בית הספר לשלום, שהוקם על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר והתנועה האחות אג'יאל, במחנה באי לסבוס ביוון עבור ילדי הפליטים שנעצרו בדרכם לאירופה, יסיים את פעילותו בעוד מספר ימים בתום שנת 2021
בית הספר הוקם באפריל 2017, ומאז עברו בשעריו כ-6,000 תלמידות ותלמידים צעירים ומבוגרים.
בפוסט שהועלה בסוף השבוע שעבר בדף הפייסבוק של בית הספר נכתב: "מאז שהתחילה הקורונה, ולאחר ההצתה של מבנה בית הספר, העולם והאי השתנו לחלוטין, כמו גם כל מה שהכרנו. היכולת של בית הספר למלא את התפקיד שהוא מילא בעבר בחיים של הקהילה בלסבוס הצטמצמה מאוד.
על אף הקושי הגדול לפעול, לתקשר ולהיפגש, עשינו כל מה שביכולתנו כדי להתאים את פעילות בית הספר למציאות המשתנה. שוב ושוב המצאנו את עצמנו מחדש בשנה וחצי האחרונות.
על אף השינויים וההתאמות, מרחב הפעולה והתמרון שלנו קטנו מיום ליום. מתוך הדברים האלו, קיבלנו החלטה קשה וכואבת לסיים את פעילות בית הספר בסוף השנה (2021).
נמשיך לעמוד בסולידריות עם אנשים באשר הם, נמשיך לחנך לשלום ולהתעקש שהוא אפשרי. קהילת בית הספר, על אלפי המורים והתלמידות שבה, תמשיך להתקיים.
בית הספר לילדי הפליטים
בית הספר שלנו מעולם לא היה בניין של לבנים, קירות או כיסאות. הוא בניין של לבבות, שממשיך לפעום בכל רחבי העולם. בחודשים האחרונים התרכזנו בהעברה וחפיפה של הפעילות הקיימת לארגונים מקומיים שימשיכו להפעיל אותן.
תנועת הבוגרים של השומר הצעיר תמשיך לקיים מסגרות חינוכיות של מפגש ולחנך לשלום. יחד עם כל קהילת בית הספר – המורות, התלמידים, המשפחות, השליחים והשליחות מהארץ והשותפים והשותפות – נמשיך לשאת לכל מקום אליו נגיע את האמונה והידיעה שקיום משותף הוא אפשרי, שאנחנו לא שונים אחת מהשנייה ושאפשר וצריך לפעול יחד.
היום אנחנו יוצאים ויוצאות למסע חזרה הביתה, מחוזקים באמונה הזו ובבחירה להמשיך ולבנות שותפות ושלום אצלנו בישראל.
קהילת בית הספר נמצאת במקומות רבים בעולם, בימים אלו אנחנו בשלבים הראשונים של הקמת רשת בוגרים בה קהילת בית הספר תוכל להמשיך להתקיים: אנחנו מקימים פלטפורמה ייחודית שתוכל להמשיך ולתמוך בהמשך הקיום של קהילת בית הספר על האנשים שבה, הרוח והשותפות הגדולה.
אנחנו גאות וגאים על היכולת שלנו להיות אנשי ונשות שלום ותקווה בתקופה אפלה שכזו באנושות, ומודות לכל אחת ואחד מכן על שעזרתם לנו להגביר את האור בשנים האחרונות.
לא היינו מצליחות בלעדיכם. תודה לכן ולכם. בית הספר לשלום לעד יהיה מגדלור של תקווה, שלום ושותפות. ולכולכן וכולכם יש חלק אדיר בכך".
רוני הוס, מנהלת בית הספר וחברת תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, מסבירה בשיחה מלסבוס כיצד השפיעו הקורונה וההצתה שאירעו בחודש מרס 2020 על תנאי הפעלת בית הספר עד שהביאו להחלטה לסיים את פעילותו.
"הדבר המרכזי שקרה הוא שינוי מדיניות מאוד דרמטי של ממשלת יוון ביחס לפליטים ולארגוני הסיוע", מסבירה הוס, "משבר הקורונה אפשר ליוון להטיל מגבלות תנועה על הפליטות והפליטים שהיום כמעט ולא יכולים לעזוב את המחנה."
"במצב הזה אין לנו יכולת לקחת אותם לבית הספר שנמצא מחוץ למחנה. בנוסף, יוון עושה הרבה החזרות של פליטים לטורקיה, ובעצם הדבר הזה גורם לירידה מאוד דרסטית במספר הפליטים במחנה. אם בעבר היו בו 25 אלף איש, כיום יש בו רק 2,000 איש".
אחרי ההצתה מצאתם מבנה אחר לבית הספר?
"הרעיון שלנו היה למצוא מבנה חילופי, שבו ילמדו התלמידים בתקופה שבה נשפץ מחדש את מבנה בית הספר. אלא ששבוע אחרי ההצתה העולם כולו נכנס לסגר בגלל הקורונה, וגם אנחנו, ולכן לא יכולנו לממש את התוכנית כי גם אנחנו וגם הפליטים היינו בסגר.
גם לאחר שהוסר הסגר ביוון בתחילת מאי, המשיכו את הסגר על הפליטים והשאירו את המחנה סגור. היינו יכולים לבנות את בית הספר מחדש, אבל לא היינו יכולים להביא אליו את התלמידים שנאסר עליהם לצאת מהמחנה.
בעצם מצאנו מבנה חילופי, והרשו לנו להביא אליו מקרב הפליטים רק את המורות והמורים, ובשנה וחצי האחרונות פגשנו אותם ועשינו להם הכשרות, והם אלו שבעצם פגשו את הילדים בתוך המחנה".
בעצם הגבילו את האפשרות שלכם לפגוש את התלמידים.
"בדיוק. כשראינו שמספר הילדים מתמעט, ושאין לנו אפשרות לפגוש אותם, החלטנו לסיים את הפעילות בסוף השנה, כשהלימודים ימשיכו להתקיים בבתי ספר קהילתיים בהובלת מורות ומורים מקהילת הפליטים. דאגנו להכשיר רכזים ומורים שינהלו את מסגרות החינוך בתוך המחנה".
תשמרי אתם על קשר?
"בוודאי. נשמור על קשר ברשת הבוגרים שאנחנו מקימים, שתכלול את התלמידים והמורים בלסבוס את אלו שמפוזרים בכל אירופה".
