יבול שיא
הרפת והחלב
בובקט

האם "בובקט" – הוא רכב מנועי?

2 דק' קריאה

שיתוף:

חבר עין חרוד נפגע מהתהפכות "בובקט"  שנסע לאחור. אם מדובר ברכב מנועי,  החבר זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים. אם מדובר בכלי עבודה, הרי שזאת תאונת עבודה

שלוש ערכאות משפטיות דנו בסוגייה שהניח קיבוץ עין חרוד מאוחד בפניהן: האם "יעה אופני זעיר" המכונה: "בובקט" הוא "רכב מנועי", כתיאורו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

אם התשובה לסוגיה זו היא חיובית, כי אז האירוע בו נפגע התובע כתוצאה מהתהפכות "בובקט" שנסע לאחור באתר העבודה הוא "תאונת דרכים", והתובע יהיה זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים. ה"בובקט" צריך לומר לא היה מבוטח "בביטוח חובה", ולכן הפיצוי לנפגע במקרה כזה מגיע מאת "קרנית" (שהיא גוף המפצה נפגעי תאונות דרכים, בין השאר, במקרה שהרכב הפוגע אינו מבוטח בביטוח חובה).

אם התשובה היא שלילית, כי אז האירוע בו נפגע התובע אינו בגדר "תאונת דרכים", אלא תאונה במהלך העבודה, ובמקרה כזה יש לברר את "האחריות הנזיקית" של קיבוץ עין חרוד (היזם ומזמין העבודה), הקבלן שביצע את העבודות בשטח ונהג ה"בובקט". שתי הערכאות הראשונות: "השלום" ו"המחוזי" קבעו שה"בובקט" אינו "רכב מנוע", וכעת לבקשת הקיבוץ ו"ביטוח חקלאי", באמצעות עו"ד יוסף הוד, דן בסוגיה בית המשפט העליון.

השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון הסבירה כי "תאונת דרכים" לפי "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" היא "מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". מהו אם כן, "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים? זהו "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע" (לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך) ושייעודו העיקרי הוא לשמש לתחבורה יבשתית.

המונח "תחבורה יבשתית", הוסיפה השופטת, "פורש בפסיקה כמעבר יבשתי לשם הובלת אנשים או מטען בין שני מקומות גיאוגרפיים שונים, כאשר במעבר זה טמון סיכון תעבורתי".

ה"בובקט" הוא כלי שנועד לבצע עבודות שונות באתרי עבודה באמצעות כלים הניתנים להרכבה עליו. בין היתר, נועד ה"בובקט" לחפירה, לקידוח, לפיזור ולפינוי ערמות, לסייע בהובלת מטענים. לצורך ביצוע עבודות אלה ה"בובקט" נע למרחקים של עשרות מטרים בתוך אתרי עבודה, והעברתו בין אתרים שונים נעשית על גבי משאית.

ה"בובקט", אם כן, הוא כלי עבודה שנוסע בתוך אתרי עבודה, אך הוא לא נועד להעביר אנשים או מטענים ממקום גיאוגרפי אחד למקום גיאוגרפי אחר. הוא אינו משמש, אפוא,  לשמש ל"תחבורה יבשתית", ואף הפעלתו בתוככי מתחם גיאוגרפי אחד יוצרת סיכון תעבורתי.

שונה ה"בובקט" ממלגזה, בארה השופטת, שכן זו האחרונה (לפחות, בעניין מסוים בו פסקו בית המשפט) כן "נועדה לפעול בין מקומות גאוגרפיים שונים" ו"תחבורה יבשתית" היא כן ייעודה העיקרי של המלגזה.

משכך, פסקה השופטת וילנר, אליה הצטרפו בהסכמה השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, שה"בובקט" אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים, והתאונה איננה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.

השופטת דחתה את ערעור הקיבוץ וחברת הביטוח וחייבה אותם לשלם הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים. 'קרנית' יוצגה בתיק זה בידי עו"ד אלון בלגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן