you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
גידול חרוב קיבוצי הגליל

קריסת היתרי הבנייה למגורים בגליל העליון

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ההיתרים צנחו מ-190 לשנה בתחילת העשור הקודם, ל-110 בסופו. "רמה כה נמוכה של היתרי בנייה מטילה צל כבד על עתידה של ההתיישבות בגליל העליון", קובע עו"ד רון רוגין

בנייר עבודה שהציג לפני כמה שבועות לגורמים בכירים בהתיישבות ובממלכה, הזהיר עו"ד רון רוגין מפני קטסטרופה ביורוקרטית, שעלולה לפגוע באופן קשה ביותר בהתיישבות הכפרית בגליל, בנגב, ובאזורי סְפָר נוספים. לדבריו, הקטסטרופה הצפויה היא תוצאה של חסמים בתחום המדיניות הקרקעית והתכנונית -אין מספיק היתרי הבנייה בגליל העליון

החסמים שבהם מדובר נוגעים בעיקרם להיתרי בנייה. "חשיבות היתרי הבנייה היא בעובדה שאין התיישבות ללא מתיישבים, ואין אנשים שיגורו בהתיישבות מבלי שתהיה להם קורת-גג", מסביר עו"ד רוגין ומוסיף, ש"הצניחה התלולה במספר היתרי הבנייה למגורים היא איתות אדום עז על כך שחל שיבוש מערכות וליקוי מאורות ביורוקרטי, הטעון תיקון דחוף".

עו"ד רוגין, שמייעץ לקיבוצי הגליל העליון, יחד עם עו"ד יונתן גולדשטיין, במאבק שהם מנהלים מאז 2015, נגד היטל ההשבחה שהושת על מי שביתם שויך להם, מתמקד בנייר העבודה שחיבר בעיקר בקיבוצי הגליל העליון וביישובי הגליל המרכזי (גוש משגב), כאזורים לדוגמה.

מספר היתרי הבנייה למגורים בגליל המרכזי והעליון, שהיה נמוך בתחילת העשור השני של המאה הנוכחית, קרס, לדבריו, לחלוטין, לקראת סופו.

מדובר בירידה של קרוב ל-50 אחוז במספר ההיתרים בגליל המרכזי (מועצה אזורית משגב, 29 יישובים ישראלים ועוד שישה יישובים ישראלים-בדואים), ובגליל העליון (מועצה אזורית הגליל העליון, 29 קיבוצים).

בקיבוצי הגליל העליון עומד היום מספר היתרי הבנייה על כמאה ועשרה (110) לשנה. במונחים התיישבותיים זו גסיסה איטית, כי בהיעדר קליטה ובנייה, נחרץ דינה של קהילה כפרית-חקלאית, או כפרית-קהילתית, באזורי ספר.

"בהיעדר מספר סביר של היתרי בנייה למגורים", מסביר עו"ד רוגין, "לא ניתן לקיים מערכת חיה, נושמת ובועטת. ללא משפחות צעירות ביישוב, אין אפשרות לקיים גן ילדים; אין אפשרות לקיים חיי קהילה, חברה ותרבות; ואין אפשרות לקיים לאורך זמן את הפעילות החקלאית האקטיבית.

"העמדה המקובלת היא כי יישוב כפרי, בגליל או בנגב, זקוק לקליטה של בין עשר לעשרים משפחות בשנה, כדי לשמור על יציבות ותנופה של קהילה רב-דורית, בריאה ומתפקדת. אגב, אין צורך שכל שנה ייקלטו בין עשר לעשרים משפחות. ניתן לקלוט, מעת לעת, קבוצות של שלושים, או ארבעים משפחות, לצורך ריכוז הליך הבנייה והוזלת עלויות הפיתוח והתשתיות."

"אם לא יוסרו החסמים", מוסיף עו"ד רוגין, "ויימשכו ההחמרות וההכבדות במדיניות הקרקעית (העלאת מחירי הקרקע למגורים); אם יימשך המצב של 'עסקים כרגיל' – תרחף סכנה מוחשית לכל ההתיישבות בחבלי הארץ שהזכרנו, וגם לאחרים".

במועצה האזורית הגליל העליון ישנם, כאמור, 29 קיבוצים, וההערכה היא כי מספר כזה מחייב כמות שנתית של 500-300 היתרי בנייה למגורים לשנה. בפועל, חלה, כאמור, באזור ירידה תלולה במספר היתרי הבנייה למגורים בעשור האחרון.

הדעיכה החלה ב-2014, למרות שמאז סיום מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, נהנה האזור משקט יחסי. בתחילת העשור השני עמד קצב הצמיחה בקיבוצי הגליל העליון על קרוב ל200- היתרים בשנה. זה לא קצב צמיחה רצוי, אך עדיין מאפשר הישרדות. ב-2014, החלה המפולת. מ-190 היתרים בשנה, בתחילת העשור ירד המספר בסופו ל-110 היתרים בשנה בלבד, לכלל קיבוצי המועצה (מדובר בנתונים רשמיים של מדינת ישראל, המפורסמים באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא ניתן ללהטט בהם).

"רמה כה נמוכה של בנייה למגורים, במשך תקופה ממושכת, זו השנה השביעית ברציפות, מטילה צל כבד על עתידה של ההתיישבות בגליל העליון", קובע עו"ד רוגין ומוסיף: "האנורקסיה המסתמנת חמורה במיוחד בקיבוצים בהם הממוצע השנתי ירד להיתר בנייה אחד בשנה.

במנרה, למשל, הוצאו בעשור האחרון רק שבעה היתרי בנייה למגורים; במשגב-עם שלושה בלבד בממוצע לשנה, במשך עשור שלם; הוא הדין בקיבוץ יראון , בו לא הוצא אפילו היתר בנייה אחד לרפואה, מאז שנת 2013.

בקיבוץ דן הוצאו ארבעה היתרי בנייה בלבד בארבע השנים האחרונות. בגדות עמד ממוצע היתרי הבנייה למגורים בעשור האחרון על פחות מהיתר בנייה אחד לשנה (0.8 היתרים בממוצע לשנה; בשלוש השנים האחרונות לא ניתן שם אף היתר בנייה למגורים). בכפר-הנשיא המצב לא יותר טוב (בחמש שנים הוצאו שם רק שני היתרי בנייה למגורים); וכך גם במלכיה (ארבעה היתרי בנייה למגורים בשבע השנים האחרונות).

"התמונה הכוללת", מסכם עו"ד רוגין, "היא שההתיישבות בגליל העליון הולכת ונחלשת. כדי לעצור את המפולת, חייבים להגיע בהקדם ל-500-300 היתרי בנייה למגורים בשנה. זה בידיים של הממשלה.

זה גם בידיים של ראשי היישובים באזור. אין ספק שהיטל ההשבחה השנוי במחלוקת מכביד. הוא אחד החסמים. חייבים להסיר גם את המשקולת הזאת, ובהקדם האפשרי".

ועוד בעניין היטל ההשבחה: בית המשפט המחוזי בנצרת, שדן ב-20.07, בערעור של קיבוצי המועצה האזורית הגליל העליון, בעניין היטל ההשבחה, אותו מבקשים הקיבוצים להסיר, הציע לצדדים ללכת לגישור.

הגישור טעון את הסכמת ארבעת הגורמים המעורבים בנושא: רמ"י, הקיבוצים, המועצה האזורית הגליל העליון, והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ההסכמה לגישור צריכה להינתן עד ל-05.09. נכון לכתיבת שורות אלה, סוף אוגוסט, היא עדיין לא ניתנה. והיה ולא יתקיים גישור, יועבר הנושא להכרעת בית המשפט.

הפנינו מספר שאלות הנוגעות לנושאים המופיעים בידיעה ללשכתו של ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ. שאלנו מה מתכוונת המועצה לעשות בעניין הירידה הדרמטית בהיתרי הבנייה למגורים, ומדוע ראש המועצה, שהיה בתחילה נגד היטלי השבחה, ואף דאג לומר זאת מעל כל במה אפשרית, זה גם היה הנרטיב שלו במערכת הבחירות האחרונה לראשות המועצה, שינה את דעתו ומייצג היום עמדה המנוגדת לזו של חברי הקיבוצים. לא התקבלה תשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר עלייה היסטורית לליגת העל וחנוכת האולם החדש ביטבתה, מאמין המייסד והיו"ר של הפועל חבל אילות, סילביו קוגן מקיבוץ יטבתה, שהשילוב בין המקומיים, הישראלים והזרים יכול להוביל לעונה שנייה בליגה   ליגת העל בכדוריד הגיעה בחמש השנים האחרונות גם לאולמות באיזור חיוג 08, הייצוג של גוש דן
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר (6-9/10) נערכה תחרות האופניים “ברא אפיק ישראל”, טור בינלאומי בו עוברים המתחרים כ-330 קילומטרים בשטח ההררי של הגליל המערבי. אחד ממשתפי בתחרות הוא מתי אלדד מקיבוץ גבעת חיים, לולן במקצועו ומתקן אופניים להנאתו בתחילת אוקטובר נערכה תחרות האופניים "ברא אפיק ישראל",
2 דק' קריאה
שניים נמצאו ללא רוח חיים בקרקעית הבריכה בקיבוץ יטבתה, בבוקר יום שבת, בשנת 2013. האחד שהה בקיבוץ במסגרת תכנית המיועדת לבני העדה האתיופית, המשלבת תעסוקה, לימודים ומגורים, ואילו השני, חברו, הגיע כדי לבקר אותו. בשעות הלילה,
2 דק' קריאה
ב-24 בספטמבר הלכה לעולמה ד"ר רונית פלוטניק, בת וחברת קיבוץ משמר השרון, לאחר מאבק במחלת הסרטן. ד"ר פלוטניק הייתה פסיכולוגית חינוכית ומשך 20 שנה שימשה כיועצת החינוכית של מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית.  פלוטניק חינכה דורות של אנשי חינוך בקיבוצים ועסקה בהכשרת מנהלי חינוך בסמינר הקיבוצים. במהלך לימודיה התמחתה פלוטניק במערכות
3 דק' קריאה
התנועה הקיבוצית הייתה קומונה או קואופרטיב? לאן מובילות מגמות ההפרטה? מה תפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס שנערך ביד טבנקין לרגל צאתו לאור של הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה,
4 דק' קריאה
ברוב של 85.5% אישרו 170 צירי מועצת התנועה הקיבוצית את מינויה של נטע קדם שוורץ מקיבוץ עברון, למנכ"לית התנועה, במקומה של המנכ"לית היוצאת הדס דניאלי ילין מקיבוץ יגור, שנבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה  נטע קדם-שוורץ,  בת וחברת קיבוץ עברון, היא עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה ובעלת תואר
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן