יבול שיא
הרפת והחלב
קציר חיטה ירוקה באזור כוכב מיכאל צילום צפריר ניר

"גד"ש דגנים": ענפי גידולי השדה של משואות יצחק וקיבוץ נגבה

2 דק' קריאה

שיתוף:

ענפי גידולי השדה של משואות יצחק וקיבוץ נגבה התאחדו והקימו אגודה שיתופית חקלאית בשם: "גד"ש דגנים". השם "דגנים" נבחר על פי הצעתו של דוד צביאלי מנגבה (לשעבר יושב ראש הגד"ש), על שמו של נחל דגנים העובר בשדות נגבה ובשדות משואות יצחק, וכולל את המילה דגן בתוכו. אף כי חלפו 17 שנים מאז הוקמה שותפות זו, הגיעה העת לבחון ולהיווכח כי טוב היה הדבר.

זו אינה בחירה טבעית. משואות יצחק הוא מושב שיתופי דתי ואילו נגבה הוא קיבוץ חילוני של השומר הצעיר. זה בדיוק הפוך על הפוך. משואות יצחק ונגבה חולקים את הבעלות באגודה בחלקים שווים. את התפקידים העיקריים ממלאים חברי שני הצוותים, כאשר המנכ"ל היה עד לאחרונה יגאל רביב ממשואות יצחק ויושב הראש היה בתחילה איתן אריאלי ולאחר מכן דוד צביאלי מנגבה. כיום ממלא את תפקיד המנכ"ל עידן קאופמן מקיבוץ נגבה ויושב הראש הוא: שמעון לאופר ממשואות יצחק. יושב הראש עומד בראש הדירקטוריון ובו חברים שישה חברים. שלושה מכל ישוב. משרדי הגד"ש ממוקמים בנגבה סמוך למגדל המים ההיסטורי מתקופת מלחמת העצמאות.

עקב מצב החקלאות בארץ, איחודי גד"שים מקובלים ונפוצים, אך זו השותפות החקלאית הראשונה בין משקים חילונים ודתיים, אות וסימן למערכת יחסים טובה בין דתיים וחילונים, ללא כפיה של נורמות חיים. האיחוד יצא אל הפועל בעקבות השכנות הטובה של שני הישובים ושיתוף הפעולה של שני הגד"שים מהלך השנים.

העזרה ההדדית היתה בעבודות השונות בשדה, בהשאלת כלים חקלאיים, ציוד השקיה, בידע, הדרכה, עצה טובה ועוד; אך טבעי היה שהאיחוד יצא אל הפועל למרות ההבדלים. הציוד החקלאי שהיה שייך למשקים עבר לרשות גד"ש דגנים, ולכן הטרקטורים והציוד האחר מושבתים בשבתות וחגים ולא ניתן להפעילם כפי שהיה נהוג בעבר בקיבוץ נגבה.

 

"גד"ש דגנים": ענפי גידולי השדה של משואות יצחק וקיבוץ נגבה

בפתחי המשרדים התקינו מזוזות. בהרמת הכוסית המסורתית לפני ראש השנה ופסח, הרב מאיר נהוראי, הרב של משואות יצחק מעביר שיעור קצר בענייני החג. בתקופת פסח משרד הגד"ש היה מוכשר ללא חמץ, ולא ניתן היה להכניס חמץ למשרד. בחג השבועות היה נהוג לחוג בנגבה ביום החג עצמו אבל הציוד והכלים של גדש דגנים נחים בחג; לכן עשינו התאמות – חוגגים את הבאת הביכורים בערב החג ועד כניסת החג כל הכלים חוזרים בחזרה הביתה. חשוב לנו לשמור על הכללים האלה, כדי לא להפר את האיזון העדין במערכת היחסים בין דתיים וחילונים.

הגידולים העיקריים שלנו בעבר היו: כותנה, פפריקה וגזר. כיום אנו מגדלים: חיטה לתחמיץ, חיטה לגרעינים, אבטיח מללי, אפונה, חימצה, חמניות, תירס לתחמיץ, תירס למאכל, קינואה ועוד. מטעי אבוקדו, שקדים, זיתים, חוחובה ומנגו. יש לנו משבצת של עשרים אלף דונמים בשלושה אתרים: משואות יצחק, נגבה וחוות מרים (ליד אשקלון). המים והקרקעות נשארו בבעלות המשקים, והמיכון שייך לשותפות.

גד"ש דגנים משתמש בכל סוגי המים האפשריים:

מי קולחין מקולחי אשקלון, מי השפד"ן, מאגרי שיטפונות ובארות פרטיות. יש לנו שני מאגרי שיטפונות אשר הוקמו לפני ארבעים שנה ולפני עשר שנים הם שופצו והורחבו.

ב-2012 מטעי האבוקדו של משואות יצחק ונגבה הצטרפו לגד"ש דגנים.

ב -2018 הוקם בית האריזה למיון אבוקדו בשם: "פרי דגנים", אשר בימים אלו גדל ומתרחב ונבנו בו בתי קירור חדשים.

ברוך השם האיחוד הצליח. השותפות הוכיחה את עצמה מבחינה כלכלית. המשקים מרוויחים מהגד"ש הרבה יותר.

יבול שיא גליון אוקטובר 2020

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן