ההתחממות הגלובאלית האריכה את התקופות החמות וכתוצאה מכך תוקפות את הגידולים מחלות שבעבר נחשבו ללא דרמטיות, אבל שילוב ביניהם לנגיפים הופך לקטלני ומביא להתמוטטות צמחים * הרצאה מרתקת של ד"ר עומר פרנקל, ממכון וולקני * וגם: הגנת הצומח בחוף הכרמל, כיצד לייעל את הדישון וסיכום עונת הפלפל
חקלאים, מדריכים וחוקרים רבים הגיעו למועדון במושב צרופה לכנס שערך שה"מ משרד החקלאות במחוז מרכז – כנס סיכום עונת הירקות בחוף הכרמל.
את הכנס פתח יגאל מירון, מדריך הירקות האזורי: "יזמנו את הכנס כי אני רוצה להמשיך את המסורת הנהוגה פה מידי שנה, נטע מור הייתה מארגנת כאן כנס שהתמקד בעיקר בנושא הגנת הצומח, נושא שלדעתי מעסיק את רובכם. אנחנו רוצים להמשיך במסורת הזאת ואני מקווה שנמשיך גם בשנים הבאות."
סלמן אלשיך, מנהל מחוז מרכז במשרד החקלאות, דיבר "אננו במחוז כרמל מאוד גאים בחקלאות שאתם עושים בחוף כרמל, גם בירקות וגם בענפים אחרים." אלשיך אמר, כי "בנושא עובדים זרים כמעט ולא נשארו בעיות של גיוס עו"ז ואם יש למישהו בעיה שיפנה אלינו ואנחנו נפתור אותה. היום כל חקלאי יכול לקבל כמה שהוא צריך עו"ז."
החקלאים אמרו כי הם הגישו בקשות אך עדיין ממתינים לעובדים שעדיין לא הגיעו. על כך אמר אלשיך: "על הטיסות אנחנו לא אחראיים, אני מדבר מבחינת ההקצאה עצמה. יש כמובן בעיות אבל נפתרו הבעיות של עובדים זרים מבחינת כמויות."
לדבריו, "מבחינת המים, לשמחתנו אנחנו נמצאים במערכת הארצית כך שאנחנו פחות תלויים בבצורת לעומת מקומות אחרים שם המצב קטסטרופאלי. גם כאן אם יש בעיות אז אנחנו ננסה לסייע. מבחינת ההשקעות אנחנו עדיין מחכים לתקציב ההשקעות של 2025 אבל לטווח הקצר אני לפחות מנמיך ציפיות כי אנחנו רואים קיצוצים בכל מקום, גם בכוח אדם וגם במקומות אחרים, כך שלטווח הקצר אני לא רואה משהו חדש באופק. יש לנו בקשות של המיכון שהוגשו בסוף 2024, והוגש תקציב שאמור היה לכסות את כל הבקשות שהוגשו, אז כל מי שביקש והמצב של הניירת הוא טוב, אמור לקבל את האישור בקרוב."
שילוב קטלני
הדובר הבא, החוקר ד"ר עומר פרנקל ממכון וולקני, דיבר על "מחלות ישנות המתעוררות לחיים".
"לפעמים מגיעות מחלות לחלקות שלנו ממדינה אחרת," אמר ד"ר פרנקל, "ולפעמים וזה מה שקורה בתקופה האחרונה – זה מחלות בהן הפתוגנים ישנים אבל המחלות הן חדשות. אירעו דברים בהם הפתוגנים החלו להתנהג אחרת ואם בעבר הכרנו אותם כמשהו קטן ולא קשה וניתן לטיפול פתאום, מאיזושהי סיבה הוא מצטרף לאיזשהו גורם סביבתי או למחלה אחרת וביחד הם מייצרים עולם חדש וקטלני לצמחים.
"כשאנחנו מדברים על פתוגנים אנחנו מדברים על מינים פולשים או מתפרצים. מין פולש זה אומר שזה הגיע מחו"ל, לא היה פה לפני, לא היה ידוע בישראל אף פעם, פלש והחל לייצר נזק. אבל אנחנו לאט לאט מגיעים למצב שכרגע פתוגנים פולשים הם פחות הבעיה שלנו. אני רוצה לדבר על המינים המתפרצים. אלו מינים שכבר היו באזור, חלקכם נתקלתם בהם אולי כבעיה קטנה ולא דרמטית, אבל לפתע יש סיבות שהגזע הזה מתפרץ ומתחיל לעשות נזקים יותר גדולים ממה שהם היו."
ד"ר פרנקל פירט את הסיבות:
1, שינויים אקלימיים. אנחנו שמים לב שהעונה התקצרה, פעם החורף הגיע בנובמבר עד סוף מרץ והיום הוא התקצר, תמיד חסר לנו כחודש שבו יותר חם לנו, אנחנו רואים שמחלות מרחיבות את הטווח. למשל, פוזריום בקוסברה, שעד לפני כמה שנים היה מרוכז ביולי-אוגוסט ופתאום המחלה מתחילה לפגוע באפריל עד אוקטובר, העונה בה נגרם נזק מתרחבת וממשהו שהיה נקודתי בעונה במחזור גידול אחד הופך להיות בעיה של חצי שנה.
2, שינויים בשיטות הגידול. לעתים אנחנו עוברים למונוקולטורה, כי זה משתלם, כי חתמנו חוזה גדול. אז משתמשים בזן בודד שאנחנו מכירים ואז בבת אחת אנחנו מייצרים לחץ. הפתוגן מתרבה כי הוא אוהב את התנאים שנוצרו, ולאט לאט מצטברות מחלות קרקע.
3, לפעמים אמצעי המניעה יקרים או שדורשים המון כ"א. לדוגמא, מחלת הקלביבאקטר בעגבניות, לפני כמה שנים היתה בעיה – אנשים נגעו בנוף כשהיה רטוב והעבירו את המחלה וגרמו להדבקת שורות שלמות. זה דרש מהחקלאים להכניס את העובדים לא בשש בבוקר כשעוד נעים אלא ב-9:30. החקלאים כמובן לא אהבו את זה אבל לא הייתה ברירה והכניסו אותם מאוחר, כשייבש ובאמת המחלה נעלמה. לא הכל זה מחלות, יש לנו המון דברים לעשות ואז לאט לאט אנחנו נוטשים את הפרקטיקות שבעצם שמרו עלינו, חוזרים חזרה והמחלה מתפרצת.
4, תנועה של זרעים וחומר בין האזורים. פעמים רבות כשאנחנו אומרים פיטיום או פוזריום, לא מדובר במחלה אחת, למחלות האלה יש מספר רב של גזעים, חלקם אלימים יותר, חלקם פחות. לפעמים אנחנו יכולים להביא מחו"ל זן עם שונות גנטית שמכניסה מחלה אלימה יותר ואז מחלה שהיתה מתונה מתנהגת בצורה יותר אלימה.
5, כשמפסיקים להשתמש בחומרי הדברה וחיטויי קרקע. המתיל ברומיד שיצא משימוש מוכר לכולכם. אז מתחילים לייצר חומרי חיטוי חדשים וגם להם יש בעיות. ככל שנושא חיטוי הקרקע נחלש הפתוגנים מצטברים ואז זה נהיה בעיתי ותוקף. מתחילות לנו מוטציות, כשזן נשבר, לפעמים החומר טוב ויעיל אבל הפתוגן עובר מוטציה, מקבל עמידות בפני החומר ולפתע אנחנו עומדים לפני פתוגן מתפרץ שאין משהו יעיל נגדו.
ד"ר פרנקל הרחיב אודות הפגיעה בעמידות הצמחים, למשל בהכנסה של עקה נוספת, על שילוב של נגיף פוזריום עם מחלת הפיתיום. לדבריו, "זה התחיל ב-2007 בגילוי ה- CGMMVנגיף המוזאיקה של המלפפון בהיקף מצומצם, הנגיף יכול לשרוד גם בקרקע וגם בשאריות צמחים, הוא גרם לנזק ומידי פעם להתמוטטות של צמחים. זה משהו שלא אופייני לנזק של נגיף, משהו מוזר. הנגיף מתפשט ומייצר איים גדולים של צמחים נגועים בנגיף, אבל לא כולם מתמוטטים, רק אזורים מאוד מסוימים בתוך החלקה התמוטטו."
בבדיקת הצמחים שהתמוטטו התגלתה מחלת קרקע בשורשים שמזכירה פיתיום, מחלה שתוקפת צמחים צעירים, שותלים צמח צעיר ואחרי שבועיים הוא מת אם לא שמנו רדומיל או חומר אחר. מכירים את הפיתיום, הוא מקסימום מעכב 10% מהגידול וממשיכים הלאה. לא מכירים אותו כמחלה שהורגת צמחים מבוגרים.
לאחר בדיקה התברר כי השילוב של הווירוס עם הפיתיום גרם ל-75% צמחים מתמוטטים. ב- CGMMV בלבד התמוטטו רק 10% מהצמחים, וכמעט לא מתו. היכן שיש פיתיום בלבד אובחן שהמחלה מתייצבת ובצמחים שהיה להם נגיף והפיתיום ביחד כ-75% התמוטטו עם הרבה תמותה. אם חלקה נגועה בפיתיום טיפול בקרקע יצמצם את הנגיעות של הצמחים. השילוב בין השניים משפיע לא רק על הצמח אלא גם על הגובה, הצמח תקוע ונמוך.
יש מעל 141 מיני פיתיום ובארץ לפחות 8 מינים שיוצרים בעיות. לא כולם אביבים וקיציים, יש גם זנים חורפיים. ד"ר פרנקל מסביר שבשל ההתחממות והחורף הקצר העלו בדיקות שזן פיתיום חורפי האריך את הפעילות שלו וכאמור, השילוב עם נגיף הפך אותו לקטלני לצמחים.
לגבי חצילים, יש עדויות של ד"ר יעקב קטן מ-1985 היה פוזריום בחצילים בארץ. דוגמא נוספת, מאז 2017 התפשטה תופעת התמוטטות בגידולי עגבניה ברמת נגב ואזור אשכול בשלב מאוחר בגידול והופיעה החל משלב הקטיף הראשון. התופעה דווחה גם בחלקות חדשות שלא גודלו בהן עגבניות בעבר והפעם מדובר בפוזריום סולני (F. Solani). הפוזריום סולארי היא מחלה מוכרת ומקומית וכמעט אף פעם לא עשתה לאף חקלאי נזק דרמטי וב-2017 נרשם השינוי.
זה קורה שנה אחרי שזיהו ב-2014 בארץ את ה-ToBRFV, וירוס העגבניות שעושה גם היום בעיה מאוד רצינית בענף. לאחר מחקר שהפוזריום סולני כמחלה יודע להזיק אבל כשהוא משולב עם הווירוס המחלה הרבה יותר קשה. לדברי ד"ר פרנקל נבדקו כנות והתגלו מספר בעיות. הרבה מאוד כנות עשו עבודה טובה, אך הבעיה היא שכאשר הווירוס נכנס הסבילות של הכנות נשברת. מה שהיה עמיד מפסיק להיות עמיד. בעיה שניה שאובחנה, הרבה חקלאים ששותלים עמוק מידי את השתיל. כששמים את הזן המורכב עמוק באדמה הפתוגן אומר תודה ונכנס דרך החיבור של העגבניה וגומר את הצמח. זה נכון גם לגבי ריקבון הכתר, גם לגבי פוזריום ולגבי עוד הרבה מחלות. אל תפנקו את הצמח, הרוכב סבבה לו לגמרי באוויר ולזה הוא נועד.
בעיה נוספת, הפוזריום סולני יודע לעבור מצמח לצמח גם דרך האוויר (גם בעגבניה וגם בפלפל). במחקרים התגלו נבגים אדומים של פוזריום סולני על הענפים, שהתפשטו בהנבגה אווירנית. ההנבגה האוויראית מתרחשת אחרי שהצמח מסיים את חייו. הפתוגן יוצר הנבגה כדי למצוא צמחים אחרים.
ד"ר פרנקל: "כאתם בשטח ויש לכם אזור שסיימתם איתו את הגידול ושוקלים לעבור לאזור חדש. קחו בחשבון שהאזור הישן והמת שנשאר ולא הוצאתם אותו, הנבגים עושים קפיצה קטנה לחלקה החדשה ששתלתם והוא חוטף בגיל מאוד צעיר את הפוזריום סולני. מסקנה: לא לשים צמחים חדשים ליד צמחים שחוסלו כי זה בדיוק מה שיכול לביא לכם צרות לגידול החדש. לגבי חומרי הדברה, אזהרה חשובה: הפוליקור (בהגמעה) נראה בהתחלה שהוא עובד אבל הוא מננס את הצמחים, לא יהיו פוזריום אבל גם לא יהיו צמחים, אז לא להשתמש בו."
הגנת הצומח בחוף הכרמל
לידן פאלח, מדריכת הגנת הצומח במחוז מרכז, שה"מ, הרצתה בנושא: "סיכום העונה, מהיבט הגנת הצומח בגידול ירקות, ביישובי חוף הכרמל".
פאלח נתנה סקירה כללית על הגנת הצומח בחוף הכרמל: "הנושא החם שהיה פה העונה היה נושא הפוזריום בחציל (פוזריום הנבילה F. Oxysporum). רואים הצהבה בעלה שמזכירה קצת דוררת. הרבה פעמים רואים רק ענף אחד נגוע ושאר הענפים נראים בריאים. אז הצמח לחלוטין לא בריא כי זה נכנס דרך השורשים. הבעיה בפוזריום החצילים זה שהיא משתמשת בקרקע. במידה ואנחנו לא מוציאים את כל הצמחים המתים שנשארו לקראת השתילה הבאה ולא עושים חיטויים המחלה תעבור לגידול הבא. הפטריה יודעת לשרוד בקרקע על שאריות צמחים יבשים. אז נכון שאי אפשר להוציא ב-100% את השאריות אבל אתה מאוד מפחית את רמת ההדבקה כשמוציאים אותם. נטע מור בדקה את נושא החיטוי לפני כשנה ולא התגלה משהו דרמטי כיעיל, אבל עדיף לעשות חיטוי מאשר לא לעשות בכלל. מה שכן נמצא הוא שבמידה ומשתמשים בכנה יש לצמח שרידות מאוד גבוהה, נמצאו שלוש כנות יעילות שנתנו הגנה של כמעט 100%.
"לכן עדיף להוציא את כל השתילים הישנים שסיימנו איתם ואם אפשר תיחוח של כ-40 ס"מ שיכול למנוע את הנביטה בדיעבד. עקירת צמחים נגועים במהלך העונה עוזרת לצמצם את הנגיעות. העונה ראינו שגם בכנות הייתה נגיעות של פוזריום, לא בכל החלקה אלא במספר צמחים. אחרי בדיקה וחפירה בקרקע גילינו שמי שבעצם הוציא את השורש זה הרוכב, הרוכב עשה מעקף, השריש ואסף את הפוזריום מהקרקע וזה כמובן נבע משתילה עמוקה מידי.
"דבר נוסף שהופיע, אמנם לא חזק בחוף הכרמל אבל לצערנו הוא יגיע, זה ווירוס החדש שהופיע ובולט מאוד באזור אחיטוב ועמק חפר. לפני חודשיים-שלושה הוא הגיע לפלפלים (גם לעגבניות ופרחים), וזה טוסקו וירוס (TSWV). הוא עובר באמצעות תריפסים: סימן הכר: נקודות שחורות כמו שריפה על העלה. הווירוס מתפשט מהר מאוד, נמצא גם בעמק חפר וגם בפארן. בגלל שהוא עובר בתריפסים עלינו להיות זהירים. מי שרוכש את הווירוס זה הזחלנים הצעירים של התריפס, שבשלב הבוגר עוברים מצמח לצמח ומאלחים את כל החלקה.
"איך להתמודד? ראשית, מניעת כניסת תריפסים או עיכוב בתכשיר. הדברה ביולוגית קצת בעייתית כי היא בעיקר יעילה לדרגות הצעירות של התריפס ולא לבוגרים. התכשירים הולכים ומתמעטים, התריפסים פיתחו עמידות, ולכן יש לעשות החלפות בין תכשירים ולהשתמש בזנים סבילים. ככלל, אם רואים צמח נגוע בווירוס מיד להוציא אותו החוצה, כדי שהתריפסים לא יעבירו אותו הלאה. הווירוס לא עובר במגע, אז חשוב לבצע ניטור מקדים ומוקפד ואם התגלה – למנוע את התריפסים בעקירה וטיפול.
"שני דברים נוספים שראינו בעונה האחרונה, זה עובש אפור (Botrytis cinerea) וקשיונה גדולה (Sclerotinia sclerotiorum), מחלות חורף קלאסיות שמגיעות בלחות ופוגעות בעגבניות, חצילים, פלפל ועוד. הבעיה בקשיונה היא שהקשיונות יכולות ליפול על הקרקע ולאלח את הגידול הבא, אז צמח נגוע כדאי להוציא אבל כשמוציאים להרחיק אותו מהקרקע ואם אפשר תיחוח למניעת נביטה מחדש. הבוטריטיס הוא בעיה שידועה בהרבה מאוד גידולים ולכן יש תכשירים שעובדים.
"כנימות עלה, נושא די בעייתי בעיקר בפלפלים. הבעיה שכנימות עלה מפרישות טל דבש ומעבר לפגיעה בגידול הצמח הן הורסות את הפרי, אי אפשר למכור פירות שהכל דביק מטל דבש. על הטל דבש מתלבשת פטריית הפייחת, גם משהו שכדאי לשים אליו וכדאי לעשות ניטור. לשים לב, כשיש לנו נמלים – זה די אינדיקציה לנוכחות של כנימות עלה.
"אקרית אדומה מצויה – זה מזיק שיעלה חזק מאוד בקיץ, קיימת כמעט בכל הגידולים, מאוד אוהבת יובש ואבק. יש כל מיני טכניקות טיפול. אפשר להתיז למעלה, אין עכשיו יותר מידי מחלות עלים אז אפשר טיפה להעלות את הלחות. שוליי החממות תופשים אבק ממשאיות עוברות מה שעוזר לכנימה לשגשג. היא תופשת צמח, מגדלת מושבה וברגע שנגמר המקום היא עוברת לצמח חדש. הכנימה גם מעבירה וירוסים. רשתות של 50 מש יעשו את העבודה, אבל כדאי לנטר ולתקוף בזמן. מלכודות צהובות עושות עבודה טובה בכנימה וגם חיטוי קרקע יעיל.
"לגבי הקמחון (Oidium) והקימחונית (Leveillula taurica). הקמחונית זו מחלה שאוהבת יובש, היא לא צריכה מים, היא יכולה להנביג ולעבור לצמח חדש בלי נוכחות של מים. זו מחלה שדווקא קל להתמודד איתה, אפשר לתפוש אותה בזמן. בקמחון רואים כתם לבן ואילו בקמחונית, ממנה סובלים בעיקר הפלפל והעגבניה, רואים כתם צהוב ואחר כך את ההנבגה. למרות שהטיפול בשניהם די דומה חשוב לזכור שהקמחון יכול להדביק את כל הצמח ואילו הקמחונית מדביקה רק את העלים. הגמעה לא תעזור נגד קמחון כי הוא לא עובר לתוך הצמח. הטיפולים נגד השתיים די זהים.
"עשים – יש את עשי ההליוטיס (Helicoverpa armigera), הם אוהבים את אברי הרביה של הצמח, פוגעים בפרחים, וזה משהו שאפשר להתמודד איתו. דבר האחרון, אקרית העיוותים (Polyphagotarsonemus latus), אקרית ממש קטנה, קשה מאוד לראות אותה, פוגעת בפלפל. אקרית העיוותים יכולה לעבור מצמח לצמח על גבי עש טבק, כך שאם גילינו עש טבק צריך לבדוק גם לגבי נוכחות של אקרית העיוותים או ההיפך. בגלל קשיי הזיהוי, הבעיה היא שנראה את העיוותים עוד לפני שנשים לב שיש לנו כנימות. אז גם כאן צריך לעשות ניטור מקדים ולתפוש את זה בזמן."
תות שדה ופירות יער
מוחמד אבו טועמה, רפרנט ארצי לתות שדה ופירות יער, שה"מ, דיבר על "גידול תות שדה תלוי ופירות יער – ממשק והערכות כלכליות". אבו טועמה הציג בפני החקלאים את נושא כדאיות ממשק גידול תות שדה ופירות יער בחוף הכרמל. אבו טועמה הציג את מגוון שיטות הגידול של תות שדה, החל משטח פתוח, דרך מנהרות נמוכות, מנהרות עבירות בגידול בקרקע וכלה בבתי צמיחה עם גידול תות במצע תלוי.
אם בעבר רוב התות שדה גדל באזור השרון, כיום הוא גדל בכל הארץ, ענף יציב עם צמיחה קטנה מידי שנה. ההערכה היא שבארץ יש כ-4,500 עד 5,000 דונם תות שדה. עיקר הגידול עדיין מרוכז בשרון, בעיקר באזורי קלאנסווה וקדימה ובדרום יש כ-2% מכלל הגידול. הענף מייצר כ-2,400 טון בשנה (2023-24), כשליש אחוז מגידול הירקות בישראל.
אבו טועמה הסביר את היתרונות והחסרונות של כל גידול, וכן דיבר על שיטות גידול שאינן יעילות ואף גורמות לבעיות של קצב הגידול ועיכובים בקטיף. השנה הייתה שנה טובה לתות שדה, עם מעט בוטריטיס ותפוקה של כ-4-5 טון.
לגבי גידול פירות יער, אין נתונים רשמיים אך ההערכות הן שמדובר בכ-700 דונם. בדומה לתות שדה והמגמה בעולם המגמה היא של עליה בצריכה, שבעולם מוערכת בכ-5%-7%, כאשר מדובר בשלושה גידולים עיקריים: אוכמניות, פטל ואסנת. פירות יער מגדלים בכל הארץ, כשבכל אזור ואזור מותאמים לו זנים שונים ותנאים שונים.
רצוי ולפעמים חייבים לגדל במצע מנותק. ההשקעה הראשונית בית הצמיחה, בגידול וגם בכוח אדם גדולה יחסית (הרבה יותר מתות שדה). ואם בגידול בשטח פתוח נחוצים כ-150 ימי עבודה ובתלוי 217 ימי עבודה לדונם, הרי שבפירות יער מספר ימי העבודה גדולים יותר, כי הפירות קטנים, (2-5 גרם) מה שמאריך את זמן הקטיף. בדומה לתות שדה הצמחים מגיעים ממשתלות, אך הצמחים נחשבים לעצים ולכן יש לשמור על ערלה.
הגידול כולו במבנים מוגנים נעשה במצע מנותק, דליים ובמנהרות עבירות. צפיפות: אפשר להגיע ל-600-900 שתילים לדונם. בדרך כלל הקטיף ידני, תוך שימוש בעזרים שונים. יש זנים שיש לעבור עם מנערת ובמספר קטיפים. היום בארץ פועלות שתי קטפות, האחת שדומה לבוצרת הענבים (אך יותר קטנה) שנכנסת לבית רשת ויש גם עגלות קטיף על אותו עיקרון אבל נגררות בטרקטור.
ההמלצה של אבו טועמה: בגלל העלויות הגבוהות בפירות היער יש מקום למשקים קטנים של עד 1-2 דונם, שבעליהם יכולים לקטוף ולמכור בעצמם ואז לחסוך הרבה בעלויות השיווק, או שהמגדל מחזיק בחווה גדולה של כמה מאות דונמים ואז הוא יכול להכניס קטפת.
לסיכום: מדובר בשני ענפים שצומחים בשוק הישראלי והעולמי, שדורשים השקעה כספית לא קטנה (בפרט בפירות יער) והמון ימי עבודה ועובדים בקטיף ארוך.
דישון וקרקע
המדריך עדי נוה, מדריך השקיה והזנה, שה"מ, נשא הרצאה בנושא: "ממשק ובקרת דישון בגידול ירקות". בפתח ההרצאה העלה נווה את השאלה האם בעידן של AI, בעידן של ריבוי אפליקציות, ניטור והדמיות מצב הצמח, יש בכלל מקום למדריך השקיה ודישון?
את השאלה, כיצד אפשר לייעל את ממשק הגידול והדישון של הפלפל בקרקע הוא שאל את ChatGPT והתשובה הייתה מפתיעה. אחרי שהבינה הסבירה בפירוט את שניתן לעשות מקצועית כדי להגיע לדישון מיטבי היא הוסיפה לרשימה – ייעוץ והדרכה ספציפיים עם אגרונומים ומדריכי השקיה ודישון. כנראה שגם בבינה המלאכותית הבינו שעין אנושית תמיד יכולה להבחין בדברים שלפי שעה המיכון והחיישנים לא יכולים לגלות.
מכיוון שמדובר בהרצאה ממש ארוכה ומלאה בביטויים מקצועיים לא נביא את כולה.
במהלכים נחוצים לייעול הדישון בגידול פלפל הם:
– בדיקות קרקע, לפני שתילה ובמהלך הגידול.
– ניתוח עלים, מעקב אחר מחסורים או עודפים.
– תוכנית דישון מותאמת לשלבי הגידול.
– יישום טכניקות דישון מתקדמות לבתי צמיחה.
– בחירת דשנים מתאימים ואיכותיים.
– השוואות באיכות המים, ניהול השקיה מיטבי.
– שימוש בתוספי קרקע ובביוסטימיולנטים.
– תיעוד, מעקב וניתוח של תוצאות הפעולות והגידול בשטח.
– התייעצות עם אגרונום או מדריך בנושאים ספציפיים להשקיה ודישון.
בני – כאן לשים את הצילום של בדיקות קרקע
מבחינת בדיקות מי השקיה, גם אם עובדים עם מים שפירים או מים מותפלים וגם אם עובדים עם מי קולחין – כדאי לבדוק כדי לדעת עם איזה מים אנחנו משקים מבחינת כמויות יסודות הזנה, או לבקש את הנתונים מספק המים, שאמור לבצע בדיקה חודשית כזאת (אפשר דרך הוועדים ואגודות המים). זאת כדי לדעת את כמויות ה-NPK המדויקות שהגידול זקוק או כדאי להוריד לו ומתי לעשות שטיפה להדחת מלחים.
נווה הסביר בפירוט אודות תנועת החנקן בקרקע, כיצד האוריאה הופכת לאמון ואז לחנקן שנקלט בצמח וכיצד הוא מגיע בסופו של דבר לצמח. כמו כן הוא פירט כמה חשוב לשטוף את המערכת אחרי הדישון ולא להשאיר אותה עם המלחים וכן את הבדיקות השונות הנחוצות בצמח, בקומפוסט ובקרקע.
ענף הפלפל – המצב לא טוב
את הכנס נעלה הרצאתו של דוד סילברמן, ממ"ר פלפל ותבלינים, שה"מ, בנושא "סיכום עונת הפלפל 2024/25". אם דוד היה צריך לסכם את עונת הפלפל בשתי מילים הוא היה אומר: "לא טוב".
"זאת בכלל לא הייתה שנה מאוד מאוד קלה לאנשי הפלפל," אמר סילברמן. "קמת היסטוריה, אתם זוכרים שפעם ענף הפלפל היה 'הענף' של המדינה, עם הרבה מגדלים וטונות על גבי טונות שלחנו לחו"ל. ומה המצב ב-2025? הגענו ל-15 אלף דונם ואנחנו יורדים בהיקף הגידול ובמספר המגדלים כל הזמן. לגבי היצוא, גידלנו 90 אלף טון מהערבה והבקעה, להזכירכם היינו ב-150 אלף טון, ייצאנו 19 אלף טון לאירופה ורוסיה וקצת לארה"ב, וכל היתר הלך לשוק המקומי. זו המציאות.
"מה היה יכול להיות ששנה שעברה היה כל כך גרוע? דיברו על כל מיני סיבות, אולי בעיות של איכות, אמרנו אין פועלים, יש מלחמה, ב-2023 היה גרוע, 20 אלף טון ייצוא. אז מה היה השנה? דווקא זה התחיל טוב ובסוף הכל הסתכם ב-19 אלף כלומר יש לנו בעיה שלא קשורה למלחמה. אתם בחוף הכרמל לא מייצאים אבל יצוא הפלפל חולה. בפארן ובבקעה גם לא מייצאים מספיק, לא מצליחים להתרומם גם בשנה הנוכחית. יש באמת בעיה ביצוא הפלפל. השנה 45% מהפלפל הלך לאירופה , 36% לרוסיה, 6% ארה"ב ו-13% לבריטניה. זה מדהים, וזה יהיה כמו יצוא הסלרי לרוסיה.
"נחזור לחוף הכרמל, לשוק המקומי ומה בדיוק קורה בו. השוק המקומי מבוסס קרוב לוודאי על נתינת אפס נתונים אמיתיים, אבל הרע במיעוטו הוא להסתכל על נתוני הגביה, וכאן אנחנו מאוד מודים לאלי דנינו ממועצת הצמחים שמארגן לנו את הנתונים.
"למה אנחנו יודעים שזה נראה מאוד הזוי שהשוק המקומי עומד תמיד מידי שנה על 75 אלף טון? יש בעיה, אלה הם נתוני הגביה ומי שלא משלם הוא לא פה. גם תיזמון הנתונים לא בדיוק בזמן כי כל מגדל משלם לגביה בתאריך אחר. אז אין לנו באמת נתונים ממש מדויקים לשוק המקומי.
"מנגד, רשתות השיווק נותנות לנו נתונים מאוד מדויקים, אבל זה אולי 40% מהמציאות. מה שאנחנו רואים זה שנכנסים בישראל לסופר ולא קונים פלפל. המחיר שאתם רואים פה ב-2024, 8.82 ₪/ק"ג זה המחיר בקופה הרושמת. אבל מבחינת הנתונים, חסר לנו עוד 2 מיליון איש והם לא נכנסים לסופר? זה לא יכול להיות. אולי אוכלים פחות. נתון נוסף הוא של הלמ"ס. הם לוקחים נתונים גם מהסופר וגם מהמכולת והם מגיעים למחיר של 11 ₪/ק"ג. ואז אומרים לנו שבפלפל יש את פער התיווך הגדול ביותר.
"מה חדש? אני למשל לא ידעתי שלמשרד החקלאות יש סוקר משלהם. אנחנו יודעים שרמי לוי מוכר לפי המחיר בתקליט ופתאום יש עוד נתון שלא קשור לרמי לוי. אלה נתונים שהשתמשתי בהם לראשונה. ואז אתם יכולים לראות שבסתיו, תקופה מאוד ארוכה, שמחיר הפלפל היה בשמיים. בסוף דצמבר כשכולם הביאו סחורה, מחוף הכרמל, מפארן, המחיר פשוט טס למטה. היתה תקופה ארוכה שהחבר'ה בחוף הכרמל לא קטפו, מסתכלים על פלפל אדום ואף אחד לא משווק.
"אותו דבר היה בענף העגבניה. אני לא זוכר בהיסטוריה כזה מוות לענף העגבניה. במלפפון היו גם תנודות במחיר התקליט אבל בסופר לעומת זאת, המחיר פשוט לא זז, לא מעניין אותו שום דבר. למה הוא לא זז, כי הוא היבואן, אז זה לא מעניין אותו. מה שבטוח זה שהישראלים הם עם מוזר. הפלפל הכי טעים זה צהוב וכתום, אז למה הישראלים קונים בעיקר רק פלפל אדום? וזה אותו מחיר בדיוק, לא יאומן."
בהמשך הרצאתו הביא סילבמן על נתונים יבוא הירקות לישראל. מתברר שישראל כמעט ולא מפסיקה לייבא ירקות, בעיקר מירדן (מטורקיה, היבוא האחרון היה בינואר 2024). יש חודשים, בהם לישראלים אין ירקות, ואז אנחנו רואים את היבוא קופץ ותמיד כשלישראלים יש סחורה, היקף היבוא יורד. המחיר לעומת זאת נותר אותו דבר.
"מה שלמדתי מהנתונים זה שמייבאים פלפל לאורך כל השנה, זה לא הרבה, אני חושב שזה בעיקר פלפל חריף אבל אני לא יודע כי למשרד החקלאות אין רישום נפרד לפלפל חריף או אדום. בעגבניה למשל בינואר כמעט לא היה יבוא של עגבניות. אם המגדל מוכר בשקל לא מייבאים. ב-2024 ייבאו כ-9,000 טון עגבניה מירדן והשנה לא ייבאו עגבניות. לגבי המלפפון, אין יום שלא מייבאים מלפפון מירדן."
