יבול שיא
הרפת והחלב
ורד יריחימוביץ

מיזם האבוקדו: ראיון עם ד"ר ורד יריחימוביץ, ממכון וולקני, שריכזה את "מיזם האבוקדו"

8 דק' קריאה

שיתוף:

ענף האבוקדו הוא אחד הענפים החקלאיים הרווחיים בישראל, ולמרות זאת הענף עדיין לא הגיע למלוא מיצוי הפוטנציאל שלו, ולא רק בפריון וייצור הפרי, אלא גם בייצוא טכנולוגיות מתקדמות של פיתוח זנים מצטיינים ועוד. אם תשאל כל חוקר שעורך מחקר בנושא האבוקדו – כמעט כולם יגידו לך שהם פעלו במסגרת "מיזם האבוקדו", אותו ריכזה ד"ר ורד יחימוביץ, מהיחידה למחקר עצי פרי, במחלקה למדעי הצמח של מנהל המחקר החקלאי (ממכון וולקני).

יריחימוביץ, השלימה את התואר הראשון שלה במדעי החיים באוניברסיטת ירושלים. לאחר מכן השלימה תואר שני באוניברסיטת בן גוריון. את עבודת המאסטר עשתה בנושא שהתמקד באפיון פנולוגיה של  פריחה והתפתחות פרי בעץ הארגן,  בהדרכת פרופ' יוסי מזרחי.

קטיף רמות מאיר 2018
קטיף רמות מאיר 2018

את הדוקטורט עשתה אצל פרופ' מיכל שפירא, במערכת של  אצות ירוקיות חד-תאיות בהן חקרה נושאים שקשורים לבקרת ביטוי ותרגום גנים פוטו-סינתטיים בתנאי תאורה שונים.

את שני התארים השלימה באוניברסיטת בן גוריון. בהמשך, במשך שלוש שנים, המשיכה ד"ר יריחימוביץ' לחקור נושאים שקשורים לבקרת ביטוי גנים פוטו-סינתטיים באצות ירוקיות בתנאי עקה שונים, במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל, ניו יורק, בהדרכת פרופ' דוד שטרן.

ב-2006 התקבלה כחוקרת מן המניין במחלקה למטעים במכון וולקני, מאז היא עוסקת  במחקרים שונים הקשורים לגידולים סובטרופיים בעיקר באבוקדו ובמנגו. במקביל לעבודתה במכון וולקני היא מרצה בקורסים בפקולטה לחקלאות ובאוניברסיטת בר אילן.

ורד, מה זה בדיוק "מיזם האבוקדו"?

מיזם האבוקדו' זו תכנית מקיפה שקיבלה מימון משולחן המגדלים ומקרן המדען הראשי של משרד החקלאות. מטרת העל של התוכנית הייתה לנסות למצוא פתרונות לבעיות של מגדלי האבוקדו, שגורמות לפחת בפוריות העצים.

במסגרת המיזם פעלה חבורה גדולה של חוקרים ומדריכים ביניהם: ד"ר ליאור רובינוביץ (מו"פ צפון), פרופ' אלון סמך (הפקולטה לחקלאות), פרופ' רפי שטרן (מו"פ צפון), ד"ר גל ספיר (מו"פ צפון), ד"ר עמיר שרמן (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר רן אראל (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר ארנון דג (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר אלון בן-גל (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר דנה חרובי (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר לאה צרור (מנהל המחקר החקלאי), ד"ר נפתלי לזרוביץ (אונ'. בן גוריון בנגב), ד"ר ליאו וינר (שה"מ), דפנה זיו (שה"ם), הדר כהן (מילופרי), מיקי נוי (שה"מ), ואלי סימנסקי (מו"פ דרום), כאשר אני שימשתי כחוקרת ומרכזת המיזם.

"במסגרת המיזם עסקנו בכמה תחומים ויעדים עיקריים שהוגדרו בשיתוף פעולה עם צוות שולחן מגדלי האבוקדו בהם:

* ניסיונות לפתח פתרונות לבעיית הסירוגיות ולהעלאת הפוריות בזנים 'האס' ו'פינקרטון'.

* בחינה של אמצעים למניעת נשירת פרחים וחנטים להעלאת יבול עצי 'האס'.

* ניסיונות לשיפור האבקת אבוקדו 'האס' באמצעות דבורי בומבוס.

* אופטימיזציה של ממשק גידול ה'האס' – ניסיונות ללמוד את יחסי הגומלין בין ממשק ההזנה למאגרי המוטמעים ופוריות באבוקדו 'האס'.

* היו במיזם שני יעדים נוספים, שכללו ניסיונות לבחון אמצעים שונים לשיפור התמודדות הזן 'האס' עם נזקי קרה והמחקר האחרון עסק בניסיונות לברר כנות מצטיינות שיהיו עמידות לדוררת (מחלת קרקע שנגרמת ע"י פטריה המצויה בקרקע), ובעלות פוריות גבוהה. לכל יעד ויעד מונה חוקר מוביל שחקר את הנושא. נושא העבודה הספציפית שלי היה לנסות ולבחון אמצעים שיפתרו (ו/או ימתנו) את תופעת הסירוגיות ויובילו להעלאת היבול, ע"י עידוד חזרה לפריחה לאחר שנות שפע. במסגרת זו, עבדתי בשיתוף פעולה עם ד"ר ליאור רובינוביץ. כאשר המחקר הבסיסי במעבדה שלי עוסק למעשה בהבנת מנגנונים המבקרים פריחה באבוקדו ובמנגו."

מדובר במחקרים רבים. איך את מתנהלת בריכוז המיזם? את נעה בין המחקרים?

"לא. כל אחד ואחד מהיעדים האלה חולק לתתי נושאים – היו בעצם 7-8 תוכניות מחקר בתוך המיזם הגדול הזה, היו כמה קבוצות חוקרים וכל קבוצת חוקרים עבדה על נושאים ספציפיים, בתאום עם שולחן המגדלים. המיזם מומן בתקציב של 6 מיליון שקל, לשלוש שנים, תקציב גדול ובעצם היו כאן הרבה תוכניות שרוכזו תחת קורת גג אחת, כאשר מטרת העל של המיזם והמחקרים הייתה יישומית. מבחינת ריכוז המיזם הייתי בקשר רציף עם חוקרי המיזם ועם אנשי שולחן המגדלים, ערכתי שיחות משוב, עסקתי בריכוז נתונים ודו"חות, וכמובן שהתעסקתי בעיקר במחקר הספציפי שעסק בנושא הסירוגיות.

סירוגיות

"בעבודת המחקר שעסקה במציאת פתרונות לבעיית הסירוגיות, ניסינו למצוא דרכים לעידוד חזרה לפריחה במצב של שפע. ממחקרים שלנו, ושל קבוצות אחרות, ידוע שעומס פרי בעצי פרי מדכא את החזרה לפריחה וגורם לתופעת הסירוגיות. כשיש לך עומס פרי גבוה אז למעשה אין לך לאחר מכן פריחה שופעת, הפרי מדכא את המעבר לפריחה. במעבדה שלי אנחנו מנסים להבין מהו המנגנון דרכו עומס הפרי מדכא את החזרה לפריחה באבוקדו. במקרה זה מצאנו, כי כמו במיני עצי פרי נוספים, גם באבוקדו הפרי משפיע על ביטוי של גנים בעלים וגם בפקעים, המבקרים את המעבר לפריחה. הגנים הללו מושפעים מגורמים שונים, כגון שינויים בטמפ' חיצונית, אבל עומס פרי, גורם גם כן לשינויים בביטוי שלהם.

מיזם האבוקדו הזן גאיה
מיזם האבוקדו הזן גאיה

"למדנו את הנושא הזה לעומק, בין היתר על ידי איפיון הפרופיל של ההורמונים בעלים ובפקעים של עצים במצב שפע ושפל.  בהמשך, השתמשנו בידע הזה וביצענו טיפולים שונים על מנת לנסות  ולהשפיע על החזרה לפריחה בעצים במצב שפע.(עצים שיפרחו ברמה פחותה באביב)

"תחילה הצלחנו לקבוע מהו המועד של ההשראה של הפריחה בזן 'האס', ע"י זיהוי ואיפיון גן שמכונה פלוריגן, שבא לידי ביטוי בעלים ומועבר כחלבון אל עבר הפקעים. אחד הגורמים שגורמים לעלייה בביטוי הפלוריגן הוא ירידה בטמפ'. הוכחנו זאת במערכת מבוקרת – ערכנו ניסויים  עם שתילים של אבוקדו בחממה ובבית רשת. בחממה בה הטמפרטורות נותרו קבועות, שתילי האבוקדו לא פרחו, לא התרחשה אינדוקציה לפריחה, ולא הייתה עלייה בביטוי אותו פלוריגן. בבית רשת, כאשר  השתילים היו חשופים לטמפ' האזוריות במהלך הסתיו והחורף, הירידה בטמפ' – גרמה לעליה של אותו פלוריגן ולפריחה".

"ביטוי הפלוריגן מושפע לא רק משינויים  בטמפ', יש גורמים נוספים שיכולים להשפיע עליו, כמו שינויים במאזן ההורמונים. לכן, ערכנו ניסויים בהם בחנו את השפעתם של חומרים המעכבים למשל סינתזה של ג'יברלין, טיפולים עם ציטוקיננים סינתטיים שונים וטיפולים משולבים. ערכנו את הטיפולים  ע"י ריסוס עצי 'האס' ועצי 'פינקרטון'. קיבלנו תוצאות חיוביות  בזן 'פינקרטון'. במהלך ניסויים חוזרים מצאנו כי טיפול משולב של ציטוקינין סינטטי ומעכב סינטזת גיברלין,  בדצמ'-ינואר, הובילו לעלייה מובהקת בפריחה וביבול החוזר ביחס לביקורת. אנחנו ממשיכים את המחקר שנה רביעית, קיבלנו מימון המשך מהשולחן ואנחנו מקווים שנוכל להציע פרוטוקול טיפול ל'פינקרטון'. ב'האס' לעומת זאת, ביצענו ניסויים דומים, אך לצערנו הטיפולים לא תמיד נתנו תוצאות חיוביות ולא הובילו למציאת פרוטוקול יעיל. ברגע זה, אנחנו מנסים יישום מעכבי ג'יברלין ע"י הגמעה, המחקר נעשה בשיתוף עם ד"ר לאו וינר, ומבוסס על תוצאות ראשונת של טיפולים שביצע בקיבוץ מגל, ושל ניסויים שנערכו בעיקר בצ'ילה.

"גישה אחרת שהצענו היה טיפול בחומצה סליצילית. בצמחי מודל, ידוע שהיא יכולה להשפיע באופן חיובי על ביטוי גנים מעודדי פריחה. בשיתוף עם חברת 'תפזול' ערכנו ניסיונות באבוקדו, שלמיטב ידיעתי לא נעשו עדיין עם חומר זה. דווקא במקרה זה ב'האס' יש לנו תוצאות מעודדות מהשנה האחרונה שמראות שטיפול בחומצה סליצילית  באוק' ובתחילת נוב', השפיעו באופן מיטבי על החזרה לפריחה. כל נושא הטיפול בחומצה סליצילית לפני המועד של ההשראה של הפריחה, דורש המשך בחינה. שלוש שנים כמובן לא מספיקות לפיתוח פרוטוקול יעיל לטיפול בבעיה מורכבת. במיוחד כאשר אתה עובד על סירוגיות אנחנו צריכים לפחות מספר עונות (לפחות 4 שנים, שני מחזורים של שפע ושפל)."

את גם מרכזת את תוכנית השבחת זני האבוקדו. מה נעשה בתחום הזה?

"תוכנית השבחת הזנים היא תכנית קלאסית של טיפוח ובירור זני אבוקדו חדשים. זאת תכנית שהתחילה ב-2009 והסתיימה ב-2019. התכנית בוצעה בשיתוף עם חוקרי מו"פ צפון. בשנים האחרונות ריכז את התוכנית בצפון ביחד איתי ד"ר ליאור רובינוביץ. בתוכנית היה שיתוף פעולה עם מדריכי שה"ם הדר כהן, מיקי נוי ועם ד"ר נועם אלקן מהמחלקה לאחסון במנהל המחקר. ד"ר עמי להב וד"ר גד איש-עם שימשו בשנים הראשונות כיועצים. אבל חשוב במיוחד להזכיר את תרומתם של הטכנאים שביצעו את העבודה בשטח ביניהם: משה גורן, יצחק סיסאי, טלי צבירן, נועם יחיאלי, ויעל בר-נוי.

"תכנית ההשבחה הנוכחית הייתה בעצם המשך של תכנית השבחה קודמת שבוצעה בזמנו במכון וולקני ורוכזה על ידי ד"ר עמי להב ופרופ' אורי לביא. במסגרת תוכנית זו בוררו זנים שנטועים בחלקות מסחריות בארץ כגון: 'גליל' ו'ארד'. המטרה של התוכנית הנוכחית הייתה לייצר, בדרך של בירור והכלאות, זני אבוקדו ייחודיים משופרים, בעלי פוריות גבוהה ויציבה, המתאימים לתנאי הגידול בישראל. ניסינו לדוגמא לברור זנים שיהיו מוקדמים לעונה או מאוחרים לעונה, בעיקר שיהיו דמויי 'האס' עם פרי שהוא קצת יותר גדול ו/או שניתן יהיה לקטוף אותו מוקדם יותר. זאת אומרת שיגיע לחומר יבש שמאפשר קטיף נניח כבר באוקטובר. רצינו לברור בנוסף גם זנים ירוקים מוקדמים ומאוחרים.

"התכנית התנהלה באופן הבא – יש לנו חלקה של עצי אם בחוות הניסיונות של עכו (המנוהלת ע"י רמי בר-זיו), שיש בה אוסף של זנים מישראל ומהעולם ואוסף של תוצרים של תוכנית ההשבחה הקודמת.  אספנו מהעצים הללו זרעים. ביצענו גם הכלאות מכוונות ע"י שימוש בעצים מזנים שונים. לביצוע ההכלאות השתמשנו  ב-2 עצי אם שונים, כיסינו אותם במבנה של בית רשת, על מנת שלא תתאפשר האבקה זרה ותתאפשר האבקה רק ביניהם. הכנסנו באביב לבתי הרשת כוורות ולאחר מכן הוצאנו את הרשת. לאחר חנטה והתפתחות פרי, קטפנו את הפירות ואספנו את הזרעים.

"בצורה זו אספנו זרעים ללא בקרה על זהות ההורה הזכרי (האבקה פתוחה) וזרעים מהם אנחנו יודעים מי הוא ההורה הנקבי ומי הוא ההורה הזכרי (מההכלאות המכוונות). אגב, השתמשנו פה בסמנים מולקולריים לבדיקת זהות ההורה הזכרי, עבודה שנעשתה בשיתוף עם המעבדה של ד"ר עמיר שרמן. את הזרעים שאספנו, הנבטנו בחממות בבית דגן, הרכבנו על כנות ושתלנו בחלקות זריעים. חלקות זריעים הוקמו לצורך כך בחוות הניסיונות בעכו, בבית דגן, בקיבוץ מעיין ברוך ובקיבוץ עין המפרץ.

עבודה סיזיפית

"במהלך התוכנית ניטעו סך הכל כ-13 אלף זריעים. כאשר הזריעים החלו להניב פירות בחנו את תכונותיהם במהלך השנים. זו עבודה סיזיפית. פרק הזמן הדרוש לקבלת פרי ראשון הוא כ-3-4 שנים, אחר כך אתה לא יודע האם לאותו זריע יש פירות שהם מוקדמים לעונה או מאוחרים לעונה. לאחר שכל אחד מהזריעים הניב פרי ראשון היה צריך לגשת לעץ, לקטוף את הפירות בתקופות שונות במהלך השנה, להביא אותם למעבדה, לרשום את כל התכונות של הפרי: החל ממשקל הפרי, משקל הזרע, צורת הפרי, סוג הקליפה, האם היא משחירה או לא בהבשלה ועוד תכונות אחרות

דיגום נחשונים 2019 מיזם האבוקדו
דיגום נחשונים 2019 מיזם האבוקדו

. בשורה התחתונה – מתוך 13 אלף הזריעים בסופו של דבר ביררנו 59 טיפוסים מעניינים, 26 הוגדרו כמעניינים במיוחד ובעלי פוטנציאל להיות מוגדרים זנים. במהלך העבודה מצאנו בנוסף שקיימים עצי אם מסוימים שהם אלה שמצטיינים כהורים של צאצאים דמויי 'האס', ולכן כדאי להמשיך ולהשתמש בהם כהורים בתהליך ההשבחה. מצאנו גם עצי אם שלא היו טובים בכלל כהורים ולא כדאי להמשיך לאסוף מהם זרעים.

"כאן המקום לקצת קידום מכירות לטיפוסים שלנו – במהלך השנה הבאה אנחנו מתכוונים לרשום את הטיפוס דמוי ה'האס' 2-83-71 שקראנו לו 'גאיה'. זהו טיפוס שבורר בתוכנית השבחה קודמת, זריע של 'האס' שבזמנו נפסל כי הוא היה קצת קטן. היום, בשונה מאשר בעבר, השוק דווקא מקבל 'האס' בגודל כזה. היתרון של דמוי ה'האס' הזה הוא שהוא מוקדם לעונה, כלומר, אפשר לקטוף אותו כבר באוקטובר. בנוסף, מבין 26 הטיפוסים שהוגדרו כמעניינים במיוחד, הטיפוס E1-1-26 (שבורר בחלקת הזריעים בעין המפרץ), הוא גם טיפוס דמוי 'האס' אבל מאוחר לעונה. גם טיפוס זה נראה בעיננו כבעל פוטנציאל גבוה ביותר להיות מוגדר כזן בעתיד הקרוב."

כיצד מחליטים איזה טיפוס יוגדר כזן?

"כדי להחליט איזה טיפוס להגדיר ולרשום כזן חדש, אנחנו זקוקים למשוב מהחקלאים. העברנו כבר כמה וכמה טיפוסים מתוך 'נבחרת המצטיינים' שלנו לחלקות חצי מסחריות, ועכשיו אנחנו מקווים שבמהלך השנים הבאות נוכל לבחון כיצד הם מתנהגים. אנחנו צריכים לאסוף נתונים של כמה שנות גידול כדי לבדוק את הנושא של פוריות, סירוגיות, עמידת לקרות ותכונות נוספות. זו עבודה לשנים רבות. עד עכשיו בשיתוף פעולה עם שולחן מגדלי האבוקדו הוקמו לצורך כך חלקות 'חצי מסחריות' במספר משקים ביניהם: געתון, עין המפרץ, נירים, יד מרדכי, חוות הניסיונות בצמח, כפר הנשיא, כפר גליקסון ובבית העמק. בסופו של דבר זנים יקודמו רק אם החקלאים יהיו מרוצים מהם, אז אנחנו מקווים שחלקם יתפשו.

"כיום יש לדוגמא בגעתון חלקה שהיא חצי מסחרית של עצי 'גאיה' שמניבה כבר כמה שנים. הדר כהן, ששותף בתוכנית ההשבחה, רצה מאוד שהטיפוס הזה יקודם כזן, הוא שיזם את נטיעת החלקה הזו. היבול הממוצע של 'גאיה' נבחן בשנים האחרונות והוא דומה לזה של 'האס'. הפרי עבר בהצלחה את בדיקות האיחסון במעבדה של ד"ר נועם אלקן ויש לו טעם מצויין."

תוכנית בירור הזנים החדשים ממשיכה?

"תראה, צורת העבודה בה השתמשנו עד עכשיו דורשת מאמץ והעלויות שלה גבוהות. בתוכנית המשך אנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד בצורה הזאת של השבחה קלאסית, אנחנו רוצים למצוא סמנים לתכונות מסוימות, לעשות את הסלקציה כבר בשלב של הנבט בחממה בוולקני. אם יהיה לנו לדוגמא סמן לקליפה שחורה, סמן לפרי גדול, סמן לקבוצת פריחה טיפוס B (לטיפוס שיכול להחליף את ה'אטינגר'), אנחנו נוכל לבצע בדיקות מולקולריות שיעשו במעבדה. נוכל לפסול מראש את כל אותם זריעים שאינם רצויים.

קטיף גבעת ברנר 2020 מיזם האבוקדו
קטיף גבעת ברנר 2020 מיזם האבוקדו

בשיתוף פעולה עם ד"ר עמיר שרמן וד"ר רון אופיר בנינו פלטפורמה שמאפשרת לנו לעשות עבודה על סמנים, יצרנו אוכלוסיות מיפוי, שאלו אוכלוסיות של עצים שהם תוצרים של הכלאות ספציפיות לדוגמא בין 'אטינגר' ל 'האס'. "העצים הללו ניטעו רק ב-2013 ורק בשנים האחרונות הם התחילו להניב פרי. בשביל לזהות את הסמנים הרעיון הוא להשתמש בסדרה של טכנולוגיות גנומיות שיאפשרו לזהות את הקשר בין הפנוטיפ (תכונות שונות) לגנוטיפ (סמנים שונים). אנחנו צריכים עכשיו להשתמש בפלטפורמה הזאת בשנים הבאות.

"המצב הנוכחי עצוב. לפני שתוכנית הזאת הסתיימה, באוקטובר 2018, התכנסה וועדה שהוקמה לבקשת המדען הראשי לדיון בהיתכנות המשך מימון תוכניות השבחה. לבקשת ועדה זו הוגשה הצעה לתוכנית המשך השבחת אבוקדו לעשר השנים הבאות 2020-2030.הוועדה דירגה את התוכנית שלנו ראשונה מבין שאר ההצעות שהוגשו. בסופו של התהליך, בשל חוסר הוודאות לגבי תקצוב משרד החקלאות, לא יצא קול קורא למימון המשך פעילות. אז כרגע אנחנו מקבלים המשך מימון זמני משולחן המגדלים, אבל אין לנו מושג מה יקרה הלאה.  

"נקודת האור היא שבשנים האחרונות התחלנו בתהליך של מסחור זנים, בעיקר תוצרים מתוכנית ההשבחה  הקודמת, במקומות שונים בעולם. תהליך מסחור הזנים מבוצע ע"י יחידת 'קידום' של מינהל המחקר. רק עכשיו אנחנו מתחילים לקבל תמלוגים ראשונים שיכולים לשמש להמשך מימון התוכנית. חשוב אבל להדגיש שבסופו של דבר, מטרת התוכנית היא לברור זנים חדשים למען החקלאים של מדינת ישראל. במידה ולא נוכל להמשיך להפעיל את התוכנית, ירד לטמיון המאמץ שנעשה בשנים אלו וחבל שכך."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן