כלוב של זהב: בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערער של קיבוץ רבדים על החלטה של רשם האגודות השיתופיות, שקבע כי אסף מרקר הוא חבר קיבוץ, למרות שלא נערכה הצבעה על קבלתו לחברות. מרקר, 52, בן קיבוץ, הוריו חברי רבדים, הוכר בגיל הנעורים כסכיזופרן, וברבדים נקבע מעמדו כ"בעל צרכים מיוחדים, תלוי בחבר קיבוץ". בקיבוץ סירבו לבקשתו ולבקשת הוריו להעמיד אותו להצבעה לצורך קבלה לחברות.
ב-2008 פנה מרקר בעניין זה לרשם האגודות השיתופיות, וביולי 2017 פסקה סגנית הרשם, עו"ד אלה אלון, כי אסף יוכר כחבר קיבוץ החל מגיל 18. (הפירוש המעשי הוא בין היתר זכאות לשיוך דירה, שיתוף בחלוקת דיבידנדים וכיו"ב). על כך ערער הקיבוץ וערעורו כאמור נדחה. ידיעה על כך פורסמה בעמודו הראשון של גיליון יום שישי של עיתון "הארץ" השבוע.
כלוב של זהב
המסקנה החשובה מהפרשה הזו היא, שמדינת ישראל לא מוכנה לקבל אפליה של אנשים על רקע מוגבלות. "אי העלאת שאלת חברותו של אסף להצבעה באסיפה כללית, היא התנהלות בלתי תקינה של הקיבוץ, שנבעה מאפליה שלו בשל מוגבלות" כתבה עו"ד אלה אלון ב-2017. השופט נועם, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה לאחרונה את ערער הקיבוץ, פסק כי קביעותיה של סגנית הרשם "היו מבוססות ומעוגנות בתשתית הראייתית".
את הסיפור של אסף מרקר הביא "הארץ" לפני שנתיים, לאחר החלטת סגנית הרשם. המדור הזה התייחס אז לפרשה וגם לדיווח שהקיבוץ שוקל לערער על ההחלטה. "בצדק או שלא בצדק", כתבנו אז, "הסיפור הזה מצטייר כמאבק ממושך שמנהל קיבוץ נגד בן שלו בעל צרכים מיוחדים. הגשת ערעור רק תחזק את הכיוון הזה. אי אפשר לצאת ממש טוב מהערעור אם יוגש, בין אם הקיבוץ יזכה בו ובוודאי אם הוא לא".
עו"ד תמר שי, יו"ר ארגון "אהדה", אמרה ל"הארץ" השבוע: הקיבוצים נמצאים קצת אחרי האוכלוסייה הכללית בנושא זכויות של אנשים עם מוגבלויות. זה לא בהכרח בגלל שאנחנו רעים יותר. מרוב רצון לגונן ולתמוך, בונים כלוב של זהב". מותר לא לקבל בן קיבוץ לחברות בקיבוץ. הסיבה לא יכולה להיות מוגבלות נפשית או פיסית שלו.
