יבול שיא
הרפת והחלב
זן חדש אגס עדן

זן חדש של אגס ישראלי – עדן

2 דק' קריאה

שיתוף:

אגס העתיד בטעם גן עדן זן חדש של אגס ישראלי ושמו 'עדן' יוצג בוועידת ארגון מגדלי הפירות במרץ 2020

זן אגס חדש פותח במשך 12 שנים ב"משתלות בן דור" ביסוד המעלה ושמו 'עדן.' בשנה הבאה כבר ישווק האגס באופן מסחרי בשווקים בישראל ובעולם. זן האגס החדש, עדן, והמחקר לפיתוחו יוצגו ב'וועידת ארגון מגדלי הפירות' שתתקיים בחודש מרץ 2020 במרכז מירב בחוף הכרמל ותעסוק בנושאים הקריטיים הניצבים בראש סדר היום של ענף הפירות, כמו גם בחדשנות בחקלאות.

עדן: זן חדש של אגס ישראלי

ספי בן דור חקלאי ותיק, דור חמישי במושבה הגלילית יסוד המעלה בעמק החולה ובעל המשתלה, על שמו רשומים פיתוחים וזנים חדשים רבים של פירות המשווקים ברחבי העולם, אומר: "ה"עדן" הינו הכלאה בין אגס אסיאני מזן 'נאשי' ואגס אירופאי, המשלב בהצלחה בין המרקם הקריספי והטעם המתוק של האגס האסיאני  לבין המראה המאוזן והיפה של האגס האירופאי.

צבעו של אגס 'עדן' ירקרק זהוב מנומש (תכונה שקיבל מאגס הנאשי) ויש לו "לחי" סמוקה וורדרדה. יתרונו של זן העדן בטעמו המתוק והמשובח ובחיי המדף הארוכים שלו.

בפרי עמיד וניתן לאחסנו בקירור למשך שנה שלמה, מה שהופך אותו זמין לרכישה לאורך כל עונות השנה," אומר בן דור ומוסיף: "אגס ה'עדן' הנו זן ידידותי מאוד גם עבור החקלאי המגדל, שכן הוא עמיד בפני סוגי מחלות הנפוצות בזני אגס אחרים ומביא תשואה יפה למגדלים, בשל פריון עץ גבוה.

כל עץ יחיד מסוגל להצמיח פירות רבים. סגולותיו אלו הפכו את אגס ה'עדן' למבוקש מאוד על ידי מגדלים ברחבי העולם, אליהם נשלחים השתילים בימים אלו ממש. אין ספק כי זהו אגס העתיד, שיהפוך בשנים הבאות למוביל מבין שלל הזנים בשל איכותו, יופיו ועמידותו"

אגס עדן על העץ
אגס עדן על העץ

בן דור, העוסק במחקר ובפיתוח פירות מזה 40 שנה באמצעות הכלאות וסלקציה, פיתח את זן ה'עדן' במשך 12 שנה בחלקות המחקר, עד שהיה מרוצה מהתוצאות המושלמות של האגס.

כשהמוצר המוגמר בידיו החל להציגו בתערוכות חקלאיות באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק. שם גרף הפרי הצלחה רבה כשכולם התאהבו במראהו, מרקמו ומתיקותו והתעניינו היכן ניתן לרכוש שתילים לגידולו.

כיום נטועים 75 דונם של האגס החדש בעין זיוון בצפון רמת הגולן ו-35 דונם נטועים בעמק החולה, סה"כ: 110 דונם. השנה יינטעו 50 דונם נוספים.

השתילים של בן דור נשלחים עתה, עם תחילת שנת 2020 למגדלים בספרד, צרפת, איטליה, טוניסיה, אלג'יריה, יוון, מצרים וארצות נוספות.

 ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, שיבח את המחקר, ההתמדה והיצירתיות שהושקעו בפיתוח זן האגס החדש, המיטיב הן עם החקלאים והן עם הצרכנים וציין לטובה את תרומתו המבורכת של בן דור למינוף התוצרת החקלאית הישראלית בארץ ובעולם.

"החקלאות הישראלית ממשיכה להוות מקור גאווה למדינה, בשל החדשנות וההישגים המרשימים בכל תחומי החקלאות, בהם: פיתוח שיטות השקיה, הפקת יבולי שיא באיכות גבוהה, חיי מדף ארוכים לתוצרת, אקלום, פיתוח והתאמת גידולים חדשים, קידום נושאי איכות הסביבה ועוד.

יש להמשיך להשקיע במחקר ובפיתוח חקלאי כדי שנוסיף להיות רלוונטיים, מובילים ופורצי דרך ולאפשר לתוצרת החקלאית המשובחת מישראל, להתחרות בהצלחה עם יבולים ממדינות אחרות בשוק העולמי."

בשנה הבאה יחל השיווק המסחרי של הפרי בארץ, על ידי פירות "בראשית"  ו"פירות בן דור". מחיר האגס יקבע בעונה הבאה, על פי הביקוש בשוק.

המחקר לפיתוח זן העדן, ופיתוחים נוספים, יוצגו בוועידת ארגון מגדלי הפירות, שתתקיים בחודש מרץ 2020 במרכז מירב בחוף הכרמל. הוועידה תעסוק בנושאים הקריטיים הניצבים בראש סדר היום של ענף הפירות ובחדשנות בחקלאות.

חקלאות בישראל: משאל מקיף בקרב המגזר החקלאי על כל רבדיו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן