יבול שיא
הרפת והחלב
יצור חשמל מהגזזם החשלי

ייצור חשמל מהגזם החקלאי

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי שנים של התמודדות עם מפגעי פסולת חקלאית חמורים, המועצה האזורית אשכול, מקדמת הקמת מתקן חדשני לייצור חשמל מהגזם החקלאי שבתחומה, בדגש על גזם חממות. 

המועצה, יחד עם יו"ר מושב אוהד, רונן כהן שהרים את הכפפה וחברת "אנרטי אינטרנשיונל" חתמו על הסכם להקמת המתקן, שלראשונה יעשה שימוש בכמויות הפסולת החקלאית הענקית במועצה לטובת ייצור חשמל.

בכך, מקווים באשכול, יבוא פתרון לאחת מבעיות איכות הסביבה החמורות של מדינת ישראל: פסולת הגזם החקלאי. מדובר במתקן ביוגז ראשון מסוגו בעולם לטיפול בגזם, שימחזר בתהליך אנאירובי כ-75,000 טון פסולת חקלאית לשנה, המהווה כמחצית מהפסולת המצטברת בשטחי המועצה בכל שנה. 

אסף חרץ, מנכ"ל החברה: "המתקן באשכול הינו מתקן חלוץ שיאפשר הקמת מתקנים דומים בכל אזורי החקלאות בישראל. המתקן יעשה שימוש בטכנולוגיה ישראלית ייעודית שפותחה על ידינו לטיפול בגזם חממות ויפתח את הדרך לייצוא נרחב של מתקנים דומים לכל מקום בעולם בו מתקיימת חקלאות חממות." 

בימים אלה מקדמת המועצה גם הקמת מתקן לטיפול בפסולת ביתית לייצור חשמל וקומפוסט באתר "דיה". במסגרת תוכנית ממשלתית מיוחדת לחיזוק ופיתוח עוטף עזה, הפרויקט זוכה לתמיכת משרד הגנת הסביבה באמצעות הקרן לשמירת הניקיון, בהיקף של כ-160 מיליון ₪ להקמה והשתתפות בתפעול למשך 7 שנים. מדובר באחת התמיכות התקציביות הגדולות של משרד ממשלתי בפרויקט יזמי בשטח מועצה אזורית בארץ עד היום. שאר ההשקעה תגיע מהיזם הזוכה. 

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול: "אחרי שנים של התמודדות ביטחונית אנו בוחרים להשקיע בפיתוחים פורצי דרך בתחום הסביבה היזמות והכלכלה שכל כך קריטיים לחיינו כאן."

"המתקנים החדשים ישנו מציאות, בכך שיגדילו משמעותית את מיחזור הפסולת, יצמצם הטמנת פסולת מיותרת בהיקפים של מאות טונות ויפחיתו זיהום אוויר. בכך ישפרו את איכות חיי התושבים באזור ושל כל אזרחי ישראל. חברת אנרטי מתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ובהקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת בחו"ל ולאחרונה גם בישראל." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן