ד"ר שמוליק פרידמן – מועצת החלב
חברנו אברהם הראל הלך לעולמו: לפני למעלה מ-60 שנה שיחקו שני ילדים ברחובות רמלה העתיקה. אחד כבן 7, גי'נגי גבוה ומוצק והשני בן 5, בלונדיני וצנום, בן יחיד להוריו. מסיבה לא ברורה עד היום, זרק הגי'נגי אבן ממרחק שפגעה בחברו למשחק – "בול בפוני ". קצת דם, היסטריה של ההורים, תפירה קלה והכל חסר לקדמותו. כבר אז, ניתן היה להבחין כי זורק האבן ניחן בחוש טכנולוגי גבוה, עם יכולות לחשב מסלול מדויק של אבן נזרקת ופגיעה מדויקת במטרה, שאותה אני מילאתי במקרה הזה.
עברו למעלה מ-40 שנה ויד הגורל הפגישה אותנו שנית, הזורק ו"המטרה". אברהם "הגי'נגי", כמנהל ומקים מאל"ה ואנוכי כמנהל מקצועי. יחד דאגנו לרכישת ציוד המעבדה, הריהוט המיוחד, ארגון צוות המעבדה והמדריכים והקמת המערכת כולה שתקרא החל מ-1997 – "המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב" (מאל"ה).
אברהם נולד עם מתת אל – היכולות הטכנולוגיות שלו, החשיבה ההנדסית, הראייה המרחבית – כל אלו אפיינו את דרכו ופעולותיו במשך כל השנים שעבדנו יחד. תמיד הייתי אומר לו, כאשר ראיתי אותו עובד – "שמע, הבורג רואה אותך והוא נכנס לבד לקיר או לעץ"..
גאוותו הגדולה של אברהם היו ילדיו המוכשרים כמוהו. כל שנה השתתפו ילדיו כסטודנטים, בתחרויות בטכניון, על יכולות טכניות ומציאת פתרונות לבעיות שהוצגו בפרויקט התחרות. הוא היה תמיד מאחורי הקלעים, דוחף, מציע רעיונות ופתרונות והם תמיד זוכים כמובן בפרס הראשון היוקרתי. איזו גאווה, איזו שמחה ואנחנו כולנו שמחנו בשמחתו.
תרומה גדולה תרם אברהם בעבודתו במאל"ה – מועצת החלב. הוא היה מנהל מאל"ה, מדריך מעולה, חונך מדריכים חדשים, מורה במדרשת רופין, מנהל איכות של המועצה והמעבדה, אחראי על יישום תקני האיכות למכוני חליבה ישראלים, הקים תערוכה קבועה של נוסטלגיה לציוד החליבה, ואחראי על בניית המדמה למכון החליבה ("סימולטור") "היחידי במזרח התיכון" …כפי שנהגתי תמיד לומר לו.
בנסיעות המשותפות שערכנו לצורכי עבודה בארץ ובחו"ל, תמיד זכה להערכה רבה על היכולות הגבוהות במציאת תקלות והחשוב מכל במציאת פתרונות יצירתיים, שהשאירו את המגדלים, מלאי תודה והערצה.
איש רב פעלים היה אברהם, אבל הדבר החשוב מכל הוא היה איש גדול עם לב ענק. בכל כנס שהיינו תמיד אמר לי – "בו נביא את השי שחולק גם לעובדות במעבדה שלא הגיעו". תמיד הייתה בו תשומת לב לחלש, עזרה לנזקק ובעיקר אהבת האדם.
אברהם אהב לאכול, לרקוד ובעיקר לשמוח. הוא היה בא לחדרי ואומר כך סתם: "אני אוהב אותך שמוליק " .. ויוצא. אבל מכל הדברים הוא התפרסם דווקא בתעשיית הריבות שלו, שהפכו למותג ברחבי הארץ "ריבות אברהם". הוא היה מלקט פירות במהלך כל השנה ומכין מהם את הריבות הטובות בעולם. בתיקו היו תמיד מספר צנצנות ובכל מקום שהגיע, היה מציע את מרכולתו בחינם ונהנה לראות, איך האנשים להוטים לקבל צנצנת ריבה "תותים ללא סוכר" או "מישמשים" או כל פרי אחר שיבחרו.
חברנו אברהם הראל הלך לעולמו: ורדה היקרה, ילדים ונכדים מדהימים של אברהם, משפחת הראל וחברי גן שמואל – בשם מועצת החלב, מאל"ה וכלל יצרני החלב בארץ, אני מבקש ומרשה לעצמי להודות לכם על הזכות הגדולה שניתנה לכולנו להכיר, לעבוד ולחיות יחד עם אהובכם, במשך למעלה מ-20 שנה.
סלח לנו אברהם אם פגענו בך ביודעין ובלא יודעין. אוהבים אותך מאד.
