יבול שיא
הרפת והחלב
בקעת הירדן צילום עמוס דה וינטר

בחזרה לתוכנית אלון ותקפותה להיום

3 דק' קריאה

שיתוף:

בגליון "הזמן הירוק" האחרון (4.6.2020) התפרסם מאמר של תמר רז, "ההחמצה הגורלית", בו היא מצרה על כך שמפלגת העבודה ומדינת ישראל לא הלכה בדרכו של יגאל אלון. הדרך שהיה בה סיכוי, לדעתה, לשנות את המציאות במזרח התיכון כולו. על רקע הדברים ועל רקע הדיבורים על סיפוח בקעת הירדן (על פי "תוכנית אלון" לכאורה) מצאתי לנכון לחזור ולבחון את תוכניתו של אלון, כפי שהוא יצא איתה לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. לבחון מה מהתוכנית תקף להיום ואת מה יש לעדכן ולחדש.

עיקרי התוכנית – תוכנית אלון

סמוך לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים יצא יגאל אלון עם תוכנית מדינית וביטחונית, נועזת ומרחיקת ראות לזמנה. התוכנית דיברה על החזרת רוב שטחי יהודה ושומרון שנכבשו במלחמה לממלכת ירדן והימנעות משליטה על רובו של העם הפלסטיני, תוך הסרת האיום הביטחוני מהחזית המזרחית. הסרת האיום על ידי שמירת בקעת הירדן ואחיזת צה"ל בשטחים השולטים על גב ההר. זו הייתה תוכנית ששילבה את צרכי הביטחון, כפי שהם הובנו באותם הימים, יחד עם הימנעות משליטה על רובו של העם הפלסטיני, ושמירה על רוב יהודי מוצק במדינת ישראל. רוב שיבטיח את היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. היה בתוכניתו גם רצון להחזיר לממלכה (ירדן) את כבודה שנפגע קשות מתוצאות המלחמה.

האיום הביטחוני

באותם הימים בהן נכתבה התוכנית היו הדיביזיות המשוריינות והממוכנות, של הצבאות הסדירים הערביים, האיום העיקרי על בטחונה וקיומה של מדינת ישראל. איום שהתממש במידה רבה לאחר שנים ספורות, כאשר חצו הכוחות המצריים את תעלת סואץ בדרום והדיביזיות הסוריות תקפו ברמת הגולן, במלחמת יום הכיפורים. אלה היו האיומים שנאלצנו להתמודד מולם באותם הימים. כולנו, מי שעברו את קורסי הפיקוד של צה"ל, למדנו ולימדנו שהכרעה במלחמה מתרחשת אך ורק כאשר מתבצע מהלך קרקעי משמעותי. כולנו ידענו להעריך את עוצמת המכשול הקרקעי, מול הגייסות המסתערים של התוקף. נכון לסייג אמירה זו לאור הניסיון המוצלח של צה"ל להתגבר על המכשול הקרקעי ולכבוש את רמת הגולן בתנועה מהעמק אל ההר, בששת הימים. דבר שהיה נכון במידה מסוימת גם לגבי כוחות המילואים שמיהרו לרמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. חשוב לזכור שגם בימים ההם, יכולים היו אויבינו להטריד אותנו באש ללא חציית הגבול, אך היו אלה הטרדות לא ממוקדות ולא יעילות, שהכבידו מאוד על החיים אך לא איימו על קיומה וריבונותה של מדינת ישראל. בהמשך הרשימה ננסה לבחון את השתנות האיומים מאז ועד היום.

הכוחות הסדירים

לאחר הסכמי השלום (הקר) עם מצרים ועם ממלכת ירדן, ולאור ההתפתחויות המדיניות במרחב, איננו רואים היום איום של צבאות סדירים וממוכנים על ישראל. במידה ויש ממש באיום מצידן של מדינות כמו איראן, עיראק או סוריה, מדובר בעיקר על ירי מכלי נשק ארוכי טווח, שעשויים להיות בעלי כושר פגיעה מדויק וגרימת נזק רב.

ארגוני הטרור

האיומים העיקריים, נכון להיום, הם מצד ארגוני הטרור לסוגיהם, בין שאלו ארגונים הנמצאים בשטחים שבשליטתנו ובין שאלו ארגונים הממוקמים מעבר לגבולות, כמו החמאס, חיזבאללה ודאעש. האיום מתוך השטחים שבשליטת כוחות הביטחון הישראלים מתאפיין בעיקרו בפיגועים על ידי יחידים, רובם ביוזמה מקומית ללא תכנון והנחיה ממוסדת. ככלל הטרור הזה מאיים על העורף ולא על קווי החזית לאורך הגבולות. האיום של הארגונים שמעבר לגבול מתאפיין בירי רקטות וטילים היכולים להגיע לטווחים ארוכים. בשנים האחרונות נוספו גם בלוני התבערה, שנכון להיום אין לנו תשובה טובה מולם. כל אלה הם שילוב של פגיעה ביישובים ובאזרחים והתגרות בכוחות הביטחון לאורך הגבולות. רוב הפיגועים הללו יזומים ומונחים על ידי הנהגות הארגונים.

התפתחות כלי הנשק

כלי הנשק ארוכי הטווח, הרקטות והטילים למיניהם, עברו שיפור משמעותי, מאז שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. היום הם מדויקים  מאוד ויכולים לגרום נזקים משמעותיים גם ממרחקים גדולים. מי שמצטייד בכלים מהסוגים הללו אינו צריך לחצות את הגבולות כדי לפגוע במטרות נקודתיות בערים, ביישובים ובמתקנים החיוניים בעורפה של מדינת ישראל. במידה מסוימת נוצר היפוך בסיכונים, הנשק ארוך הטווח והמדויק יעיל יותר בטווחים הבינוניים והארוכים והוא פחות יעיל לגבי מטרות בטווחים הקצרים. כדי להתגבר על מערכות ההגנה המתקדמות של ישראל ("כיפת ברזל" ואחרות), ייאלצו התוקפים להפעיל מסה גדולה של אמצעים בליסטיים בבת אחת. לאלה נוסף לאחרונה גם נשק ה"סייבר", המאפשר לשבש מערכות ממוחשבות חיוניות מרחוק. כאן טווחי הפעולה ארוכים עוד יותר אפילו מהטילים ארוכי הטווח, והמשמעות מרחיבה מאוד את תחום הנזקים ההדדיים. על חימוש גרעיני לא מדברים כלל בהקשר זה של קביעת הגבולות.

המנהרות ההתקפיות

המנהרות שחופרים ארגוני החבלה בדרום ואלו שהתגלו לאחרונה בצפון הן מטרד אמיתי ויש להילחם בהן, אך הן אינן מסכנות את קיומה וריבונותה של מדינת ישראל. בכל מקרה זו מלחמה על הגבול שיש להמשיך לעשותה בחוכמה ובנחישות.

לסיכום

מתיאור השתנותם של האיומים עולה כי נכון לשקול מחדש את ההיערכות הקרקעית הנחוצה היום לביטחוננו ואת השפעת התהליכים והשינויים שחלו באזור לאחר יותר מחמישים שנה, מאז מלחמת ששת הימים. נראה שאי אפשר יהיה להתעלם מגושי ההתיישבות (היהודית) הגדולים שנוצרו מאז ועד היום ונכון יהיה להציע פיצוי מתאים בגינם. אין לי ספק שאם יגאל היה אתנו היום הוא היה מעדכן את תוכניתו, בהתאם למטרות שהנחו אותו בזמנו, ובהתייחס לתהליכים ולשינויים שחלו מאז ועד היום.

 

2 תגובות

  1. אני לא בטוח שיגאל אלון אילו היה אוהב לראות את המאמר הזה ולא בטוח שלא מדובר בשכתוב הסטוריה.
    יגאל אלון לא דיבר על החזרת מרבית השטחים, תוכניתו המדינית כללה את בקעת הירדן והר חברון כולו. כאשר בריכוזי האוכלוסיה הפלשתינאים בשומרון ובנימין תוקם אוטונומיה פלשתינאית מפורזת וידידותית לישראל, אני לא מאמין שהיה מסכים לאש"ף… יותר משהייתה תוכניתו של אלון תכנית שלום, היא הייתה קרובה יותר לרעיונות ארץ ישראל השלימה והיא הזהירה מפני השבת השטח… ואני מזכיר שיגאל אלון היה חבר גם שנים רבות במפלגתו של יצחק טבנקין… תוכניתו המורכבת שאפה אומנם להימנע מחיכוך התיישבותי עם ריכוזי אוכלוסיה ואיום על הדמוגרפיה היהודית – אך חתרה בטווח הארוך ובמודע לסיכול ולנטרול יישות מדינית פלשתינאית. תוכניתו דגלה בעבודה עברית – קרי החלשת הכלכלה הפלשתינאית… אלון אומנם היטיב להעריך את הערבים וכיבד אותם באמת (דבר שהם זוכרים לו עד היום) – אבל בתור מי שגדל עימם מילדות ודיבר ערבית כשפת אם והכיר את עומק הקונפליקט ודרישות הצדדים – הוא כנראה סבר שלא יכול להיות פתרון אלא אם כן הוא יסתיים בהכרעה חד משמעית של אחד מן הצדדים והוא כמובן חטר להצלחת הצד היהודי… אני מזכיר שכוחות הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון אחראיים על ביצוע חלק משמעותי מתוכנית ד' בחודשים שקדמו להכרזת העצמאות – במהלכה פוצצו באופן מבוקר ונמחו מאות כפרים נטושים, שתושביהם נמלטו במהלך הקרבות במטרה למנוע מתושביהן את האפשרות לשוב וליצור בפועל רוב דמוגרפי יהודי…אם יש אדם שיצר בפועל את משבר הפליטים הפלשתינאים זה יגאל אלון… בגזרות עליהם לא פיקד (כמו למשל מבצע חירם בגליל) נותרו ריכוזי אוכלוסיה פלשתינאים משמעותיים (בניגוד לגזרות בגליל תחת פיקודו (מבצע יפתח)…

    1. אני לא בטוח שיגאל אלון אילו היה אוהב לראות את המאמר הזה ולא בטוח שלא מדובר בשכתוב הסטוריה.
      יגאל אלון לא דיבר על החזרת מרבית השטחים, תוכניתו המדינית כללה את בקעת הירדן והר חברון כולו. כאשר בריכוזי האוכלוסיה הפלשתינאים בשומרון ובנימין תוקם אוטונומיה פלשתינאית מפורזת וידידותית לישראל, אני לא מאמין שהיה מסכים לאש"ף… יותר משהייתה תוכניתו של אלון תכנית שלום, היא הייתה קרובה יותר לרעיונות ארץ ישראל השלימה והיא הזהירה מפני השבת השטח… ואני מזכיר שיגאל אלון היה חבר גם שנים רבות במפלגתו של יצחק טבנקין… תוכניתו המורכבת שאפה אומנם להימנע מחיכוך התיישבותי עם ריכוזי אוכלוסיה ואיום על הדמוגרפיה היהודית – אך חתרה בטווח הארוך ובמודע לסיכול ולנטרול יישות מדינית פלשתינאית. תוכניתו דגלה בעבודה עברית – קרי החלשת הכלכלה הפלשתינאית… אלון אומנם היטיב להעריך את הערבים וכיבד אותם באמת (דבר שהם זוכרים לו עד היום) – אבל בתור מי שגדל עימם מילדות ודיבר ערבית כשפת אם והכיר את עומק הקונפליקט ודרישות הצדדים – הוא כנראה סבר שלא יכול להיות פתרון אלא אם כן הוא יסתיים בהכרעה חד משמעית של אחד מן הצדדים והוא כמובן חטר להצלחת הצד היהודי… אני מזכיר שכוחות הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון אחראיים על ביצוע חלק משמעותי מתוכנית ד' בחודשים שקדמו להכרזת העצמאות – במהלכה פוצצו באופן מבוקר ונמחו מאות כפרים נטושים, שתושביהם נמלטו במהלך הקרבות במטרה למנוע מתושביהן את האפשרות לשוב וליצור בפועל רוב דמוגרפי יהודי…אם יש אדם שיצר בפועל את משבר הפליטים הפלשתינאים זה יגאל אלון… בגזרות עליהם לא פיקד (כמו למשל מבצע חירם בגליל) נותרו ריכוזי אוכלוסיה פלשתינאים משמעותיים (בניגוד לגזרות בגליל תחת פיקודו (מבצע יפתח)…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן