גדול, אך יש להם מתקן טיפול מקומי שמפנה שומנים ומוצקים, כך שנשארים בשפכים רק מלחים, כלורידים ונתרן, ברמה שמעבר למה שמותר בקולחי המט"ש – מתחת ל-250. אצלנו רוב היישובים צורכים מים מתוקים וכמות המים המלוחים היו בעבר 40% והיינו צריכים ללכת לוועדת חריגים, כדי לקבל אישור שקולחי המט"ש, במליחות מעבר למותר.
הגדרות לרמת הטיהור של השפכים בסוף התהליך:
- ראשוני – טיפול אקסטנסיבי בבריכות חימצון.
- שניוני – אסור להשקות גידולים משתרעים, אלא מטעי תמרים, זיתים וגד"ש זקופים כמו, חיטה, חמניות, סורגום, אספסת ועוד.
- שלישוני – טיהור מלא ומותר להשקות כל גידול.
המים נכנסים לטיפול ובו יוצאת בוצה לקומפוסט והמים הנקיים להשקיית הגידולים המותרים, לרמה שניונית, כי ההגדרה שלנו כעת היא קולחים, ברמת טיהור שניונית.
סביב המט"ש נטעו אלפי דונמים של זיתים ודקלים, שקלטו את המים מהמתקן. כיום, עם ביטול המכס על שמן זית ועליית מחירי המים, הביקוש ירד ואיתו המחירים ולאחרונה, עקרו כ-10,000 דונם..
המאגר של חברת אפיקי מים – אגודת המים האזורית, והיא בנתה אותו. ברמה שניונית לא משלמים על המים והם ניתנים לחברי האגודה בחינם. בשלישוני צריך לשלם.
המט"ש עבר השנה לרמת טיהור שלישוני, אבל עדיין אין אישור של משרד הבריאות להשקייה, ללא מגבלה, כי חסר מאגר חירום לשפכים ולקולחים, למקרה של תקלות בתהליך. המאגר כבר מתכונן ויוקם בתוך שנה וחצי.
שלושת המועצות מאורגנות תחת חברת מי שאן בע"מ – תאגיד שמנהל את הקשר עם GES, הקבלן שמפעיל את המט"ש. בפועל, בגלל שהמט"ש נבנה בשטח המוא"ז עמק המעיינות ואנחנו מזרימים כ-50% מהשפכים, שחלקם הגדול שפכים קשים של תעשייה ורפתות, אני הוא זה שמקיים את הקשר התפעולי עם מנהלי המט"ש.
עבודת המט"ש עם הרפתנים בשטח
בדיקת השפכים – יש לנו כללים שמוכרים לכולם: אדו ברוש מקיבוץ מעוז חיים הוא המנטר, שמגיע לכל רפת פעם ברבעון, לוקח דגימה שמועברת למעבדות בקטוכם. לפי התוצאות של המעבדה, מחייבים בתשלום על פי היקף החריגה מהפרמטרים.
הדיגום נעשה אחרי מתקן הטיפול ברפת, בצינור שמפנה לקו הביוב של היישוב ולתחנת השאיבה. ברוב הרפתות יש רק מתקן הפרדה גסה של מוצקים.
בודקים ברפת בשעות העבודה, את מי השפכים של המכון וחצר ההמתנה.
הייתי מצפה שהכללים יאפשרו תשלום גבוה יותר על הזרמת שפכים חריגים שגורמים לתקלות, נזקים ועלויות גבוהות של טיפול בכל שלב, החל מהשאיבה, דרך הצנרת וכלה במט"ש. התשלום למט"ש כיום, לא מעודד רפתות להקים מתקני הפרדה משוכללים.
התשלומים של הרפתנים
אני מכיר את כל הרפתנים ונמצא בקשר איתם.
גובה התשלום – בין 5,000 ₪ ל-40,000 ₪ לרבעון, תלוי בזיהום ובכמות המים.
הזיהום – קודם כל יש מוצקים – קש, גרעינים וחומרים נוספים וזה קטסטרופה…
יש גיליון חישוב של רשות המים – רפת, רבעון שני… מכניסים את הכמויות והפרמטרים שחושבו כמו COD , TSS, חנק, זרחן, כלורידים ונתרן. הכלורידים הם הבעיה של הקנסות וגם חנקן והרפתנים לא יכולים להימנע מכך.
COD – 7,800 במקום 3,000 מוצקים. לרפת עשו הקלות ומותר עד 3,000 ומשלמים קנס נמוך ומעליו הקנס עולה. ככלל, עשו הקלות לרפתנים ואם הם בתחום, אז משלמים קנס נמוך ומעבר לחריגים, משלמים קנס גבוה.
זרחן – מותר 15, לרפת 90 ויש כאלה שמגיעים ל-165.
כלורידים – מותר 430 ויש רפתות עם מעל ל-600.
קנס – מכניס את הכמויות החודשיות לקובץ החישוב, איפה שאני יכול, אני מקל – הממוצע הנמוך סביב 5,000 ₪.
הכנסות האגודה והמט"ש ותשלומי הרפתנים
יש אגרת ביוב על כל תושב וכל מפעל, משלמים על כל קוב נצרך. ברפת מחשבים 70% מכמות המים שנכנסים למכון החליבה והחצר ומודדים בצינור הכניסה. יש מונה נפרד למחלוב והרפת משלמת על 70% מהכמות במונה, וההערכה שזו הכמות שהולכת לביוב. בחריגה יש תשלום מיוחד נוסף.
התאגיד מוציא את החשבונות ללקוחות וגם מקבל את התשלום עבור שפכים חריגים.
הרפתנים התרגלו ומשלמים בשוטף. רוב הרפתנים קנו מפרדות ועל אף זאת, יש הרבה מוצקים שזורמים לביוב ומה שמגיע, זה לא רק קש אלא גם הרבה זבל, אפילו אחרי ההפרדה.
הצבע של הרפת מיוחד – חום כהה, הוא שוקע וגם צף ומתייבש על המגבונים מהשירותים וזו מכה קשה.
בנוסף, המט"ש גובה על כל קוב שנכנס למתקן – ברפת ממוצעת יש 15,000 מ"ק לשנה וסך עלות האגרה כ-120,000 ₪. נוסיף לכך את עלות הקנסות הרבעוניים, שגם הם בסכום דומה ונקבל עלות שנתית של קרוב ל-250 אלף ש', שאם יטפלו לבד, יוכלו לחסוך חלק מהעלויות ובלי תלות.
רשום המים – כל מט"ש מחויב לדווח גם למשרדי הגנת הסביבה והבריאות, על התוצאות של כולם.
בעמק משלמים 8.0 ₪ אגרת ביוב, שכוללת גם השקעות במתקנים.
סיור במטש
צביקה – מנהל תאגיד הביוב של עמק המעיינות.
המנכ"ל של המט"ש הוא חיצוני, רנני מחברת GSE, יש במתקן שני עובדים קבועים.
בכניסה למתקן יש שלושה צינורות מהאזורים:
צפון – מנחמיה ומפעלים.
דרום – טירת צבי וכפר רופין.
מערב – העיר בית שאן.
יש מגובים שמערבבים את כל המוצקים – הפרדה ראשונית, מסנן חול ושיקוע ראשוני בבריכה.
מסתובב גורף, יש לו מגוב שמפנה ולמטה, הבוצה מגיעה למשאבה, שלוקחת את הבוצה למסחטה, זו מעמיסה למכולות ומשם למתקן הקומפוסט הסמוך.
יש בריכות לשיקוע ראשוני, משני ועוד בריכות – 3 ימי שהייה בבריכה.
אכן, מערכת מושקעת, שעובדת היטב ומפנה את כל השפכים של אזור גדול ומתמודדת עם לא מעט מורכבויות טכנולוגיות, במערכת הטיהור התעשייתי.
שורה תחתונה וחשובה מאוד
נראה שכל העוסקים בנושא, רוצים לעודד את הרפתנים לפתח מערכות עצמאיות לטיפול בשפכים שלהם, עם סגירת מעגל אקולוגית בשטחים החקלאיים ולהפסיק להזרים למתקן האזורי ובכך, להקל על כל הגופים שעוסקים בנושא מורכב וקשה…
יש גם לחץ מלמטה, להפסיק את ההזרמה מהרפתות למט"ש. פניות ובקשות של רפתות מהעמק, להקים מערך בריכות שיקוע וחמצון, עם זמני שהייה שהוכחו כיעילים, נתקלו בחוסר שיתוף פעולה של משרדי הבריאות והגנת הסביבה.
הפקידים מבינים את היתרונות, אך כבולים ברגולציה לא מוצלחת, שלא מאפשרת לתאגיד לכפות על הרפתות שיפור.
שווה לחשוב ולהשקיע בנושא!
קומפוסט שלוחות
תומר ואלי מועלם
חברה משפחתית – מועלם ממושב בתענכים. האב עבד 40 שנה עם קיבוץ שלוחות והבנים הם דור ההמשך, שמרחיבים את היזמות עם הרבה עבודה – קולט זבל בע"ח, בקר, לול, עיבודים חקלאיים, גזם מוניציפלי. התוצרת הסופית נמכרת למשקים מסביב והם אפילו מפזרים להם בשטח, בעונה המתאימה.
המתקן משתרע על שטח של 60 דונם בנוף יפהפה. קולטים את הבוצה של המט"ש שגם משלם להם על הקליטה.
התהליך מתחיל במשאית שפורקת את הזבל, עושים הפרדה, להוציא את הניילונים ומערבבים עם גזם ואז מכסים עם ניילונים בערוגות, באוויר מאולץ, וכך עושים עיקור של הזבל, במשך 3 שבועות.
בהמשך, עוברים לערימות פתוחות, ל-3-2 שבועות נוספים – הופכים, מנפים ומוציאים לשיווק.
כל התהליך אורך כ-7 שבועות.
בחורף אוגרים ובקיץ זה יוצא לשטח, בתום עונת התחמיצים במשקים. המחיר הרגיל של קומפוסט הוא כ-60 ש' וכאן מוכרים ב-30-24 ש', חומר בשטח ומפוזר.
העיקור מנטרל מחלות וזרעים וזה ההבדל עם זיבול ישיר, כי אין עשבייה.מתקן בנוי לתפארת ועושה עבודה טובה במכלול נושאי הסביבה…
