היום אני נעצר ומקשיב

מנצל את הפריבילגיה של טור אישי להעלות כאן כמה מהשירים שכתבתי ב-40 ההשנים האחרונות סתם כדי לחלוק אתכם. מותר, לא?

לחניה 

עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֲחוּזִים שֶׁל 

סְפִיקַת לֵב נִשְׁאֲרוּ לִי 

אַחֲרֵי הַהֶתְקֵף, וַעֲדַיִן 

אֲנִי מַצְלִיחַ לֶאֱהֹב אוֹתָך 

בִּסְפִיקָה שֶׁל מֵאָה אָחוּז. 

מוּל חַדְרִי 

מוּל חַדְרִי בַּקִּבּוּץ נִיצָּב עֵץ,  

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה.  

כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶל הָעִיר 

רְאִיתִיו לָרִאשׁוֹנָה. 

חָיִיתִי עִם אִשָּׁה שְׁנָתַיִים,  

סִפּוּר טוֹב, סִפּוּר רַע.  

כְּשֶׁעָזְבָה 

לָמַדְתִּי שְׁנָתַיִים שֶׁל 

חַיִּים לְבַד 

לְהַכִּירָהּ. 

הַיּוֹם אֲנִי קָם בַּבֹּקֶר 

נֶעֱצַר 

וּמַקְשִׁיב. 

אֵין מָקוֹם לְצַעַר רַב 

אֵין מָקוֹם לְצַעַר רַב. 

סָבָתִי הָלְכָה בַּשֶּׁלֶג יוֹם רַב, 

דִּבְּרָה אֶל עַצְמָהּ, 

הַשֶּׁלֶג שָׁמַע, בָּכְתָה רָחוֹק. 

תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָדָם 

אֹסֶף חוֹל, אֶתְמוֹל 

הָרוּחַ בָּא אֶל סָבָתִי. 

נֵתַח קַר נִטְמַן בָּאֲדָמָה, 

עֵירֹם. כֻּלָּם הִתְפַּזְּרוּ. 

אֲנַחְנוּ הַשְּׁאָר, בֵּינָתַיִים, 

מַמְשִׁיכִים לַעֲרֹם. 

בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים שֶׁלִּי. 

בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים שֶׁלִּי הַיְּלָדִים שֶׁלִּי 

מְעֻצָּבִים כְּבָר, 

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, 

הַיְּחָסִים שֶׁלִּי עִם הָאִשָּׁה 

מְעֻצָּבִים כְּבָר, 

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, 

אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַחַיִּים שֶׁלִּי 

מְעֻצָּבִים כְּבָר, 

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, 

גַּם הַדְּבָרִים 

שֶׁמְּחַכִּים לִי עוֹד 

מְעֻצָּבִים כְּבָר, 

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, 

וְהַיָּמִים שֶׁלִּי 

עֲצוּבִים כְּבָר, 

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. 

תֵּל אָבִיב, 79' 

אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל בַּתַּחֲנָה  

הַמֶּרְכָּזִית הַיְּשָׁנָה שֶׁל תֵּל-אָבִיב, 

שֶׁל עִיר זָרָה, מְנֻכָּרָהּ, 

שֶׁל עִיר כָּל-כָּךְ, כָּל-כָּךְ  

מֻכֶּרֶת, 

בַּשָּׁעוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת וּבַדַּקּוֹת 

הָאַחֲרוֹנוֹת הַמִּזְדַּמְּנוֹת בְּטֶרֶם 

הִיא נִגְמֶרֶת,  

בְּטֶרֶם הִיא נִסְגֶּרֶת, 

כְּשֶׁלַּיְלָה בָּא עָלֶיהָ  

וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ יָפָה בַּחֲשֵׁכָה, 

כְּמוֹ כָּל אִשָּׁה בִּשְׁעוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, 

עוֹשֶׂה אוֹתָהּ מְנֻמְנָמָהּ וּמִתְפַּנֶּקֶת, 

רְפוּיָה, בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה  

כָּל אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה, כְּשֶׁלּוֹאֲטִים 

מִלִּים שְׁקֵטוֹת מִתּוֹכָן, בִּלְקִיקָה 

שֶׁל לְשׁוֹנוֹת וְהִצָּמְדוּת רָאשִׁים, 

בַּלַּיְלָה הִיא יָפָה, עִירִי, 

כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים. 

אִמִּי סְגוּרָה בִּכְאֵבָהּ 

אִמִּי סְגוּרָה בִּכְאֵבָהּ, בִּרְחוֹבָהּ 

קָהָל חֲסַר-פָּנִים עוֹבֵר אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת 

בְּפָנֶיהָ, עֵינֶיהָ יֵאוּשׁ שָׁקֶט, 

כְּלוּבָהּ כְּאֵבֵי עִנְבָּר, 

אִמִּי, גּוּפָהּ הוֹרֶה מַלְאָךְ קָטָן  

שֶׁל מָוֶת. 

וּבְשָׁעָה שֶׁל עֶרֶב, 

כְּשֶׁמַּדְלִיקִים אֶת הַנּוּרוֹת בַּרְחוֹבוֹת, 

הַסַּרְטָנִים מִזְדַּחֲלִים לְאִיטָּם 

מֵהַיָּם. 

קִבּוּץ 98' 

אִישׁ אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנַּדְנֵדוֹת. 

הָעֶרֶב מְכַסֶּה אוֹתָן שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל טַל. 

מִישֶׁהוּ חוֹצֶה אֶת הַדְּשָׁאִים לְאַט 

וּבַחֲשֵׁכָה, כְּשֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ, 

רוֹשֵׁם בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַבַּרְזֶל הַלַּח: 

"יוֹסְקַאי בֶּן שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע". 

אַחַר-כָּךְ הוּא הוֹלֵךְ לְאַט לַחֶדֶר, 

לִרְאוֹת חַיִּים אָמֵרִיקָאִיִּים,  

לִלְגֹּם מַשְׁקֶה פּוֹשֵׁר,  

לִרְאוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים  

בַּטֵּלֵבִיזְיָה. 

לְבָנוֹן 82'. 

אֵין רַקְדָנִיּוֹת כָּאן, אֵין. 

כָּל יְדִידַי חַיָּילִים שֶׁל בְּדִיל, 

כַּדּוּר שׁוֹקֵעַ וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ צְלִיל, 

כָּל יְדִידַי שׁוֹקְעִים בַּמַּיִם 

הַהוֹלְכִים אֶל הַבִּיבִים, 

חַיָּלִים-שֶׁל-בְּדִיל טוֹבִים 

אֵינָם יוֹדְעִים לָצוּף, 

חַיָּלִים שֶׁל בְּדִיל טוֹבִים 

דִּינָם לְהֵיעָקֵד, 

וְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לֹא מְתַפְקֵד. 

וְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לֹא מְתַפְקֵד. 

מִלּוּאִים 81' 

פְּצָעִים עַל הכַּוֶונת. עַרְבִיִּים בָּאֲוִיר. 

עוֹצֵר בְּרָפִיחַ. אֶזְרָח הָגוּן 

הוֹלֵךְ וּמַעֲבִיר. שׁוֹתֵק וּמַעֲבִיר. 

שְׂרִיטוֹת בַּמַּחְסָנִית. מִילּוּאִים  

קַיִץ שְׁמוֹנִים וְאַחַת. אִי-נְעִימוּת 

זְמַנִּית. אֲנִי לֹא שַׁיָּךְ. 

יֵשׁ לִי צִיּוּרִים מִשֶּׁלִּי 

עַל הַקִּיר בְּבָיִת רָחוֹק, 

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירָה. 

כְּשֶׁיַּגִּידוּ לִי – אִירָהּ.

פָּגַשְׁתִּי נְצִיגִים שֶׁל אֱלֹהִים 

פָּגַשְׁתִּי נְצִיגִים שֶׁל אֱלֹהִים. 

הָיְתָה לָנוּ פְּגִישָׁה טוֹבָה. 

בֶּאֱמֶת פְּגִישָׁה טוֹבָה. 

סִכַּמְנוּ שֶׁצָּרִיךְ קְצָת סוֹבְלָנוּת, 

קְצָת הֲבָנָה הֲדָדִית, קְצָת  

הִתְקָרְבוּת הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.  

הָיְתָה לָנוּ, אֶפְשָׁר לוֹמַר,  

פְּגִישָׁה טוֹבָה, 

בֶּאֱמֶת פְּגִישָׁה טוֹבָה. 

בִּתְנַאי שֶׁאֶחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. 

בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת. 

בַּלַּיְלָה הַבֵּן שֶׁלִּי מְדַבֵּר 

עִם אֲנָשִׁים לֹא מֻכָּרִים, הֵם 

מַקְלִידִים מִלִּים בִּנְגִיעוֹת רַכּוֹת 

בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,  

מִלִּים שֶׁנִּשְׁלָחוֹת אֶל  

הַמֶּרְחָב הוִוירטוּאָלִי, אִשְׁתִּי 

שׁוֹכֶבֶת וּפָנֶיהָ אֶל הַקִּיר, 

גַּבָּהּ אֵלַי, גַּבִּי אֶל הַמִּזְרָן, 

עֵינַי אֶל הַתִּקְרָה וַאֲנִי לֹא 

מַכִּיר וְלֹא יוֹדֵעַ מָה הָיָה 

לָהּ, מָה הָיָה לִי, 

פַּעַם הָיִינוּ מְדַבְּרִים 

אֲנִי וְהִיא בִּנְגִיעוֹת רַכּוֹת  

בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת. 

הָרוּחַ הַקָּרָה. 

הָרוּחַ הַקָּרָה יוֹרֶדֶת מִמִּזְרָח, 

מֵהֶהָרִים, הוֹלֶכֶת אֶל 

מֶרְכַּז הָעִיר, אֶל דּוֹד שֶׁלִּי, 

אִמִּי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט, הַדּוֹד שֶׁלִּי 

עוֹמֵד לְהִתְפַּזֵּר אֶל זִיכְרוֹנוֹת 

בְּתוֹדָעוֹת שֶׁל מִי שֶׁהִכִּירוּהוּ,  

הֵן נַעֲשׂוֹת פָּחוֹת מִיּוֹם לְיוֹם,  

הָרוּחַ הַקָּרָה חוֹזֶרֶת 

אֶל הָהָר לָשׁוּב מִמֶּנּוּ 

שׁוּב. 

מָחָר נֵלֵךְ לִקְטֹף פִּטְרִיּוֹת 

מָחָר נֵלֵךְ לִקְטֹף פִּטְרִיּוֹת 

בְּמָקוֹם בּוֹ צוֹמְחִים חֲבֵרֵינוּ 

כְּמוֹ זִיכְרוֹנוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם. 

בְּמָקוֹם בּוֹ שָׁקְעוּ רַגְלֵיהֶם 

בַּבּוֹץ, שָׁם גִּדַּלְנוּ חֻרְשָׁה 

קְטַנְטַנָּה עֲשׂוּיָה כֻּלָּהּ שַׁיִשׁ, 

שָׁם נֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת 

וְלָדַעַת – מָה עוֹד מַחֲזִיקֶנּוּ כָּאן; 

חַבְרֵי הַזְּרוּעִים, הָאֲדָמָה הַנְּטוּעָה, 

הָעֵצִים הַגְּדוּעִים תַּחַת יָם שֶׁל  

בֵּטוֹן וּבְּנִיָה רַשְׁלָנִית וּגְרוּעָה, 

הַטֵּרוּף הַמְּשִׁיחִי הַדּוֹחֵף אוֹתָנוּ 

הָלְאָה מִכָּאן, לְהָנִיף אֶת הָאֶצְבַּע 

לְמַעְלָה, לִטְרֵמְפּ בִּמְדִינָה מְרֻחֶקֶת, 

בְּצִדּוֹ שֶׁל כְּבִישׁ זָר, הַנְּהָגִים 

מַבִּיטִים בְּמַבָּט מְבֹעָת: 

"הַיְּהוּדִי חָזַר!"   

אוֹ אוּלַי 

מֵעוֹלָם לֹא עָזַב בֶּאֱמֶת.

אָדָם יוֹשֵׁב מוּל טָעוּיוֹת 

דָּבָר נוֹרָא, הַוִּידֵאוֹ –  

אָדָם יוֹשֵׁב מוּל טָעוּיוֹת 

שֶׁמֻּקְלָטוֹת לָעַד 

עַל סֶרֶט מְמֻגְנָט. כֻּלָּם 

הָלְכוּ לִישֹׁן, אֲנִי 

שָׂרוּעַ בַּכּוּרסָא וְאֶצְבָּעִי 

עַל הַשָּׁלָט, 

הַיְּלָדִים שֶׁלִּי הָיוּ פַּעַם 

כָּל-כָּךְ קְטַנִּים, כָּל-כָּךְ 

קְטַנִּים, וְאַבָּא שֶׁלָּהֶם  

הָיָה עָסוּק בְּעִנְיָנָיו, 

הָיָה עָסוּק בְּעִנְיְנֵי  

עַצְמוֹ, 

וְאַבָּא שֶׁלָּהֶם רוֹאֶה מוּלוֹ 

דְּבָרִים שֶׁלֹּא רָאָה 

וְשֶׁהֶחֱמִיץ כָּל הַשָּׁנִים, 

וְאֶת הַסֶּרֶט הַמֻּקְלָט 

אֶפְשָׁר לָקַחַת בִּלְחִיצַת 

כַּפְתּוֹר אָחוֹרָה, 

אֲבָל רַק אוֹתוֹ.