יבול שיא
הרפת והחלב
ועידת התנועה הקיבוצית צילום דנה בר און

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד

2 דק' קריאה

שיתוף:

השתתפתי בוועידת התק"צ כציר מטעם אורטל. תחושתי הייתה שהוועידה נקבעה כסרח עודף לכנס הנהגות הקיבוצים השמיני, אליו היא הוצמדה.

כנס ההנהגות הוא אירוע יוקרתי ונוצץ ולמעשה הוא הוועידה האמיתית של התנועה. אבל הוא דומה יותר ל"וועידת ידיעות אחרונות": יוקרתי, מעניין, נואמים בו אח"מים, אבל אין לו שום סמכות לקבל החלטות.

הוועידה, לעומת זאת, היא המוסד הדמוקרטי העליון של התנועה. התקנון מחייב כינוס ועידה בכל ארבע שנים, והתרשמתי שהיא נועדה במידה רבה לסמן V.

השתתפתי בוועידה מתוך רצון להשפיע, בתקווה שתהיה זו ועידה שתצא ממנה בשורה לקיבוצים ולחברה הישראלית. הבשורה שקיוויתי לה, היא החלטה שהתנועה חוזרת להקים קיבוצים חדשים.

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד. מה טעם קיומה של תנועת התיישבות, אם אינה מיישבת? זהו ביטוי לניוון.

כעת, כשממשלת ישראל מובילה מהלך של חידוש ההתיישבות החדשה בנגב ובגולן, מן הראוי שהתנועה הקיבוצית תיטול חלק מוביל במשימה הלאומית.

מטרתי בוועידה הייתה להביא לקבלת החלטה כזאת. קיוויתי שתהיה זו ועידת מפנה, שבה תחזור התנועה, לאחר שלושה עשורים וחצי, לייעודה.

בחוג שבו השתתפתי הצעתי הצעה בדבר הקמת קיבוצים חדשים והחוג אימץ את הצעתי. ללא כל תיאום מראש, לפחות עוד שלושה חוגים קיבלו הצעה דומה.

כשהוצג במליאה הנוסח הסופי של ההחלטה, אכן הוזכרה בה הקמת קיבוצים חדשים, אך בניסוח שהתנועה "תבחן הקמת קיבוצים חדשים". נו, תבחן. אין התחייבות. אפילו לא "תשאף". תבחן. החלטה פָּרְוֶה.

הצבעתי בעד. מה יכולתי לעשות? להצביע נגד? הרי בסך הכל הסכמתי עם כל מה שכתוב בסעיף ואפילו הצלחתי להכניס לתוכו את נושא ההתיישבות הצעירה.

האמת היא שהצבעתי בעד כל הסעיפים וכך נהגו כולם, כי כל ההחלטות היו פָּרְוֶה. שום אמירה משמעותית, שעלולה לעורר מחלוקת. אמירות כלליות, שאין סיבה להתנגד להן, אך אין בהן בשורה.

אציג דוגמה שהפריעה לי. בהצעה המקורית שעלתה לוועידה הופיעו המילים "מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". בנוסח הסופי, נעלמה המילה "ציונית" מהגדרת המדינה ועברה ל"התנועה הקיבוצית, כתנועה ציונית". למה הוסרה המילה ציונית מהגדרת המדינה? 

תהיתי על כך במליאה ונעניתי שהמילה מיותרת והוחלט להסתפק בהגדרה המופיעה במגילת העצמאות. אלא שבמגילת העצמאות נכתב "מדינה יהודית" והמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בה.

כפי שנכון להוסיף "דמוקרטית", למה לא נכון להוסיף "ציונית"? למישהו הפריעה, משום מה, המילה "ציונית" (!) והיא הוזזה להגדרת התנועה כציונית.

העיקר לא להרגיז אף אחד. שניתן יהיה להציג אחדות. ואכן, אחרי ההצבעה הנפרדת על כל סעיף הייתה הצבעה כללית על ההצעה כולה והיא התקבלה פה אחד.

התאפקתי לא להיות הילד הרע ולהתנגד או להימנע. אבל האמת היא שהנוסח היה כזה שאפילו אין טעם להתנגד לו.

אני רואה בוועידה החמצה. לא יצאה ממנה בשורה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן