חקלאות והתחממות גלובאלית: שינויי אקלים נתפסים היום כאתגר הסביבתי/ התפתחותי הגדול של זמננו. השפעות השינויים האקלימיים מורגשות בכל העולם כשינויים בתבניות אקלימיות, שינויים בתדירות ועוצמת אירועי שיטפונות ובצורות, הפשרת קרחונים, שינויים בתבניות משקעים, איבוד יבולים וחוסר איזון סביבתי.
ע"פ הערכות מומחים, כדי למנוע אסונות סביבתיים על הטמפ' הממוצעת העולמית לא לעלות מעבר ל-2 מעלות צלזיוס מהטמפ' הממוצעת העולמית שנרשמה בשנת 1990, לשם כך ריכוז הפחמן הדו חמצני וגזי החממה האקווילנטים שלו באטמוספירה, צריך לרדת מ- 550 ppm (parts per million).
כשדנים בגזי חממה ופחמן דו חמצני, חייבים להזכיר ולהכיר את המושג: "טביעת רגל פחמנית", טביעה זו היא טביעת רגל אקולוגית ומשמעותה – מהי השפעת האדם על הסביבה. כל פעולה שאנו עושים משאירה טביעה על הסביבה/ הטבע. אם נוכל להבין את השפעת הפעולות שלנו ולכמת אותן, נוכל לבחור ולדייק בפעולות רצויות המותירות טביעה קטנה ככל האפשר, זאת כדי להבטיח המשך שימור הסביבה לדורות הבאים. טביעת הרגל הפחמנית, היא ביטוי של פליטת גזי חממה "Greenhouse gas" (GHG) במגוון פעולות/ ייצור של מוצרים שונים.
חקלאות והתחממות גלובאלית
חקלאות היא תחום הפעילות לו טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר מבין תחומי הפעילות האנושית! חקלאות "תופסת" כ- 35% מהשטח היבשתי העולמי ואחראית לכ- 13.5% מפליטות גזי החממה מפעילות אנושית בכלל, מכאן שיש חשיבות רבה לאפיון טביעת הרגל הפחמנית של שיטות ופעולות שונות בחקלאות כדי לאתר שיטות בנות קיימא להפחתת פליטת גזי החממה וההתחממות הגלובאלית.
למרות היות החקלאות "תורמת" משמעותית לפליטות גזי חממה, ישנם שיטות וממשקים חקלאיים שונים העשויים להפחית גזי חממה ופחמן דו חמצני באטמוספירה: קרקע היא מאגר הפחמן הדו חמצני היבשתי, הגדול ביותר. העלאת תכולת הפחמן האורגני בקרקע יכולה "לנעול" את הפחמן מחוץ לאטמוספירה בתהליך שקרוי "קיבוע פחמן".
שני עקרונות מרכזיים בקיבוע פחמן בקרקע כוללים הפרעה מינימלית לקרקע (ממשק "ללא עיבוד"- "no tillage"/ "עיבוד מינימלי"- "minimal tillage") והעשרת הקרקע בחומר אורגני. גידולי כיסוי, חיפוי קרקע, זיבול בזבל אורגני, גידול קטניות כזבל ירוק, ורעייה מבוקרת תורמים לקיבוע פחמן והופכים את הקרקע/ הפעילות החקלאית למבלע של פחמן. בשנים האחרונות התרבו המחקרים האומדים את פליטת גזי החממה והפחמן הדו חמצני בממשקים חקלאיים, עם זאת בשיטות חקלאיות שונות הנהוגות באזורים שונים בעולם יש שונות גדולה במדידות ויש צורך בסטנדרטיזציה של שיטות המדידה כדי להבין נכונה אילו ממשקים מיטיבים ואילו מטביעים חותם רב על הסביבה.
מסתבר שלנו כחקלאים יש אחראיות עצומה ויכולת להשפיע על השינויים האקלימיים אותם כולנו מרגישים, וכן לצמצם את תופעת ההתחממות הגלובאלית.
