יבול שיא
הרפת והחלב
להגן על בסיסי צהל

להגן על בסיסי צה"ל מפני חדירת עבריינים

3 דק' קריאה

שיתוף:

צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו שהפריצות לבסיסיו בדרום יימשכו. צריך וניתן להגן על הבסיסים ועל הנשק ואמצעי הלחימה שבהם – להגן על בסיסי צה"ל

 

הפריצות לבסיסי צה"ל שאירעו לאחרונה הן ביזיון למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט. מדובר בפריצה של עבריינים מהפזורה הבדואית לבסיס צאלים וגניבת ציוד משם, בפריצה למחנה נתן ליד באר שבע שבה השתמשו העבריינים מהפזורה ברחפן כדי להשיג מודיעין על דרכי כניסה ונסיגה וכן גרמו לתקלה במערכת החשמל והחשיכו את המחנה.

המקרה השלישי הוא של גנב רכב, כנראה גם מהפזורה, שפרץ לבסיס נבטים של חיל האוויר דרך השער האחורי וברח מבלי שהתגלה ומבלי שנתפס. והיו עוד מקרים של גניבת נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל בנגב.

כחיל סדיר בשנות החמישים שירתי בחנה נתן תקופה מסוימת. כאיש מילואים התאמנתי בשנות השישים והשבעים כמה פעמים, כמו כולם, בצאלים. לא זכורים לי מקרים כאלה באותן שנים.

ברור שהשתנו דברים הפזורה הבדואית גדלה, מצבה הסוציו-אקונומי הגרוע יחד עם עלבון ההזנחה, דוחף צעירים רבים לעבריינות. דרוש טיפול שורש במצב הזה כדי לשפר את מציאות החיים של הבדואים בנגב, אבל על ממשלות הימין אי אפשר לסמוך שיעשו משהו משמעותי בנידון. כבר הוגשו תכניות לטיפול בפזורה ורק מעט מהן, אן בכלל, התממש.

אבל גם במצב זה צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו שפריצות כאלה יימשכו. התופעה נובעת כנראה להתרופפות המשמעת ורשלנות של מפקדים וחיילים.

בשעתו היה לנו כינוי עבור מצב כזה: "הברדק חוגג". צה"ל, מהרמטכ"ל ומטה, צריך לקלת את עצמו בידיים וגם שר הביטחון צריך לפעול. אם הצבא ומשרד הביטחון לא עושים את זה בכוחות עצמם, הם זקוקים כנראה לדרבון מבחוץ.

צריך וניתן להגן על הבסיסים ועל הנשק ואמצעי הלחימה שבבסיסים באמצעות מיגונים שונים ונהלים חדשים שעלותם לא תהיה גדולה במונחי תקציב הביטחון. מניסיוני הצבאי המיושן והמוגבל אני מעלה כמה רעיונות למיגון ולמניעת לדירות, קודם כל על אלה הממוקמים באזורים בעייתיים:

  • בניית מחסנים ובונקרים מבטון עם דלתות ברזל כבדות ומנעולים חזקים, שלא יאפשרו פריצה בקלות לתוכם.
  • הקשחת נהלי פתיחה של המחסנים הללו והשגחה קפדנית בזמן הכנסה והוצאת אמצעי לחימה מהם.
  • הגבהה וחיזוק של גדרות וחומות מסביב לבסיס.
  • פיזור חיישנים במקומות מסוימים, כך שניתן יהיה לדעת אם יש חדירה של גורמים לא מורשים לשטח הבסיס. ייתכן שגדר אלקטרונית תוכל לענות על הבעיה הזאת.
  • החזקת מספר כלבי שמירה ותקיפה בבסיס בהשגחת כלבן מקצועי.
  • הקמת מגדל שמירה בשטח הבסיס עם זרקור שיתצפת ביום ובלילה על השטח כך שיתאפשר איתור חדירות לא מורשות.
  • אבטחת מערכת החשמל מפני חבלה והחזקת גנרטור לגיבוי במקרה של הפסקת חשמל כללית באזור.
  • הצבת מצלמות אבטחה במקומות הרגישים עם בקרה של טלוויזיה במעגל סגור שתאפשר תגובה מהירה על חדירה.
  • הפלת כל רחפן לא מורשה שיתגלה מעל הבסיס באמצעות ירי מהקרקע או שיגור רחפן חמוש להפלת הפולש.
  • קבלת החלטה של מוסד מוסמך האומרת כי כל חדירה לא מורשית לבסיס צבאי היא פעולת טרור ותטופל ככזו. מה שעושה היום עבריין למטרת רווח, יכול לעשות מחר מחבל למטרת פיגוע. יש לפרסם קביעה זו ברחבי הפזורה.

י"א. הפעלת השב"כ לשם מניעת חדירות לבסיסים וללכידת החודרים למיניהם.

י"ב. מרדת החשכה יש לקיים כיתת שמירה וכוננות שתהיה מוכנה לפעולה תוף דקה או שתיים.

י"ג. לקיים שמירה בעמדות קבועות וכן פטרולים בשעות הלילה.

י"ג. לקיים ביקורות פתע ותרגולות (כולל דו צדדי) ברמת הבסיס ורמת הפיקוד כדי שלמור על ערנות.

י"ד. למנות קצין למשך חודש שתפקידו יהיה להשגיח על השמירה ומניעת החדירות.

ט"ו. מפקד בסיס שלא שיקפיד על הכללים שייקבעו ותהיה חדירה לבסיס יודח מתפקידו.

ייתכן שיש כפילות בהצעות דלעיל וייתכן לחלק מהם כבר קיים בבסיסים מסוימים. ייתכן גם שחלק מהאמצעים המוצעים אינם אפשריים כיום. אבל ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך.

מכל מקום, הבעיה דורשת יחס רציני כלפיה. לא לומר "אל תבלבלו לנו את המוח, אנחנו יודעים יותר טוב",  ולא לקבל התייחסויות כסת"ח שגרתיות של דובר צה"ל בנוסח "מבצעים תחקיר" ו"מפיקים לקחים" ו"מחדדים נהלים". את אלה אנחנו כבר מכירים. הגיע הזמן לפעולה רצינית.

במאמר מוסגר: להגן על בסיסי צה"ל אבל על גם יישובים אזרחיים – קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים וערים – סובלים מהעבריינות הזאת בנגב. מדובר בפריצות לבתים, גניבות יבולים, השחתת ציוד חקלאי, גביית דמי חסות, ועוד.

המשטרה אינה מצליחה בבלימת התופעה הזאת ואולי כדאי שהמשטרה והצבא ישתפו פעולה בנידון.

תמונה באדיבות : http://snip.ly/d6EM#http://splitshire.com/

אלי שמיר, הצייר של העמק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן